"עודאור"
מקור: ilMuseums

אמנים: נחמהלבנדל, נדבבלוך
תאריךפרסום: 22/12/2004

נחמה לבנדל ונדב בלוך מציגים בדיסלדורף, גרמניה (עיר תאומה של העיר חיפה), תערוכה "עוד אור" במסגרת חילופי אמנים בייןדיסלדורף לכפר האמנים עיו- הוד

"עודאור" הוא שם התערוכה של האמנים נחמה לבנדל ונדב בלוך מכפר האמנים עין – הוד למרגלותהכרמל בישראל.
השם "עוד אור" הוא ציטוט ממשפט של הסופר,משורר,מחזאי,הוגה דעותומדען יוהן וולפגן גתה שעל שמו קיימים מכונים רבים ללימוד שפות בכל העולם.

בעבודות המוצגות בתערוכה מנסים האמנים להאיר את מגבלות התקשורת, העברתמסרים ומשמעויות משפה לשפה.
מתוך סיפורי המקרא בפרשת מגדל בבל, לאחר המבול ניסומשפחת בני שם למרוד באלהים ע’י בנית מגדל שראשו בשמיים המגשר ביין הגשמי לאידאל.

בני שם חשבו להשתמש בשפה אחת אוניברסלית בבנית המגדל ובעזרתו להגיע לאלאחר.מזימתם נופצה בהתערבותו של האל שירד לבלבל את שפת האנושות. החזון של אחדות בשפהמשותפת ואל משותף נגוז,הבילבול וריבוי השפות פתח פתח לפרשנות,מערכות מושגים ,ודפוסיחשיבה שונים ומאז החל המאבק על קניין השם.

נחמה לבנדל בחרה לעסוק בטקסטיםהמובאים בספר קהלת אחד מבין שלושה ספרים אותם כתב שלמה המלך בזקנתו. הספר עוסקבתהליך חיי האדם ובמוות, בטבע ובמחזוריות הקיימת בשניהם. קהלת מתחיל את הספר ומסייםאותו במסקנה כי הכל הבל הבלים, לדברים משמעות זמנית כמשב רוח. לשפה חשיבות מרובהוביכולתה להשפיע על רוח האדם בין לטוב ולרע ועל ההתפתחות האנושית וקצב ההתקדמות. לפי המקורות הופיעו האותיות הראשונות על גבי לוחות הברית . שפת האדם המודרניתביסודה בנויה מסימנים די פשוטים לכתיבה הלקוחים מצורות המלוות אותנו בחיי היום יוםומן הטבע. מאז הופעת המילה נאחז האדם בשפה ומייחס לה תכונות. בעבודה יש שימוש בשפההארמית אותה שפה עתיקה בת 3000 שנה שהייתה מדוברת בחלק מאסיה ובמזרח התיכון כ 1000שנה לפני הולדת ישו שדיבר עברית עתיקה וארמית ממנה התפתחה השפה העברית המדוברת. הטקסט בעבודות ברובו מופיע על רקע אפור כתוכן הטקסט המחפש ושואל, כך הצבע הוא צבעביניים לא בטוח ומפשר, צבע החלודה מסמל את הזמן,אותן מילים, אותן משמעויות מאז ועדעתה. ישנה חזרה על הדברים בטבע כדברי קהלת כי אין חדש תחת השמש,שאר העבודות בצבעיאדמה כהסכמה כי אנחנו חלק בכל מעשנו מהמכלול השלם.

נדב בלוך מפרק בעבודותיואת הרעיונות למשפטים את המשפטים למילים ואת המילים לאותיות – עברית,לאטינית וערביתשל שלושת הדתות המונותאיסטיות- יהדות נצרות ואיסלם. בחיפוש ובדרך סיזיפית בונה נדבאת האותיות בשכבות שקופות בעלות שלושה צבעים חמים- חום אדום וצהוב. בעומקן של השכבותהשקופות חושף האור עולם כאוטי ומבולבל האמור לציין את חוסר ההבנה,חוסר הידיעה ואתחוסר היכולת לארוג טקסט אוניברסלי המקובל על כולם. עם הזמן בתהליך השכבות השקופותנוצרים מיזוגים בגוונים וקווי דמיון בין האותיות הנותנים פתח לתקווה. ביחסי הגומליןובדיאלוג המתפתח בין האותיות נוצרת דינמיקה של הבנת הצורך בפשרה.http://www.lbart.com