ראשית אני רוצה להודות לאסף הראל על כך שגרם לי להרהר לראשונה בנחיצות הגוף הזה ותרומתו (אם בכלל) לבטחון אזרחי מדינת ישראל.
קישור לוידאו:


לצפייה במקור באתר YouTube,

לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן..



בואו נעזוב בצד את הדמגוגיה והפוליטיקה של אסף ונתרכז בעיקר- מה לעזאזל הגוף הזה עושה? למה הוא נחוץ? הרי יש לנו את אמ"ן, המוסד, השב"כ (שעושים אגב עבודה מדהימה ואף מכתיבים לשאר העולם במידה מסויימת איך הדברים צריכים להתנהל כראוי) ועוד כמה ירקות מוזרים כמו המלמ"ב, המרכז לחקר מדיני וכו'.

אבל המל"ל- את מי הוא משרת? ועבור מי? חיפוש קל במרשתת מעלה תוצאות מאוד לא חיוביות. נדמה שהגוף הזה כשל בערך בכל מה שהוא אמור לעשות (תעזרו לי פה בבקשה- מהן מטרותיו?) וזה עיקר הדיון פה.

באתר המטה תוכלו לחטט ולקרוא על מטרותיו של הארגון, בפסקאות קצרות ומתומצתות שלא מכילות שום דבר... הכל בתיאוריה. וכל מה שהם טוענים לזכותם נעשה גם ככה בידי אנשי מקצוע בארגונים האחרים/מקבלים/תאומים שאותם ציינתי כבר.
אשמח לשמוע טיעונים בעד ונגד, יהיה מענייין.

אספתי מבחר ציטוטים שאמורים להסביר לציבור מה מטרות הארגון.
"השתתפות בפרויקטים חוצי אגפים במל"ל​​"
"סיוע בטיפול בקשרי החוץ של ראה"מ וטיפול בקשרי החוץ של ר' המל"ל מול גורמים מקבילים"
"הובלת עבודות מטה בין משרדיות לבקשות מיוחדות ו/או על פי החלטה פנימית בנושאים שבאחריותו"
"שיפור המענה והתיאום בתחום הטרור הבלתי קונבנציונאלי ובאירועי טרור על. "
"תידום שיתוף פעולה בינלאומי בתחום הלוט"ר." (שגיעות כתיב במקור)
"בנוסף מכין האגף הערכות מצב עיתיות ומסייע במשימות נוספות בתחומי עבודתם של יתר אגפי המל"ל. "

http://www.nsc.gov.il/he/Pages/default.aspx
אני די בטוח שאיזה ילד בן 12 כתב את התוכן באתר.
פשוט מביך

ציטוט:

לרכז את עבודת המטה של הממשלה, של ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי ושל כל ועדת שרים אחרת, בענייני החוץ והביטחון;

הרי צריך אנשים שמבינים שיבצעו את איסוף המסמכים מהגופים השונים, צריך להכין חוות דעת, מסמכי ניתוח, להכין סדר יום, להכין החלטות...
או

ציטוט:

לעקוב אחר ביצוע החלטות הממשלה וועדותיה כאמור בפסקה (1) ולדווח על יישומן לראש הממשלה;

או

ציטוט:

להיות אחראי מטעם ראש הממשלה על עבודת המטה הבין-ארגונית והבין-משרדית בענייני החוץ והביטחון, להציג בפניו את החלופות בתחום, את ההבדלים ביניהן ואת משמעותם, כפי שנבחנו על ידיו, ואת המלצתו לראש הממשלה על מדיניות בעניינים אלה, וכן להציג לממשלה את האמור, לפי החלטת ראש הממשלה;

או

ציטוט:

להכין את עבודת המטה עבור ראש הממשלה לקראת הדיונים בתקציב הביטחון, וכן כל סעיף תקציב אחר ששר הביטחון, או מי שהוא מינהו לכך, ממונה עליו, בתקציב ששר החוץ ממונה עליו ובתקציב הגופים הביטחוניים שראש הממשלה ממונה עליהם, לרבות גיבוש חלופות, על פי סדרי עדיפות מנומקים בראייה כוללת; בחוק זה –* "חוק יסודות התקציב" – חוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985 ;* "סעיף תקציב" – כהגדרתו בחוק תקציב שנתי, כמשמעותו בחוק יסודות התקציב;* "תקציב הביטחון" – כמשמעותו בפרק ג' לחוק יסודות התקציב*להפעיל את המרכז לניהול משברים לאומיים במשרד ראש הממשלה;

או

ציטוט:

להפעיל את המרכז לניהול משברים לאומיים במשרד ראש הממשלה;לבחון את תפיסת הביטחון של מדינת ישראל ולהציע לה עדכונים;

האם מישהו מציע שראש הממשלה יעשה את הדבר הבא בלי עזרה?

