שלום וחג שמח

אני שם לב שבתקופה האחרונה (בערך 3 חודשים) אני התחלתי להתרחק מאנשים . אנשים שפעם היו חברים טובים שלי התחלתי להתרחק מהם.....התחלתי גם להתבודד (זה לא שאין לי חברים) . אני לא יודע למה אבל מאדם מאוד שמח שתמיד מחייך ותמיד צוחק ומצחיק אחרים ותמיד עם כולם התחלתי להיות דכאוני , לא מחייך ,תמיד עצוב , דוחה אנשים וגם התחלתי גם לשמוע קצת מוזיקת דכאון . זה עושה לי רע ובחגיגות ושמחות אני עצוב (עכשיו הלכתי מהסוכה כי אני פשוט לא אוהב את הקטע הזה שכולם ביחד ושמח וכו'...)
גם נהייתי בנאדם מגעיל שמעליב אחרים ושלילי .....פשוט רע לי ,אם אני שמח ומחייך אז זה לעיתים רחוקות ולפעמים זה אפילו לא מרצון....
הייתי צריך לשתף מישהו ותודה אם קראתם.

מה שמוכיח לי שהגישה שלך מראש שלילית ודכאונית, היא העובדה שפרסמת את ההודעה הזאת בפורום.

בגיל ההתבגרות יש הרבה פעמים תקופות של דיכאון (מי כמוני יודע).

כשלי היו תקופות כאלה (ואל תתבלבל, עדיין לפעמים אני גם יושב בבית מבואס מכלום), פשוט כמו שאמרו לי פעם "צא החוצה, לך עם חברים, אל תשב בבית" זה הפיתרון המושלם.

רק כשאתה יושב בבית אתה מקנה זמן לעצמך לחשוב על הדברים האלה, כשתבלה עם חברים שלך לא יהיה לך בכלל זמן לחשוב על זה.

ותראה שזה יעבור.

בהצלחה.

תנסה פשוט לעשות כמה שיותר דברים שאתה אוהב עם אנשים שאתה אוהב

חתימתכם הוסרה כיוון שהיא מגניבה מדי בשבילנו.

אם לא קרה לך שום דבר במשפחה או עם החברים >טפו טפו טפו< אז ברוך הבא לגיל ההתבגרות!


מצבי רוח משתנים, התבודדות, דיכאון. אלו תופעות די נפוצות. אם שמת לב לבעיה, נסה להתגבר עליה. אתה רואה שאתה מתנהג באנטיפתיות, מרחיק חברים, תתעשת. תנסה למחוק את הרגשות האלו. כמו שנתנאל אמר, דווקא בגלל זה תצא יותר עם חברים. אל תתן לזה להרוס.

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

ברוך הבא להתבגרות (החיים האמיתיים)
ואל תפחד מעצמך כי בסך הכל כולנו עוברים את אותם שלבים
תרגיש טוב עם עצמך ולאט לאט הזמן ייעשה את שלו ואז תבין שעברת עוד שלב בחיים!!!

דרך צלחה!!!

אני לא הוסיף ואחזור על כולם, אני מצדיק את כולם וגם לי היו תקופות כאלה ומחשבות כאלה ואני אולי עדיין מידי פעם מרגיש וחושב ככה אבל לאיטים באמת רחוקות.

רק רציתי שתראה שאתה לא היחיד...

בהצלחה בהמשך.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

אני דווקא רוצה להתמקד במשהו:

ציטוט:

במקור נכתב על ידי dor_dafna גם נהייתי בנאדם מגעיל שמעליב אחרים ושלילי .....פשוט רע לי

הקטע הוא שאתה לא אוהב מה שהפכת להיות.
זה ממש לא חשוב אם מה שהפכת להיות זה דיכאוני או שמח. אם אתה אוהב את זה (להיות בדיכאון/שמח) - זה משהו אחר.
אם אתה לא אוהב את מי שהפכת להיות - תשנה את זה. תחשוב: איך באמת היית רוצה להתנהג? אבל באמת. משהו שבאמת יגרום לך להרגיש טוב. כרגע זה ממש לא חברים או משפחה. ברגע שתדע מה זה בדיוק - תנהג כך.
אני יודעת שזה מאוד קשה. ניסיתי לאחרונה בעצמי. יש בחור בעבודה שהייתי די מגעילה כלפיו וזה עשה לי מאוד רע לראות המ שהפכתי להיות. אז שבת אחת עשיתי חושבים והחלטתי שזה לא מי שאני רוצה להיות. זה עושה לי רע. אז חשבתי מה אני באמת רוצה להיות, וכך אני מנסה לשנות את ההתנהגות שלי (זה לא קורה בבת אחת. עד עכשיו אני מנסה, אבל אני בדרך).

gvip
玛丽尔
כל מקרה הוא נס אלוהי
אני לא מבולגנת, אני פשוט חושבת שכאוס זה הסדר של היקום...