בשנת 1869 סללו התורכים את הדרך מיפו לירושלים והקימו תחנות משמר לאורך הדרך
במפת PEF ניתן לראות בברור את מקום המבנים הללו ,במפה זו הם נקראים GUARD HO
מול החאן בשער הגיא אולי אפשר למצוא שרידים וכן לדברי סקר שבאתר שבקישור
קיים עד היום מבנה כזה בין אזור למקווה ישראל .

נשמח מאד לתצלומים של מבנה כזה.

סקר

קטע מסקר אילון :

דרכים, מסילות ברזל וטלגרף

בשטח מתחם האילון עוברות מספר דרכים שהעלו את חשיבותו במהלך ההיסטוריה. החשובה בהן היא הדרך המובילה מיפו לירושלים דרך לוד או רמלה, שעברה מדרום לנחל האילון. דרך נוספת יצאה מיפו ועברה בסמוך לקו החולות שמדרום למקוה ישראל בדרכה לכיוון יבנה ועזה, שריד של דרך הים החשובה.

ריבוי הצליינים לירושלים והצורך להעלות את רמת הבטחון בדרך אליה הביאו בשנת 1869 לסלילה בעפר כבוש ובהמשך באספלט של הדרך הראשית מיפו לירושלים. הסלילה אפשרה מעבר כרכרות ומאוחר יותר תנועה מוטורית. לאורך הדרך הוקמו על ידי הממשל העותמאני תחנות משמר, אחת מהן בשטח המתחם, בין מקוה ישראל ליאזור, נשתמרה עד היום. להוציא הדרך לירושלים לא היו באזור אלא שבילים ודרכי עפר. קו הטלגרף שקישר בין יפו וירושלים עבר בצמוד לדרך ומופיע במפה בריטית משנת 1878.

בשנת 1892 נחנכה מסילת הברזל הראשונה בארץ בין יפו וירושלים. המסילה יצאה מתל


עמוד ענן המחודש ובתוכו קישור למפת PEF
http://amudanan.co.il/

האתר שלי :
http://sites.google.com/site/amotisrael/home

"עם גידול ירושליים רבתה התנועה. היו מקובלות נקודות עצירה ברמלה ובקולוניה. הטורקים שיפרו את התוואי וב1860 בנה שליט ירושליים סוראיה פחה 17 מצדיות שמירה לאבטחת ההולכים בדרך. במצדיות חנו פרשים שכונו באשי-בוזוקים. 3 מצדיות שרדו:בשער הגיא, בלטרון והמוסך הידוע במחלף בית דגן העולה לכביש ת"א - אשדוד [תופעה ישראלית יחודית בפני עצמה...] ויתכן כי שרידי מצדית נוספת היו צפונית למסילת הברזל שצפונית לרמלה."


לבני צרף לאשכול תמונה של המצדית בשער הגיא.

וגם אני פעם התעניינתי בנושא... למיטב זכרוני אלה שמוכרים שרידים מהן:

1. השמורה ביותר: ליד סיבוב הירידה לרמלה/ראשון במחלף השבעה. בתמונות משנות ה-50 היא נראית שלמה כמו במקור. היום היא בתחום מוסך ומשמשת את בעליו... לפני כעשור הוא הוסיף לה גג רעפים והיא נצבעה לבן (במקור עשוייה אבן כורכר). המצדית מכוסה בחלקה שלטים אבל נראית היטב מהכביש.

2. שרידי מבנה ליד תחנת הרכבת (הישנה) של רמלה: הזיהוי הוא בעיקר ע"ס הסימון במפת PEF.

3. מבנה במורדות הדרומיים של גבעת מבצר לטרון (נראה היטב כשנוסעים משער הגיא מערבה), בערך 100 מטר משרידי המבצר. עברתי ליידו כשעשיתי את שביל ישראל אבל לא התקרבתי... בכל מקרה הוא לא היה נראה לי דומה למצדיות ופעם שמעתי ממישהו (שהבין בעניין) שהמבנה הזה לא קשור למצדיות.

