אני מאמין שזה בכל המקומות והמגזרים,
אני עובר כעת תקופה טראומטית שקיימת בלוח השנה העברי שנקרא-
"זה צריך להיות מוכן לקראת ראש השנה"...
כל העולם ואשתו נכנסים לטרוף של עמידה בלוחות זמנים בלתי אפשריים,
וכאילו תאריך החג נקבע בהפתעה, כמו שאופייני לנו הישראלים
פרוייקטים שיודעים עליהם חודשים מראש- מתבצעים רק ברגע האחרון (ודחוף!!!!)
מידי פעם מנסים להגניב מעט ימי חופש, כי בכל זאת אוגוסט ויש א הצורך לבלות עם הילדים, אבל זה לא מספיק-
והטרוף נמשך...

אם לא שמתם לב, החיים כבר התחילו...

(טליה שפירא)

תפילת הטוקבקיסט הישראלי:

''אלוהים - אנא תן לי את הכוח לא לקשקש במקלדת כאשר אני לא מתמצא בנושא הכתבה''

זאת בסך הכל ה"קונטרה" לשיגעון השני של הסחבת: "אחרי החגים"...

זה משהו ביניים.
כלומר מי שלא רוצה לחכות עד "אחרי החגים" אומר "עד ראש השנה" ,
ובליבו פנימה יודע שממילא הוא יקבל את מבקשו רק "אחרי החגים = כמעט לעולם לא"

אין לך אדם שאין לו שעה.