[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://rotter.net/User_files/forum/469cad7835680a8a.jpg]


מקור: הופץ אתמול במפגש פעילים בירושלים

"בחודש הקרוב יהיו הפריימריז בליכוד, בהם ייקבע מי יהיה
ראש הממשלה הבא של מדינת ישראל"

פייגלין מניח (לכאורה) שבאופן אוטומטי מי שייבחר לראשות
הליכוד יהיה ראש הממשלה - הנחה מטורפת וחסרת בסיס. בכל מקרה
ברור לכל אדם שפוי שאם פייגלין ייבחר הליכוד לא יקים את
הממשלה הבאה ולא יינצח בבחירות.

"בידך לקבוע אם הפגנות המחאה,היאוש והאכזבה יפנו את מקומם
לבנייה, התקדמות, ניצחון והתפתחות" אם הליכוד/נתניהו לא ינצחו בבחירות הבאות והשמאל וסייעניו
יישארו בשלטון יהיה אסון חסר תקדים, חיסול מוחלט של הנוכחות
היהודית ביהודה ושומרון (עיין ערך נאום בוש אתמול).

ליכוד אחד גדול מול מוטרפי השמאל

כבר היינו בסרט הזה. נתניהו ניצח, ודוד לוי, איציק מרדכי, דן מרידור כולם חתרו תחתיו ותח כל הימין. שלא לדבר כבר על כל מה שקרה עם שרון, ולפני זה עם מפלגתו של רפול.

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)

לשום דבר, תיתפקד לליכוד ותעזור.

ברוך ה' השמות שהזכרת הם זכרון עמום.

ליכוד אחד גדול מול מוטרפי השמאל

אני כמעט בטוח שאם אורלב לא היה דתי, המצפון שלו היה מרשה לו להיות מישהו כמו גולדפרב או גונן שגב.

שמה בצד השמאלי החמאה יותר מרוחה, אבל, הוא נעבעך יהודי דתי שצריך להסתכל בעיני הקהילה שלו מתי שהוא בא לבית הכנסת, ויש גבול למה שהוא עלול לעשות.

כמובן, שצריך לבחור מי שהוא גאה להיות יהודי מה שהוא, ולא מי שמכריחים אותו. אבל, בעידן התקשורת שכל הידע שלנו על המועמדים הוא רק דרך התקשורת, אין לנו ברירה רק להסתכל על קווים הכי כלליים, ויש פחות סיכויים שיהודי דתי ייהפך למפלצת כמו שרון וכדומה.

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)

זה לא קשור לדתיות שלו משום שיש מספיק דתיים פחדנים וחלשים נפשית. אורלב תפקד בגבורה בקו ברלב במלחמת יום הכיפורים וגם לאחריה התמודד באומץ מול אתגרים שונים. אני רחוק מלהחזיק בדעותיו אבל הוא ראוי להערכה.

לנוכחות שלו ושל אנשיו בליכוד יש משמעות חיובית בנוגע לקביעת הרכב הרשימה לכנסת. הם בעבר
טעו להיות אלה שהכניסו את אולמרט לכנסת (במקום ה33), ואני מניח שהלקח נלמד...
האנשים שבהם הם יתמכו, שאינם חלק מ"מנהיגות יהודית", יהיו בדר"כ אנשים בעלי אידיאולוגיה
לאומית מובהקת, ואני מניח שגם האינטגריטי שלהם יהיה מעל הממוצע זה של עסקן הליכוד הממוצע.

בכל מקרה, כרגע חשוב דבר אחד ויחיד - סיום מהיר של הפריימריס האלה, והתארגנות לקראת אם
כל הספינים: ניסיון אולמרט לדחוק את דו"ח וינוגרד והשגת אִתְרוּג נצחי, באמצעות מהלך מדיני
שיכלול התקפלות מרחיקת לכת. שאנשים יכניסו לעצמם לראש: לעקור רבבות יהודים מבתיהם,
ולהכניס את ישראל למערבולת איומה, זה מחיר קטן מאוד בעיני אולמרט, בתמורה לאופציה שזה
יותיר אותו כראה"מ.

עם כל הכבוד לפייגלין, הוא לא הבעייה של נתניהו - הבעייה של נתניהו היא ההכרח המיידי להשיג
כאן מנוף שיאלץ את הכנסת להתפזר וללכת לבחירות. נראה מסובך - אבל זו המשימה היחידה
שצריכה לעניין אותו כרגע.

המאכערים, אתה מזכיר זאת בהודעתך ואין שום סימן באופק שהוא הישתנה.

פייגלין לקח רעיון נכון וטוב והרג אותו, הוא גורם נזק כבד לליכוד משום
שהוא מוטרף פוליטית על כל הראש.

ליכוד אחד גדול מול מוטרפי השמאל

אתה שעבדת את עצמך לביבי, ולעזאזל עם המציאות: האיש היה זה שמסר את חברון, האיש הצביע
בעד בכל ההצבעות על ההתקפלות והעקירה, האיש חתם על הסכם וואי ונפגש עם עראפת אי-אלו
פעמים - ובכ"ז אתה תומך בו בדבקות (למרות שאתה שנמצא ת"ק פרסאות ימינה לו, אי-שם
במחוזות פייגלין, אותו אתה מכנה "מוטרף פוליטית"...)...
אני הצבעתי עבורו וסביר שאצביע עבורו שוב - אבל מותר להסתכל במציאות" לא מדובר בכליל
השלמות, ומוטב לכל מי שתומך בימין (ברעיון, לא באיש...) שיהיה מודע לכך...

אין דבר מזיק יותר לליכוד (או לכל מפלגה אחרת) מאשר פולחן אישיות. כמה שיהיו יותר מקרים של
ביקורת על ההנהגה, כך רבים הסיכויים למנוע גלישתה במדרון...
לך אולי לא משנה באיזו מדיניות ינקוט ביבי לכשיעלה לשלטון, אבל אני די חושש למען האמת, מכך
שפתאום גם הוא "יראה את האור" (כפי שכבר קרה לו עם חברון וואי), ובהחלט אשמח אם יהיו סביבו
אנשים שיכוונו אותו לשמירה על מדיניות הימין.

