כפי שמסתמן כרגע נתניהו חוזר לשלטון לאחר הפסקה של שנה פלוס, מענין יהיה להתחיל ולנתח מה תהיינה ההשפעות על הזירה הבטחונית.
מספר נקודות ,הכל כמובן לעניות דעתי בלבד.
1) מינויים - מניח שכל המינויים האחרונים בצמרת כולל סגן הרמטכל ברעם יאושררו.
2) זהות השר הממונה - בגישתו הבטחונית נתניהו יחסית שמרן ובעל יחסים טובים עם הממסד הבטחוני ולכן ימנה יוצא מערכת הביטחון לתפקיד. ממבט מהיר של רשימת חברי הכנסת של גוש הימין, המועמד הבכיר הינו יואב גלנט.אם זה יצא לפועל מדובר במינוי מענין של גנרל דעתן ונחרץ שעלול לייצר סביבת עבודה מאתגרת לרמטכל הנכנס. גלנט יצטרך גם לעמוד כחומת מגן מול האגף הניצי יותר בממשלה. לדעתי אם זהו הכיוון נראה אקסודוס של אלופים בכירים במטכל שיצאו לפרישה.
3) פנסיות צבאיות - ההשערה שנתניהו יתמוך בחוק, אבל צפוי להיתקל באופוזציה סופר חזקה מהאגף הימני. לא אתפלא אם החוק יישאר על המדף
4) חוק הגיוס - יחוזלש או שיעבור שינויים מהותיים שיעקרו את כל תוכנו
5) שילוב בנות כלוחמות - למרות שלכאורה זה עניין פנימי צהלי, אין לי ספק שתהיה רגרסיה משמעותית בתוכניות.

1. מינויים אני מניח שאתה צודק, לא ישתנה, לדעתי נתניהו גם לא רואה צורך בשינוי.
2. שר ממונה , לדעתי בשלב הראשון נתניהו או ישמור את התיק אצלו לאפשרויות עתדיות או ישים משהו אותו יוכל להזיז בקלות ולא יעורר יותר מידי גלים ויתן לנתניהו לקבוע את הטון (לדוגמא אלי כהן) לדעתי זה לא יהיה גלנט כי הוא יפש שקט במטכ"ל.
4. חוק הגיוס - יש את הבעייה עם הבגץ יהיה כשה לחשלז , יצרך למצוא פתרון יצירתי.
5. רגרסיה לא תהייה , אולי עצירה והתמסמסות.

אשל, לפי עדות עצמו, היה הרוח החיה בסיכול תמיכת האמריקנים (טראמפ) בסיפוח הבקעה. הוא ששכנע את טראמפ. זו שערוריה. פקיד ממונה מנהל מדיניות חוץ במקביל סותרת למדיניות ראש הממשלה. אשל הוא מינוי של גנץ והרושם שלי שהוא אשר מוביל את גנץ באפו קודם כל משום שהוא אינטליגנטי ונחרץ יותר מהממונה עליו .

בפורום ישנם אנשים שזועקים לרכישת F-15 חדישים ובצדק. אשל כנראה המעכב העיקרי של העיסקה אם לא שולל אותה בכלל. הוא הנציג של חיל האוויר במערכת הבטחון ואין תקווה להקמת חיל טילים לטווח בינוני שטורפד לאחר הליכת ליברמן. למרות שזה צוו השעה הנדרש מול איום הטילים של החיזבאללה.

אינני רואה איך תהייה נסיגה בהצבת חיילות ביחידות קרביות. זו סוגייה צה"לית בראשות הרמטכ"ל. היות והרמטכ"ל הבא הוא מינוי חטף של גנץ ועצמו רואה במחלוקת החברתית בישראל סכנה גדולה יותר מאיראן הוא לא יפתח חזית חברתית חדשה. מה גם שכל השבת דברים לאחור דורשת ניטרול בג"ץ ועדיין רחוקה מאד מלהתבצע.

אם אשל הוא הגורם שמונע או מעכב את רכישת הF15IA ואת קידום חיל הטילים בתצורה כזו או אחרת זה ביזיון והוא חייב לעוף כמה שיותר מהר. מנכ"ל משרד הביטחון הוא לא יישות פוליטית ויש עליו אחריות עליונה הקידום בניין כוח מיקצועי ומיטבי. לא ראיתי שקודמו חלופות אחרות לרכש ( לא נרכשו יותר טנקים ונגמ"שים ולא נרכשו עוד כלי שייט מתקדמים פרט למה שנרכש לפני 5 שנים ויותר). לדעתי יש פה עילה אפילו לחקירה עמוקה יותר...

עדיין מחכה שתביא תקציב ל F15I ולכל מה שאתה רוצה שצה"ל יקנה. מוכן לשלם 80% מס הכנסה ? או לשלם שקל על כל טוקבק ? (מציע מקורות תקציביים אפשריים)

יש 3.8 מילארד דולר מהאמריקאים ותקציב ביטחון של 65 מילארד שקל שנתי. קצץ בפנסיות התקציביות ותייעל את הצבא תוכל לקנות 3 טייסות לא אחת. בוא תראה לי שאין כסף ותגיד לי לאן הולכים ה65 מילארד שבגללם אין כסף (בוא תראה לי טנקים, תותחים חדשים, סוללות כיפה חדשות,ספינות נוספות או טילי חץ במאות או כלרכש משמעותי אחר שבלע את ה3.8 מילארד שאנחנו מקבלים). מבטיח לך שלא תמצא

אי אפשר לקצץ פנסיה תקציבית ולצפות שאנשים ישארו בצבא.
אתה היית מוכן שיקצצו לך במשכורת אחרי שהתחיבו אליה ?
שוב הכל ברמת ססמאות בלי לבדוק עובדה אחת.
תקציב הסיוע כבר משועבד לשנים הבאות לקניית ה F35 , המסוקים והמכליות.
תקציב הבטחון גם הוא כבר משועבד.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי dbe3 אי אפשר לקצץ פנסיה תקציבית ולצפות שאנשים ישארו בצבא. אתה היית מוכן שיקצצו לך במשכורת אחרי שהתחיבו אליה ? .

