18-08-2007, 02:39
|
|
|
|
חבר מתאריך: 15.12.04
הודעות: 3,081
|
|
חסר שם.
אני כותב בבלוג שפתחתי בישראבלוג, וחשבתי לשתף את האנשים שפה. אולי בעתיד אפרסם עוד קטעים שכתבתי.
חשבת שלא אשים לב?
שאולי, אם תלכי על קצות אצבעותייך, לא אשמע?
צר לי להגיד לך, אולי את טפיפות רגלייך לא שמעתי,
אבל שמעתי גם שמעתי את ליבך הפועם.
הו, פועם חזק.
קמתי מהמיטה והלכתי אלייך, יודע בדיוק היכן את נמצאת.
את המפתח לדלת מצאת כבר מזמן, ובזמן ששפשפתי את עיניי
החלטתי על מקום יותר טוב להחביאו.
בן רגע הייתי ליידך, מנשק את צווארך.
בת אנוש טיפשה, התמכרת למגע תוך שניות.
בלי שתשימי לב כרכתי את זרועותי סביבך,
עוטף אותך באותה חליפת חנק נעימה, ממנה לא ניתן לברוח.
לחשתי "אני אוהב אותך", בזמן שגופי צרב מרוב שנאה אלייך.
אבל אסור היה לי לגעת בך לרעה, ולכן נהנתי מהמשחק שאני משחק איתך.
התאהבת בי, ולא יכולה היית לברוח,
גם אילו רצית.
המשכתי במשחק שלי, והפשטתי את חולצתך,
חושב לעצמי שאת גמולך תקבלי אחר-כך,
שכן הם הזהירו אותי מפני אגע בגופך לרעה,
אך לא אמרו דבר לגבי פגיעה בנפשך.
אהבתי אותך ושנאתי אותך,
רציתי אותך ונגעלתי ממך,
נשפתי קור ממכר ושאפתי אש מכלה.
ומסיבה כלשהי שאף לי לא ברורה,
כששכבנו מחובקים לאחר מעשה,
ליטפתי את פנייך עד שנרדמת,
וחיוך עלה על פניי.
נכתב ב-12/8/2007
_____________________________________
Now I ride with the mocking and friendly ghouls on the night-wind, and play by day amongst the catacombs
I know that light is not for me, save that of the moon over the rock
I know always that I am an outsider; a stranger in this century and among those who are still men
|