28-08-2007, 19:41
|
|
|
|
חבר מתאריך: 04.04.05
הודעות: 3,125
|
|
|
אין לי תשובה אבל יש סיפור נחמד
אין לי תשובה אבל יש סיפור נחמד שקשור...
לפני שנים באחד המילואים התבשרתי שאני מקבל חייל חדש לפלוגה, ביום ההתייצבות הוא לא הופיע וגם למחרת בצאלים לא היה בנמצא. כבר התחלתי לחשוב שקבלתי חייל על הנייר, כלומר חייל לרשימה אבל לא בפועל וכל מי שפיקד במילואים יודע שחיילים מסוג זה איש לא רוצה.
מכל מקום יצאנו לשטח האימון לאימוני יעד מבוצר והתחלנו להריץ חוליות בתעלות. מרחוק אני רואה לפתע דמות שחורה המתקרבת לעברנו ברגל. לקחתי משקפת וראיתי שצועד מהכביש לכיוון השטח הפלוגתי בחור חרדי, תלבושת מלאה, שחורה, כובע לראשו וזקן מפאר את פניו.
חכיתי שיגיע תוך שאני משגיח על האימון. הבחור התייצב בפני, הזדהה בשמו והבנתי שזהו החייל החדש שצורף לפלוגה. לשאלתי למה איחר סיפר על איזה אירוע משפחתי שגרם לו לאחר.
שאלתי אתו למה אינו על מדים והוא התחיל להסביר לי שאינו יכול לשרת, שהוא נמצא כאן במקרה, ובעצם הוא מפסיד לימוד תורה ובכלל לא מתאים לו לעשות מילואים וצבא ממש לא בשבילו.
שלטתי בעצמי וניסיתי בדרכי נועם לשכנעו, הסברתי את החשיבות בשרות מילואים ובמיוחד שרות קרבי, בקיצור כל הבלה בלה הידוע, והבחור בשלו.
בסופו של דבר לאחר שכנוע ארוך נאות ללבוש מדים, נשק לא היה לי בשטח לתת לו.
האמת, המדים ממש נראו עליו לא מתאימים, גדולים ממידותיו והוא בתוכם יצור שאינו שייך לחוויה הצבאית כלל וכלל. שאלתי את עצמי אם ההתעקשות שלי מוצדקת והאם השקעת הזמן בו אישית שווה את העניין ואת אובדן הזמן עם הפלוגה. בסופו של דבר שכנעתי אותו להשתלב באימון כי לא בא בחשבון מבחינתי שחייל מתייצב לאימון ואינו עושה בו דבר. גם נשק הוא לא ממש היה מוכן לשים עליו כי "זה ממש לא מתאים לו", הוא "לא יודע מה לעשות אתו" וכו'.
בנתיים הצטרפו אלי כמה מהחיילים האחרים בפלוגה וגם חלק מהמפקדים כך ששילובו באימון הפך לאטרקציה פלוגתית. למזלי הוא העלה בקשה מיוחדת לחופשה (הוא כבר הגיע לפלוגה באיחור של יומיים) בגלל חתונה משפחתית שאמורה היתה להערך למחרת היום. נצלתי את בקשתו ואמרתי לו כי לא אדון בבקשה עד שלא ישתלב באימון, לאחריו הבטחתי לו שאחשוב על העניין.
מכיון שהוא הגיע אלינו לשטח בלי נשק חפשתי כלי נשק "מיותר" והנשק היחיד שהיה זמין היה מא"ג. שאלתי אותו אם הוא מכיר את המקלע, ראיתי בגמגומו ובחוסר הרצון שלו לשקר שהוא מכיר אותו אבל לא יכולתי להחליט האם הוא ראה את המאג באיזו הזדמנות בחיוו או אולי יודע יותר מזה.
נתתי לו להחזיק את המאג עם הרצועה ומשהו משך את תשומת לבי. אינני יודע אם הצורה שבא הטיל את המאג על כתפיו או אולי האחיזה הבוטחת שלו את המאג אבל האדם השתנה מולי, בלי שהוא שם לב לכך.
הכנסתי אותו לתעלה כלוחם יחיד, פיניתי את השטח והתחלתי לחנוך אותו במסלול פרט בתעלה. עברו שניות עד שהחייל החרדי, חסר הבטחון והלא שייך הזה התגלה כלוחם שהתנהגותו החברתית מאוד מסוייגת ומתנצלת ואילו התנהגותו המבצעית כשל לוחם מיומן. אנשים הצטרפו אלינו מלמעלה וראו את ירי הצרורות הקצר שלו לאורך התעלה.
הוא סיים את המסלול והניח באנחת רווחה גדולה את המאג בצד וביקש ממני שעכשו אדון בבקשתו לחופשה...
לקחתי אותו הצדה והתחלתי בעדינות לתחקר אותו, הבנתי שהבחור שלפני לא גדל כיהודי חרדי שלא אחז נשק מימיו. לאחר שעה לא קצרה התגלה הסוד.
הבחור החרדי המבולבל, שהצבא ממש לא בשבילו, והמילואים זה ביטול תורה אחד גדול היה בעברו איש שייטת 13 שהשתחרר, חזר בתשובה ועבר לנהל אורח חיים שונה לחלוטין מעברו. הוא היה כן אתי ואמר שיעשה כל מאמץ להשתחרר ממילואים.
תשאלו מה קרה בהמשך ?
החלטתי להוציא אותו הביתה לחתונה המשפחתית ומאז ועד היום לא ראיתי אותו יותר. בבירור במשרד הקישור עלה שהבחור שוחרר משרות מילואים.
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