1. לא התחייבו. להפך: הבהירו שוב ושוב שהניסיון המפוקפק לנפח את הפנסיה התקציבית יבוטל.
2. גם הנסיון של גנץ להלבין אותו הוכשל. גם בממשלת נתניהו וגם בממשלה היוצאת.
3. הגנרלים שרבים זה עם זה על קידום בפירמידה, לא יברחו מהצבא. לא שם מצוקת כח האדם.
להפך, ביטול התוספת הכרחי לשימור כח האדם האיכותי, שבלעדיו הפירמידה מקצצת את מי שלא מחכה לו חלופה סבירה

4.קיצוץ במשכורת בדיעבד אינו חוקי. לא על זה מדובר.
ביטול הפנסיה התקציבית כולה, נעשה בכל שאר המגזר הציבורי, באופן חוקי לחלוטין.
הפטנט מאוד פשוט: במקום פנסיה בתנאים שערורייתיים למי ששרד בתפקיד x שנים, מחתימים על חוזה חדש
שמקפיא את התנאים שנצברו עד כה
ונותן תנאים אחרים להבא, שכוללים תוספת שכר גדולה לכולם, כי פתאום כשהפנסיה התקציבית לא חונקת את התקציב,יש ממה לחלק.

פנסיה תקציבית נכונה למי שנכנס לתהליך לפני 2003, את זה אי אפשר לשנות ועם הזמן זה ידעך.
אבל יש לצה"ל פטנטים מלאכותיים שהם כביש עוקף לפנסיה הצוברת:
- תוספת רמטכ"ל (או המקבילה המשטרתית תוספת המפכ"ל)
- פנסית גישור
שני האלמנטים האלה עולים מיליארדי שקלים ומשולמים ישירות מתקציב הביטחון בצורה לא חוקית
אגב, לא כל הפורשים זוכים לתוספת הרמטכ"ל

לגבי פנסיית גישור? הנה צה"ל משקר שחור ע"ג לבן באתר שלו "נקבע בחוק כי תשולם קצבת גישור לפורשים מצה"ל, מיום פרישתם מצה"ל ועד ליום הגעתם לגיל פרישת חובה..."
https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%...A7%D7%91%D7%A2/

לא צה"ל, זה עדיין לא נקבע בחוק אלא נמצא בדיונים כסעיף במסגרת "חוק ההתייעלות הכלכלית"
מי שבא לו להשתעמם מעוד דיון מסטיק בנושא הזה שלא הוביל לכלום מוזמן להכנס לכאן
https://oknesset.org/meetings/2/0/2009928.html

כתבה שעושה סדר בדברים האלה כול תירוצים והתגייסות הרמטכ"ל/שרהב"ט להצדיק את זה


לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

מסכים שחיי קציני/נגדי יח' השדה שמבלים יותר בשטח ופחות בבית שונים מחיי אזרחות ומגיע להם תגמול ותמריץ
אבל לא ככה, לא מחטפים ע"ח הציבור.
יש מודלים מסודרים בעולם (כולל מגורי המשפחה קרוב לבסיסים וקדנציות ארוכות באותו אזור, לא חייבים לקפוץ מהדרום לצפון רק כי יש שם תפקיד פתוח) וזה עובד יפה

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

דווקא בעולם אנשי צבא קופצים ממקום למקום די הרבה וזה חלק מהדרשיות.
לגבי פנסיות גישור - הסתכלתי היום שוב על תקציב הבטחון כרגע זה לא מליארדים ולא מתקרב לשם זה בערך 32 מליון שקל ב 2021/2022 (ברור שזה יגדל עם הזמן).
תוספת הרמטכ"ל/המפכ"ל לא צרכה להיות אוטומטית או צרכה להיות מעוגנת בחוק (למרות שאני אשמח לראות שה לא מועגן וניתן באמת לאנשים עם קרטריונים מאוד ברורים). שוב אני שואל את עצמי אם התנאים במשטרה ובצבא כל כך טובים מדוע לא רואים אנשים נוהרים לחתום קבע (או לא ראו גם) . בתור אחד ששרת מספר שנים בקבע , גם עם הפנסיה התקציבית זה פשוט לא היה משתלם להשאר בקבע אלה אם ידעת שאתה הולך לפרוש בדרגת אלוף משנה לפחות .

אני פשוט מסתייג מהשימוש הדמגוגי בקריאה לקיצוץ הפנסיה הקציבית שכבר לא רלוונטית.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי dbe3 לגבי פנסיות גישור - הסתכלתי היום שוב על תקציב הבטחון כרגע זה לא מליארדים ולא מתקרב לשם זה בערך 32 מליון שקל ב 2021/2022 (ברור שזה יגדל עם הזמן).

פנסיות הגישור רלוונטיות רק למי שהתגייס אחרי 2004,
כך שהמספר שהתייחסת אליו - מדבר על פרישה מוקדמת של בודדים, אפילו לפני גיל 40 - רחוק מאוד מהגל הענק שצפוי.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי dbe3 שוב אני שואל את עצמי אם התנאים במשטרה ובצבא כל כך טובים מדוע לא רואים אנשים נוהרים לחתום קבע (או לא ראו גם) . בתור אחד ששרת מספר שנים בקבע , גם עם הפנסיה התקציבית זה פשוט לא היה משתלם להשאר בקבע אלה אם ידעת שאתה הולך לפרוש בדרגת אלוף משנה לפחות . אני פשוט מסתייג מהשימוש הדמגוגי בקריאה לקיצוץ הפנסיה הקציבית שכבר לא רלוונטית

הפנסיה התקציבית שמדובר עליה (פנסיית הגישור) - היא סופר-רלוונטית
היא בעצם הפכה את המהלך של מעבר מתקציבית לצוברת, שהתבצע בהצלחה בכל שאר השירות הציבורי - לבדיחה מזעזעת על חשבון משלם המיסים ותקציב הביטחון:
כל שנה נשלם יותר - אבל נקבל הרבה פחות - כי הכל הלך לפנסיות

כשהתקציב הולך לפנסיות ולא לשכר,
התגמול נראה עלוב ומבריח את המוכשרים - שיש להם חלופות

פנסיות הגישור צרכות להשאר למקצעות ספציפים (מקציעות יחודיים לצבא) כמו במודל של המוסד.
כרגע זה באמת אבסורד שאיש פרקליטות צבאית או נניח משהוא ביחדת המחשוב שיכולים למצוא עבודה בחוץ תנתן פנסיית גישור.
יש מקצעות שקימיים רק בצבא ולאנשים שעובדים בהם צריך לתת פתרון.