4. חורבת חרסיס: השניה בדרגת ההשתמרות


5. המצדית ה"אחרונה" שהיום משולבת בבניין תחנת המשטרה ליד שוק מחנה יהודה.

אני חייב לציין שבלי שקראתי את ההודעה, אתמול והיום כשהייתי בבירה משום מה הקדשתי תשומת לב מיוחדת למבט על כל האתרים הנ"ל (פרט ל-2)! בשוק מחנה יהודה (יותר נכון ברחוב יפו) גודרו כמה מהמבנים העתיקים והייתי מודאג שהולכים להרוס אותם...

עוד דבר ששמתי לב אליו הוא שצמוד למושב שואבה, ממזרח לו, ישנו מבנה בטון דמוי בונקר (ככל הנראה בית המשאבות) שעליו רשום "חי"ש תל אביב פלוגה א'". לא שכור לי שראיתי אותה עד היום. מעניין האם היא מקורית

בניין מפקדת חסן סלמה חי ויקקם אגב...

.

האתר שלי :
http://sites.google.com/site/amotisrael/home

האתר שלי :
http://sites.google.com/site/amotisrael/home

שאלה לglsh- האם המצודה שתארת בסמוך לשוק מחנה יהודה תואמת לתאור הנ"ל: "את הסרט מס'408, ,DEPART DE JERUSALEM EN CHAMIN DE FERהמצולם מהרכבת בעת יציאתה מהתחנה בירושלים, עדיין מציגים בסינמטקים וכינוסים המוקדשים לתולדות הקולנוע, ולא בכדי. גם בסרט זה קולטת המצלמה שני נופים מקבילים: הנוף הטבעי (המבנים והסביבה) והנוף האנושי (הקהל בתחנת הרכבת), וגם כאן הם בבסיס המבנה האמנותי של הסצנה. אולם בשינוי מהסרט "המסילה לירושלים" אין כאן "חיכוך" אלא "שילוב" בין שני מישורי העניין שבתמונה. ברקע האחורי של הסצנה נראים לפי הסדר, משמאל הבד לימינו: באופק חומת העיר העתיקה; קרובה ממנה טחנת הרוח של משה מונטיפיורי; השטח שלימים נבנתה עליו שכונת תלפיות; מצודה תורכית עתיקה ששימשה לנזירים היונים-אורתודוכסים כמחסן כלים לעבודתם במטעי הזיתים שלהם (כיום בחצר המיסיון הסקוטי); סמוך לה בניין החאן, אז בית בירה גרמני וכיום תיאטרון; ובניין תחנת הרכבת."

מתוך אתר "בית הסרט העברי" http://www.filmography.co.il/?View=entry&EntryID=33

שוק מחנה יהודה די רחוק משם. כשנגיע הביתה נבדוק כמה מקורות על בניין הכנסיה הסקוטית ומה יש בו... (שלשום הייתי שם בסיסבה: תחנת הרכבת הישנה של י"ם הופכת למרכז בילוי ופתחו שם כמה מסעדות מצויינות. בכלל ירושלים - לדעתי - "לוקחת" את ת"א בהליכה בכל הנוגע למוסדות אוכל בעלי אווירה "אקסקלוסיבית"). הדרך לי"ם שהוגנה ע"י המצדיות לא עברה באזור כתף הינום.

אגב מצודות תורכיות: במדריך ישראל (הישן לפחות...) הוזכרה מצודה תורכית שהייתה על הר חומה. אני מעולם לא ראיתי אותה, לא קראתי עליה בשום מקור אחר והיא גם לא מוזכרת בסקרים ארכאולוגיים. האם מישהו שמע על זה משהו?

.