אחרי הכל, הליכוד יצטרך להכנס לקואליציה על מנת להקים ממשלה ומפלגות ימין חזקות יוכלו להשפיע על מדיניותו. על כל פנים, כך אני נהגתי במחנה הפוליטי השני.

יש כיום עוד מפלגת ימין אחת בלבד - והיא מפלגה בעייתית מבחינתי: ראשית, כרגע מדובר במפלגה
שכמעט כולה דתית. שנית, למעלה ממחצית מחבריה מתנגד לבחירת מועמדי המפלגה לכנסת בדרך
דמוקרטית (ע"י כלל החברים, ולא באמצעות וועדה מסדרת).
בליכוד יש הרבה אנשים טובים, ובכנסת הבאה הוא יגדל משמעותית, ויש לתמוך בו על מנת שאותם
אנשים ייכנסו.
ביבי הוא לא האיש הטוב ביותר לראשות הממשלה - אבל הוא חד-משמעית האיש הפחות-גרוע
מבין כל האופציות. אני אצביע לליכוד, ככל הנראה (אלא אם כן הם יעשו איזה צעד אווילי כמו לשריין
את סילבן או לשריין פליטים מאט"ד), אבל לאו דווקא בגלל ביבי, אלא בגלל סער, ומיקי איתן, ויובל
שטייניץ, ויולי אדלשטיין, וגלעד ארדן, ועוזי לנדאו (אם יסכים לחזור), ואהוד יתום (שבטוח יחזור), וכן
הלאה...

אני כבר איזה 3 שנים קצת לא בעיניינים מבחינת תעתועי המפה המפלגתית, אבל האם באמת אין בישראל מפלגת ימין (הליכוד, אגב, הוא כבר לא בדיוק "ימין" כשם שהעבודה היא לא בדיוק "שמאל")? אני מבין שהמפד"ל דתית מדי מבחינתך, אך מה אם האיחוד הלאומי יפרד מהמפד"ל? ומה בדבר ישראל ביתינו?

האיחוד הלאומי מפולג סביב השאלה כיצד לבחור מועמדיו לכנסת - ורוב חבריו כרגע מתנגדים
לבחירות דמוקרטיות, ומעדיפים וועדה מסדרת.
הליכוד הוא מפלגה גדולה, וברור שיש בו גורמים פחות ימנים ויותר ימנים - אבל אחרי ניקוי האורוות
שסודר לליכוד באדיבות פרישת 95 אחוז מהגורמים הבעייתיים שהיו בו (הן מבחינה אידיאולוגית, והן
בכל הנוגע לניקיון וטוהר מידות אישי), קל יחסית להצביע עבורו.

שבמקרה הטוב הם רק אינטרסנטיים כמו גולדפרב ורגב, ובמקרה הגרוע גם שמאלנים. גם ערבים שאינם משרתים בצה"ל בגלל סיבות בטחוניות, גם הם יכולים להיות חברי ליכוד, וגם הם יכולים לבחור להיבחר.

גם אם מסתננים לשם 2 או 3 כאלו שמסוגלים לעבור לצד השני של המטרס, זה עלול להפוך את הכול.

אין ברירה רק לבחור בימין הדתי. אם תרצה, זה הרע במיעוטו.

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)

מעבר לכך, ה"נחישות" שאתה מייחס למפלגות דתיות, היא אגדה נטו. אורלב הוא מ-א-ו-ד גמיש
אידיאולוגית...

עם כל החסרונות של אורלב, הוא יותר טוב מסילבן שלום.

כשאתה בוחר נתניהו, אתה בוחר גם סילבן שלום.

למרות כל מה שאורלב עשה, הוא לא התדרדר להיות כמו שרון או אולמרט ששלח פרשים להכות את המתנחלים בעמונה.

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)

מוטעה, נתניהו עשה את הטוב ביותר האפשרי על בסיס הקואליציה שהיתה לו, לא אתה
ולא אף אחד אחר היה מצליח יותר ממנו בנתונים בהם פעל.

בשורה התחתונה הוא בלם את אוסלו / הטרור.

כידוע, האויב של הטוב הוא הטוב יותר או יותר נכון היחצן אייל ארד מטעם השמאל שמוצא
פגמים בכך שנתניהו לא מספיק ימני.

לכן, צריך לחזק את נתניהו ככל האפשר ובו זמנית לקדם את הרעיונות הנכונים, מנסיוני
הדל גדולי שונאי נתניהו (אני לא מייחס זאת לך) התגלו עם הזמן כאפסים מושחתים, כנראה
שיש קשר ומתאם בין הדברים.

הבעיה לא עם מידת ימניותו של נתניהו אלא בעיה כללית של עם ישראל, נתניהו עושה את
הטוב ביותר שהוא יכול למען עם ישראל, לא חסרה לו ציונות/אמונה ולא חסריןם לו כישורים,
חסר לו כוח פוליטי.

ליכוד אחד גדול מול מוטרפי השמאל

ביבי בחר לעצמו את הקואליציה, הוא נבחר בבחירות ישירות. אתה אולי שכחת - אבל הוא זה שבחר
להשאיר את גנדי מחוץ לממשלה, למשל. הוא זה שבחר להתקפל מחברון, פחות מארבעה חודשים
אחרי מהומות הדמים בספטמבר 1996, והוא זה שדחק את בני בגין ואת יצחק שמיר החוצה מהליכוד,
עקב הזיגזוגים שהוא ביצע.
אייל ארד, "היחצ"ן מטעם השמאל", הלך עם ביבי כברת דרך ארוכה מאוד, וכך גם ליברמן, אביגדור
יצחקי וכבוד השרה המקשרת רוחמה אברהם-בלילא. אולי היה ראוי שבמקום לכנות את ארד במיני
כינויים (שאולי מגיעים לו...), תתייחס לעובדה שביבי הגדול טיפח את כל הטיפוסים האלה ובגללו
אנחנו צריכרים לסבול אותם כיום?