מדיניות כלכלית לא ברורה של הממשלה הנכנסת (כמסתמן) עלולה גם כן לפגוע בבניין הכח בצה"ל בטווח הבינוני. השקעה קצרת טווח בביטחון תגרע מהתקציבים בשנים הבאות.

דווקא ממשלה יציבה יחסית יכולה להעביר תקציבים ביותר קלות.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Jaguar890 1) מינויים - מניח שכל המינויים האחרונים בצמרת כולל סגן הרמטכל ברעם יאושררו.

אני מניח - שכל המינויים יבחנו בדחיפות ע"י נתניהו ושר הביטחון החדש
עם דגש על: איראן, פנסיות.
מי שצפוי לשים מקלות בגלגלים - לא יקודם.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Jaguar890 2) זהות השר הממונה - בגישתו הבטחונית נתניהו יחסית שמרן ובעל יחסים טובים עם הממסד הבטחוני ולכן ימנה יוצא מערכת הביטחון לתפקיד. ממבט מהיר של רשימת חברי הכנסת של גוש הימין, המועמד הבכיר הינו יואב גלנט.אם זה יצא לפועל מדובר במינוי מענין של גנרל דעתן ונחרץ שעלול לייצר סביבת עבודה מאתגרת לרמטכל הנכנס. גלנט יצטרך גם לעמוד כחומת מגן מול האגף הניצי יותר בממשלה. לדעתי אם זהו הכיוון נראה אקסודוס של אלופים בכירים במטכל שיצאו לפרישה.

עם החלק הראשון אני מסכים - גלנט הוא מועמד טוב, שלא ישגע את נתניהו מול ממשלת ארה"ב.
זה גם אומר שאקסודוס כזה יתבצע - רק במצב בו המטכ"ל מאוד מוטה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Jaguar890 3) פנסיות צבאיות - ההשערה שנתניהו יתמוך בחוק, אבל צפוי להיתקל באופוזציה סופר חזקה מהאגף הימני. לא אתפלא אם החוק יישאר על המדף

שום סיכוי. ההתנגדות היא מאוד עקרונית וחד-משמעית:
המשמעות של הזינוק בפנסיות הבכירים היא שלא נשאר כסף לשום דבר אחר.
החלופה היא שרוב הכסף הזה יועבר לתוספת משכורת לקבע זוטר - ויש בעיות קשות של אובדן כח אדם.
זה כ"כ עקרוני - שאם גלנט לא מתגייס לעניין הזה,
ככל הנראה ימונה שר אחר.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Jaguar890 4) חוק הגיוס - יחוזלש או שיעבור שינויים מהותיים שיעקרו את כל תוכנו 5) שילוב בנות כלוחמות - למרות שלכאורה זה עניין פנימי צהלי, אין לי ספק שתהיה רגרסיה משמעותית בתוכניות.

לגבי 2 אלו אני מסכים, עם הסתייגות:
לגבי החרדים מדובר בדגל פוליטי מובהק, ולכן מן הסתם השינוי הזה יטורפד. היעדים שנקבעו בעבר ימחקו.
אבל - הבעיות הגדולות עם גיוס חרדים הם פנים-צה"ליות,
לא מצליחים למצות את כח האדם שכן התגייס,
ובתחום הזה יכול להתבצע שיפור משמעותי.

בכל הנוגע ללוחמות - הקמפיין המגדרי לשלב בנות בכל מסגרת צבאית - יטורפד,
שהרי מלכתחילה הוא היה מאוד פוליטי ולא מקצועי.
ועכשיו - הדגשים יחזרו להיות מקצועיים.
מול גלנט הדתיים שבממשלה יתקשו להרים קמפיין של "לוחמות הן מזימה שמאלנית".

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ai22 אני מניח - שכל המינויים יבחנו בדחיפות ע"י נתניהו ושר הביטחון החדש עם דגש על: איראן, פנסיות. מי שצפוי לשים מקלות בגלגלים - לא יקודם. עם החלק הראשון אני מסכים - גלנט הוא מועמד טוב, שלא ישגע את נתניהו מול ממשלת ארה"ב. זה גם אומר שאקסודוס כזה יתבצע - רק במצב בו המטכ"ל מאוד מוטה. שום סיכוי. ההתנגדות היא מאוד עקרונית וחד-משמעית: המשמעות של הזינוק בפנסיות הבכירים היא שלא נשאר כסף לשום דבר אחר. החלופה היא שרוב הכסף הזה יועבר לתוספת משכורת לקבע זוטר - ויש בעיות קשות של אובדן כח אדם. זה כ"כ עקרוני - שאם גלנט לא מתגייס לעניין הזה, ככל הנראה ימונה שר אחר. לגבי 2 אלו אני מסכים, עם הסתייגות: לגבי החרדים מדובר בדגל פוליטי מובהק, ולכן מן הסתם השינוי הזה יטורפד. היעדים שנקבעו בעבר ימחקו. אבל - הבעיות הגדולות עם גיוס חרדים הם פנים-צה"ליות, לא מצליחים למצות את כח האדם שכן התגייס, ובתחום הזה יכול להתבצע שיפור משמעותי. בכל הנוגע ללוחמות - הקמפיין המגדרי לשלב בנות בכל מסגרת צבאית - יטורפד, שהרי מלכתחילה הוא היה מאוד פוליטי ולא מקצועי. ועכשיו - הדגשים יחזרו להיות מקצועיים. מול גלנט הדתיים שבממשלה יתקשו להרים קמפיין של "לוחמות הן מזימה שמאלנית".

בכל הנוגע ללוחמות - הקמפיין המגדרי לשלב בנות בכל מסגרת צבאית - יטורפד,
שהרי מלכתחילה הוא היה מאוד פוליטי ולא מקצועי.

