אני מזהירה מראש שזה הולך להיות סיפור מסובך.
נתחיל פשוט מההתחלה. אבא שלי יהודי, ואמא שלי לא. זאת בעצם הבעיה כאן..
הכרתי לפני כמה זמן בחור והתחלנו להיות בקשר, והשבוע זה נהיה רציני ורשמית אנחנו זוג..
ואני פשוט לא מפסיקה לחשוב על העניין הזה. הוא עצמו לא דתי, אבל ההורים שלו מסורתיים ושומרים ומעבר לזה, אני לא מרגישה טוב עם העובדה שאני עובדת עליו ככה. נכון שהוא לא שאל כי זה כאילו ברור מאליו.. אבל עדיין.
אני עצמי מתכוונת לעבור גיור בצבא וגם אחי אגב (האמת שגם אמא שלי ניסתה אבל הרב סירב...)
בכל אופן,
החברים שלי לא יודעים על הסיפור, ובעצם אף אחד לא יודע את הלאום שלי. אמנם השם של אמא שלי מסגיר, מאד אפילו, אבל כנראה שאף אחד לא חשד, או לא חשב לשאול אותי.. או שהם יודעים וזה לא מפריע להם.
אז זהו. זה הסיפור שלי. ואני לא יודעת מה לעשות, אני נקרעת בין 2 צדדים. מצד אחד אני יכולה לספר לו ולאבד אותו אבל לפחות להיות כנה איתו מההתחלה אבל זה גם אומר להסתכן בזה שכל החברים שלי ידעו את זה פתאום, וזה יבוא לי בבום כ"כ גדול. ואני יכולה פשוט לא להגיד, וכשהוא ישאל את השם של אמא שלי להגיד שפשוט ככה קוראים לה.. וזהו.
אני שוברת את הראש ולא יודעת מה לעשות.
אני אשמח מאד מאד אם מישהו יוכל לייעץ לי או לתת לי כיוון כלשהו..

מתי הגיוס ?

אם הגיוס קרוב אז גם הגיור קרוב וכדאי שבינתיים אל תספרי לו .

לא, לא קרוב.

רק התחלתי כיתה י"ב.

קשר שמתחיל עם שקר על המצפון נועד לכשלון, את במילא מתכוונת להתגייר, והוא במילא ידע בסוף אם הקשר רציני..

אם לספר או לא.. מבחינת הקשר - כן, אין טעם להסתיר משהו שבסוף יתגלה.

מצד שני, תחשבי שניה עם עצמך אם את באמת סומכת עליו, קחי בחשבון איך הוא יתנהג אם עוד חודש תחליטו שזה בעצם לא זה ושכדאי להפרד, אם הוא ילך ויספר לאנשים שאת לא רוצה שידעו מכך <לא שזאת בושה , פשוט משהו פרטי שלך>.

חוץ מזה את רק מתחילה יב.. ז"א שאת בת 17- 18 לכל היותר, זה לא בהכרח קשר לחתונה, אתם עוד בשלב של נסיון, במקומך לא הייתי מספרת לו, הוא לא דתי, הוא אוהב אותך.. ואחרי שתתגיירי זה יהיה בדיוק אותו הדבר.

אם יש לך תהיות ואת מרגישה חנוקה עם הסוד הזה אז תשאלי אותו מה דעתו בנושא בכלליות, זה כבר יתן לך תשובות לגביו ולגבי הקשר בכללי.

"עדיף לשתוק ולהחשב לטיפש מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח שזה נכון"

אני גם האמת חשבתי בכיוון הזה. שהוא עצמו לא דתי, ולא חושבת שזה ישנה לו משהו.. זה הרי רק ל"נייר". זה לא שאני מתפללת בצורה אחרת או מאמינה באלוהים אחר..
אבל מעיק עליי שאני נושאת כזה סוד כבד איתי. אני ממש שבורה מזה ולא יודעת מה לעשות..
אתמול לדוגמא הוא שאל איך קוראים לאמא שלי והעברתי נושא באלגנטיות..כי פשוט לא ידעתי מה אני אמורה להגיד..
:|

עברתי אותו מקרה עם חבר שלי לשעבר, שרק אחרי שנה שהיינו יחד הוא נזכר לספר לי שהוא לא יהודי. אני, בתור מישהי שומרת מסורת לא יכולתי להמשיך להיות איתו, ללא שום קשר לגזענות או משהו דומה לזה. ההחלטה התקבלה אך ורק מטעמי דת, וזה לא שלא אהבתי אותו. אהבתי אותו מאוד, ולכן זה רק הקשה עליי יותר להיפרד ממנו. הוא, בניגוד אלייך לא התכוון בכלל להתגייר, חשב "שאהבה תגבר על הכל" ואני אשאר איתו למרות הכל.
זה קשר שהתחיל על בסיס שקרי, וכל קשר כזה סופו להסתיים.

אם את מתכוונת להתגייר בצבא, אני לא רואה שום סיבה שחבר שלך לא ירצה להישאר איתך, במידה ועצם היותך לא יהודיה מפריע לו. אבל חשוב שתספרי לו כי זכותו לדעת את כל העובדות ולהחליט מה לעשות. אם לא תספרי לו הוא יפגע מכך שהסתרת ממנו את העובדה הזו, ולו רק בגלל השקר הזה הוא ירצה לסיים את הקשר - כי הקשר שלכם מתבסס על חוסר אמון וכנות. תחשבי שתרגישי טוב יותר אם תדעי שהוא נשאר איתך למרות שהוא יודע את כל העובדות.
אל תמשכי את הזמן. ככל שיעבור הזמן והקשר שלכם רק ילך ויתהדק והאהבה תגבר - כך זה יהיה גם קשה יותר. תספרי לו כמה שיותר מהר.

שיהיה בהצלחה.

אנו לא בוחרים את המצב בו אנו נתונים, אך אנו בוחרים כיצד להתמודד איתו.

מחזק.. את חייבת להגיד לו.. אח"כ הקשר ייגמר בגלל ששיקרת לו, ולאו דווקא בגלל שאת לא יהודיה..

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

נכון, אבל תבינו שזה נושא שלא קל לגשת אליו, וגם זה דבר מאוד אישי..

במקומך הייתי שואלת אותו בכללי, רואה מה התשובה שלו ואז יודעת אם בכלל יש עתיד לקשר ואז במידה והתשובה שלו חיובית, רק אז זה יתן פתח כדי לספר לו, אם התשובה שלילית אז ברור שהקשר מראש לא ילך ואז במילא אין טעם.

"עדיף לשתוק ולהחשב לטיפש מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח שזה נכון"

תודה רבה על התגובה.

חשבתי על זה אחרי מה שכתבת ועד עכשו ככה התבשלתי עם זה והחלטתי שבימים הקרובים אני אמצא זמן מתאים לספר.
תודה רבה שוב.

נושא הדת עלה על הפרק בשיחות ביניכם?
איך את רואה את עצמך מבחינת מנהגים? קרובה יותר ליהדות או לדת השנייה?
אם הנושא מפריע לך אז למה את לא מתחילה בגיור כבר עכשיו?
בכל מקרה אני מניח שנושא היהדות יותר קרוב לליבך כי אחרת לא היית חושבת על גיור
לכן לדעתי כרגע, אם הנושא לא עולה על הפרק אז לא להגיד כלום
ואם כן אז להגיד את האמת שאביך יהודי ובגלל ההלכה את לא נחשבת ליהודיה אבל מתחילה בתהליכי גיור.
כרגע אני לא רואה בעובדה שאת לא אומרת כלום שקר אם הנושא בכלל לא עלה

ציטוט:

במקור נכתב על ידי רומק נושא הדת עלה על הפרק בשיחות ביניכם? איך את רואה את עצמך מבחינת מנהגים? קרובה יותר ליהדות או לדת השנייה? אם הנושא מפריע לך אז למה את לא מתחילה בגיור כבר עכשיו? בכל מקרה אני מניח שנושא היהדות יותר קרוב לליבך כי אחרת לא היית חושבת על גיור לכן לדעתי כרגע, אם הנושא לא עולה על הפרק אז לא להגיד כלום ואם כן אז להגיד את האמת שאביך יהודי ובגלל ההלכה את לא נחשבת ליהודיה אבל מתחילה בתהליכי גיור. כרגע אני לא רואה בעובדה שאת לא אומרת כלום שקר אם הנושא בכלל לא עלה

מידי פעם יצא לנו לדבר ,אבל רק כשהוא סיפר שאבא שלו כבר כמה שנים חזר בתשובה והם שומרים בבית (ההורים).
אני לא קרובה בכלום לדת השניה, אני אמנם לא שומרת שבתות אבל אני לחלוטין מאמינה באלוהים, ושומרת יום כיפור.
אני לא מתחילה מהסיבה שאמא שלי ניסתה בעבר להתגייס וסירבו לה, פעמיים. מסתבר שבדר"כ הרב מאשר רק בפעם השלישית וזה תהליך נורא ארוך באזרחות כאשר אני אצטרך להיות עם חצאיות וממ להפוך להדוקה בדת. אני לא מתחברת לכל זה ולא מאמינה בדרך הזאת ולכן אני אתגייר בצבא. זה תהליך שאחי אמור להתחיל בזמן הקרוב שלוקח כמה חודשים ולא כולל ביקורי פתע של רבנים בבית..
הנושא לא עלה כי יש לי שם יהודי לחלוטין (מהתנ"ך) ככה שזה כנראה ברור לו מאליו.

אם הראשון לא מסכים אז אפשר בקלות למצוא אחר שרואה בעניין מצווה חשובה וייתן את כל הכלים הדרושים

אל תספרי, תתגיירי, ותשכחי מזה.

וואו. מצב די מסובך.
קודם כל, אני חייבת להגיד לך כל הכבוד על ההתחשבות בו, על הרצון שלך לספר לו ועל ההבנה שזה משהו מאוד משמעותי בדת היהודית.
יש אנשים שזה יכול מאוד להפריע להם, וכמובן יש אנשים שיסתכלו מעבר לזה.
לפי מה שאת מספרת, אני מבינה שאצלו המצב הוא די נוטה לכיוון של משמעותי, זה נורא חשוב לו ולמשפחה שלו.
אז קודם כל, את לא צריכה לפחד מזה. את לא צריכה לפחד אפילו לא לשנייה ממי שאת, ממה שההורים שלך, או מהשם של אמא שלך. תהיי גאה במי שאת- ומי שלא מוכן לקבל אותך ככה- כנראה שלא היה ראוי לך. זה קודם כל.
דבר שני, אם חשוב לך לעבור את תהליך הגיור בשביל עצמך, מה טוב. תחכי לצבא, תעברי את התהליך ותעשי את זה בידיעה שזה רק בשבילך ולטובתך, לטובת עתיד מסויים שאת רוצה לבנות בארץ הזאת.
לדעתי מאוד כדאי שתספרי לו, גם בגלל שאני לא דוגלת בלהסתיר דברים כאלה קריטיים מאנשים שחשובים לנו, וגם בגלל שאת ממילא הולכת להתגייר עוד מעט, אז זה לא נראה לי כל כך משנה אם תספרי עכשיו או אחרי שתתגיירי.
אם יש ביניכם משהו מיוחד, הוא יבין. ואני אומרת את זה כמישהי שבאה ממשפחה יחסית דתייה, ויצאתי עם נוצרי קרוב לשנה וחצי. ולא נפרדנו בגלל הקטע הדתי, כי הוא היה מוכן להתגייר בשבילי, וקיבלתי את כל זה- אפילו כשנושא הדת ריחף מעליי כל הזמן הזה.
זה לא כל כך נדיר שלבנאדם דתי יהיה ראש פתוח בדברים האלה. הרי כולנו בני אדם לא?...


בהצלחה, ותעדכני.

דניאל.

אני אהיה לי אש מאנשים קרים

תודה.

כבר כתבתי כאן שאני אמצא בימים הקרובים זמן מתאים לספר לו.
האמת שאני רואה את הפרידה בדרך, אבל אין מה לעשות. זה לא פייר להסתיר ממנו דבר שכזה וזאת צריכה להיות בחירה שלו אם מתאים לו להיות איתי או לא.

תודה רבה על התגובה

אל תגידי לאף אחד על הצעדים שלך.

נ.ב.
אם במקרה יש לך תמונה של שייח' ערבי בבית, תורידי אותה.

במקרה, אין לי.

תגידי לו. את לא רואה עצמך יהודייה? תספרי לו בכל זאת. חשוב להיות כנים, ולדעתי אם את תיזמי את השיחה על זה, זה יראה מעשה חיובי.

