הערת הנהלה: מומחי ירי טנקים ואווירונאוטיקה מתבקשים לשים לב לשאלה בתגובה 30 ולדיון שבעקבותיה. תודה.

בכמה מסרטי המלחמה של העת העתיקה שעלו לאחרונה על המסכים ("אלכסנדר", "300", נדמה לי גם "טרויה" וכו), רואים שימוש כמו "ארטילרי" במטחי חיצים שנראים כמו ענן שחור ומפחיד שנורה ב"תלול מסלול" ולא בכינון ישיר, ואני סקרן לדעת את התשובה לשאלה הבאה:
נאמר שמדובר באותה קשת ואותו חץ, כך שמבחינה אוירודינמית ומומנט (ככה קוראים לזה?) אין הבדל, ונאמר שמדובר בטווח הסביר לירי מכ"א מהסוגים - דהיינו - 30-50 מטר לכינון ישיר ו - נאמר 200 -300 מ להשגת מהירות אפקטיבית סופית לירי תלול מסלול.

מתי המהירות הסופית גבוהה יותר - כשהכוח בא מהמיתר - או כשהכוח בא מהגרויטצייה? ("נפילה חפשית" קוראים לזה בפיזיקה של בי"ס תיכון) ובמילים אחרות -אם אתה חייל בעת העתיקה - ממה היית חושש יותר? מכוחו של חץ "ארטילרי" או מכוחו של חץ שנורה ישירות אליך?

ברור שהמיתר יותר חזק, זה כמו להשוות בין ירי מאקדח ושיפילו עליך כדור מהאוויר. אבל עובדה שלרומאים היה מבנה מיוחד רק בשביל להתמודד עם זה (הצב), אז כנראה שזה היה סכנה.

אם נתעלם מהתנגדות האויר, המהירות הסופית זהה

...ואם לא נתעלם מהתנגדות האויר - האם גם אתה בדעה שללא ספק ובכל מצב כינון ישיר חזק יותר כפי שהאחרים סבורים?
וכ"כ - למי התנגדות האויר מפריעה יותר?

כי אם אין התנגדות אז המהירות בציר האיקס נישארת זהה לאורך כל התנועה, ככה שלא משנה איך אתה יורה אותו בציר איקס המהירות זהה.
ולכן הכינון הישיר לא יותר חזק. (כמובן במצב האידיאלי, במציאות אני לא יודע את השפעות האוויר המדוייקות, צריך לשאול מהנדס אווירונאוטיקה או פיזיקאי שמומחה לזה.)

כשאתה יורד בצורה בליסטית חלק מהאנרגיה של המיתר עוברת גם לציר האנכי וככה המהירות האופקית היא לא כמו בירי ישיר

Peior est bello timor ipse belli
הדבר הגרוע ממלחמה הוא הפחד ממנה.

חץ שנורה בכינון ישיר היה חזק יותר, אבל חץ חד שנופל לך על הראש או הכתפיים, גם אם לא באותה מהירות, נהנה ממספיק מהירות, מסה (וחדות) כדי להפוך את העניין לחוויה לא במיוחד נעימה.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

אומנות ירי חיצים תלול המסלול הגיע לשיאה עם הלונגבו. הייתי מציע לך לקרוא את המאמר היפה על קשת זו בויקיפדיה. יש שם נתונים רבים על הבליסטיקה והעוצמה של קשתות אלו.

אני מבין מתגובתך שמי שירו "תלול מסלול" לא היו הקשתות הרגילות, אלא קשתות יעודיות לצורך זה....

בתור לוחם אין מצב שתזהה שני חיצים שעפים אליך בו זמנית, ותבחר מפני איזה מהם להתגונן. בפרט- שאם יש לך קשתים בטווח 30 עד 50 מטר, סביר שפשוט תסתער עליהם במבנה.

בתור מפקד פלנקס יש מקום להשוואה בין האיומים, למרות ששוב איני רואה איזה שיטות מיגון שונות אתה יכול לנקוט.

