|
13-07-2007, 10:04
|
|
|
|
חבר מתאריך: 26.01.05
הודעות: 13,769
|
|
אאאחחמממ אאחחמממממ
הסטודנטים למינהל עסקים לא מקבלים תמורה: ועדה בינ"ל קבעה - הידרדרות בבתי הספר לניהול בישראל; המצב עגום18:25
| 12.7.2007
תמרה טראובמן ועדת מטעם המועצה להשכלה גבוהה מותחת ביקורת קשה על איכות הלימודים והסגל ב-13 מוסדות המלמדים מינהל עסקים.
מצבן של תוכניות ההכשרה בבתי הספר למינהל עסקים בישראל הוא עגום, והמקצוע נמצא בתהליך של הידרדרות. זו מסקנתה של ועדה בינלאומית שמינתה המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג). הסיבה העיקרית לכם היא עלייה חדה בביקוש ללימודי מינהל עסקים שאינה מגובה בתשתית הוראה ראויה.
בעקבות הממצאים החליטו חברי המל"ג לעכב מתן אישורים לפתיחת תוכניות לימוד חדשות בתחום, עד שתסתיים הערכת מצב.
הוועדה הבינ"ל התבקשה לבדוק את איכות בתי הספר למינהל עסקים ב-13 מחלקות למינהל עסקים באוניברסיטאות, במכללות הציבוריות ובמכללות הפרטיות בישראל (רק המכללה האקדמית ספיר שבנגב המערבי לא נבדקה בשל המצב הביטחוני).
צוות המומחים הגיש את מסקנותיו במסגרת מערכת חדשה להערכת איכות שייסדה המל"ג, בה נבדקים מדי שנה תחומי לימוד שונים. כעת נבדקים, בין השאר, תחומי ההיסטוריה והעבודה הסוציאלית. ב"הארץ" פורסמו לראשונה ממצאי בדיקת מקצוע מדעי המחשב, שגם ממנה הצטיירה תמונה עגומה לגבי איכות ההוראה, היקף ואיכות הסגל והתשתיות.
הוועדה לבדיקת מקצוע מינהל העסקים הוקמה ב-2006, ובראשה עומד סטיוארט גרינבאום, פרופסור בולט בארה"ב. חברים בה עוד שישה פרופסורים למינהל עסקים מארה"ב, הולנד וישראל. באחרונה נמסרו ממצאי הבדיקה למוסדות להשכלה גבוהה לצורך קבלת תגובתם. הדו"ח המלא צפוי להתפרסם בשנת הלימודים הבאה, לאחר קבלת תגובת המבוקרים והדיון בממצאים במל"ג.
לדברי חברי הוועדה, הכשרת הנהגה ניהולית היא "יעד אסטרטגי לעידוד הצמיחה הכלכלית, המוביליות החברתית והשגשוג בישראל". עוד סבורים חברי הוועדה כי "על תוכניות ההכשרה במינהל העסקים בישראל להימנות עם 30 התוכניות הטובות ביותר בעולם ולפחות אחת מהן (צריכה להימנות) עם עשר המובילות". ואולם, לדעת מחברי הדו"ח, אף אחת מהן אינה כלולה כיום בין 30 התוכניות המובילות.
מרצים רבים "בעלי איכויות נמוכות"
לדעת המומחים, הסיבות המרכזיות למצבן העגום של המחלקות נעוצות בעלייה המהירה בביקוש ללימודי מינהל עסקים, ומנגד במחסור בתשתית הוראה, בהיקף ובאיכות הדרושים. בעוד שב-1990 עמד מספר הסטודנטים לתואר ראשון במינהל עסקים על 574, ב-2005 הגיע מספרם לשיא של 8,592.
ואולם הגידול לא לווה בהגדלת התקציבים, וכתוצאה מכך בתוכניות החדשות מלמדים מרצים רבים "בעלי איכויות נמוכות" ובלא תואר דוקטור, מציינים חברי הוועדה.
זאת ועוד: מספר שעות ההוראה צומצם, הלימוד עבר לשעות הערב, שבוע הלימודים צומצם ליומיים, משרות הוראה רבות הן חלקיות ביותר וחלק מהמורים הם פרופסורים בגמלאות "עייפים מהוראה וחסרי חדוות הוראה, שמלמדים במקום סגל הוראה מתאים יותר", כותבים המומחים ומסכמים: "התוצאה הינה דעיכה מדכאת באיכות תוכניות התואר הראשון והשני.
עוד נמצא כי ההוראה בישראל מבוססת על תוכניות לימוד "חסרות ארגון וסדר", ובתי הספר למינהל עסקים "הפכו למוסדות ללא חזון. אין גם צביון ייחודי ואין ניסיון להגדיר בידול תכני, שיאפשר לכל אחד מהם להגדיר את שליחותו וערכיו הייחודיים, המבדיל את המוצר שלו מן האחרים".
הוועדה סבורה כי "חזון איננו אוסף של קלישאות כגון 'חתירה לאיכות ומצוינות'". מפאת המשאבים המוגבלים ממליצה הוועדה שהמל"ג ינווט את בתי הספר הקיימים להתמחות בתחומים נפרדים, כגון מימון, שיווק או יזמות.
הוועדה מצאה כי לצד הגידול העצום במספר הסטודנטים לתואר ראשון, מספר הסטודנטים לתואר דוקטור הצטמצם "באופן היוצר סכנה לתחום ולאיכותו" ולא יענה על דרישות הפיתוח של התחום בעתיד. לפי הוועדה, רמת הכשרת הדוקטורנטים נפגעה כתוצאה מהקיצוצים התקציביים, ולכן על האוניברסיטאות "להקים מייד" תכניות משותפות להכשרת דוקטורנטים.
חברי הוועדה ממליצים גם להרחיב את טווח ההשכלה של המנהלים. לדבריהם, יש לשנות את תוכניות ההכשרה כך שיכללו לימודי חובה בתחומים כמו אתיקה בעסקים, ואחריות חברתית של תאגידים.
לפי החלטת הוועדה, הדו"ח לא יכלול דירוג של המוסדות. בניגוד לדו"ח לגבי מדעי המחשב, החליטו חברי הוועדה שלא להעניק למחלקות ציונים מילוליים ("איכות גבוהה", "איכות בלתי מספקת") וכו'.
_____________________________________
ציטוט:
"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.
|
|
|