ציטוט:

להכין את דיוני הממשלה וועדותיה כאמור בפסקה (1), להציג את החלופות לגבי נושאי הדיון, נוסף על הצגתן על ידי הגופים הנוגעים בדבר, את ההבדלים בין החלופות ואת משמעותם, כפי שנבחנו על ידיו, וכן את המלצתו המנומקת לחלופה הנבחרת;

ועוד אספקטים רבים. משרדי הממשלה והגופים רואים כל אחד את הצד שלו. מישהו צריך לתכלל וזה הרבה עבודה.
אם תוכל לשים יד על מסמכים תראה את הדברים. מסמכים רבים לא לפרסום.
ברמה פשטנית לדוגמא - איך ראש הממשלה אמור לגבש את המדיניות בענין תקציב הצבא משרד הבטחון המוסד והשב"כ? יעזר במרכז הליכוד?
איך ראש הממשלה משקלל את תקציב הבטחון מול תקציבים אחרים חשובים כמו הבריאות החינוך התחבורה?
איך מחלקים את ה"עוגה" בין המוסד ומשרד החוץ?

ועוד ועוד. יש פה ושם מסמכים רלבנטיים ואפשר להניח מהם מה קורה עם השאר.
אחד הדברים הרלבנטיים והמעניינים שקרו בשנים האחרונות הוא השינויים ב"תפיסת הבטחון". אפשר לחפור ולמצוא מסמכים.
בענין אזהרות מסע זה סה"כ רמות ציון מוסכמות. מנקודת מבט של המדינה לא צריך להבדיל בין סיני לאירן והציון "קונקרטי" נשמע מצוין. יש ציונים והם מתחדשים כל שנה. בסיני יש איום קונקרטי תמידי ואני לא רואה בעיה.

המל"ל אמור להיות העוגן ומרכז הידע של מדינת ישראל בתחום הבטחוני-מדיני כפיצוי על התדרדרות הידע בממשלה והגידול במורכבות הנושאים.

כשבן גוריון, אשכול, וספיר היו בהנהגת המדינה הם הכירו את כל הנושאים הבטחוניים - מדיניים מכל הצדדים האפשריים. הם היו מוקד הידע, והיו לידם שרים נוספים שהשלימו התמונה. הם ידעו לאזן בין צה"ל (ראש הממשלה היה גם שר הבטחון) לכל היתר ולנווט מדינית את מדינת ישראל.

הימים הללו חלפו - ממשלות מתחלפות תדיר, שרים עסוקים מאוד בפוליטיקה ורמטכ"ל שהופך לשר בטחון / ראש ממשלה הוא המרשם הבדוק להתעצמות השפעת צה"ל על המדיניות הבטחונית מדינית.

המל"ל אמור לפצות על כך ולבצע חשיבה שתוליד מדיניות אופטימלית , קונסיסטנטית, לטווח ארוך שתאזן את כל הגורמים , תצביע על איומים והזדמנויות ותשפר מאוד את תהליכי קבלת ההחלטות ואיכותם.

הצורך ברור, וקריטי.

הבעיה היא כפולה -
מה קורה שהמדינות האופטימלית של ישראל מתנגשת עם צרכי הקואוליציה? עם הלובי של צה"ל והתעשיות הבטחוניות? מה שמוליך לבעיה השניה -

ביישום הפרסונלי - במל"ל צרכים לשרת קליברים אמיתיים לתקופות ממושכות ובדגש על הרמות הבכירות של הארגון על מנת השארגון יצבור השפעה ארגונית ויזכה לשיתוף פעולה מכל הגורמים. הדוגמה של בעיות משרד האוצר עם צה"ל בנושא שקיפות היא כנראה דומה לזו של המל"ל עם כל הגופים מהם הוא ניזון אך אם הארגון יצבור כח ויוקרה זה יצור "בעיות" בפוליטיקה , צה"ל והתעשיות וכך ראש הממשלה נזהר ממינויים של בעלי תפקידים שעשויים להיות "עצמאיים" מדי - למרות שזה בדיוק מה שנדרש מהם מכורח תפקידם - לחשוב באופן עצמאי ולהשפיע על המערכת כולה ברמה האסטרטגית.

וכאן טמון הפרדוקס שמונע מהמל"ל להתפתח לגוף שהוא היה אמור להיות .

מל"ל נועד להיות המקבילה הישראלית של המועצה לבטחון לאומי של ממשלת ארה"ב. הבעיה היא שכמעט כל התפקידים המשמעותיים שהארגון הזה נועד להעמיד מתנגשים עם תפקידים ותקנים קיימים בארגונים הבטחוניים האחרים - וזאת נקודת הפתיחה לפוליטיקה המכוערת במיטבה, שבסיומה הגוף שנועד להוביל ולתכלל את פעילות כל הגופים האחרים הפך לשרך מדלדל מאחוריהם.