יש אמנם תצלוצים מ 1917 של אזור תחנת הרכבת אבל אז כבר יש שם יותר מדי מבנים מכדי להבחין מי זו המצדית. תצלום של אזור שוק מחנה יהודה אין לי אבל בכל מקרה אני בטוח שלא במחנה יהודה, לא בלטרון ולא בתחום הכנסייה הסקוטית ישנו מבנה שעליו ה"שיניות" הטיפוסיות למצדים הללו (כמו במחלף השבעה ובחורבת חרסיס). למיטב זכרוני ויקטור גרן מתאר באיזה מקום מצודונת כזו: צריך לבדוק.

הנה כתבה קטנה אודות המצדית במחלף השבעה (שאולי בעתיד יעשו ממנה יותר מאשר משרד של מוסך?). אגב: סיפור האורוות הסמוכות חדש לי לחלוטין! יש מחוץ למוסך חווה שהפכה לחוות סוסים לפני כמה שנים (למרות שמשהו מסתורי שעליו שומרים כלבי פרא היה שם מאז ומתמיד) - רואים אותה היטב מהכביש לאשדוד. מעניין אם זו החווה. כל המבנים הללו גם מתקשרים לקרבות תש"ח על "דרך הבטחון" ("בית הקק"ל" נמצא כמה מאות מטרים משם) ומעניין לבדוק כיצד הם מכונים בספרות.

.

יכל להיות שכלבי הפרא קשורים איך שהוא לעובדה שלפני מספר שנים תפסו שם כמות גדולה מאוד של..... גראס ?...

נכנסתי לאתר [היעיל והנהדר] של 'עמוד ענן' בו ניתן להצליב את מפת הPEF עם תצלום אוויר [לדעתי מהעשור הקודם] ועם מפות.
במגבלות העכבר הרוטט שלי - להלן הנ.צ עפ"י הרשת החדשה של המצדיות מיפו מזרחה:

[1] 180592 : 659529
גבול מזרחי של מקוה ישראל בשולי איזור בנוי
[2] 182412 : 657459
המוסך הידוע במחלף
[3] 183602 : 655739
מפגש דרך המתחברת לכביש 44 בשטחי וולקני
[4] 184972 : 653609
1/2 ק"מ צפון מערבה לצומת כביש 44 - אסף הרופא
[5] 187112 : 690239
דרומית לכביש 44 בצומת עם דרך עפר התוחמת את בסיס צריפין
[6] 190127 : 646474
כביש 424 כ 300 מ' מחיתוכו עם כביש 44 על נקודת החיבור עם דרך 6
[7] 192357 : 644604
בשוליו הצפוניים של כביש 424 כ200 מ' מערבה לצומת לבית עזריה ולבית חשמונאי
[8] 195847 : 641124
בשוליו הצפוניים של כביש 424 כ800 מ' דרומית לפניה לבן נון וכ200 מ' צפונית לעיקול
[9] 196792 : 639389
כ100 מ' מערבה לכביש 424 [איזור 'מיני ישראל?']
[10] 198747 : 637604
לטרון, דרום מזרחה למנזר
[11] 199562 : 637139
בסוף העיקול הראשון של כביש 1 שלאחר מחלף לטרון, בשוליו הדרומים של הכביש
[12] 201057 : 636874
דרומה לכביש 1
[13] 202392 : 635979
מצדית שער הגיא
[?] 218457 : 632864
באיזור הבנוי בשכונת גבעת שאול

[?] 'המנזר הסקוטי' - לא מסומן בPEF
[17] מחנה יהודה - לא מצאתי סימון בPEF

:* בעיות: 13 מצדיות מרוכזות בשפלה, דווקא באיזור השדוד בתחום שליטת 'אבו גוש' - לא מסומנות מצדיות. האם הדבר מבטא חשש של השלטונות להתעמת או הגעה למעין הסכם?

