השאלה בהנחה שכבר בחרתם לעצמכם מקצוע...

ציטוט:

מחקר שנערך באוניברסיטה העברית העלה כי נשים וגברים נוטים לבחור מקצוע לימוד לאו דווקא על-פי מידת התאמתם למקצוע הלימוד מאת: עידן יוסף | [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nfc.co.il/img/envelop.gif] | Nfc.co.il/blog/Idan נשים וגברים נוטים לבחור מקצועות לימוד על-פי הֶטְפֵּסים (סטריאוטיפים). כך עולה מתוצאות מחקר שערכו פרופ' איתמר גתי וראומה גדסי באמצעות מערכת "משיב" לבחירת תחום לימודים ומקצוע שפותחה באוניברסיטה העברית בירושלים. תוצאות המחקר, שנערך בקרב אוכלוסיה של 300 צעירים, העלו כי כאשר נשים נשאלות באילו מקצועות ברצונן לעסוק הן נוטות לבחור במקצוע או תחום לימודים הנתפס באופן הטפסי כנשי (לימודי הוראה, משאבי אנוש וסוציולוגיה). עם זאת, כאשר הן נשאלות להעדפותיהן לגבי תעסוקה עתידית (שימוש בכישורים שונים, תנאי העסקה וכו') ולגבי כישוריהן הספציפיים - המקצועות המומלצים עבורן הם פעמים רבות מגוונים יותר, וכוללים גם לימודים בתחום המדעים וההנדסה. "מגיל צעיר ילדים מורגלים בשאלות כמו 'מה תרצה להיות כשתהיה גדול' וכשהם גדלים הם ממשיכים לחשוב במונחים כאלה", הסביר פרופ' גתי. "מה שצריך לשאול סטודנטים לעתיד הן שאלות כמו 'מה חשוב לך בעבודה' וכן 'במה תהיה טוב' וזו הסיבה העיקרית לצמצום השפעות ההטפסים". "דוגמה למקרה מייצג הוא זה של בחורה בת 25 שנרשמה במערכת, וטענה כי לדעתה תתאים ללימודי סוציולוגיה, מנהל ציבורי או שיווק, וכאשר נתבקשה לתאר את רצונותיה וכישוריה התברר כי תתאים למקצועות כאדריכלות והנדסה", הוסיפה ראומה גדסי. "מתוצאות הבדיקה עולה בבירור, כי הבחורה מתעניינת בתחומים שדורשים כושר ניתוח וכושר מספרי, אך היא כלל לא נתנה לכך את הדעת". אנשים לא לומדים איך לבחור מקצוע תוצאות דומות נרשמו גם ביחס לגברים, שנטו לבחור מקצועות לימוד כמנהל עסקים, הנדסה ומקצועות מתחום מדעי הטבע, בעוד עבור רבים מהם מתאימים דווקא מקצועות כהוראה וכפסיכולוגיה. למעשה, לאחר שמילאו נשים וגברים את השאלונים ב"משיב", הצטמצמו כמעט לחלוטין ההבדלים במקצועות המומלצים לנשים ולגברים. "אנשים לומדים בבית הספר חשבון וספרות, אך הם אינם לומדים כיצד לבחור מקצוע", סיכם פרופ' גתי. "מסיבה זו, אנשים מושפעים ממה שנראה להם כי הסביבה מצפה שהם ילמדו, וממה שדמויות משפיעות במשפחתם עושות, אך אינם מתורגלים לחשוב מה הם רוצים ללמוד ובאיזה מקצוע יהיו טובים. עקב כך, שיעור האנשים המחליפים חוגים בתום השנה הראשונה ללימודים גבוה למדי". ממצאי המחקר הוצגו בכינוס השנתי של הארגון המרכזי בארצות-הברית לייעוץ תעסוקתי - National Career Developmental Association - שנערך ביולי האחרון בסיאטל שבארצות-הברית. http://www.nfc.co.il/Archive/001-D-...ml?tag=01-07-37

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...317#post2324317

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

ב2 העיסוקים שהיו לי בחיים - לא בחרתי אלא באקראי.
1) הייתי שנים רבות בתחום הבטחון . היותי חייל וקצין קרבי הובילו אותי לעיסוק הזה.
2) העיסוק הנוכחי , כשעזבתי את מערכת הבטחון שמעתי באקראי ממישהו על הענין -החלטתי לנסות -וזה הצליח לא רע.

גם מה שלמדתי באוני. לא שינה את הגישה .

אין לך אדם שאין לו שעה.

"בחירת" המקצוע מתחלקת לכמה דברים


20% לפי מקצוע ההורים
20% לפי מצב משפחתי
20% לפי מצב כלכלי
20% לפי אופי האדם
20% לפי פוזה


ככה אני חושבת בכל אופן
לגביי אם אתה שואל, אני בחרתי את המקצוע שאני טובה בו לפי מקום מגוריי, שכיף לי איתו, אבל תמיד הציפייה לעלות עוד ועוד למעלה

אני התחבטתי רבות לגבי מה אעשה לפני לימודי לתואר הראשון, ניסיתי להבין במה אני טובה ומה יהיה לי הכי כייף לעשות. הגעתי למסקנה שאם אני הולכת ללמוד הנדסה, זה לא משנה יותר מדי איזו הנדסה- ובזה אני טובה. קיבלתי החלטה, התחלתי ללמוד.
סיימתי את לימודי, ואז שוב עלתה השאלה- אותה שאלה. מה לעשות??
הגעתי למסקנה- שבכל עבודה שהיא ניתן להביא לידי ביטוי תכונות טובות, שיקוליי היו כסף עניין ומשמעות, לא בהכרח בסדר הזה. החיים זורמים וכל אחד מוצא את הכיוון שלו- לדעתי אין ההחלטה מה לעסוק קובעת את עתידנו באופן מוחלט. שום דרך אינה פסולה - באקראי, בעקבות ההורים, או סתם גחמה פנימית.

והצליח לי...

כאוהב ספר ידעתי תמיד שאני רוצה לעסוק בתחום ההוצאה לאור,
ובדרך מצחיקה משהו הגעתי לתחום...

אם לא שמתם לב, החיים כבר התחילו...

(טליה שפירא)

תפילת הטוקבקיסט הישראלי:

''אלוהים - אנא תן לי את הכוח לא לקשקש במקלדת כאשר אני לא מתמצא בנושא הכתבה''

ולהגשים אותם - אחד משיאי החיים

התמדתי בשריטה מגיל צעיר...
ניראה כי היא הייתה שם תמיד והתחזקה בכיתה ט' בעזרת המורה לפיסיקה (שליווה אותי עד סיום התיכון).
אומנם הדרך הייתה מלאה הפתעות, אתגרים והתפתחויות... אבל ניראה שתמיד הייתי מפוקסת מטרה והתקדמתי בכיוון.

לא היו שיקולים כלכליים/סטוריוטיפים/נשיים/לחץ מההורים/וכו'... זו הייתה שאיפה די תמימה

לפי האופי, אני מניח.
מתאים לי לעסוק במה שאני עוסק בו..

מי אמר אני ולא קיבל?

You're going to reap just what you sow

מהיום הראשון לעבודה (חודש אחרי השחרור) ועד היום הכל היה כמו "פינבול" - טסים במסלול מסויים, פוגעים בזמזם ומשנים לכוון לא צפוי. עד היום גם אין תלונות מיוחדות פרט לחמש שנים שבהם הייתי איש מכירות ושהותירו אצלי טראומה מסויימת...

.