לנתניהו לא חסר כוח פוליטי כשחתם על הסכם חברון. חסר לו עמוד שדרה. נקווה שהפעם לא נצטרך
לחזות בשידור חוזר של אותן טרגדיות בנוסח "מצאתי ידיד" (משפט שאין עליו מחילה), בנוסח הסכם
חברון ובנוסח הסכם וואי.

נתניהו לא בחר שום דבר, הציבור בחר את הכנסת, סיעת מולדת היתה 2-3 חברי כנסת,
היא לא משנה את התמונה ובכלל לא מזיק ואפילו מועיל מאוד שיש מרכיב ימני עקרוני
שלא נכנס אל הממשלה בכל מקרה.

לא דחק אף אחד, האשמות מוזרות.

אייל ארד היה יחצן של נתניהו עד שאחרי הנצחון בזמנו לא קיבל ג'וב / טובות הנאה.

לא יודע אם נתניהו טיפח כמו שהם ניצלו אותו.

נחזור להתחלה, אתה מנתק את עצמך מהעובדות, תחזור ותיזכר מי היו מרכיבי הקואליציה,
סיעתית ואישית - חזקה עלק, שברירית ושמאלנית ומן הצד השני כוללת ימנים מתלהמים
("כוח 17") שגם הם סייעו לקצר את ימי הממשלה לטובת שלטון ברק.

מי שמסוכסך עם העובדות והמציאות הקשה הוא אתה ולא אני.

ליכוד אחד גדול מול מוטרפי השמאל

ואז היו בחירות אישיות לראשות הממשלה, ובכל זאת הם חתרו תחתיו, ובכך חתרו גם תחת כל הימין, ותחת כל העניין של ארץ ישראל.

גם עכשיו, גם אם נתניהו ייבחר, הוא לא יהיה לבד. ולא יהיו לו את הסמכויות שהיו לו כשהיו בחירות אישיות לראשות הממשלה.

השמאל גם כשהוא מפסיד בבחירות, הוא ממשיך לבחוש ומושך לעצמו חלקים מהמפלגה השלטת על ידי המקל והגזר. סביר להניח שגם אם נתניהו והליכוד ייבחרו, זה ימשיך להיות אותו דבר.

חבל לבזבז את הקול, רק ימין דתי. ועדיף שגם יהיה קיצוני קצת. אבל בכל אופן גם הדתי עם האוריינטצייה הימנית הכי חלשה, עדיף על הליכוד.

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)

"הם ניצלו אותו". רחמנות על נתניהו הנאיבי שכל פעם מחדש מתעלקים עליו אנשים רעים והוא לא
מצליח לנער אותם, אלא להיפך, הם משיגים מה שרצו - והולכים...
אולי ביבי בחר אנשים גרועים שיכהנו סביבו בלשכה?...
יפה שאתה מצליח לדבר על חשיבותה של ממשלת ימין ואח"כ משבח את השארת מולדת מחוץ
לקואליציה...

תראה, מראש היה ברור שמיותר להתווכח איתך לגבי ביבי, כשם שמיותר להתווכח עם שונא-ביבי,
לגבי ביבי - אתה והשני תגידו מראש מה שיש לכם (אתה תגיד "ביבי טוב", והוא יגיד "ביבי רע",
ולא משנה מה הנימוקים שיביאו בפניכם).

חבורה מושחתת של אופורטוניסטים: ליברמן, ערד, רוחמה אברהם, אביגדור יצחקי, משה ליאון, דני נווה, שי בזק ואחרים. זה לא חזר על עצמו כשהיה שר אוצר, להיפך - באוצר ביבי עבד עם מקצוענים כמו זליכה, אייל שלוש, יוסי בכר, ענתבי, משה טרי ועוד - והתוצאות היו בהתאם. בינתיים אין סימנים לקירוב של טיפוסים נלוזים.
לגבי הסכם חברון - עם כל הכבוד, הוא לא התברר כטעות גדולה. גם אירועי המנהרה, למרות הרטוריקה המטופשת("מצאתי חבר" וכו), שמטרתה כנראה היתה להאכיל את מפלצות התקשורת, חיזקו את ישראל, ועובדה שאחריהן היו שנתיים של שקט כמעט מוחלט בגזרת הטרור הפלשתיני. מבחינה מדינית החלק המטריד יותר בהתנהלותו של נתניהו היה דווקא המו"מ החשאי עם סוריה, כמו גם ההתנהלות השבלולית בלבנון, למעט התקופה של ארנס כשר בטחון.

הסכם חברון היה אסון - הוא חשף את היישוב היהודי לירי מגבעות אבו סנינה, ללא יכולת לבצע מרדף
חם לתוך השטח הפלסטיני (לקח 5 שנים עד שהפסיקו את השטות ההיא...).
אירועי המינהרה עלו לנו ב16 הרוגים - ואחריהם ביבי מסר את חברון, ובכך הביא לפרישתו מהליכוד
של אחד הסממנים האחרונים של הליכוד הנקי והיפה מפעם.
השקט בגזרה הפלסטינית לא נבע מהתנהלות מוצלחת של ביבי, אלא דווקא מכך שהפלסטינים לא
ידעו איך לקרוא אותו: הם חשבו שהוא "משוגע" ומסוגל לעשות להם מה שפרס ורבין לא היו חולמים
לעשות (דהינו, לבעוט אותם לטוניס). אין לי מושג אם הפלסטינים צדקו בהנחתם (אני מהמר שלא...),
אבל זה מה שהוביל לפעילות היעילה של מנגנוני הבטחון שלהם, כנגד חמא"ס במהלך 1997 ו-1998.