אז מי שמתעניין במה שקרה,

אתמול בערב סיפרתי לו. הדבר הראשון שאמרתי זה שאמא שלי לא יהודיה. התגובה הראשונה שלו הייתה :"זהו?"
אבל אז המשכתי לספר.. ולאט לאט נפל לו האסימון.. הוא דיי שתק רוב הזמן ולא היה לו מה לומר..
הצטערתי שסיפרתי לו רק אתמול והוא אמר שהעיקר שסיפרתי ושיהיה בסדר..
אח"כ הוא שאל מידי פעם אחרי רגעי שתיקה למה לא נתנו לאמא שלי לעבור את הגיור.. ואם אני עושה את זה איך זה עובד.. וכל זה..
וזהו,
בערב כשהוא ליווה אותי אמרתי לו שיחשוב על זה, ושאני אקבל כל החלטה שלו.
בינתיים לא שמעתי ממנו כלום, אבל אולי עוד מוקדם לחכות.

תזכרי שלפני הדת את בן אדם
וככזאת את צריכה מישהו שיתיחס אלייך כבן אדם ולא יתייג אותך בתווית
אם למרות זאת שסיפרת לו הוא יחליט להשאר איתך אז הרווחת ובגדול.
אם הוא יחליט על פסק זמן אז תקבלי בהבנה ושתשלימי את התהליך תנסי ליצור איתו קשר מחדש אם תהיי פנוייה
ואם רק בגלל הדת הוא מחליט לעזוב הכל, אז כמו שאמרתי קודם-את צריכה מישהו שיתייחס אלייך כבן אדם תחילה

אני לא מבינה, אם הוא עוזב אותה בגלל הדת, אז זה אומר שהוא לא מקבל אותה כבן אדם? זה מה שאתה חושב? אתה אומר את זה בתור בנאדם מאמין או בתור אלה שדוגלים באמרה ש"כל בני האדם שווים ללא הבדל של דת, גזע ומין"? כי אני יכולה להגיד לך בוודאות שכשאני נפרדתי מחבר שלי כשגיליתי שהוא לא יהודי, זה לא היה בגלל שלא קיבלתי אותו כבנאדם, זה היה אך ורק מטעמי דת - כי לפי ההלכה היהודית זה אסור. לא יותר מזה. אני מניחה שרק אדם מאמין יוכל להבין את זה.

בכל אופן, היה חשוב לי להדגיש את הנקודה הזאת, שחס וחלילה לא יחשבו שזו גזענות או אפילו משהו שמתקרב לזה.

אנו לא בוחרים את המצב בו אנו נתונים, אך אנו בוחרים כיצד להתמודד איתו.

הכוונה שלי הייתה למקרה שלא מעניין אותו אם היא תתגייר או לא
ברגע שהיא מראה נכונות מצידה לעשות הכל כדי לשמור על מה שיש לה והחבר שלה לא מקבל אותה למרות שהוא יודע שהיא תתגייר אז לדעתי הוא לא מתייחס אליה כבן אדם
כי בכל מערכת יחסים צריך זמן וסבלנות.
ואם הוא יתן לה את הזמן אז יכולה להיות ביניהם מערכת יחסים נפלאה עפ"י התיאורים שלה
אבל אני לא דתי אז אולי באמת דתיים רואים את זה אחרת

הבנתי אותך לא נכון.
לא, חבר שלי לא התכוון להתגייר, אחרת הייתי נשארת איתו, אין פה בכלל שאלה.

ואתה צודק ב-100%. אם הוא עוזב אותה למרות שהיא מתגיירת ומראה רצון רב ונכונות ע"מ להקל עליו ולהביא את המערכת יחסים הזו לאנשהו ולמקום טוב יותר, אז הוא באמת לא שווה את זה.

אבל חשוב יותר מהכל - שהיא מתגיירת בשביל עצמה ולא בשביל אף אחד אחר.

אנו לא בוחרים את המצב בו אנו נתונים, אך אנו בוחרים כיצד להתמודד איתו.

אני לא חושבת שהוא התכוון לזה ככה.
אף אחד לא שופט אותך - עשית משהו שהאמנת בו והיית שלמה איתו ואת לא חייבת הסברים
אני חושבת שהוא התכוון יותר בכיוון של לעזוב אותה לאו דווקא בגלל שזה מפריע לו מבחינה דתית, אלא מסיבות אחרות...

