לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה עשרים פלוס 20plus.fresh.co.il I'll be back חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חברה וקהילה > 20 פלוס
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 07-07-2007, 09:38
צלמית המשתמש של EventHorizon
  משתמשת נקבה EventHorizon EventHorizon אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 21.03.03
הודעות: 12,004
לעזאזל...

הוא כתב שיר להוכחת אי הכריעות של בעיית העצירה...
(ג'פרי ק. פולום)


Scooping the Loop Snooper


No program can say what another will do.
Now, I won't just assert that, I'll prove it to you:
I will prove that although you might work til you drop,
you can't predict whether a program will stop.


Imagine we have a procedure called P
that will snoop in the source code of programs to see
there aren't infinite loops that go round and around;
and P prints the word "Fine!" if no looping is found.


You feed in your code, and the input it needs,
and then P takes them both and it studies and reads
and computes whether things will all end as the should
(as opposed to going loopy the way that they could).


Well, the truth is that P cannot possibly be,
because if you wrote it and gave it to me,
I could use it to set up a logical bind
that would shatter your reason and scramble your mind.


Here's the trick I would use - and it's simple to do.
I'd define a procedure - we'll name the thing Q -
that would take and program and call P (of course!)
to tell if it looped, by reading the source;


And if so, Q would simply print "Loop!" and then stop;
but if no, Q would go right back to the top,
and start off again, looping endlessly back,
til the universe dies and is frozen and black.


And this program called Q wouldn't stay on the shelf;
I would run it, and (fiendishly) feed it itself.
What behaviour results when I do this with Q?
When it reads its own source, just what will it do?


If P warns of loops, Q will print "Loop!" and quit;
yet P is supposed to speak truly of it.
So if Q's going to quit, then P should say, "Fine!" -
which will make Q go back to its very first line!


No matter what P would have done, Q will scoop it:
Q uses P's output to make P look stupid.
If P gets things right then it lies in its tooth;
and if it speaks falsely, it's telling the truth!


I've created a paradox, neat as can be -
and simply by using your putative P.
When you assumed P you stepped into a snare;
Your assumptions have led you right into my lair.


So, how to escape from this logical mess?
I don't have to tell you; I'm sure you can guess.
By reductio, there cannot possibly be
a procedure that acts like the mythical P.


You can never discover mechanical means
for predicting the acts of computing machines.
It's something that cannot be done. So we users
must find our own bugs; our computers are losers!


תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #4  
ישן 08-07-2007, 01:15
צלמית המשתמש של ShoobyD
  משתמש זכר ShoobyD ShoobyD אינו מחובר  
מנהל משבראש, בלשנות, תכנות ויהדות
 
חבר מתאריך: 04.06.06
הודעות: 33,133
שלח הודעה דרך MSN אל ShoobyD Facebook profile LinkedIn profile Follow me...
זה כלום..
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי EventHorizon שמתחילה ב "לעזאזל..."

הנה שיר על השערת רימן (עוד מ-1955)
מאת Tom M. Apostol

Where are the zeros of zeta of s?

(to the tune of "Sweet Betsy from Pike")


Where Are The Zeros of zeta of s?
G.F.B. Riemann has made a good guess:
"They're all on the critical line", stated he,
"And their density is one over two pi log T."

This statement of Riemann's has been like a trigger,
And many good men, with vim and with vigor,
Have attempted to find, with mathematical rigor,
What happens to zeta as mod t gets bigger.

The efforts of Landau and Bohr and Cramer,
Hardy and Littlewood and Titchmarsh are there.
In spite of their effort and skill and finesse,
In locating the zeros there's been no success.

In 1914 G.H. Hardy did find,
An infinite number that lie on the line.
His theorem, however, won't rule out the case,
That there might be a zero at some other place.

Let P be the function of pi minus Li;
The order of P is not known for x high.
If square root of x times log x we could show,
Then Riemann's conjecture would surely be so.

Related to this is another enigma,
Concerning the Lindelof function mu sigma,
Which measures the growth in the critical strip;
On the number of zeros it gives us a grip.

But nobody knows how this function behaves.
Convexity tells us it can have no waves.
Lindelof said that the shape of its graph
Is constant when sigma is more than one-half.

Oh, where are the zeros of zeta of s?
We must know exactly. It won't do to guess.
In order to strengthen the prime number theorem,
The integral's contour must never go near 'em.

2 בתים שנוספו מאוחר יותר

Andre Weil has bettered old Riemann's fine guess,
By using a fancier zeta of s.
He proves that the zeros are where they should be,
Provided the characteristic is p.

There's a moral to draw from this long tale of woe,
That every young genius among you should know.
If you tackle a problem and seem to get stuck,
Just take it mod p and you'll have better luck.


בסאונד
http://olimu.com/Riemann/Song.mp3

ובוידאו (רק הבית הראשון)
http://olimu.com/Riemann/Song.MPG
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 03:26

הדף נוצר ב 0.03 שניות עם 12 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר