|
11-03-2008, 08:45
|
|
אדמין לשעבר
|
|
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 42,600
|
|
תיקונים:
ציטוט:
במקור נכתב על ידי אמיר ג.
[ נכון שנלקחו עבדים, אבל לא במסה שתערער את הבסיס המוצק של הדמוגרפיה היהודית ד'אז. הרי מישהו חייב להישאר לעבד את האדמות ולשלם מיסים. מה אתה טוען? שהיתה הגליה המונית ?? ]
|
לא, אני לא טוען שגירשו המונים. אני טוען שהרגו ושעבדו בכמות כזו, שרבים מאלה שכן נותרו פה,
עזבו בהדרגה (חלק לא קטן גם התבולל, אחרי שהפך למיעוט בארצו). אחרי מרד בר כוכבא, עמד
לראשונה הרוב היהודי בארץ, בפני איום. תהליך מתמשך של הצקות רומיות (כשהתנצרות השלטון
רק החריפה את המצב), הביא לדעיכה גדלה והולכת של היישוב בארץ. לטעון אחרת, כפי שעושה
זנד, זה לא היסטוריה - ואפילו לא התחזות טובה להיסטוריה. זה פמפלט אנטי-ציוני לא מזהיר.
מוטב שילמד מרשיד ח'אלדי איך אפשר להיות אנטי-ציוני מגוייס, ועדיין לא להיראות פתטי, כאשר
הוא מנסה לחפש אישוש היסטורי לטענות שלו...
ציטוט:
במקור נכתב על ידי אמיר ג.
בֹא נגיד ש "ניאו-הסטוריה" או "כיבוש נאור"... ג'יזיה או לא... היהודים חיו בקרב המוסלמים הרבה הרבה הרבה יותר טוב מאשר חיו בקרב הנוצרים, מכל הזרמים. ולראייה: ההתעוררות הציונית
בקרב יהודי המזה"ת וצפון אפריקה, לא ממש התקיימה. אולי משום שלא היה להם רע שם.
מי שקטל בעם היהודי היו הנוצרים, לא המוסלמים. ]
|
במשפט אחד: בוא נגיד שלא. ההיסטוריה של יהודי אירופה, כמו ההיסטוריה של יהודי האסלאם,
היא לא מיקשה אחת. היו ליהודים תקופות נפלאות באירופה (וועד ארבע ארצות, אמסטרדם במאה
16-17, וכן הלאה), והיו להם הרבה יותר תקופות מחורבנות באירופה. כך היה להם במזה"ת, רק
בצורה פחות קיצונית (זה יותר כאשר לטכנולוגיה הנחותה, מאשר לחיבה ליהודים - גם הפולנים,
ששנאו את היהודים לא פחות מהגרמנים, לא חלמו להגיע ליכול של ביצוע השמדה בהיקף גדול...).
הטענה שהציונות קמה באירופה כיוון שלא היו רדיפות במזה"ת, באופן יחסי, כבר נידונה בפורום
בעבר, והיא לחלוטין ובאופן מובהק, לא נכונה.
אני כותב כאן מה שכתבתי אז: הסיבה הראשית לכך שלא קמה ציונות במזה"ת, היא
שהלאומיות היא תופעה שיסודה באירופה, ולכן הלאומיות היהודית התחילה גם היא שם. הסיבה
לכך שהלאומיות היהודית לא התפשטה למזה"ת לא נובעת מתחושת הנוחות היהודית פה, אלא
מסיבה הפוכה בדיוק: החשש מהעת'מאנים, שבקרבם הלכו והתחזקו תופעות לאומניות, שראו
בעין מ-א-ו-ד לא יפה התפתחות של תפיסות לאומיות שעלולות היו להביא לשאיפות לעצמאות
ולביתור האימפריה (יהודי וערביי האימפריה ראו מה עשו העת'מאנים לבולגרים, כשאלה רצו
עצמאות...).
ציטוט:
במקור נכתב על ידי אמיר ג.
[ בכלל לא בטוח שהרוב ישבו כאן. יכול מאוד יהיה להניח שמספר היהודים שחיו ב:
אלכסנדריה, טסלוניקי, מסופוטמיה (שאריות גלות בבל), רומא, צפון מערב אפריקה,
ועוד מקומות רבים אחרים של הפזורה לפני החורבן, תקבל שרוב העם היהודי כבר חי "בגולה". ]
|
בהחלט לא בטוח. ייתכן מאוד שמליוני מתגיירים חיו בכל מקום. עובדתית, מרכז הלאומי של העם
היה פה - ורק אחרי המרידות הגדולות אנו רואים מעבר של מרכז הכובד של העם לכיוון בבל
(העובדה שהמשנה נחתמה פה בסוף המאה השנייה, בעוד שהתלמוד הבבלי, שחשוב יותר ממקיבלו הירושלמי, נחתם בבבל כעבור כ-200 שנה - מלמדת לא רק על מעבר מוקד הכוח, אלא גם על התקופה שבה זה קרה.
אני לא יכול לקבוע קטגורית ש-ר-ו-ב (יותר מ50 אחוז) יהודי העולם אכן ישבו בארץ, אבל אין ספק
שהמסה המשמעותית ביותר של יהודים, אכן ישבה פה.
ציטוט:
במקור נכתב על ידי אמיר ג.
[ אולי ההוכחה הטובה ביותר שהעם היהודי הוא כזה שמוכן למות עבור הגדרתו כעם תהיה
שתי המרידות הגדולות. תחשוב על זה. העם, שהיה מיעוט מבוטל וחלש יחסית לאימפריום
הרומי הענק הנחוש העשיר והחזק, לא נרתע מלמרוד, למרות שסביר להניח שהמנהיגים
ידעו מה עלול להיות המחיר. לא צריך עוד הוכחה לגבי האספירציות הלאומיות של עם, שמוכן
להתאבד עבורן. ]
|
האמת היא שאין צורך למצוא הוכחות להיותנו עם. העובדה שיהודים פולנים ישבו בארצם אלף שנה, ועדיין דיברו ביניהם בשפה שונה (גם כאלה מהם שהתרחקו מהדת, עדיין החזיקו ביידיש),
העובדה שיהודים ישבו בתורכיה ובבולגריה ובינם לבין עצמם דיברו בלאדינו, במשך מאות שנים,
גם העובדה שיהודי תימן דיברו בינם לבין עצמם עברית במשך מאות שנים - מוכיחה את קיומו של
העם היהודי. העובדה שיש גם הוכחות DNA שמחברות את הגלויות השונות, והעובדה שיש מסורת
משותפת שדי קשה לפברק (קצת קשה לנייד את כתר ארם צובא לכל הגלויות באמצע ימי הביניים
ולשכנע אנשים מדתות אחרות להתחבר סביב ספר זה - כאשר ספר זה מהווה מטרה לרדיפות
אימים (הכוזרים הם החריג - ועד היום לא ברור כמה מהכוזרים התגיירו, או שמא רק הנהגתם
עשתה כן).
ובסופו של דבר העובדה שיש עם יהודי, הוכחה בכך שהעמים שבתוכם הם ישבו, ראו אותם כעם
זר - עוד לפני שהחלה הלאומיות...
זנד הוא תועמלן נבון. הוא אמנם כותב שטויות, אבל שטויות מהסוג הזה, שוות יופי של פרסום
מפנק ומפרגן בחו"ל (על כל המשתמע מכך: מאמרים בגרדיאן, הזמנות לכנסים במלונות יפים
בחו"ל, ואבטחת מכירה בקצב יפה של ספרו באנגלית...).
|
|