אני שב ומבהיר, שאם כרגע היו בחירות, הוא היה מקבל את הפתק שלי. אני סבור שמאז 1992, הוא
היה ראש הממשלה הפחות-גרוע מאלה שהיו לנו, והוא עולה לאין שיעור על שאר האלטרנטיבות. עם
זאת, קשה לי לראות בו סוג של משיח, כפי שתפוחים רואה בו...

א. עובדה שאם בודקים נטו את המצב הבטחוני בתקופתו - הוא היה הטוב ביותר בשנים האחרונות.
ב. הבעיות הבטחוניות בהסכם חברון הן טקטיות - לא בטוח שצריך להפיל את זה על רה"מ חסר נסיון בטחוני.
ג. אירועי המנהרה אמנם גבו חיים של 16 חיילים אבל הבהירו לעראפת את המחיר של התגרות בישראל, בניגוד, למשל, לאירועי הנקבה בשנת 2000 שהוכיחו לו את ההיפך והובילו בהמשך לאינטיפאדה השנייה.
ד. יוסי בכר וזליכה לא הסתדרו אישית, וזה לא קשור לשחיתות. עובדה שבכר העדיף לפרוש מהאוצר ולא להיות שותף לשלטון של אולמרט/הירשזון.

הוא הראה לו שעלי ידי התקפה צבאית על ישראל הוא יכול לסחוט מימנה ויתורים שסרבה לעשות קודם לכן. זה הוביל ישירות להתקפה ב-2000 אחרי שערפאת הבין שאפילו לברק יש גבולות ביחס למה שהוא מוכן לתת לו. באירועי המנהרה נהרגו 16 ישראלים בימים ספורים. באוקטובר 2000 נהרגו עשרות פלסטינים כבר בימים הראשונים ואילו האבידות הישראליות היו מעטות. לקח זמן רב למדי עד שהגיעו ל-16 הרוגים ישראלים בעוד הפלסטינים ספגו אבידות כבדות. דווקא ב-2000 התגובה הישראלית למתקפה הפלסטינית הייתה קשוחה ויעילה הרבה יותר (בין השאר תודות למכונות של הצבא שהפיק לקחים מאירועי המנהרה וצפה חזרה שלהם).
ולגבי שחיתות-לנתניהו לא חסר.

המוכנות הגבוהה באוקטובר 2000 הייתה בכל הנוגע למיגון החיילים, אבל הייתה אפס מוכנות ואפס
יוזמה במטרה ליצור רגיעה כפוייה על הצד השני. כאשר מטחאת יוסף גסס בקבר יוסף, ישבו כל
קברניטי המערכת על הר עיבל, והסתכלו במחזה, בלי להחליט מה לעשות. כאשר בוצע הלינץ',
שבועיים אחרי התחלת המלחמה, ברק פתח במלחמה כנגד המבנים הריקים, ונתן התרעה לרוצחים
להסתלק מהמבנה, תוך שהוא יורה עליו ממסוק ולא ממטוס.
כמות הנפגעים הפלסטינית הייתה גבוהה ביחס לזו הישראלית, אבל יכולת ההכרעה הישראלית הייתה
אפסית - שכן כל המערכה הזו נוהלה ע"י ברק בציפייה להמשיך במו"מ עם אותם מחבלים עצמם.

ביבי, שאכן כשל בטיפול האירועי המנהרה, ובמסירת חברון מייד אחריה - לפחות הצליח ליצור אצל
הפלסטינים (במודע או שלא במודע) חששות לגבי התנהלותו, ובשנתיים הבאות לשלטונו היו שקטות
יחסית בכל הנוגע לטרור (עם שני פיגועי התאבדות, באפרופו ובמדרחוב בן יהודה). אצל ברק
הפלסטינים ידעו שאין ענישה, ולראייה הוא ניהל עימם מו"מ בטאבה בעצם ימי המלחמה...

באשר לשחיתות אישית אצל ביבי: לי לא ידוע דבר על שחיתות כזו, ואני יכול להבטיח לך שאנ"ש
בדקו אותו מא' ועד ת' (אם אחרי ה' עקבה חוקרת פרטיטת - אחרי ביבי עקבו 44474 חוקרים
כאלה...), וכל מה שיצא להם זה סכסוך אזרחי עם אומנת ועם קבלן הובלות...
מצטער, אבל עם כזה רקורד, ביבי לא נכנס לעשירייה הפותחת באט"ד ובעבודה, וגם במרצ הוא
ירגיש לא נעים ביחס לזהבה גלאון למשל...

מעניין לציין שבזמן ביבי יותר ישראלים נהרגו בפיגועי התאבדות מאשר בזמן ברק (אפילו אם לוקחים בחשבון את ההבדלים במשך הכהונה). אין לי מידע על הרוגים מטרור בכלל, אך במבט שיטחי דומה שהאבידות שקולות בין השניים. לפיכך אינני יודע אם יש השלכות ריאליות לחששות כביכול של הפלסטינים מביבי. ברק אומנם נפגש עם ערפאת בזמן העימות אך כך גם עשה ביבי. חמור מכך, ביבי שקודם סירב בכלל להיפגש עם ערפאת מיהר לעשות זאת לאחר שזה פתח במעשי האיבה. מה למד מזה ערפאת? לא בדיוק שעליו לחשוש מביבי....הוא למד מה שלומד ילד בן חמש שאימא אומרת לו "לא" שהופך ל"כן" ברגע שהוא מתחיל להתפרע: שבבריונות יוכל להצליח לקבל מה שלא קיבל בדרכי שלום. בניגוד לביבי, ברק בסופו של דבר לא נותן לערפאת שום דבר.
לא שאין לי ביקורת על אופן הפעולה של ברק למול הפלסטינים. הוא עשה טעויות קשות. בעיקר בכך שפיזר איומים ללא כיסוי. ברק לא הכריע את האינתיפאדה מאותה סיבה ששרון לא הכריע אותה: אין הכרעה פשוטה במלחמה נגד הטרור.
לגבי מוכנות בעקבות אירועי המנהרה: מדובר ביותר ממיגון. אני זוכר שבמילואים בשלהי שהות התשעים כבר הכינו אותנו לתסריטים שהתממשו באוקטובר 2000. אני חושב שמגיע למופז קרדיט מסוים בתחום זה.
לגבי שחיתות של נתניהו: בהתחשב בכך שהמשטרה המליצה להעמיד אותו לדין גם בפרשת עמדי וגם בפרשת בראון-חברון, לא הייתי מעמיד אותו כסמל לניקיון פוליטי או אישי. יש בליכוד והיו בליכוד אנשים נקיים מימנו בהרבה וכך גם במפלגות אחרות, כולל מר"ץ.