אשמח לדעת כיצד הקמפיין המגדרי יטורפד כאשר מיד יעלו תביעות כנגד הצבא לבג"צ על ידי חיילות נפגעות וארגונים פמיניסטיים? נניח שיחוקק חוק ההתגברות, אינני רואה פוליטי קאים מפעילים אותו בסוגיה זו אלא אם בחרו להתאבד אלקטוריאלית.


לגבי הרצי הלוי ישנה בעיה קשה. מדובר בקצין בכיר שאמר שהגרעין האיראני אינו בעיה של ישראל במיוחד אלא של העולם, והעולם אמור לפתור את הבעיה. (ידוע שחליבה, ראש אמ"ן, תומך בהסכם עם איראן למול עמדה נוגדת של ראש המוסד.) האם אנו חוזרים לסיפור 2012 בו יצאו הרמטכ"ל וראש המוסד מול רצונם של נתניהו וברק לתקוף באיראן והצליחו. נתניהו שחושש מאד מן הפצצה האיראנית ובצדק יצטרך למצוא אדם שמכיר את המערכת כדי לנטרל השפעתם. (אי אפשר לבטל את מינויו של הלוי ואני חושש שגנץ מינה אותו גם בשל עמדתו בעניין). גלנט היחידי שמסוגל לעשות משהו בעניין וכך יסגור חשבון עם אשכנזי, שבלם את נתניהו וברק, וניסה לטרפד את מינויו - פרשת הרפז.

יש סיכוי לא קטן שתהיה ממשלת אחדות עם גנץ ואז כל האשכול הזה הופך לחלום לא ריאלי
הייתי רוצה לראות ביבי אחראי שממנה את גנץ לשר ביטחון כמו שבגין עשה בשעתו עם דיין
שאר ההערכות ניראים לי באופן אישי כהמשך למדיניות ההפחדה של לפיד

ציטוט:

במקור נכתב על ידי helpy4 שאר ההערכות ניראים לי באופן אישי כהמשך למדיניות ההפחדה של לפיד

האשכול הזה הוא חריג שבחריגים מבחינת קיום של דיון פוליטי בפורום. אנחנו מתירים אותו תחת מגבלות מאוד ברורות, אם הדיון פה ידרדר למקומות של האשמות ומזבלה פוליטית הוא יינעל בלי לחשוב פעמיים. נא התנהלותכם בהתאם.

תודה

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

סירפד
הועלתה טענה שהעניין פוליטי ואיננו צבאי (בקשר לשילוב מוגבר של נשים ביחידות וכו')
אז מה לעשות ויש קשר בין הדברים

אבל אני זורם

לא רק שהחלטנו לא לנעול את האשכול הזה אלא אף עיגנו אותו כי אנחנו יודעים שהחברים כאן מסוגלים לנהל דיון משובח בצורה עניינית ונקיה.
כרגע יש מציאות חדשה וצריך לראות איך מפיקים מזה את הטוב ביותר.

נושא הפנסיות ופתיחת הגיוס לכל המגזרים וכו' אלה נושאים כבדים שמצריכים בדיקה עמוקה וזמן.
יש דבר מהיר יותר שהוא צו השעה וזה נהלי פתיחה באש, כל הבילבול וההססנות של חיילי צה"ל במהלך האירועים צריכים להיעלם.
אני רוצה לראות את הממשלה החדשה נותנת עדיפות מיידית לנושא הזה כפי שהבטיחו.
ולא מדובר רק על בט"ש באיו"ש אלא גם על חדירות לתוך בסיסי צה"ל וגניבת אמל"ח.
לא אומר שכל אירוע צריך להגמר עם כדור בין העיניים אבל נהלי הפתיחה באש והיישום שלהם בשטח חייבים להיות יותר ברורים.
החיילים חייבים להבין שצה"ל עומד מאחוריהם בכל רגע כל עוד הנהלים נשמרים.
גם ההשפלה הזו של חיילי צה"ל בהפגנות חייבת להיפסק (עומדים במרחק ס"מ ויורקים להם בפרצוף).
הכרזה על אזור הפגנה כשטח צבאי שאין להכנס אליו (כל מיני מסיתים ועיתונאים) וטיפול מהיר וענייני מבלי לתת למפגינים להתקרב אל החיילים!

לגבי חוק הגיוס, בגלל כל מערכות הבחירות הוא נדחה כמה פעמים אם כי עבר בקריאה ראשונה, כרגע הוראת השעה היא דחייה עד 07/2023, ז"א הממשלה תצטרך להכריע בנושא הזה עד אז.
https://www.calcalist.co.il/local_n...icle/hy00iaobry

עוד דבר שאני רוצה לראות זה שיפור תנאי השירות של הקצונה הזוטרה (דרגות סגן וסרן) והנגדים המתחילים בצה"ל כי אצלם יש את הנטישה הגדולה ביותר.
פרויקט ארז זה נחמד אבל אפשר לשפר נקודתית הרבה דברים בלי כל מיני פרויקטים גרנדיוזים, לדוגמה את שעות הפעילות והשכר (ניטחנים מצאת החמה עד צאת ה... בשביל שכר מאד בסיסי) עד כדי כך שאין להם חיים אחרים.
לרוב אלה רווקים/רווקות בתחילת שנות העשרים שמשווים את החיים שלהם לחיים של החברים שלהם מהתיכון ומהר מאד מגיעים למסקנות.
בדרגות רס"ן והלאה התנאים משתפרים בצורה טבעית.
אגב, אותו דבר בנושא הבט"פ, שיפור תנאי השוטרים ומג"ב בעיקר בדרגות הנמוכות (שוטרי הסיור לדוגמה במהלך המשמרת מתרוצצים מאירוע לאירוע כי חסרים שוטרים ולא פעם מסתמכים על מתנדבים)

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

המשימה מס אחת זה עצירת הקצינים הצעירים מלצאת לשוק העבודה
ע"י שכר ותנאי שירות
ע"י מימון לימודים תוך הבטחה לחתימה שנות קבע

עניין השינויים בהוראות הפתיחה באש זה עסק מיותר ומסוכן - כיום הוראות די ברורות למי שמקיים אותם.

רק צריך לחדד יותר את הנהלים (שלעיתים גם מונעות דו"צ)

כמו בשאר התרגולות

בכל תפקיד, צעירים נטחנים בשכר נמוך. הם מוכנים לכך *אם הם חשים שזה מקדם אותם ומממש את הערכים שלהם*.
סטודנטים נטחנים בלימודים.
מהנדסים צעירים נטחנים בעבודה בסטארט-אפים
רופאים נטחנים בתורנויות.