* תהיות - האומנם היו כל המצדיות בנויות לתלפיות? אין הגיון בבניית מצודות במרחק ראיה וריצה זו מזו. יתכן וחלק מהמצדיות היו מבנים קטנטנים בהרבה?

* פעיות: ספי בן יוסף מזכיר את חורבת עלקת כאחת המצודות. אין לכך אזכור בPEF או הגיון גאוגרפי. יש למישהו מושג למה התכוון המשורר [למרות שכידוע אפילו צפור אילמת תעדיף לא להשתמש בספי כמקור]

לבית החווה יש אח וארובה בנויים. מדי פעם פולשים אליו כל מיני תמהוניים ואז אוטמים אותו.

מפת ה PEF לא מספיק מדוייקת כדי להסיק ממנה האם מצדית הייתה הין שהיום שער ירושלים של צריפין, הכניסה לרמלה או מחסני הסוכנות...

.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי g.l.s.h לבית החווה יש אח וארובה בנויים. מדי פעם פולשים אליו כל מיני תמהוניים ואז אוטמים אותו. מפת ה PEF לא מספיק מדוייקת כדי להסיק ממנה האם מצדית הייתה הין שהיום שער ירושלים של צריפין, הכניסה לרמלה או מחסני הסוכנות...

טיול ברכב לאורך תוואי המצדיות יכול לשמש תרוץ מצויין למפגש הפורום .
ודרך אגב פרקליטי יעצו לי לסיים את הנבצרות ולחזור לפעילות רגילה .

האתר שלי :
http://sites.google.com/site/amotisrael/home

* לגבי 'המצדית המוסכית' - המיקום די תואם בשתי המפות [אחרי ההמרה מהרשת הישנה לחדשה]
חלק גדול מ'נ.צ' המצדיות - יושבים ממש על קו הכביש 424 כך שבסה"כ החבר'ה של קיצ'נר עשו עבודה די טובה [לפחות כמו של הליצנים שחילקו לנו מפות קוד רק לפני שנה...]

* חרבת עלקת ממש מרוחקת מהנתיב לאורכו מצויות שאר המצדיות ולמעשה קרובה יותר לדרך הרומית [ואת חיבתי ל'יוספוס' כבר ניתן להקיש מהודעתי הקודמת] כך שאכן לא סביר כי הייתה שם מצדית.

* ידיד רחוק בן משפחת יאלובסקי מנס ציונה והסביבה שהתגורר במשמר השבעה סיפר לי לפני כחמש עשרה שנים כי נהרס מבנה נטוש וישן בשטחי המושב הסמוכים לכביש אשר דמה במקצת למוסך [מאחר ושימש כמאורת נרקומנים]. אז ביטלתי את הסיפור מאחר ושטחי המושב הינם צפונית לכביש ולא דרומית לו ובכל זאת?

* אם תאור המצדית ב'מנזר הסקוטי' נכון - ניתן לנחש כי כבר בסוף המאה התשע עשרה תם השמוש במצדיות. בכל זאת, מבני אבן מוצקים שכאלו - קשה להעלים לחלוטין ללא שימוש בכלים כבדים. חלק מן המצדיות אמור להיות בשטחים שלא נעשו בהן עבודות פיתוח עד שלב מאוחר [איזור מקווה ישראל, קטע כביש אחד במובלעת לטרון] כך שהייתי מצפה כי יוותר מהן זכר כלשהו או לפחות איזכור כתוב ממסעות דרך מאוחרים.

אם נניח כי המצדיות שהיו צמודות לכביש 424 נהרסו בעת פיתוח הכביש שהיה הדרך לירושלים עוד בעת המנדט - סביר היה כי הבריטים היו עורכים מעין 'חפירות הצלה' [למרות העדר וותק מספק למצודות דאז]או לפחות מתעדים אותן.

האם מישהו מכיר תעוד שכזה?