האם נראה למישהו רציני ומפוכח בדעתו, שקצין בכיר בצה"ל או המקביל שלו בשירות או המוסד יסכימו פשוט סתם כך להעביר סמכויות (לא ניכנס אפילו לעניין התקציבי, תקנים ומינויים) לגוף אזרחי שאמור לשלוט עליהם? על גופתם המתה!

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

בארהב ההפרדה המבנית ברורה 8200 שלהם זה NSA וזוהי סוכנות ממשלתית. הצבא מתעסק בלחימה ולא באסטרטגיה פוליטית וצבאית מה שבישראל נעשה על ידי המלל אמן והמוסד גם יחד.
הבעיה היא לא המלל אלא שאר הגופים שעוסקים בזה.
ביקום מקביל זה היה נראה כך
סוכנות ממשלתית לסייבר ומודיעין אלקטרוני מחוץ לצבא
מלל חזק
אמן שמתעסק במודיעין מבצעי ולא בהערכת תמורות גיאופולוטיות עבור הממשלה
המוסד מאז תקופתו של מאיר דגן מתעסק פחות בצד הזה ויותר בצד המבצעי. למעט שיתופי פעולה עם מדינות שבאופן רשמי אין לנו איתן יחסים דיפלומטיים

גוף כזה אמור לראות דברים נקודת מבט שונה מהגופים האחרים. ודווקא במדינת ישראל.

בוא נקח לדוגמא אם אמור להתנהל מאמץ אמריקאי ישראלי סעודי מצרי פלסטיני כדי להגיע לפתרון אסטרטגי בענין הפלסטיני.

אם אכן יתנהל מאמץ לשינוי מצב אסטרטגי עם הפלסטינים הרי שמשולבים בו גורמים הרבה מעבר לקשת תחומי הפעילות של כל גוף בנפרד כמו הצבא המוסד שב"כ משרד האוצר ומשרד החוץ.
מישהו צריך להכין את המסמכים. את החלופות. ניתוח של מה שקורה ומה עושים במקרה הצלחה כשלון. נתוח סיכונים בכל שלב. מן הסתם מעורב במהלך כזה הרבה כסף עם מגוון מקורות ויעדים פנימיים וחיצוניים.
ישיבות התכנון יכללו את כל הגופים. מי יכין את ניירות העבודה?
זה נושא טעון ואי אפשר להפיץ אפילו את בדיקות ההיתכנות. מישהו צריך להחליט על שלבי הפרוייקט הובלת דעת הקהל. מתכננים מן הסתם את אוסף המסרים לציבור בישראל לעולם הערבי לעולם המערבי. המעגל יכלול מן הסתם את הדוברים הקבועים מהקבינט דובר צה"ל ואלו שמתקשרים עם התקשורת בערבית והעולמית. צריך "להזמין" כמה מערכות תקשורת. מי יעשה?
מישהו צריך לתכנן איך עובדים עם הרוסים.
מישהו צריך להיות בסוד התוכנית לעבוד עם האמריקאים הסעודים המצרים והירדנים. יש את ה"קבועים" ויש האנשים הנוספים יעודיים לפרוייקט. צריך לתאם מהלכים עם המוסד ומשרד החוץ והשב"כ ליצר החלטות ולעקוב אחר ביצוען.

אם אכן מתבצע מהלך שכרגע חסוי למעט מה שמתפרסם, סביר להניח שה"פיוס" חלק מזה וגם הפרסומים על המכשול בעזה, על אמצעי גילוי המנהרות ואפילו תקיפת המנהרה חלק מזה.

קראתי בעיתון על כמה חברים שבילו במצרים בזמן הדיונים על הפיוס. לך תסמוך על התקשורת, זה בטח היה מיקרי. אם זה רלבנטי הייתי מצפה שהמלל ירכז.

בקצרה אפשר להבין שהמלל אמור לעבוד קשה בפרוייקט שכזה. זה פרוייקט מורכב שמחייב ניהול ומעורבות של תותחי על עם נסיון מודיעיני מבצעי חברתי וכלכלי משמעותי. תחשוב למשל רק על ההיבט התקציבי ומעקב זרימת הכסף. מי יעשה זאת, הצבא? צריך חבר'ה שכבר הזיזו מיליארדים מבצעיים ולעבוד מול הסעודים והאמריקאים. ואיך אתה בודק שה"השקעה" מביאה את הפירות המתוכננים...לא פשוט.

בפרוייקט כזה יהיו הרבה סעיפים. יהיו אנשים מאוד בכירים מהדרג המבצעי שצריכים לדבר עם מקבילים אמריקאים. אפשר להניח שיהיו כמה לשעברים בכירים מאוד בעסק.