השאלה היא, האם מ"מ ומ"פ מרגישים שהם מתפתחים אישית (בהנחה שרובם לא מתכננים קריירה צבאית),
והאם הם מרגישים שהם אפקטיביים- האם הם חשים שהם עובדים עבור ה-80% הלא-לוחם בצבא, או שעובדים בשבילם.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קרן-אור בכל תפקיד, צעירים נטחנים בשכר נמוך. הם מוכנים לכך *אם הם חשים שזה מקדם אותם ומממש את הערכים שלהם*. סטודנטים נטחנים בלימודים. מהנדסים צעירים נטחנים בעבודה בסטארט-אפים רופאים נטחנים בתורנויות.

כמהנדס בחברת סטארטאפ ברור לי לחלוטין - שאפילו הסטודנט שהגיע לפני חודשיים - יעזוב אם אצלנו יטחנו ויוצע לו שכר תחרותי במקום אחר.
אם "נטחנים", זה חייב להיות זמני ומידתי - וחייב להיות תגמול על כך.

בבתי החולים יותר התקשו עם ההבנה הזו - אבל גם לשם זה מחלחל.
מה קורה עם המורים?
שכר ממוצע סביר - אבל שכר לא סביר בשנים הראשונות - מבריח המון כח-אדם.
אז עוקץ הפירמידה של ההסתדרות קורס בכל מקום - חוץ מבצה"ל.
זה חייב להשתנות.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קרן-אור השאלה היא, האם מ"מ ומ"פ מרגישים שהם מתפתחים אישית (בהנחה שרובם לא מתכננים קריירה צבאית), והאם הם מרגישים שהם אפקטיביים- האם הם חשים שהם עובדים עבור ה-80% הלא-לוחם בצבא, או שעובדים בשבילם.

אני לא מבין את הסיסמאות האלו על התפתחות.
בסופו של דבר - המון אנשים עוזבים כי הם רואים את מי שיצא מהצבא הולך למסלול קריירה רווחי מאוד,
ורוב הצעירים שיש להם חלופות - לא חולמים על קריירה צבאית.

אין ספק שגם דיבורים על פגיעה בפנסיה התקציבית (למרות שהם לא חלק ממנה) והדרך שהרגילו את הציבור להסתכל על הצבא (במיוחד על צבא הקבע) לא מעודד אף אחד להשאר.

אבל היא בהחלט אוכלת נתח עצום מהתקציב,
כך שלא ניתן להשאיר בקבע את כח האדם האיכותי.

האם חייל שמשרת שנה וחצי בצבא, ורואה את המ"מ שלו- ואולי גם את המ"פ- בעבודה,
מחליט האם לצאת לקצונה לפי מה שהוא רואה ושומע, או לפי "איך שהרגילו את הציבור להסתכל על הצבא"?

גם וגם , אין ספק שהאווירה הציבורית כרגע שמוזנת מדמגוגים בשקל וחצי מצד אחד שקוראים להפר חוזים עם אנשים ומצד שני עם התנהלות הצבא בנושא תוספת הרמטכ"ל לא מוסיפה למוטיבציה של אף אחד.
מציאת דרך המלך בין הרצון להשאיר אנשים , להראות להם אופק , להבטיח להם עתיד בלי פגיעה בכך שהם נשארים בצבא אבל לא רוצים להתחייב להשאר עד לפנסיה או לא רוצים למצוא את עצמם נזרקים באמצע לבין הרצון להשאיר אנשים איכותיים ולא אנשים שרק רוצים להשאר כי זה משתלם ויהיה להם קשה למצוא תאנים כאלו בחוץ היא האתגר המרכזי.

צריך להיות יצירתי כמו תוכניות לטווח ארוך של חיילים שיאותרו לכך ילכו ליחדיות קרביות כולל קבע ואז בנקודה מסויימת יוכלו להחליט אם להמשיך לדרגות הבאות או אולי לעשות הסבה לתחום הטכנולוגי.

נתניהו לא יתקוף באיראן. אם היתה אי פעם הזדמנות לעשות זאת, היא כבר מזמן הוחמצה (והוא האיש שהחמיץ אותה). תקיפה באיראן כעת לא תשיג דבר, ועלולה לגרור נזקים אדירים; למעשה, היא תתן לגיטימציה לשאיפה האיראנית לגרעין יותר מאשר תערער אותה.

כמובן שיש ויכוח האם החמיץ או גרמו לו להחמיץ אבל זה לא לפורום הזה.
אם יתקוף או לא יתקוף חייבת להיות אופציה כי תקיפה יכולה להיות לא רק למניעה אלה גם להרתעה כלומר תקיפה כל שהיא יתכן שנצטרך לעשות אם איראן תעבור סף מסויים בהתגרויות.

אם אתה קורא את מה שמתפרסם אתה יודע שאנחנו תוקפים באיראן - לא תקיפה עם גלים של מטוסי קרב אלא באמצעים אחרים. מישהו משמיד שם בסיסי מל"טים, מישהו מחסל שם מדענים, מישהו חוטף שם אנשי משמרות המהפכה, מישהו תוקף שם בסייבר. תקיפה בהיקף מלא - השאלה היא מה אתה חושב להשיג באמצעותה ומה המחיר שתשלם. בינתיים, לדעתי, היחס בין המחיר הזה לבין התועלת הפוטנציאלית רחוק מאד מלהיות רווחי.

מסכים , אבל עדיין צריך את האופציה שתאפשר לתקוף במידה ויהיה צורך.
לא רק בנושא הגרעין.
אם למשל איראן מחליטה לתקוף תשתיות באמצעות מלט"ים וישראל לא הצליחה לסכל את התקיפה האם איראן צרכה לחשוש שנתקוף אותה בצורה גלויה או לא ? האם אנחנו יכולים להבליג על זה בלי לאבד את כל ההרתעה שלנו ?
ברור שכל עוד אפשר לעשות את הפעולות בחשאי זה עדיף.