* ושוב אני מעלה את תהייתי - היתכן כי לא כל שבע עשרה המצדיות היו בנויות לתלפיות
ואת שאלתי - מדוע דווקא מקטע הדרך משער הגיא [פארק איילון היה כבר תחילת הטרטוריה ה'אבו-גושית'] ועד אחרי אבו-גוש היה נטול מצדיות?

*באם glsh צודק בחשדותיו בנוגע למבנה שבלטרון ומבנה ליד החאן עודנו קיים - הרי שלפנינו [ביחד עם המבנה המשוער בכניסה לרמלה] כבר 6 מצדיות, וזה יותר ממה שהתחלנו איתו. למרות זאת, קשה לי להאמין כי נצליח בדבר שגדולים מאיתנו לא הצליחו [אבל מי יודע...]

* לglsh - האם סרקת את הכתבה על המיצדית? [אין קישור]

* רעיון הסיור נשמע קוסם [וחם...]

כמי שאת כל ה"טירונות" הארוכה בידיעת הארץ עשה באזור הזה (ליד הבית...) אני מבטיח לך שלא היה שם שום מבנה ב 25 שנה האחרונות שהיה דומה למצדיות האלה. לא רק שחיפשתי עדויות עליהם (כולל אצל יריב שפירא איש אזור שהיה מחלוצי הסקירה והתיעוד של האתרים במרחב ואצלו ראיתי תמונות ישנות של המצדית במחלף עוד כשהייתה בצבע הכורכר המקורי שלה), אלא שיותר מזה חיפשתי את המצודה הצלבנית של בית דגן! קח בחשבון שמבנה עשוי אבנים מסותתות בתקופה העותמאנית (ובמיוחד באזור החוף) היה מפורק מאבניו במהירות הבזק אם זה היה רק מותר. תיאורי נוסעים בא"י מלאים בסיפורים על כפריים המעלימים לחלוטין מבנים הרבה יותר מוצקים. ויקטור גרן מספר שכאשר הוא מנסה לגלות את קברי המכבים באזור מודיעין, הפלאחים שהוא שכר כבר מסתודדים על כמה כסף יעשו בשוק בלוד ממכירת האבנים המסותתות שמצאו...


על אי הדיוק את מפת ה PEF בקשר למיקום מבנים בודדים או תוואי שטח באזור מישורי אני מכיר היטב: מכיוון שהבריטים השתמשו במפה עד לשלב מסויים של מלחמת העולם (או יותר נכון שירטטו מפות על סמך המפה הזו) עבדתי אתה במקביל למפות בנות ימינו בכמה וכמה אזורים. הסטיות יכולות להגיע בקלות לחצי ק"מ במרכז הארץ ויותר מכך באזורים בעלי טופוגרפיה קיצונית יותר. בהרבה מקומות פשוט רואים שבתא שטח של 5 קמ"ר הפרופורציות של המפה מעוותות לעומת המפה המודרנית. בכל מקרה לנו זה חשוב כי זה אומר שקשה יהיה לאתר שרידי מגדל כזה אם כל שיודעים זה שהוא היה "בין רמלה לאזור שער ירושלים". אני מאמין שאת אבניו - כולל היסודות - היינו מוצאים בבתי הכפר סרפנד.

כבר בסוף המאה ה-19 מתוארות המצדיות כנטושות או מאויישות חלקית.

במבט שנתתי על מפת ה PEF ראיתי עכשיו שמגדל שמירה מסומן בדיוק דרומית לליפתא, על ההר שמימין לכניסה לי"ם היכן שהיום בנוייה שכונה.

.

אין לי ציפיות למצוא מצדית שלמה, בהחלט אסתפק במרובע של אבני כורכר שקועות באדמה...

למרות שלמיטב זכרוני לאבו גוש קוצצו הכנפיים מתישהו באמצע המאה ה-19 (ויקטור גרן פוגש אותו חסר שיניים אחרי ששוחרר ממאסר ארוך...).