מה ז'תומרת ההשוואה לא במקום? זו שאלה שמטרתה להבין , אם ניתן בכלל, מתוך ידע בפיזיקה, האם חץ שנורה בתלול מסלול יכול לייצר מהירות סופית ועוצמת חדירה דומה, פחותה, או אולי עדיפה על חץ שנורה בכינון ישיר. שאלתי באופן היפותטי, מה יותר "מזיק" - חץ מקשת, במרחק הירייה הרגיל, (לא ממרחק 3 מטר), או חץ שנופל ממרומים, וצובר מהירות שניתן לחשב אותה, שוב, ממרחק ומגובה "סבירים" לשימוש בשיטה זו - דהיינו ממאות ספורות של מטרים.

אם אתה הופליט ויש לך קשתים בחמישים מטר- קדימה הסתער (הם בדרך כלל בלי מגינים כבדים, וחשופים יותר, הם לא פלנקס ממוגן).
אם יש לך קשתים במאתיים שלוש מאות- קדימה הסתתר (או קדימה התחפר).

אני משער שדווקא החץ הארטילרי יהיה מאיים יותר.

עצמתו של חץ שנורה "בכינון ישיר" הולכת ופוחתת עם הטווח. לעומת זאת, חץ "ארטילרי" רק הולך ומאיץ את מהירותו לקראת הפגיעה, עד הגעה כמעט למהירות ההתחלתית.
אני משער שזו התשובה לאמירה של רמי אורון.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

המהירות ההתחלתית של החץ נובעת משחרור המיתר ותהייה זהה בשתי צורות הירי.

ללא גרר תהיינה המהירויות בפגיעה זהות (מסלול בליסטי אידאלי).

בהתחשב בגרר יהיה החץ הבליסטי איטי יותר מאחר והגרר פעל עליו זמן ארוך יותר.

אתה טועה בעניין זה. החץ שנע במסלול בליסטי מאיץ כתוצאה מכוח המשיכה. החץ שנע במסלול שטוח, מאבד ממהירותו עם הטווח.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

כשהוא עולה הוא מאיט, כשהוא יורד הוא מאיץ. חוק שימור האנרגיה (עבור מעוף בליסטי אידאלי) קובע שמה שמפסידים בעליה מרויחים בירידה (החלפה של אנרגיה קינטית בפוטנציאלית ולהפך). הגרר גורם להפסד מהירות ותרומתו גדולה יותר ככל שהזמן (או המרחק) גדולים יותר.

נכון, אלא שעדיין - החץ בסיום מעופו מגיע מהיר יותר מאשר חץ הנורה אופקית שרק מאבד ממהירותו.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

עצם במסה m נורה במהירות מסוימת V בכיוון מסויים--> יש לו אנרגיה קינטית mV^2. בהנחה ששדה הקרב מישורי, אין לו אנרגיה אחרת.
כך שגם בירי "ישיר" וגם בירי "עקיף" הפיזיקה זהה- החץ משוגר מעל האופק, עולה ואז יורד. בהזנחת התנגדות האוויר (כלומר, "עבודת" החיכוך המפחיתה את אנרגיית החץ), אנרגיית החץ קבועה בכל מעופו. מובן שכיוון התנועה של החץ והטווח שלו יהיהו תלויים בזווית השיגור. היות ובפועל יש לאויר התנגדות, עוצמת החץ "הארטילרי" קטנה יותר. כמה? תלוי בעיצוב החץ..

זה שבעוד הגרויטצייה היא "אוייבת" החץ בכינון ישיר, הרי הגרויטצייה נראית (לכאורה), ככוח ש"מאיץ" את החץ הארטילרי...

הגרביטציה היא "אויבת" או "ידידה" רק לפי מבנה שדה הקרב: אם אתה קשת מגן הניצב על חומה- ידיד, ולמתקיף אותך- אויב....

בפירוט:
- בכל מיקרה בו נק' הפגיעה בגובה נק' הירי החץ נורה מעל האופק בזוית a ולא "ישר".
- לחץ יש רכיב מהירות קבוע בכיוון אופקי V0*cos_a ורכיב מהירות משתנה בכיוון האנכי V0*sin_a-g*t
כלומר- בכיוון האנכי החץ מאיט (מהירות חיובית קטנה-"גרביטציה "אוייב"), עד לשיא, ואז מאיץ מטה (מהירות שלילית גדלה- גרביטציה "ידיד"). אבל מה שקל יותר להבין זה שימור אנרגי- בשתי נקודות באותו גובה לאורך המסלול תהיה לחץ אותה מהירות (בכיוון אחר).

