כשמצוננים והאף נסתם, חוש הריח נפגם, וקשה להבחין בריחות. אבל עדיין, מריחים ריחות מסויימים, שהם ממש לא כמו הריח המקורי. למה זה?

..

כשאנחנו מריחים משהו זה משום שמולקולות מגיעות מהאוויר לתאים מיוחדים באף שלנו שבהם יש רצפטורים (קולטנים בעברית?), נקשרות אליהם ויוזמות תגובת שרשרת שמתורגמת לבסוף לאות עצבי שנשלח למוח. יש מגוון גדול מאד של רצפטורים שכל אחד מהם נקשר למולקולות בעלות תכונות קצת אחרות. סף הרגישות שונה ממולקולה אחת לשניה. יש חומרים שנרגיש בריח שלהם בריכוזים נמוכים מאד, ויש כאלה שנרגיש בנוכחותם רק אם הריכוז שלהם יהיה גבוה מאד. בהרבה מקרים ריח מסויים נובע מהפעלה של כמה סוגי רצפטורים בו זמנית. כאשר האף סתום, הגישה של מולקולות אל תאי החישה באף היא חלקית מאד - גם אם הריכוז של החומר באוויר הוא גבוה, רק מעט מהמולקולות יצליחו לחצות את מחסום הנזלת, ואז השאלה היא האם הריכוזים שלהן יעברו את סף הרגישות. אם במצב נורמאלי הריח של תפוז מורכב מריכוז גבוה של מולקולה א' וריכוז נמוך של מולקולה ב', אם האף סתום יכול להיות שריכוז מולקולה ב' שיגיע באופן מעשי לרצפטורים יהיה נמוך מסף הרגישות, ואז המוח יקבל אינדיקציה על נוכחות מולקולה א' בלבד, והריח יהיה שונה מהריח הרגיל של תפוז.

תודה זה ידע או הגיון?

..

לגבי הפעולה של הרצפטורים מדובר בידע, לגבי מה קורה כשמצוננים מדובר בהגיון.