מנסיוני בעניינים אחרים של התקופה העותמאנית (כמו רכבת העמק, מגדלי השעון, ה"מצודות" בצפון הנגב...) לא פעם נקשרות אגדות חסרות בסיס בעניינים שזמנם לפני 100 שנה כאילו שמדובר על עניין בן 2000 שנה. שווה לבדוק את העניין לעומק ולא אתפלא אם באיזו ספריה פקולטטית מתחבאת עבודת מאסטר שפתרה לנו את הבעיה!

ישנם עניינים המערבים מונומנטים/בנינים שנעלמו בשנות ה-20 ולהם לא מצאתי שום תיעוד!

.

שים לב ל"בית הטירה". קשה לי להאמין שזו מצדית בגלל שהיא מאוד קרובה למצדית במחלף. בחלק החסר של המפה יש עוד בתים (היום באזור משמר השבעה) אבל דום דבר שנשמע מבטיח. קשה לי גם להאמין שמצדית כזו ששרדה עד 48, נמחתה מאוחר יותר ללא אזכור בספרות.

.

קרוב מדי ל'מיצדית המוסכית'
גם אם קיימות סטיות בסימון נקודות בשטח פתוח בPEF הרי לא סביר כי יהיו שנויין במיקום ישובים.
המצודה הבאה נמצאת מזרחית לשביל המוליך מבית דגן הערבית למה שיהיה כביש 44. 'הטירה' ממוקמת מערבית לשביל/ציר האמור.

משום מה הקישור לתצלומי האויר באתר האוניברסיטה העברית אינו עובד. אמשיך לנבור. זה אולי חסר תוחלת אבל מאוורר את המוח

http://www.b144.co.il/search.aspx?t...=&_private=0&_p=


לך על המספר האמצעי בין חמשת התוצאות בבזק - איש נחמד מאוד ולרוב זוכר כל מקרה שבו נעזרו לפתור בדיוק את מה שאנחנו מחפשים... סביר מאוד להניח שמישהו כבר ניסה לאתר אתרים בדיוק באותו איזור. הייתי עושה את זה בעצמי אבל אני גם ככה עובר את מכסת האנשים המבוגרים שלא מכירים אותי שאני מטריד בטלפון ביום בשביל כל מיני שאלות

.

[4] 184972 : 653609
1/2 ק"מ צפון מערבה לצומת כביש 44 - אסף הרופא, דרומית לכביש 44 עצמו בצומת עם דרך עפר התוחמת את בסיס צריפין

[5] 187112 : 690239
בשוליו הצפוניים של כביש 44 בכניסה המערבית לרמלה בין ניר צבי לפסי הרכבת

לאורך כביש בית דגן-רמלה ישנם כמה בתי פרדס נטושים, בעיקר מהעבר הצפוני של הכביש. חלק מהם עומדים במקומות גבוהים למדי. אולי שווה לחפש שרידים ליידם או בתוכם.

.

האם תוכל לעיין/לסרוק בקטעי המפה המתארים את הדרך לירושליים ולחפש מבנים חשודים?

חיפשתי ב'מבט ועוד מבט' אך משתי התמונות הרלבנטיות [רמלה לטרון] לא דליתי מידע נוסף.

בכביש בית דגן רמלה, לאחר משטרת בית דגן - יש פניה ימינה ל'דרך פרטית' במכון וולקני. הנקודה הינה נקודה גבוהה ותואמת גם מיקום מיצדית עפ"י PEF. במקום עומד בית אבן גדול נחבא מאחרי עץ.
הבית עצמו אינו כמובן במבנה מצודתי אך המיקום מעלה את השאלה אם אינו בנוי על יסודות שכאלה.
ידועים לך פרטים לגבי המבנה הנ"ל?