יופי אני חושבת שעשית את המעשה הנכון...
את אדם לפני הכל... ולכן אסור לקטלג אותך מתחת לשום חוצץ...
יש לי הרגשה טובה בקשר לזה ולדעתי הוא יצור אתך קשר במהלך היום..
ואם לא.. אז כנראה שעדיף ככה את צריכה אדם שהתיחס אלייך בכבוד כאדם קודם כל..
בהצלחה

תודה לפיינטבול

ואוווווו בהחלט סיפור מסובך....
ראשית אני רוצה להתחיל בזה שאין לך סיבה להתבייש במי שאת.. ובטח ובטח שלא בהורים שלך...
לפי ההודעה שלך ברור שאכפת לך מהבחור בצורה אמיתית וכנה וזה ממש ראוי להערכה
אני חושבת שאת ממש צריכה לספר לו למורת שאני מבינה שזה קשה ואולי אפילו קצת מביך אבל כמו שכבר אמרתי למעלה אין לך שום סיבה להתבייש. במקרה הזה לא מדובר בנושא קטנטן וחסר משמעות זאת בעיה די גדולה ומשמעותית לפחות אצלו בבית ובמשפחה. ואני בטוחה שאם מה שיש בניכם מיוחד הוא יבין את זה(אולי בהתחלה יהיה קצת קשה) אל תשכחי שאתה מתכוונת לעבור גיור בקרוב....
אם תרשי לי אני רוצה לספר לך סיפור של החברה הכי טובה שלי שהסיפור שלה דומה לסיפור שלך ואפילו קצת יותר מורכב
התא המשפחתי שלה מאוד דומה לשלך, היא גם חייה בצורה כזאת שאף אחד מעולם לא ידע על כך שהיא לא יהודיה ואצלה זה בא ממקום שפשוט אף אחד לא שאל אז היא לא הרגישה צורך לספר.
אני הכרתי אותה בצבא.. בשבוע הראשון בצבא נוצר בנינו קשר מדהים והפכנו לחברות הכי טובות.. אחרי שנה הגיע קצין מהמם לבסיס והייתה שם אהבה ממבט ראשון.. והבחור היה דתי.. והבחורה לא ידעה לעשות(אהההה שכחתי לציין שהיא הייתה בתהליכים מתקדמים לקראת תהליך הגיור) היא מאוד רצתה אותו והוא אותה אבל היא לא רצתה להגיד לו כלום כי היא מאוד מאוד חששה שהיא תאבד אותו... אני כל הזמן אמרתי לה שהיא חייבת לספר לו כי אחרת היא לא תסלח לעצמה.(כי היא לא הסכימה לצאת איתו כי פחדה מהתגובה שלו) אחרי חודשים של חיזורים היא נשברה והסכימה לצאת איתו. ולאחר היצאה היא חזרה מתוסכלת יותר.. ולא הסכימה לדבר עם הבחור בכלל.. והוא מצידו לא הבין מה קרה... כי היה דייט מצויין... לאחר שבועיים היא החליטה שהיא מספרת לו הכל... בהתחלה היה לו מעט קשה לקבל את זה אבל הוא תמך בה ועזר לה לאורך כל תהליך הגיור.. והיום אחרי קצת יותר משנתיים וחצי הם עומדים להתחתן ב29.3
אומנם הסיפור הזה מעט שונה ומדובר על שלב אחר בחיים אבל המסקנה היא אותה מסקנה...
אם יש חיבור אמיתי בין שניכם אין לך שום סיבה לחשוש. אני בטוחה שיהיה בסדר
שיהיה המון המון בהצלחה וכמובן תעדכני אותנו
שלך עדי

נ.ב
סלחי לי על החפירה

תודה לפיינטבול

סתם שאלה שמאוד מסקרנת אותי..
עכשיו לאיזו דת את משתייכת??

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

אמממ..ספרי לו אז מה אם את לא יהודייה..!?את מתכוונת לעבור גיור אז מה הבעיה פה ..לדעתי אם זה משו שיפריע לו כניראה שהוא לא מספיק אוהב אותך...וחוץ מזה אל תתביישי בכך שאת לא יהודיה כל אחד ומה שהוא ..ולא בוחרים במי להתאהב אז אם הוא אוהב אותך הוא ישאר איתך,אני בטוחה