אין ספק שאם איראן תתקוף אותנו ישירות אנחנו צריכים גם יכולות וגם תכניות כדי לתקוף בחזרה. עד היום השיטה של האיראנים (גם בעוד חזיתות במזה"ת) היתה לפעול בעיקר באמצעות גורמים אחרים שהם מחמשים ומממנים; בעבר השיטה הזו הקנתה להם חסינות מתגובה, שזה חלק גדול ממה שהם רצו להשיג.המדיניות הנוכחית כבר לא נותנת חסינות, ואני מקווה שזה גורם להם לחשוב פעמיים. בהחלט לגיטימי שישראל תצהיר בגלוי שאם תהיה מלחמה עם חיזבאללה אז מבחינתנו זה נחשב למלחמה עם איראן והתגובה תהיה בהתאם; רק צריך לוודא שאנחנו ערוכים גם לסיכונים של מהלך כזה. אני לא משוכנע שיש לנו יכולת להתמיד במלחמת התשה מול מדינה שגדולה מאיתנו פי עשרה.

אני הייתי רוצה לקחת את הדיון קצת קדימה - לנושא רוח הלחימה של צה"ל.
האם הממשלה הימנית (מלא-מלא) תורה לצה"ל לרענן את תכניות המגירה ולהכין גם גמה תכניות התקפיות - אירן, חיזבאללה, עזה, סוריה? או שמא תמשיך את תפיסת ההכלה והתגובה הרפה?
האם ישונו הוראות פתיחה באש באיו"ש ועזה?
האם יתחילו לתכנן ברצינות תמרון קרקעי לתוך שטח לבנון וסוריה ויתמכו ברכש שאינו רשור לחיל האוויר - אמר"ל לכל לוחם, שדרוג של כל ר"מ התמרון לנמר / איתן, מעיל רוח לכל רק"מ וכו'?
ככה נדע אם הכל היה הצהרות או שמא מתוכנן שינוי בכוח ההרתעה של מדינת ישראל...

לצה"ל יש תכניות התקפיות. השאלה היא לא האם צה"ל מוכן לתקוף אלא האם הציבור הישראלי מוכן לקבל את התוצאות של תקיפות כאלה. נתניהו הראה עד היום זהירות מופלגת בהפעלת הכח; אולמרט, שלא הראה זהירות כזו, לא הביא תוצאות טובות יותר. כשנתניהו מסתכל על גורלו של אולמרט קשה לומר שזה מעודד אותו ליוזמה התקפית.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ninesouls נתניהו הראה עד היום זהירות מופלגת בהפעלת הכח; אולמרט, שלא הראה זהירות כזו, לא הביא תוצאות טובות יותר. כשנתניהו מסתכל על גורלו של אולמרט קשה לומר שזה מעודד אותו ליוזמה התקפית.

זריית חול או שגיאה

נתניהו רצה גם רצה לתקוף באיראן- מי שעצר אותו היה אהוד ברק

אין דבר כזה. אתה ראש הממשלה, האחריות עליך. בגין זיהה סכנה ותקף. אולמרט זיהה סכנה ותקף. אם נתניהו היה משוכנע שיש סכנה למדינת ישראל והדרך להסיר אותה היא בתקיפה, הוא היה יכול להחליף את אהוד ברק ולתקוף. הוא בחר לא לעשות את זה, והוא לא הצליח להשיג רוב לתקיפה בקבינט ולא לקבל תמיכה מאף אחד מראשי זרועות הבטחון (ובצדק - תקיפה ללא גיבוי אמריקאי היא מתכון לאסון).

האמת היא שהפספוס האמיתי, שהוא ממש בכיה לדורות, הוא שב-2003 לא שכנעו את בוש לתקוף באיראן במקום בעיראק. בוש היה יכול להביא להחלפת המשטר שם וסילוק האיום על האיזור, במקום זה הוא הלך למלחמה עקרה בעיראק שאמנם סילקה רודן, אבל הביאה רק לערעור היציבות באיזור וחיזוקה של איראן והביאה למותם של מאות אלפי עיראקים ועשרות אלפי אמריקאים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ninesouls האמת היא שהפספוס האמיתי, שהוא ממש בכיה לדורות, הוא שב-2003 לא שכנעו את בוש לתקוף באיראן במקום בעיראק. בוש היה יכול להביא להחלפת המשטר שם וסילוק האיום על האיזור, במקום זה הוא הלך למלחמה עקרה בעיראק שאמנם סילקה רודן, אבל הביאה רק לערעור היציבות באיזור וחיזוקה של איראן והביאה למותם של מאות אלפי עיראקים ועשרות אלפי אמריקאים.

"עשרות אלפי אמריקאים" זה מוייטנאם (58,000), בעירק נהרגו בין השנים 2003-2011 כ-4,431 אמריקאים - גם חיילים וגם אזרחים ועובדי קבלן. כך לפי הדו"ח הרשמי של משרד ההגנה האמריקאי.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ninesouls אין דבר כזה. אתה ראש הממשלה, האחריות עליך. בגין זיהה סכנה ותקף. אולמרט זיהה סכנה ותקף. אם נתניהו היה משוכנע שיש סכנה למדינת ישראל והדרך להסיר אותה היא בתקיפה, הוא היה יכול להחליף את אהוד ברק ולתקוף. הוא בחר לא לעשות את זה, והוא לא הצליח להשיג רוב לתקיפה בקבינט ולא לקבל תמיכה מאף אחד מראשי זרועות הבטחון (ובצדק - תקיפה ללא גיבוי אמריקאי היא מתכון לאסון). .

1. "להחליף את ברק" - ברק תמך בתקיפה. אשכנזי ודגן התנגדו. דגן הלך לאמריקנים ואילו אשכנזי החל לקום על עקרון עדיפות הדרג המדיני ש"הסתיים" בפרשת הרפז. אם הינך מחפש אשמים חלק את האשמה בין ברק ונתניהו. ומי שהיה ביכולתו לדכא את ההתנגדות היה ברק והוא לא עשה זאת . איש המפתח היה ברק ולא נתניהו. רק הוא היה יכול לנטרל את התנגדות המערכת הבטחונית כשר הבטחון ורמטכ"ל לשעבר. לנתניהו לא היה מה שהיה לבגין - תמיכת רפול.
לאולמרט לא הייתה אופוזיציה מבית ומבחוץ - דוגמא לא רלבנטית.