בכלל, בקרב הכרעה-כוח רגלי יכול לכסות טווח "ישיר" של ירי חץ בשניות בודדות , בהן הקשת יספיק לירות חיצים בודדים, כניראה לפספס- ואז להיטבח. לכן היתה משמעות טקטית בעיקר לירי "ארטילרי" של קשתים באגפים/ מאחורי מסך רגלים מגינים.

סו"ס הבנתי יותר את הפיזיקה, ומתוך כך למדתי משהוא חשוב יותר מהשאלה המקורית שלי, שהייתה שאלת "מה יותר חזק". למדתי שהשימוש הטקטי (גם בהמלצה שקיבלתי לעיין בויקיפדיה) בחיצים, בניגוד ל"רובין הוד" ואשפת החיצים שלו, הוא בעיקרו במסות ובמסלול תלול....
כנראה שירי ישיר היה מיועד למארבים , כשהיורה מוסווה היטב, או לצייד. במלחמות - תלול מסלול. על כל מקרה התכונה העיקרית שנדרשה כנראה מהקשת הלוחם לא הייתה כנראה הדיוק - אלא הכוח למתוח את ה- longbow....

לפי חוק שימור אנרגיה, חץ שנורה במהירות מסויימת בזוית ייפול באותה מהירות. אם נחשיב אובדן אנרגיה כתוצאה מהתנגדות אוויר, המהירות תהיה קטנה יותר אבל לא בהרבה. הרעיון בלירות חץ בזוית זה כדי להגדיל את הטווח. הטווח המקסימלי יתקבל בירי בזוית של 45 מעלות. כמובן שבכל זה אני מזניח השפעה של רוח וגורמים נוספים שעושים לי כאב ראש כי אני לומד עליהם כרגע...

וכאן אולי יוכל תלמיד תיכון 5 יחידות בפיזיקה לענות.
חץ נורה בעצמה של 30 ג'אול (אם אני טועה במדד, תקנו אותי חפשי, נדמה לי שג'אול זה המדד , אבל אולי אני טועה) ובמהירות יציאה של 100 מטר לשניה . משקלו של החץ 300 ג"ר וצפיפות האויר היא "סטנדרטית", טמפ. סטנדרטית, אין רוח. חשב את מהירותו הסופית של החץ למרחק של 30, 50, 70, ו-100 מטר.

ועכשיו:

לאיזה גובה עלינו לירות את אותו חץ, מאותה קשת, באותם תנאים, כדי שמהירותו הסופית בטווחים של 150, 180, 250, ו-300 מטר, תהיה זהה בהתאמה למהירויות שהושגו בירי בכינון ישיר.
אם הגבהים יצאו "דמיוניים" - נבין שכינון ישיר חזק יותר. אם הגבהים יצאו סבירים , נראה לי שהפוטנציאל של ה"ארטילרי" גדול יותר, בין השאר משום שעם זויות הירי ניתן לשחק. על כל מקרה, אם זה משיג מהירות סופית דומה רק בטווחים קצרים, דומים לאלו של כינון ישיר - שבהם הוא לא יירה - זה סיפור אחר, והארטילרי "מפסיד" כי הארטילרי נורה רק לטווחים כאלה שלא ניתן לכוון ישירות למטרה ועיקר כוחו היא במסות הרבות שלו.
לא בטוח שהצלחתי לפשט...

השאלה (המקורית) שלך טובה. אופן השימוש בחיצים בעולם העתיק היה "ארטילרי" וכמעט שלא בכינון ישיר - לשם כך היו חניתות ורומחים. זו היתה דרך ההפעלה היחידה (כמעט) של הקשת והחץ, ואנו יודעים על כך לא מצפיה בסרטים אלא בעיקר מציורים ותבליטים עתיקים ששרדו.

"החשש מטעויות הוא אבי הביורוקרטיה ואויבה של החדשנות" (קאמפארד).
"שגיאה שמסרבים לתקן הופכת למחדל" (לינדון ג'ונסון).
"הפשרה של היום היא הנורמה של מחר".

האם כוונתך בכך לאירופה - ליוונים רומאים וכו, או שאתה גם מכליל לאפריקה , אמריקה (אינדיאנים!)ואסייה. נראה לי ששם השבטים (לא הצבאות) - השתמשו בכינון ישיר בעיקר. על כל מקרה - הבנתי שה-longbow היתה הקשת הארטילרית, בעוד שקשתות קלות יותר, אולי הסטנדרטיות ,היו מיועדות לכינון ישיר.