שתי נקודות נוספות:
[1] הצצתי במוסכית המיצדית תוך כדי סיבוב והקפדה שלא לעוף לשוליים. המבנה מוסתר ע"י שלט פרסום אך ניתן לראות כי דבוק לקיר לוח כחול כמקובל באתרים היסטוריים. הייתכן כי למקום 'הגנה' כלשהי מתוקף היסטוריותו?
[2] באם הייתי צריך למקם מיצדית בכניסה המערבית לרמלה הרי שהמקום המועדף היה בדיוק הגבעה עליה ניצב הפנסיון לכלבים [הפניה למפקדת חסן סלאמה]. אני מבין כי דווקא לגבי המיצדית שבכניסה לרמלה קיימת השערת זהוי [אך שונה כמובן..]. היכן ממוקם המבנה החשוד כמיצדית ביחס לכביש ולפסי הרכבת?

1. קרוב לכביש הגישה לביה"ח הווטרינרי (הוא הדרך הפרטית) ישנם כמה מבנים שאני זוכר: בית מגורים ישן אחד ממש ליד הכביש (עם בודקה של שירותים בחצר...) ובית באר הרוס למחצה שהחלק העיול של הבאר שבו נחשף וסגור בדלת ברזל. יכול להיות שיש עוד, אבל בסיבובים שעשיתי שם לא זכור לי שום מבנה שונה מבתי הפרדס בנויי הכורכר הרגילים. (גם לא בהמשך לכוון צריפין. אגב: ליד הכביש החדש ממזרח ראשון לצריפין, בפרדס (בסוף עוד "דרך פרטית") ישנה איזו אחוזה מסתורית על גבעה. המקום ההוא מאוד מתאים למיקום מגדל תצפית).

2. על המצדית בשבעה יש אכן שלט של המועצה לשימור אתרים - אני מניח שזה (והעובדה שלא הוסר) אומר משהו...

3. המצדית המוזכרת ליד רמלה אמורה להיות באזור תחנת הרכבת הישנה - בין רמלה לבית החרושת נשר. למרות שהייתי פעם במשק דרור, אני ממש לא זוכר אם יש מבנה ישן בתוכוץ

כל העניין מצריך סקר יסודי, אבל בתור התחלה צריך לנסות וללמוד את ההגיון שמאחורי המבנים הללו (שים לב שאף אחד מהשלושה הידועים בוודאות לא נבנה בנקום הגבוה ביותר בסביבתו המיידית!).

.

לא היה לי הרבה זמן, אבל יצא לי להסתכל על מבנה על גבעה ממש מול הכביש החדש ממזרח ראשון לאסף הרופא (היכן שהוא מתחבר לכביש בית דגן-רמלה). יש שם מבנה גדול ורב שלבים שעליו המון כתובות גרפיטי. נראה מיקום מעולה למגדל כזה. סקירת כל המבנים והנקודות השולטות זה פרוייקט לכמה שעות (רק בנוגע לאזור משמר איילון-בית דגן).

.

כשנוסעים על כביש 1 מכוון השפלה לכוון ירושלים מיד לאחר שעוברים על הגשר של מחלף לטרון ניתן להבחין בשרידי קיר אבנים ושרידי מבנה אשר נמצאים בין הצמחיה שבשוליו הדרומיים (ימניים) של הכביש.
בחליפה מהירה תוך כדי נסיעה ניתן להבחין בשרידים למשך שבריר שנייה לכן יש להאט או לעצור על השול הימני (צריך להזהר כי לפחות בבקר יש שם ניידת של מתנ"א).....
אולי אלו שרידי הכפר הערבי ששכן שם (סמוך לעמאוס) אך אולי גם משהוא אחר.
היום בבקר עצרתי שם כדי לצלם את השרידים אך לצערי המצלמה שלי סרבה בכל תוקף לשתף פעולה..... גרררררררר...........

אני אנסה שוב בהקדם .