2. רוב בקבינט - למיטב ידיעתי זה לא הועבר לאישור הקבינט משום שההחלטה נפלה בשלב מקדמי. הקבינט היה מאשר כל הצעה שברק ונתניהו היו מציעים במשותף. חבריו באו מן המפלגות שלהם.

3. "תקיפה ללא גיבוי אמריקני מתכון לאסון " - הרי זה מה שעשה בגין שנאלץ גם להלחם בגורמים מדליפים ופעילים בתוך המערכת ומחוצה לה (פרס וויצמן). ומה הייתה התגובה האמריקנית - נזיפה של ריגן, אמברגו על -F16 לחצי שנה, וברכות בסתר של האמריקנים וגלויות עד היום ביחוד לאחר המלחמות עם עיראק. האירוניה היא שלבגין, שהוצג כיהודי גלותי היה יותר אומץ לעמוד מול הפריץ מאשר לילידי הארץ מאז עד היום.

4. "אולמרט זיהה סכנה ותקף" - אילולא שטייניץ וכישלון המודיעין הישראלי לאתר את פרוייקט הגרעין הלובי, שנתגלה עקב ההסכם האמריקני-לובי, לא היה כנראה זיהוי. (כשם שהמודיעין הישראלי לא זיהה את ההתקפה הרוסית על אוקראינה. זה משום מה עבר מתחת לראדאר כאן. ראו הצהרות גורמים ישראלים ובייחוד של לפיד ערב הפלישה שאמר בבטחון שלא תהייה פלישה. ללא ספק המקורות שלו היו המודיעין הישראלי. אני הקטן הייתי בטוח שבוע ימים לפני הפלישה שהיא תתבצע לאחר שקראתי את אזהרות המודיעין הבריטי והאמריקני שהצביעו בנפרד על וודאות גבוהה לפלישה ומידע גלוי אחר. אלוהים ישמור. )
לגבי אולמרט "תקף" - אינני בטוח אם אולמרט היה תוקף אם היה ווטו אמריקני. הוא נקט בגישה מסוכנת. מסר לאמריקנים את המידע, וכדי להפיג פיקפוקיהם שלח כוח מיוחד כדי להציג בפניהם דוגמאות עפר. כן ביקש מבוש לתקוף את הכור. רק לאחר שבוש סירב אך נתן אור ירוק פנו לתקוף. ומה עם דליפות בוושינגטון וסיכון כוחותינו? שוב, אלוהים ישמור.

למה החלטת שאין תוכניות ? תוכניות אני מניח קיימות השאלה אם יש המלצה לבצע אותם והאם יש גורם פוליטי שמוכן לבצע אותם (כאן אני מאוד מסכים עם ninesouls) כל תוכנית מלווה בתוצאות אפשריות גם לאזרחים וגם לאזרחים בעשורים האחרונים בישראל חיי חיילים שווים הרבה יותר מחיי אזרח , האבל שנהרג חייל בפעילות/פיגוע הרבה יותר גדול מאשר אזרח שנהרג. כל מקבל החלטות יודע שבאווירה הציבורית הזאת פעולה שבה יהרגו חס ושלום הרבה חיילים תהייה בעייתית עבורו ומסכנת את השלטון שלו אלה מדובר בחוסר ברירה ממשי שניתן להסבר, זה נכון לימין ולשמאל בלי הבדל.

לא משנה איזו ממשלה תהייה זאת האווירה בציבור.

אמיר אשל הודיע על רצונו לעזוב את התפקיד , אז זה כבר לא רלוונטי .
מניח שעכשיו יקנו חמש טיסות F15IA

אתה נשמע כועס תשתה כוס מים. נתחיל בזה שהצבא יתחיל לבנות את עצמו בצורה ורסטילית .כן רכש טייסת או 2 של F15IA שעליו מדברים כבר עשור הכרחי ביותר. וכן במקום לסגור חטיבות טנקים ללא מענה צריך עוד מרכבות 4 ונמ"רים בכמויות וכן צריך עוד צוללות ולהתחיל לקדם חיל טילים.. בגלל זה יש 65 מילארד שקל אמרתי לך.

כועס אני לא , רק ראלי ולא אוהב ססמאות בלי שעומד מאחריהם משהו. ומיים אני שותה כל הזמן , יותר מכוס , זה בריא ומרענן.
65 מליארד הולך להרבה דברים ואין שאריות ממה לקחת לטייסת נוספת או לחטיבת טנקים , לכן צריך לקצץ אייפה שהוא או להוסיף לתקציב הבטחון.
ולא , אי אפשר לקצץ בפנסיות מבחינה חוקית וגם אם רוצים שאנשים ישארו בצבא (נכון אין לאנשים החדשים פנסיה תקציבית אבל ברגע שאתה מפר חוזה כזה כל חוזה יכול להיות מופר). ולא אני לא מקבל פניסה מהצבא למרות שביליתי בו לו מעט זמן , הרבה מעבר למה שהייתי מחוייב לו.
לכן כדי לעשות דיון איך אפשר להוסיף טייסות או חטיבות (אם צריך בכלל) צריך לדבר מאייפה יבוא התקציב. לזרוק מספר באוויר זה לא מספיק.
לגיטימי למשל לומר , בו נמכור שתי צוללות ובתקציב נקנה טייסת . או אולי לקצץ בתקציבי המשרדים השונים ולהוסיף הכל לבטחון. אםשר גם לנסות למשכן את הסיוע הבטחוני ל 20 שנה הבאות, או אולי לקץ בדברים אחרים. אני מאמין שימצאו תקציב לטייסת נוספת של F15 אם יגעו למסקנה שזה מה שצריך.

אוקי אז לאן הולך 85 מיליארד שקל שנתי ? מה הצבא רכש למשל השנה בכסף המטורף הזה( נניח ש40 אחוז הולך לרכש = 34 מיליארד שקל =8-9 מילארד דולר?). טייסת F15IA זה 2 מילארד דולר סד"ג, 600 מרכבה 4 זה 2.8 מילארד דולר ולא ראיתי כלום לא מזה ולא מזה.