הכוונה, כמובן, לאירופה - רומאים, יוונים וכל השאר. לגבי אפריקה והאינדיאנים- אין לי מושג. לא מכיר את ההסטוריה שלהם.

"החשש מטעויות הוא אבי הביורוקרטיה ואויבה של החדשנות" (קאמפארד).
"שגיאה שמסרבים לתקן הופכת למחדל" (לינדון ג'ונסון).
"הפשרה של היום היא הנורמה של מחר".

כשעושים השוואה בין שני סוגי הירי, חשוב להתייחס לאספקט נוסף-
היעילות של הירי- כוחות צבאיים מאז מלחמות העת העתיקה ועד ימינו ממוגנים וערוכים בעיקר כלפי החזית.
ולכן, חץ או כל דבר אחר שנורה בכינון ישיר חזיתית יתקל כנראה בחלק הממוגן יותר של האויב,
ואילו חץ שנורה בכינון עקיף ראשית יפתיע, ושנית, יפגע בנק' ממוגנת פחות ולכן הוא עשוי להיות יותר יעיל.
גם בימים אלה הרבה טכניקות והרבה טכנולוגיות של נשקים מיועדות לפגיעה מלמעלה ולא חזיתית-
דוגמאות מוכרות- פגזי טנקים חדשים, טילי נ"ט וכו'

ראה את הסרטים שהזכרתי... את הענן השחור של מאות החיצים רואים הרבה שניות לפני שהוא נוחת. משהוא כמו הזמן שבין "צבע אדום" לשמיעת הבום. בזמן הזה הלוחמים המתורגלים מתכנסים מתחת למגינים ונפתרה רוב הבעייה. למרות זאת - עדיין, עיקר השימוש היה "תלול מסלול". אבל לא בגלל עניין ההפתעה, לדעתי.

עשן שחור באמת לא מפתיע...

אבל יש הבדל בין לספוג ירי ישיר מאויב שמולך לבין לספוג ירי עקיף שלעיתים אינך רואה את האויב.
בכל מקרה, הדגש שלי היה על המיגון וההיערכות שפחותים אל מול ירי עקיף.

(אם נתעלם מקיומו של מחשב הירי) כיצד עדיף לירות פגז חץ (ח"ש מנעל) לטווחים ארוכים (מעל לחמישה ק"מ): בכינון ישיר או עקיף (ברור שלכינון הישיר יש את יתרון התיקונים בכוונת, אך לשם השאלה ההיפוטית בואו נתעלם מהם ונתמקד בשאלה לאיזה חץ סיכוי גדול יותר לחדור: לעקיף או לישיר)?

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

אם כבר, השאלה הקריטית היא האם עדיף לירות טיל "חץ-2" ליירוט בגובה רב, כאשר ה"חץ- 2" ניזום לפני הטק"ק, או ליירוט בגובה מעט נמוך יותר- כאשר ה-"חץ-2" ניזום בניצב לטק"ק..

לשאלתך, נראה לי שחודרן קינטי הוא כה מאסיבי ויעיל אירודינאמית, והפרשי עובי השריון בין החזית לגג כה גדולים, עד שסיכויי החדירה בירי "עקיף" גדולים יותר.
איך מכוונים? ואיך מעלים הקנה לזווית הנדרשת? תמיד אפשר לשים את הטנק בשיפוע, כמו בקרב על המים בשנות השישיםץץ

רק ישיר

פגז חץ טס במהירות על קולית גבוהה שנשחקת במהלך הטיסה בגלל התנגדות האויר הגבוהה

בירי תלול מסלול התנגדות האויר + המסלול ישחקו את המהירות בשלב הטיפוס. והיא לא תיבנה

מחדש בשלב הנפילה בגלל שהגרר (התנגדות האויר) גדל כתלות במהירות בריבוע.

ולכן אין סיכוי להגיע מחדש למהירויות טיסה שדרושות לחדירה .

...שיש לי לאשכול "שלי" על החיצים של אבות אבותינו, אני חושב שהשאלה שלך היא הרבה יותר מעניינת, וראוייה לפיכך לאשכול נפרד, כי אם זה ישאר פה- יש סיכוי שהרבה אנשים שיש להם לתרום , יכנסו לאשכול ,יחשבו שמדובר בחץ וקשת ולא בשאלה היותר עכשוית ומעניינת שלך.