ואז אפילו כשתוקפים מנהרה יום לפני הפיוס יש השלכות מענינות ואפילו כיש מערך מסרים זה נראה כמו כשלון של דובר צה"ל. כן, כנראה גם האירנים "יתענינו" במה שקורה ויפעילו את הג'יהאד האיסלאמי. ומישהו גם צריך לראות את התמונה הכוללת על רקע הפרוייקט שהרי יש קו שמוביל מהמינהרה לטהראן.

פרוייקט כזה אם מתקיים צריך להיות רב שנתי חוצה ממשלות, קרי גם אם ראש ממשלה מתחלף בנסיבות פוליטיות או אחרות מישהו ממשיך לנהל.

רק דוגמא לצורך במלל, עזרה קלה לראש הממשלה להתנהל מול הקבינט וגופים אחרים, כמובן שדמיונית לחלוטין.

אפשר לרשום עוד הרבה דוגמאות שמביעות את הצורך. אם עושים או לא עושים זו שאלה אחרת. מי שמתענין יכול להסיק על תחומי העשיה מכל מיני דברים שקורים ואסור לפסוח על מעגלי הדברור וההסברה.

ברור שהמלל לא יכולה להגיע להשפעה ״מלמטה״, בדרך של צמיחה מקצועית. הארגונים הקיימים יימסרו אותו ויילחמו בו.

לדעתי זה ארגון שקיים ומחכה שיבוא ראש-ממלה שיפיח בו חיים;
נניח ראש ממשלה היפותטי עם סדר יום מדיני-ביטחוני רחב, אך בלי פנאי לקדם אותו בשיגרה.
נניח שאת תפקידי השרים הרלוונטיים (ביטחון, חוץ, מודיעין וענייניים אסטרטגיים) הוא נאלץ לתת לאנשים שעליהם הוא אינו סומך.
ונניח שבמיקרה סדר היום שלו לא מתאים לראשי הארגונים הקיימים.
במצב כזה, אפשר למנות איש טוב למלל, לתת לו גיבוי, ולפעול לפי עבודת המטה שלו. הכוח מגיע מהקירבה לממשלה, לא מידע וניסיון.

בטח עדיף מהמצב הקיים, כששליחויות דיפלומטיות נעשות על ידי אדם פרטי המקורב לראש הממשלה.

אגב, פרשת אירו-קונטרס מראה שלפחות אז, המועצה לביטחון לאומי שם עשתה מה שהנשיא ביקש, לאו דווקא מה שנכון ויעיל. כלומר במידה מסוימת, גם שם זה ארגון פוליטי (ואולי טוב שכך!)

החברים העלו פה בהחלט טענות מעניינות, החל מהצורך הברור ועד לבעיות יישום.

רק כמה נתונים לאור הדברים שנאמרו כאן-
המל"ל מורכב משמונה אגפים+ מחלקה משפטית (איך לא הא?)
אני מתקשה להבין כיצד הגוף הזה אמור לספק את הסחורה כשהוא מורכב מ 56 עובדים (נכון לשנת 2010- מפורסם באתר נציבות שירות המדינה, כנראה בטעות באיזה מסמך שמייצג את אחוז יוצאי אתיופיה בשירות המדינה)
בואו לא נשכח שלפחות 30% זה דרג אדמיניסטרטיבי (וזו לא מלחמת העולם הראשונה שבה נשים ב MI5 תכלס ניהלו את מערך המודיעין) והמנהלים- מנהלים.. ואז לא באמת נשאר כח אדם לטפל בכל הנושאים הכל כך חשובים (או שמא?).

דבר שני- הוזכרה פה ארה"ב. המצב שם כל כך מסובך שזה נהיה סלט מצרי אחד גדול. יש שם רשמית איזה 17 סוכניות ביון ואין לאף אחד מושג מה יד ימין מאותתת ליד שמאל, מומחים בתחום אף מזהירים שהיד עוד נטויה ואנו צפויים לחזות בהיוולדותה של עוד סוכנות כל 7-8 שנים לערך.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי first lightning דבר שני- הוזכרה פה ארה"ב. המצב שם כל כך מסובך שזה נהיה סלט מצרי אחד גדול. יש שם רשמית איזה 17 סוכניות ביון ואין לאף אחד מושג מה יד ימין מאותתת ליד שמאל, מומחים בתחום אף מזהירים שהיד עוד נטויה ואנו צפויים לחזות בהיוולדותה של עוד סוכנות כל 7-8 שנים לערך.

ביום השנה לציון 10 או 15 שנים למתקפת 9.11 הוצג נתון כולל של הסוכנויות הרשמיות והלא רשמיות או מסווגות. הוא עבר את ה-50(!), כולל כל מיני גופים איזוטריים וקטנים שמזכירים סרטי אקשן הוליוודיים.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל