28-07-2007, 21:05
|
|
|
|
חבר מתאריך: 07.08.05
הודעות: 5,850
|
|
אצלי
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי danyy2 שמתחילה ב "דיון:העדפת סוג אומנות לחימה(מסורתי/רחוב/תחרותי)"
אני מחפש אומנות כיפית. אני אסביר.
אני לא מחפש דווקא אומנות מסורתית. לפי הבנתי, אחד מהדברים המרכזיים שמחפשים באומנות מסורתית היא ה"מסורתיות" או "הרוחניות". לא יודע מה איתכם, אני מרגיש שהפילוסופיה שבאומנויות הלחימה היא קצת פילוסופיה בשקל. אומני הלחימה (באופן כללי, ברור שיש יוצאי דופן) הם לא הוגים אלא לוחמים, שחלקם משלבים גם נקודות הגותיות.
כדי ללמוד זן בודהיזם או טאואיזם ברצינות אני לא אלך לאומן קונג פו, כמו שכדי ללמוד ברצינות מתמטיקה אני לא אלך למורה ביסודי.
אני רוצה להדגיש- זה לא שאין באומנויות לחימה על מה לחשוב, פשוט אם את זה אתה מחפש אני מרגיש שלא שם תמצא את זה.
לגבי התחרותיות- ממש לא בקטע שלי. אני לא מרגיש שאני מסוגל להרביץ למישהו במסגרת תחרותית. בקרבות אימון כן- כשהמטרה היא לעזור אחד לשני וללמוד (אולי פחות יעיל מבחינת קשיחות מנטלית, אבל זה אני), בקרב תחרותי- לא.
ו"רחובית" היא אפקט צדדי טוב שיש באומנויות לחימה, אבל אני לא מחפש את זה ישירות.
ולכן אני מחפש אומנות שאני "אזרום" איתה, אומנות שיהיה לי טוב להתאמן בה, ופחות מהצדדים ה"רוחניים" לכאורה שיש בה או מהצד התחרותי או הפרקטי.
זו דעתי, בכל אופן.
_____________________________________
And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time
|