01-09-2007, 15:22
|
|
|
חבר מתאריך: 10.04.07
הודעות: 60
|
|
אמונה בשקל
הצלצול הנורא, הבשורה המרה, הידיעה שהזמן לא יחזור חזרה.
תחושת המחנק, חוסר אונים, יפחה חנוקה, פחדים אדירים.
מפנה זעקת יגון למרום, מקווה לגלות שהיה זה חלום.
מפנה אל-על את כל שנאתו, מטיח אשמות קשות מנשוא.
רץ אל רכבו, שועט למקום, מקלל בליבו את היושב במרום.
נכנס לבניין ושם פעמיו למצוא את אותה האישה שאהב.
מיטה בודדה, מליון מכשירים, סיכויים אפסיים שתשוב לחיים.
הוא שוב מטיח אשמה באלוה, מנתב את כעסו למקום גבוהה.
שלושה ימים חולפים ועוברים, מתח שנאה ועצבים מצטברים.
והנה מגיע הצלצול הגואל, היא תשרוד! מודיע הקול הצוהל.
רץ אל רכבו, שועט למקום, ליבו צוהל, הוא שרוי בחלום.
נכנס לבניין ושם פעמיו למצוא את אותה האישה של חייו.
והנה היא שם, מחייכת אליו, בחדר הבודד, על מליון מכשיריו.
בוכה בהקלה, גופו מיטלטל, היא חיה! הוא ממשיך בתדהמה למלמל.
עברה הצרה, הפחדים כבר אינם, ואלוהים, יחד איתם נעלם.
אך צרה חדשה לא תאחר להגיע - או אז, אמונתו תשוב ותפציע.
לאחר העדרות ממושכת מהפורום, הנה אחת היצירות האהובות עלי.
הערות/תגובות/המלצות יתקבלו בברכה!
נערך לאחרונה ע"י Bakolan בתאריך 01-09-2007 בשעה 15:25.
|