1)שאלה קצת שולית אבל - האם מורידים את הפק"ל ו\או את התד"ל בזמן הזחילות, או שזוחלים עם התד"ל והפק"ל שלקחתם כשהם עליכם? יש לי קטע שכשאני זוחל עם תיק הוא נופל כל הזמן ונותן לי מכות על הראש.

2) נכתב על ה"מסדר דמעות" אבל לא ברור הזמנים - מתי מודיעים לך מה קיבלת אחרי הגיבוש? מייד אחרי הראיון או כמה ימים או מה?

3) התד"לים שמקבלים - יש להם כבר ריפוד על הרצועות או שדי חייבים לרפד אותם? יש למישהו רעיון אחר חוץ מלהדביק עליהן גרביים באיזולירבנד?

תודה מראש.

הדואג לשנה - זורע חיטה.
הדואג לשנים - נוטע עצים.

החרד לדורות - מחנך אנשים.

תשובות לשאלות.. שאלה ראשונה זה כל עניין לגופו.. תלוי במצב רוח של המפקד.. תד"ל יש מצב ופק"ל לא נראה לי אפשרי ( לזחול עם אלונקה??.. עם ג'ריקן מים?).. מסדר הדמעות הוא ביום ראשון או שני שלאחר הגיבוש.. הגיבוש יוצא בימים ראשון שני נגמר ברביעי חמישי והמסדר דמעות הוא ביום ראשון או שני....לגבי השלישית אין לי מושג

אני מקווה שלא צריך לזחול עם דברים עלינו אבל אם כן זה משנה משהו? עושים הכל ולא נשברים שייתנו מה שייתנו אני ממשיך
בן דוד שלי שעשה את הגיבוש וקיבל מגלן אמר לי ככה "תחשוב ככה - המפקד שיעשה מה שהוא רוצה, לי לא אכפת אני מסיים"
לגבי המסדר דמעות קיבלת כבר תשובה
קראתי עכשיו את המאמר הזה
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...70&postcount=52
וכבר בהתחלה שהוא מספר על תחילת הגיבוש הוא אומר שיש לשפצר את התד"לים

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

שוב אחי אני איזה חייל מנוסה... אבל בגיבושים שעשיתי (מטכל ו669) לא שיפצרתי את התד"ל. נכון הוא לא נבנה ע"מ להיות נוח ונעים, אבל אחרי 4 קדרים בערך אתה כ"כ מזיע שזה כבר לא משנה. מה גם שהאפוד/ווסט/חגור/חגורת אבנים שבטית-אבוריג'ינית שנותנים לך די מציקה בעצמה ומונעת את ההצקה של התד"ל (אם הבנת אותי).
הסיבה היחידה שמבחינתי אני משפצר את זה זה כדי שהמפקד לא יחשוב שאני מהמוזנחים ("מספר 69 אה? לא היה לך כוח לשפצר? אתה מעדיף לסבול3 ימים מאשר לשפצר 3 דקות?" הערה: המציגים אינם חיילים והסיטואציה אינה התרחשה במציאות, או שכן. או שלא.שניהם)

כשאוספים את כולם ומגלים מי התקבל למה.

אלה שלא קיבלו כלום, בוכים.

Keep away from people who try to belittle your ambitions. Small people always do that, but the really great ones make you feel that you, too, can become great.

.