כאמור מיד אחרי הגשר של מחלף לטרון (כשכוון הנסיעה הוא ממערב למזרח) ניתן להבחין מצד ימין בחורבות הללו:



כפי שכתבתי בהודעה הקודמת - אין לי וודאות של מה בדיוק השרידים הללו (בסמוך שכן עד 48 גם כפר ערבי) אך אולי זה יכל לתת כוון...


נ.ב - סליחה על איכות התמונות אך לא ממש התחשק לי לצאת מהרכב על הבקר עם אפוד זוהר כפי שנדרש כחוק....

לבני.

הדרך לי"ם עד שנות ה-70 עברה בתוואי שלייד מיני ישראל ובין המנזר לנווה שלום, בעמק. רק באזור "ביר איוב" היא התאחדה עם הנתיב של כביש 1.

אחת המצדיות שנאמר ששרדה נמצאת על המדרון הדרומי של גבעת המבצר - מעל הנתיב הישן של הדרך.

אתמות עברתי על שבעת הכרכים של "מסע בא"י" של ויקטור גרן. הוא אינו מזכיר שום מצדית במישור החוף (למרות שהוא מתאר את הדרך מיאזור לרמלה פעמיים!) אלא מזכיר בקצרה את מצדית לטרון פעם אחת ומזכיר שמרחקים קצובים לאורך הדרך ישנן כאלה מצדיות "ובהם באשי בוזוק אחד או שניים".

לצערי אפילו אזכור יחיד זה נמצא בקטע שבו ישנה טעות הדפסה והמשפט קטוע! החלק החסר הוא זה שמזכיר היכן ממוקם המגדל בלטרון.

.

(עוד זכיתי כילד אף לנסוע לא מעט לירושלים דרך הכביש הישן והמקורי.... ימי "גשר ביילי")...

עם זאת - גם בכניסה לשער הגיא המיצדית ניצבת לא ממש על הדרך אז חשבתי שסטייה כזו או אחרת זה עדיין בגדר האפשרי.

נו טוף... ניסינו.

הצילום הנ"ל מיום 3 ביוני 1918:


ניתן לראות את המצודה (מסומנת בעיגול) והיא אכן כיום חלק מהכנסייה הסקוטית.
הצילום מתוך ספרו של ב"ז קדר.

השאלה היא האם זו באמת מצדית ובידי מי נבנתה...

בסביבות ירושלים היו כמה מגדלי שמירה/איתות שלא כולם היו קשורים אחד לשני. מגדל מימי איברהים פחה ישנו עד היום על מדרון ההר מעל עין כרם, ממש משמאל לכביש המוביל לבית החולים הדסה מתוך י"ם.

.

ציטוט:

לפני בנייתה של הכנסייה הסקוטית היתה כתף-הינום גבעה סלעית, שמדרוניה ופסגתה היו מכוסים מטעי-זית ועצי-תות, שהיו בבעלות הפאטריארכיה היוונית האורתודוקסית. על הגבעה עמדו שני מבנים בודדים: מגדל-תצפית מבוצר, הקרוי במפת ואן דה-ולדה משנת 1852 בשם "קאצר אל-ע'זאל", "מצדות הצבי", ומבנה מחסנים ותעשייה, שהקימוהו היוונים האורתודוקסים. מגדל-התצפית משמש היום את הקונסוליה הבריטית בירושלים, ואילו במבנה השני שוכן היום תיאטרון הח'אן. קאצר אל-ע'זאל היה, כפי הנראה, מצודת דרכים, ששמרה על הגישה לירושלים מכיוון דרום. דומה, כי המבנה הוקם בראשית התקופה העות'מאנית.

מקור: חפירות כתף הינום בירושלים / גבריאל ברקאי

הבוקר עברתי באזור נכנסתי (בקושי, ניסיתי תחילה דרך אזור התעשיה), וצילמתי

אגב - לא עשו לך שם בעיות?

למרות שביקשתי בנימוס רב.

האתר שלי :
http://sites.google.com/site/amotisrael/home