ברק כיהן שנה שלמה פחות מביבי כראש ממשלה, ו"זכה" בכבוד להיות זה שבתקופתו החלה מלחמה
שעדיין לא נגמרה, מלחמת אוסלו. במלחמה זו נהרגו יותר מאלף ישראלים, וזה שרק לקראת סוף
כהונתו החל טור הנפגעים הישראלים להמריא, זה לא לזכותו, אלא לזכות עם ישראל שקיצר לו את
הכהונה...
ברק אכן לא נתן לפלסטינים כלום, אבל רק בגלל שלא רצו לקחת את הצעותיו המופלגות. ברק הציע
להם בסוף דרכו, בטאבה, כמעט את כל השטח - בתוספת כניסת פליטים לתוך הקו הירוק (יש ויכוח
האם הציע "רק מאה אלף" או 250,000 - אבל בתכלס זה לא משנה, שכן ברק שבר, בנוסף לחלוקת
י-ם (אותה הציע כבר בקמפ דיוויד...), גם את העקרון הקדוש של "לא יחזרו פליטים, נקודה".

אכן ברק לא הכריע את האנתפאד'ה מאותה סיבה ששרון לא הכריע אותה - כשלא מוכנים להפעיל
כוח מאסיבי כנגד הטרור, בדר"כ קשה להכריע אותו. עם זאת, מסתבר שכששרון בסוף נאלץ בעל
כרחו לצאת לפעולה צבאית (למגינת ליבו של מרטין שלאף, שאותו שרון, כידוע, כיבד מאוד...),
וחומת מגן הוצא אל הפועל - מצב הבטחון באיו"ש השתנה דראסטית. מאז שצה"ל פועל בחופשיות
בערי איו"ש, לטרוריסטים החיים הרבה יותר קשים, כך שכנראה בכ"ז היה משהו בסיסמא היפה
"תנו לצה"ל לנצח"...

העובדה שהפרקליטות, שודאי לא מורכבת מיותר מדי מאוהדי נתניהו (ואני משתמש
באנדרסטיימנט עצבני...), בחרה שלא להעמידו לדין, על אותן פרשיות, מלמדת רבות.
"המשטרה" שאתה מסתמך עליה בהקשר זה, היא ראש אח"ק דאז, ניצב סנדו מזור. סנדו מזור
הוא האיש שעמד בראש צוות חקירה שכיסח ת'צורה לארבעה צעירים משכונת התקווה, בכדי
שיודו בפשע שלא ביצעו. אפילו כינוי יפה הצמידו לארבעת הצעירים - "כנופיית מע"צ". מסיבה זו
אני ממש לא מתרשם מהמלצותיו של שגרירנו ברומניה לשעבר, שבמדינה נורמלית היה עומד
לדין פלילי. אני סבור שהעובדה שהוא היה כ"כ לוחמני מול ביבי (כאמור, לא מחביבי אנ"ש), בהחלט
לא הזיקה לו כשהמערכת הייתה צריכה לחשוב מה לעשות באותם תופרי תיקים, מכסחי נחקרים
ומעלילי עלילות, מפרשת מע"צ...

נתניהו אכן אינו הנקי ביותר בליכוד. בליכוד היו וישנם ח"כים שאין דוגמתם לניקיון כפיים (בעבר היו בני בגין ועוזי לנדאו, וכיום יש את מיקי איתן). בהשוואה למרצ והעבודה, ביבי דווקא נמצא במקום
טוב למדי (בניגוד לזהבה'לה גלאון, למשל, הוא מעולם לא נחשד במעילה בכספי מוסד שעבד בו,
בניגוד לשריד, הוא לא השתמש בכספי משלם המסים הישראלי, בכדי לשלם לעורך דין על תביעת
דיבה אישית נגדו, שבה הפסיד אגב - וניסה לחמוק מתשלום הפיצויים, עד שהיה צורך באיום של
הוצל"פ נגדו...).