האם גם עכשיו, אחרי עריכת כותרת האשכול והוספת הערה וקישור בהודעה הפותחת, אתה חושב שיש מקום להפרדה לאשכול נפרד?

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

"ישן מפני חדש תוציאו".

מדע הבליסטיקה עוסק בין השאר בקשר בין זוית ההגבהה ונקודת הפגיעה. בעיקרון, לכל טווח דרושה זוית הגבהה. ירי בזוית הגבהה 0 יגרום לקליע להשאר באויר בדיוק בזמן שלוקח לגוף ליפול נפילה חופשית מגובה הקנה לריצפה.

מסלול בליסטי ללא גרר ניתן לחשב באמצעות נוסחאות המסלול הבליסטי הנלמדות בתיכון. לכל טווח קימים שני פתרונות, האחד בזוית הנמוכה מ45 מעלות והשני מעל. מאחר וטנק לא מסוגל לירות בזוית הגבהה מעל 45 מעלות (הרבה פחות) הרי שקיימת רק זוית הגבהה אחת לטווח מסויים (הנ"ל נכון גל לחץ).

הנתונים הבליסטיים (כולל השפעת הגרר) נמצאים במחשב הטנק וקובעים זוית הגבהה לכל טווח וסוג פגז (תוך התחשבות בהרבה גורמים נוספים). בטנקים הישנים ההגבהה היתה נתונה ע"י תוף טווחים או שנתות בליסטיות בטלסקופ לכל סוג פגז.

דרך אגב, במרגמות משתמשים בדרך כלל בפתרון התלול לזוית ההגבהה. יש לי רעיונות למה. אבל הכי כיף לשאול את חברנו התותחנים.

ועכשיו שאמרנו את זה.

מעל לחמישה קילומטרים אתה יכול לירות חץ בכינון ישיר . במידה ואתה רואה את המטרה . לא תמיד תוכל לפגוע בפעם הראשונה (סיכוי טוב שלא) , אבל אפשר לבצע תיקון ולפגוע . וככה עד בערך למרחקים של אפילו ל7 או 8 קילומטר . צוואר הבקבוק זה הייצור הנאלח הפחמי הזה שמאייש את הגויסטיק , ועד כמה הוא יכול לזהות את המטרה ולשים אותה בעיגול כינון , ועד כמה הטווח שמתקבל באמת נכון.

לירות חץ בכינון עקיף - לא פרקטי , וחסר טעם .
לירות חלול בכינון עקיף - לא כל כך פרקטי , אבל יותר מירי חץ . לצורך כך יש לדעת להשתמש במחשב בק"ש ובאפשריות שהוא נותן לך , וכמו כן ,לדעת קצת תורת תותחנות (לא של טנקים ) בסיסית . כיום לא מכיר מישהו שיכול לעשות את זה , למרות שזה אפשרי .

החץ מסוגל עוד לחדור בטווחים כאלה? המהירות לא תהיה נמוכה מדי?

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

אתה צודק , כאשר הפגז יעלה לשיא גובהו ,ואז ירד למטה בטווחים גדולים הוא כבר חזר כוח חדירה (לדעתי , נראה לי קראתי משהו דומה על קרב שהיה לאמריקאים במלחמת עירק ראשונה , לא זוכר איפה , היו להם בעיות כאלו כי הם ירו מטווחים העולים על 5 קילומטר) .
חוץ מזה , עד כמה שאני שמעתי , לא יודע אם זה נכון או לא , הראש של הפגז נכתם במהלך המעוף כזה , ומה שיפול למטה לא יהיה מאיים במיוחד .

רק לצורך ההבהרה- אני מדבר על ירי בכינון ישיר, שעקב החיכוך עם האוויר החץ יאבד הרבה מהמהירות אחרי 6-7 ק"מ, ולא על ירי בכינון עקיף.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

חץ שנורה לטווחים גדולים גם בכינון ישיר מאבד חלק טוב מחדירות שלו (ופה אנחנו צריכים בנאדם בפורום שבאמת מבין את זה ויוכל להסביר את הנושא במקום קשקשן כמוני).