הלוואי ודברים היו כאלו פשוטים.
קודם כל שלא תבין לא נכון אני בעד שיקנו עוד לפחות טייסת אחת של F15 וכנראה גם הצבא חושב כך.
לגבי תקציב ולאן הולך הכסף קודם כל מומלץ לקרוא על תקציב הבטחון בלינק הבא - https://www.mod.gov.il/Documents/takziv%202021-2022.pdf

שם תראה למשל ש 8 וחצי מליארד משולם על פנסיות ו 4 מליארד לנכי צה"ל , אלו הסעיפים הבולטים בסעיפים הבליתי מסווגים.
אגב פנסית גישור עומדת עלות של 34 מליון ש"ח בלבד ב 2021.
כמובן שיש עלויות כמו פרוייקט מיגון הבתים (כמה מליארדים טובים) הוצאות ישירות כמו מבצע שומר החומות (שני מליארד) . פרוייקט העתקת אגף המודעין ואגם התקשוב (קרוב ל 8 מליארד למספר שנים ישירות מתקציב הבטחון) כמובן שיש גם תשלומי ארננונה (כן צה:"ל משלם ארננונה) ועוד הרבה דברים נוספים.

אבל מה שבאמת אתה שוכח זה עלות התחזוקה . כמו בכל תקציב יש עלות רכש ועלות שוטפת
לדוגמא אותה טייסת F15 שאנחנו רוצים לקנות , נניח 25 מטוסים , לקחת בחשבון רק את עלות הקניה של המטוס , אני מניח שתרצה שהמטוסים יחומשו (נניח בערך 12 מליון למטוס בהערכה זעירה) תרצה להגן על המטוסים בדתקים למטוסים כאן מדובר על בערך 20 מליון שקל למטוס עם כל התשתיות (פורסם שהדתק למטוס כנף ציון עלה בערך 100 מליון ש"ח) כלומר רק דתקים אתה צריך להוציא עוד בערך חצי מליארד שקל.
בו נמשיך , טייסים אתה צריך להכשיר למטוס ? אתה צריך לשלם משכורות ולדאוג לאימון ?
אני מניח שתרצה להשתמש במטוסים , בו נניח 15 שעות טיסה בשנה למטוס ? שעת טיסה בכזה מטוס בערך 25 אלף דולר , כלומר בשנה על שעות טיסה זה בערך 10 מליון דולר לטייסת בשנה לא כולל חימוש אימונים ועוד הרבה דברים אחרים כמו למשל אימון משותף של תדלוק אוורים .

בו נתרחק שניה מחיל האוויר , חשבת פעם מה העלות להחזיק חטיבת רגלים (החטיבה הכי זולה להחזקה) בצהל ? נניח 1000 חיילים שמקבלים בערך 3000 שקל (בלי קבע שזה סיפור אחר) רק המשכורות הם 36 מליון בשנה , לאכול הם צריכים ? עלות האוכל לחייל ביום סביבות 60 שקלים (זה כנראה יותר) עוד 20 מליון בשנה. אימונים צריכים ? שעות מנוע צריך ? אתה מגיע למספרים מאוד גבוהים .

בו נעבור למילואים , נניח שאתה רוצה להחזיק 50 אלף חיילי מילואים (המספר האמיתי לא חשוב) ולקרוא להם ל 10 ימי מילואים בשנה לתעסוקה ואימון . 10 ימים כאלו יעלו בהעברת משכורות בלבד בין 250 ל 500 מליון ש"ח , בלי לדבר על מענקים נוספים , שעות אימון , תחמושת אימון ועוד ועוד.

בקיצור הכסף הולך בעיקר על השוטף

צה"ל זה הצבא היחיד בעולם שמשלם לחיילים משכורות? הוא היחיד שמבצע אחזקה? מתנצל לא קונה את זה.תקציב מיגון בתים מגיע למשל מתקציב חוץ נוסף וכמו שציינתי יש 3.8 מילאד דולר אמריקאי שנתי שרובו מיועד לרכש פלוס כמה מילארדים טובים שקליים ולכן זה מהות הצבא להתחזק ולהתחמש ולהתדרג זה שזה עולה מילארדים זה ברור ובגלל זה הצבא מעל 60 מילארד שקל!! צה"ל ידע לתחזק לפני שנים חיל אויר גדול וחיל יבשה גדול(שנות ה80 וה90) ואין שום סיבה שעם תקציבי העל( התקציב ה14 בגודלו בעולם בטחונית) הוא לא יעשה זאת ויתרץ

תראה , נתתי לך את הפרטים ודוגמאות והפניה לתקציב הבטחון . אגב שם תראה שתקציב הבטחון ירד באחוזים יחסית לתוצר וגודל האוכלוסיה.
ניסיתי , אם אתה מתעקש להשאר ברמת טוקבקים והצהרות דמגוגיות זה בסדר , אני מרים ידים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Weapon2020 צה"ל זה הצבא היחיד בעולם שמשלם לחיילים משכורות? הוא היחיד שמבצע אחזקה? מתנצל לא קונה את זה.תקציב מיגון בתים מגיע למשל מתקציב חוץ נוסף וכמו שציינתי יש 3.8 מילאד דולר אמריקאי שנתי שרובו מיועד לרכש פלוס כמה מילארדים טובים שקליים ולכן זה מהות הצבא להתחזק ולהתחמש ולהתדרג זה שזה עולה מילארדים זה ברור ובגלל זה הצבא מעל 60 מילארד שקל!! צה"ל ידע לתחזק לפני שנים חיל אויר גדול וחיל יבשה גדול(שנות ה80 וה90) ואין שום סיבה שעם תקציבי העל( התקציב ה14 בגודלו בעולם בטחונית) הוא לא יעשה זאת ויתרץ

וכל הצבאות בעולם (למעט אולי צפון קוריאה) עברו כיווץ משמעותי בציוד ובסד"כ לעומת המצב בשנות ה80

כשתקציב הצבא לא עולה ויש זינוק בשכר הממוצע במשק - משמעו שהצבא צריך:
להתייעל,
או להתכווץ.
אגב - בנתון אחר אנחנו לא מקום 14 - אלא בין 3 הראשונות (מתחרים עם קטאר ואיחוד האמירויות):
בהוצאה הצבאית הדולרית לנפש.