בייחוד בהתחשב בכך שאני לא בדיוק תומך נלהב של ברק. ויחד עם זאת, רק כמה הערות:
1. בתקופת ברק היו פחות הרוגים מטרור פר חודש כשמשווים לביבי. ברק לא נתן לערפאת דבר. כך במבחן התוצאה הממשית בשטח. מה היה קורה אילו (למשל, אילו לא הוחלף בשרון, אף אחד לא יכול לקבוע). העובדה שהמלחמה החלה בתקופת ברק יכולה כמובן להיות מיוחסת לכך שהוא סרב (בניגוד לביבי) לתת לערפאת את רצונו. בתקופת ברק לוח הזמנים שלו אוסלו קבע תחילת שיחות על הסדרי הקבע וברור היה לכולם שזו תקופה נפיצה.
2. לגבי הבטחות ברק לערפאת בעניין הפליטים: דניס רוס גורס (כך שמעתי מימנו בהרצאה שנכחתי בה) שברק הסכים לכניסה מצומצמת ביותר של פליטים (כמה עשרות אלפים לכל היותר). אנשי המו"מ הפלסטינים הסכימו לכך (עד שערפאת טרף את הקלפים) וניתן לראות בהסכמה זו הישג. אישית, אני סבור שכל ויתור שהוא בעניין הפליטים הינו טעות מכל הבחינות כולל מבחינת הצדק ההיסטורי.
3. גם חומת מגן לא הכריעה את המלחמה, לצערנו. לגבי שרון: אני בהחלט מצר על כך שהליכוד הביא אדם כזה לשלטון.
4. לא הפרקליטות קבעה שאין להעמיד לדין את נתניהו אלא אליקים רובנישטיין שהיה היועץ המשפטי לממשלה. רובינשטיין לא היה ידוע במיוחד באומץ ליבו בעניינים אלה ובחר באופציה הגרועה ביותר: לא להעמיד לדין ובמקום זאת לכתוב דו"ח חריף נגד התנהלותו של נתניהו. לגבי המשטרה, האם אתה טוען שהמשטרה פיברקה ראיות ביחס לנתניהו? אם לא, הרי שכל התיאור ביחס למזור איננו רלבנטי, מה עוד שבפרשת עמדי עמד בראש אח"ק דווקא ניצב סדבון.
5. נתניהו הרבה פחות נקי מרן כהן או אבשלום וילן וגם את שריד לא זכור לי שהעמידו לדין או חשדו בו בפלילים. עזוב, אתה מבין בעצמך שמדובר באדם בעייתי. יש טובים מימנו לתפוס מנהיגות בליכוד.

1. לא נכון - מספר הנפגעים אצל ברק היה גבוה יותר. המלחמה התחילה אצל ברק כי עראפת האמין שכך הוא ישיג את מבוקשו: התפקלות ישראלית בלי לסיים את הסכסוך. ברק לא נתן לו את זה, אבל חוץ מזה הסכים לתת לו הכל: נסיגה מכל השטחים, חלוקת י-ם, ריבונות בהר הבית, החזרת פליטים במסגרת של "איחוד משפחות" וכו' וכו'. כל זאת כאשר ברק נשען על 30 ח"כים בפרלמנט ופופולריות דומה לזאת של אולמרט היום, וכאשר הכנסת כבר הדיחה אותו והבחירות הם בטווח של שבועות. רק אדם אכול שנאה יכול להשוות זאת ל"ויתורים" כביכול של ביבי בתקופתו.

2. דניס רוס מתייחס לקמפ-דיוויד, אבל לא למו"מ בטאבה.

3. אחרי חומת מגן ואחרי הקמת גדר ההפרדה מספר הנפגעים ירד דרסטית(ראה גרף בהודעה אחרת). אריק שרון בהחלט הכניע את הטרור - ומייד בזבז את ההישג הזה כשיזם את ההתנתקות.

4. פרשת עמדי, פרשת המתנות, ואפילו פרשת חברון היו רחוקות מלהיות פליליות מבחינתו של נתניהו. בכל הפרשות היה ריח של תפירת תיק והתלהמות תקשורתית.
5. נגד נתניהו אישית אין שום חשד לשחיתות, כמו גם רן כהן או אבשלום וילן.

לסיכום, דבריך הם הדברים הסטנדרטים של שמאלן שטוף מוח שניזון מהתקשורת. כדי להבין את התמונה לעומק צריך להבין שהתקשורת הישראלית היא חלק מהמשחק הפוליטי, ומקדמת אינטרסים של בעלי ההון השולטים בה. נתניהו הוא אוייבם המר של רוב רובם של בעלי ההון(למשל, משפחת עופר, משפחת מוזס, משפחת ורטהיים וכו') הישראלים שלהם השפעה בערוצי הטלוויזיה ובעיתונים הגדולים. לדוגמא, בתקופת נתניהו כמעט עבר בכנסת חוק(שיזמו שטייניץ ותמר גוז'נסקי) נגד ריכוזיות בעיתונות הכתובה שאמור היה לפרק את מונופול "ידיעות אחרונות", חוק שנקבר מייד אחרי בחירות 99'. לא סתם נאם נתניהו את נאום ה"הם מפחדים", לא סתם נכנס רון לאודר(ידידו של נתניהו) כמשקיע לערוץ 10, ולא סתם שלדון אדלסו(עוד מיליארדר שהוא ידיד של נתניהו)ן החליט להקים עיתון יומי שאמור להחליש את מונופול ידיעות אחרונות. התקשורת הישראלית היא מוטית בצורה מובהקת נגד נתניהו אישית ונגד מחנה הימין, צריך לצרוך אותה בצורה ביקורתית ולהכיר את מפות האינטרסים כדי לדעת לעשות את האבחנות המתאימות.

1. בתקופת ברק לא נהרגו יותר אזרחים ישראלים בפיגועים. עובדתית, מותק, ביבי ביצע ויתור בשטח כמענה לבריונות של ערפת וקיבל בתמורה שום דבר אחד גדול. ברק הציע את סוף הסכסוך, לא קיבל וכן גם לא נתן כלום.
2. אל תספר לי למה דניס רוס מתייחס-אני הייתי בהרצאה שלו ולא אתה. אני בספק גם אם קראת את הספר שלו.
3. אחרי חומת מגן מספר הפיגועים ירד אבל נשאר גבוה בהשוואה לתקופה שקדמה לאוקטובר 2000 ונדרש המשך נוכחות מאסיבית של צה"ל בשטחים על חשבון אימונים. מספר הפיגועים הצטמצם משמעותית מסביבות 2005 וזה נבע במידה רבה מההתשה ההדרגתית של הפלסטינים ולא ממבצע מהיר זה או אחר.
4. טוב, פרשת עמדי לא פלילית....כבר ציינתי שאין לך מושג על מה אתה מדבר?
5.פרשת עמדי היא לא חשד לשחיתות אישית? איפה אדוני חי? אתה מודע בכלל להאשמות בפרשת עמדי?
אני מציע לך קודם כל ללמוד את העובדות לפני שאתה מקיא פה את הקלישאות החבוטות שלך.