כמו שרשמתי למעלה , היה איזשהו קרב טנקים בין אברמס לT-72 עירקיים מהמשמר הרפובלינקי . אני חושב , אני לא בטוח כי קראתי את זה לפני זמן רב (משהו כמו 7 שנים) שזה היה קרב על רכס מדינה או משהו כזה . ששם הטנקים האמריקאים פשוט טבחו בעירקיים מטווחים העולים על 5 קילומטר עוד לפני שאילו ראו אותם .
אם אני לא טועה , גם קראתי שהיו בעיות חדירות מפעם הראשונה . וזאת על אף החץ המחוזק המכיל אורניום מדולל .

ההסבר שלי מהפיזיקה הבסיסית המוכרת לי עם הסייג הפשוט "אינני מומחה"

האנרגיה המשתתפת בתהליך של פגיעת החודרן- זאת המומרת לאנרגיית חום המרככת ואף מתיכה את השריון ולאנרגיה קינטית של חלקיקי שריון שווה לאנרגיה הקינטית של החודרן (המכפלה של מחצית המסה שלו בריבוע מהירות- Ek=1/2mv^2 ), ועוד הנאריגה הקינטית של חלק המסה של הטנק עצמו המשתתף בתהליך (כשכאן המהירות הרבה יותר קטנה ולכן החלק הזה זניח). במילים אחרות- ככל שהאנרגיה של החודרן היא יותר גדולה, כך האנרגיה ה"משתתפת" בתהליך החדירה. האנרגיה הזאת, המתבטאת בעליה של חום המיגון ובאנרגיה קינטית שלו- כשחלקים ממנו עפים לתוך הטנק ולשאר כיוונים- ככל שתהיה יותר גבוהה, כך יחדר יותר מיגון. כיוון שהאנרגיה תלויה במהירות החודרן*, ככל שהחודרן מהיר יותר החדירה תהיה עמוקה יותר.

*למעשה, מדובר במהירות החודרן ביחס לטנק (חיבור וקטורי של המהירויות), אבל בגלל שהטנק כל-כך איטי ביחס לחודרן אני לא יודע כמה משמעות יש לזה.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי JAVEHN חץ שנורה לטווחים גדולים גם בכינון ישיר מאבד חלק טוב מחדירות שלו (ופה אנחנו צריכים בנאדם בפורום שבאמת מבין את זה ויוכל להסביר את הנושא במקום קשקשן כמוני). כמו שרשמתי למעלה , היה איזשהו קרב טנקים בין אברמס לT-72 עירקיים מהמשמר הרפובלינקי . אני חושב , אני לא בטוח כי קראתי את זה לפני זמן רב (משהו כמו 7 שנים) שזה היה קרב על רכס מדינה או משהו כזה . ששם הטנקים האמריקאים פשוט טבחו בעירקיים מטווחים העולים על 5 קילומטר עוד לפני שאילו ראו אותם . אם אני לא טועה , גם קראתי שהיו בעיות חדירות מפעם הראשונה . וזאת על אף החץ המחוזק המכיל אורניום מדולל .

ואני קראתי עוד משהו מעניין- במלחמת המפרץ הראשונה, נגמ"שים מסוג בראדלי השמידו יותר T-72 מאשר טנקי אבראהמס.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

אבל צריך איזה קת"ק כדי לעשות את זה.
חוץ מזה, נדמה לי שרוב המט"קים מכירים את שיטת הירי, זו תרגולת דיי פשוטה, לא?

כמעט כל מחזור שריון יש טירון בר מזל שיורה חצלו"ל (תותחן ששוכח להזין סוג תחמושת נכון כאשר יורים חץ , וכתוצאה מכך הפגז עולה למעלה למעלה לאוויר) .

אבל זה כמובן לא בכוונה .

אם רוצים להשתמש בכוח טנקים כארטילריה , אז צריך כבר לא רק קת"ק , צריך הפיכה של יחידת שריון לתותחנים , מה שדי קשה לעשות . התרגולת היא די פשוטה , הרוב לא הייתי אומר שמכירים , וכמובן לעשות את זה על אמת אף אחד לא יודע .

אלא לטכניקת ירי ששימשה את הטנקיסטים המיומנים של 73.
מה שלא ברור לי זה רק איך אפשר לצפות אש בטווחים האלה.

ולעניין עצמו: מאמר מרתק שנתקלתי בו היום, שעוסק בדיוק בנושא אשכול...

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

בחיים לא הייתי מגיע לזה לבד...