1. גם בתקופת צ'מברליין היו פחות הרוגים מתקופת צ'רצ'יל. בן-גוריון הוא רה"מ שבתקופתו(גם בממוצע) היו הכי הרבה הרוגים. מי שמסכם את תקופת ברק רק לפי מספר ההרוגים הוא או אידיוט או רמאי. אצל האיש הזה התחילה האינטיפאדה השנייה, מהומות אוקטובר, החטיפה בלבנון, הלינץ' ברמאללה. הוא היה מוכן לסגת מכל רמת-הגולן וכמעט מכל השטחים, לחלק את י-ם ולהחזיר פליטים פלסטינים לתחומי מדינת ישראל. כל זאת בניגוד לקמפיין הבחירות שלו(בו טענו, אהוד אולמרט וברק שהוא לא ייחלק את י-ם), ובלי תמיכה בפרלמנט ובציבור.

2.אתה טוען שדניס רוס מדבר על טאבה? הוא הרי לא היה שם. לגבי טאבה אתה מוזמן לקרוא את העדויות של ביילין, שהיה יו"ר ועדת הפליטית מהצד הישראלי.

3. נכון - האינטיפאדה נגמרה אחרי מס' שנים של פעילות רציפה של צה"ל ביו"ש, ולאחר הקמת גדר הפרדה. בחומת מגן מדינת ישראל לקחה את האחריות הבטחונית בחזרה בכל השטחים.

4. פרשת עמדי היא פרשה דבילית של חוב על הובלות, משפחת עמדי היא משפחה פוליטית בי-ם ובת ברית פוליטית של אולמרט, וכמובן - הפרשה נחשפה בידיעות אחרונות. מי שהמליץ לסגור את התיק היא הפרקליטות בי-ם, וזאת למרות שעמדי הוכרז כ"עד מדינה".

1. מה הקשר לשום דבר, ומה הקשר לצ'מברליין? בפועל ברק לא נתן דבר משום שהפלסטינים לא היו מוכנים לדרישות שהעלה. ביב לעומת זאת נתן את חברון ללא תמורה כלשהי. כל האירועים שציינת יכלו להתרחש גם בזמן נתניהו (בלבנון נהרגו הרבה יותר אנשים בזמן נתניהו). ביבי הבטיח לאסד את כל רמת הגולן.
2. דניס רוס מכיר את תהליך השלום על ועידותיו טוב ממך.
3. איך נכון אם אני כותב "שטויות"?
4. "חוב דבילי של הובלות"? אתה מכיר בכלל את סעיפי האישום בפרשה? עמדי מקורב לאולמרט? אז מה? אתה טוען שכבר לפני 7 שנים אולמרט ידע שיפרוש מהליכוד ורצה לדפוק את נתניהו? אבל יודע מה? שיכנעת אותי. הכל שטויות משום שהפרשה נחשפה בידיעות...

אומנם לישראל היו כ-16 הרוגים, אולם לפלשתינים היו קרוב ל-100 הרוגים. טנקים ישראלים כיתרו את הערים הפלשתיניות, ועראפת הורה לחייליו לנצור את האש לאחר שנתניהו, לפחות לטענתו, איים עליו בכיבוש ערי הגדה.
איך אתה יכול להשוות את זה לאירועי אל-אקצה והאינטיפאדה השנייה שהתחילו במהומות בשטחים, התרחבו ל-10 ימים של מהומות בתוך שטחי ישראל(בהם נהרג ישראלי אחד ו-12 ערבים ישראלים), וכמובן בחטיפת 3 החיילים בהר-דב. זה נמשך אח"כ בלינץ' ברמאללה, וכל זאת תוך כדי הפצצת אבנים ודיוניות ע"י F-16, בעיקר לקראת השעה 8:00 בערב(מה שהביא, אגב, לאמברגו אמריקאי על חלפים לחיל האוויר)...

ראשית, באירועי המנהרה מספר הפלסטינים שנהרג היה קרוב יותר לשישים מאשר למאה. שנית, מספר הישראלים שנהרגו בחודש הראשון של אינתיפאדת אל אקצא היה נמוך ממספר הישראלים שנהרגו ביומיים הראשונים של אירועי המנהרה. גם זו עובדה.
לבסוף, נסה לחשוב האם ערפאת הפסיק את האש משום שאיימו עליו (משום מה דומני שאינתיפאדת 2000 לא פסקה כשאיימה ישראל לכבוש את ערי הגדה וגם לא כשעשתה זאת בפועל...) או משום שביבי מיהר להבטיח לו מה שקודם סירב לתת (חברון)?

האש לא נפסקה בגלל שחברון הובטחה לעראפת. הסכם הבזיון בחברון הגיע רק חודש אח"כ. הסיבה
להפסקת האש הייתה הפעלת שלב א' של תכנית "שדה קוצים", ובמסגרתה כותרו ערי איו"ש בטנקים.
לעראפת היה אינטרס להימנע מהסלמה, שבה הוא היה מפסיד. הוא השיג את שלו, יחס אבידות
גבוה - וקלינטון לחוץ (קלינטון תמיד חיפש לפייס את הילדים הבעייתיים, שיכלו לקלקל לו החלום שלא
הוגשם, של פרס נובל לשלום...), שדחק בביבי להגיע להבנות. ההבנות האלה באו לידי במו"מ של
חודש, שבמסגרתו הסכים ביבי למלא את הסעיף שנגע לחברון מהסכם אוסלו ב' (ההסכם שעבר על
המיצובישי של גולדפרב - דבר מושחת לאין שיעור מבר-און-חברון, אגב...), למרות שבעבר התחייב
לא להמשיך בנסיגות.

ביבי סרב להיפגש עם ערפאת, קל וחומר למסור לו את חברון, ובכל זאת עשה את כל הנ"ל זמן קצר אחרי שערפאת פתח במעשי האלימות. מי שרוצה, שיראה בזה צירוף מקרים. אני מתקשה לעשות זאת.

הנה טבלת הנפגעים, תראה בעצמך באיזה תקופה היה מספר הנפגעים מינימלי.

הבט לדוגמא בשנת 1974. רק בפיגוע מעלות לבדו נהרגו יותר מ-16 איש...חפש מקור "קצת" יותר אמין.

לך תתווכח איתם, ובעיקר כדאי שתציג נתונים אחרים אם יש לך.

מעניין את הסבתא שלי, מנוחתה עדן, שהתרשים מקורו באתר משרד החוץ, אתר איריס או אתר אביתר. העובדה הפשוטה היא שהתרשים שגוי מהיסוד. אם אינך יודע מתי התרחש הפיגוע במעלות וכמה נהרגו בו, ואם אינך מסוגל להבין שהפיגוע הזה לבדו סותר את התרשים, אזי אינך אינטליגנטי מספיק לנהל דיון בעניין.

מצאת נתון אחד שגוי מ-74', אז מה זה קשור. אנחנו מדברים על 96-99 ו-99-2000. יש לך נתונים אחרים לגבי אותם שנים? בבקשה, נשמח לשמוע.

ואגב, מענין למה אורי שכל כך חרד ללשון נקייה נמנע מלהעיר לך....
מצאתי הרבה מאוד נתונים שגויים בתרשים הזה: ב-1978 לפי התרשים נהרגו 12 ישראלים בפיגועי טרור. מה לעשות שבאותה שנה נהרגו 37 ישראלים רק בפיגוע של אוטובוס הדמים???. אין זו אשמתי שאינך בקי באירועי הטרור שאירועי בישראל לאורך השנים ולכן אינך מבין כמה התרשים מגוחך. מקור קצת יותר מדויק, שגם הוא הפלא ופלא הוא ממשרד החוץ:
http://www.israel-mfa.gov.il/MFA/MF...-+1920-1999.htm

כלומר 3 חודשים לאחר מכן. ההוכחה הכי טובה לכך שאיימו על עראפת היא שהוא נמנע מלחזור על הסצנריו הזה עד החלפת נתניהו בברק.

יש הרבה אנשים במרכז המפה שיתקשו להצביע לליכוד, אם הוא יהיה מועמד לכנסת.

ליכוד אחד גדול מול מוטרפי השמאל

הליכוד הוא מפלגה דמוקרטית, וככזאת אין שום ערובה שלא ייכנסו לשם גורמים שבמקרה הטוב הם רק אינטרסנטיים כמו גולדפרב ורגב, ובמקרה הגרוע גם שמאלנים. גם ערבים שאינם משרתים בצה"ל בגלל סיבות בטחוניות, גם הם יכולים להיות חברי ליכוד, וגם הם יכולים לבחור להיבחר.

גם אם מסתננים לשם 2 או 3 כאלו שמסוגלים לעבור לצד השני של המטרס, זה עלול להפוך את הכול.

אין ברירה רק לבחור בימין הדתי. אם תרצה, זה הרע במיעוטו.

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)

או אולי שנלר? אולי אברום בורג? גם לו יש כיפה לפעמים.

אין חוכמות, תיתפקד ותשפיע, בכל מקרה הצבעה למפלגות קיקיוניות היא חנטריש, המפדל
היתפצלה, 3 הלכו עם אורלב ל "השפיע מבפנים" על שרוניאן, 2 רצו להפסיק ל "השפיע מבפנים"
על כנופיית שרון ואחד לא ידע מה לעשות, המפדל היתפצלה, לכולם שם יש כיפות.

מצד שני, אלדד פסול? אין לו כיפה, גם לנדאו וגם זאב ז'בוטינסקי פסול למרות שבזמנו הזהיר
מפני השואה ומליונים של חובשי כיפות צחקו לו בפנים.

תיתבגר, כיפה איננה ערובה לשום דבר.

ליכוד אחד גדול מול מוטרפי השמאל

ווענונו, גולדפרב ועוד כאלו ייצורים.

אלחנן טננבוים, היה עלול להיות לנו חבר כנסת, לידיעתך. שמעון פרס מקבל כסף מגורמים... ופרס היה פעם ימני (בתוך העבודה). גם עזר ווייצמן. ומתי שהתחיל להשתלם להיות שמאל הם עברו לגמרי לצד השני של המטרס.

שלא לדבר על זה שבליכוד אפשר לבחור גם מועמדים ערבים. גם אם לא בוחרים אותם בפועל. אבל כשיש מצביעים כאלו, הם יבחרו לך יהודים כאלו שיעשו יותר נזקים מערבים.

למרות כל חסרונתיו של אורלב, קצת בושה עדיין יש לו. ואברהם בורג, אין לו שום סיכוי לקבל אפילו 100 קולות במפלגה דתית. בדיוק כמו שלזהבה גלאון או אורי אבנרי אין כיום סיכוי לקבל קולות במפלגה יהודית. אבל אברהם בורג היה כמעט יו"ר העבודה.

אתה מדבר על ז'בוטינסקי. אז כמעט כל יהודי חילוני היה קודם כול יהודי, ובזה היה להם יתרון גם על הדתיים שהחילוניים היו יהודים נטו, טהור לגמרי. עכשיו השתנו קצת פני הדברים. עכשיו התרבו גורמים בקרב החילוניים שלא רוצים להיות יהודים. מה לעשות? תכריח אותם? תראה את ההבדל בין שרון ובניו, ובין אולמרט וילדיו. ובגיל הזקנה מתחילים להיות תחת ההשפעה של הילדים.

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)