 |
17-06-2007, 18:03
|
|
|
|
חבר מתאריך: 16.04.07
הודעות: 101
|
|
ממל"טים זעירים ועד מטוסי ענק- הסלון האוויר ה-47 בלה בורז'ה
מאת דני שלום, מתוך האתר של מקור ראשון
http://www.makor1.co.il/makor/Artic...=2&subchannel=1
הסלון האוויר ה-47 שנפתח היום בנמל האוויר לה בורז'ה צפונית לפריז, מהווה את חלון הראווה של תעשיות התעופה והחלל
fלמעלה מ-200 חברות מ-44 מדינות מציגות מטוסים, מנועים ומערכות חלל, במוסכים הרחבים ועל הרחבות הגדולות של הסלון האוירי בפאריז, ומארחות בעשרות ה"שאלה" או הביתנים, המוקדשים אחת לשנתיים להצגה האווירית הגדולה מכון. על רחבות המטוסים מוצגים למעלה מ-170 מטוסים, צבאיים ואזרחיים, מל"טים למשימות שונות ואפילו דגמי טילי ומשגרי חלל המתנשאים מעל התצוגה.
איפה המטוסים של בואינג?
השנה, כמו בסלון לפני שנתיים בלט האיירבוס A380, לא רק בגודלו העצום אלא גם בכך שלא נראו לו מתחרים - לא על רחבת המטוסים ולא ב"הופעות האוויריות".
הסיבה לכך: בואינג, המתחרה הגדול של איירבוס, לא טרחה לשגר השנה לפריז אף מטוס אזרחי אחד, והותירה את הזירה חופשית לטובת מטוס הענק של אירבוס.
שני מטוסים מדגם זה הגיעו לתצוגה הישר מתוכניות הניסוי והרישוי של המטוס העתיד להימסר ללקוח הראשון רק בעוד חודשים רבים.
יחד עם כך רוחו של מטוס הנוסעים הדו-מנועי - הבואינג 787 "דריימליינר" - שורה על הביתן הגדול של החברה: הוא הוצג בדגמים מלוטשים ובעלונים צבעוניים. אך את ההצגה הגדולה החליטו מנהלי החברה להשאיר להשקת הראווה הגדולה של המטוס, בחודש הבא בסיאטל, ארה"ב.
מטוסים גדולים אחרים שכבשו את רחבות המטוסים היו האיירבוס 330 רמז לתכנון החדש, איירבוס 350A, שעבר שינויים מפליגים ומתיחת פנים מן היסוד. כמו כן היה שם "מפציץ מים" בדמותו של המקדונל דוגלס KDC- 10 שנועד לשאת טונות של מים ולרוקן אותם מעל שריפות היער הגדולות המכלות כל חלקה טובה בהררי קליפורניה ובמקומות אחרים בעולם.
גם שוק מטוסי המנהלים, הפורח יחד על הכלכלה העולמית הופיע במופגן בתצוגה. בין המטוסים היה מטוס המנהלם התלת-מנועי החדש 7X של דאסו וגם שורת המטוסים של חברת גלפסטרים, שבקצה האחרון שולבו שני מטוסים מתוצרת התעשייה האווירית לישראל, המשווקים על ידי החברה האמריקנית.
מטוסים אחרים שבלטו על הרחבות הגדולות היו מטוסי הנוסעים לטווח קצר ובינוני, בהם הפכה חברת אמבראר הברזילאית למתחרה רצינית מאד מול בומברדייה הקנדית-אמריקנית, וחברות אירופיות אחרות בהן איירבוס.
מה קרה לראפטור?
משרד ההגנה האמריקני עשה חסד עם יצרניות המטוסים האמריקניות, והביא לתצוגה מספר מטוסי קרב הנמצאים בשרות חיל האוויר, המרינס והצי האמריקני. אולם אלה נותרו במתכונת "דז'ה וו" את הכל כבר ראינו בתצוגות הקודמות בלה בורז'ה, אולם מטוסי קרב תמיד מושכים ומלהיבים את הילדים, וזה חשוב.
רבים מבין אלה שהתכוונו לראות השנה את האף-22 ראפטור-מטוסי הקרב החמקן שללוקהיד מרטין התאכזבו. משרד ההגנה האמריקני החליט שהוא מעדיף להציב את הטייסות ולהקנות להן יכולת קרבית באלסקה או בבסיס ביפן, ולא להציג את המטוס, שהיה בהחלט יכול להיות מסמר התצוגה השנה.
החלק המלהיב ביותר את הציבור הרחב, הוא כמובן, ההופעות האווירית של מטוסים- וככל שהרעש יהיה גדל יותר, המבערים צורמים יותר ומשיכות הטייסים חדות יותר – כך ייטב. אםאמרו פםשמתכנני האף-16 הם גאונים ניתן היה להווכח בכך גם השנה.
למרות שהוא מוצג באוויר מזה עשרות שנים, המטוס הקטן של לוקהיד מרטינס (שפותח על ידי ג'נרל דיינמיקס) היה מסוגל למשוך את מבטי הצופים למרות שלפניו ואחריו הוצגו מטוסים מתקדמים אחרים- בהם הראפאל של דאסו, המתקשה להמריא בשוקי הייצוא, או ה"טייפון" האירופי, שגם הוא צובר הזמנות בקצב המתאים יותר לצב מאשר למטוס מאך 2 מתקדם.
והרוסים- השאלה הגדולה בפי כל הבאים היתה איפה הרוסים השנה? היו ימים בהם ציפינו להופעת מטוסי המיג והסוחוי הרעשניים בכליון עיניים. תרגילי ה"קוברה" והמשיכות האדירות של המטוסים היו אטרקציה מלהיבה. הפעם היה הד חיוור וקלוש בדמותו של מיג 29- דגם חדש מבית היוצר של "התעשייה האווירית הרוסית"- עשרות מעלים שהתאגדו תחת הנהלה אחת בימים בהם הכל מצטמק בתחום האווירי במדינה זו, בעבר מעצמה עולמית.
הצרפתים, השומרים בקפידה על ה"אגליטה" - השוויניות- נתנו לכך ביטוי במספר גדול במיוחד של כלי טייס ומעופפים אחרים. נדמה כי היעדרם של מטוסים אמריקניים או רוסיים גדולים, פינה את התצוגה בפני עשרות מטוסים קלים, מטוסי אולטראלייט וכלי טיס משונים אחרים, אשר מאפשרים לאזרח הפשוט לרכוש או לבנות אותם, ולחוות אישית את חויית הטיסה באוויר.
היו שם מכדורים פורחים אישיים ועד למצנחי רחיפה ממונעים אותם ניתן להשליך לאחור, לאחר נסיעה קצרה על טרקטורון ולזנק לפתע לשמיים. ססנה הביאה השנה לבד ממטוסי המנהלים שלה גם אתהמטוסים הקלאסיים המוכרים,שמחירם ממשיך לנסוק לשמיים למרות שהם מיוצרים כבר עשרות שנים בקו ייצור שכמעט אינו משנה את דמותו.
חברות אמריקניות, צרפתיות ושוויצרות הציגו מטוסי מנהלים אישיים, לאותם דירקטורים ומנהלי חברות קטנות, שזמנם יקר והם אינם מוכנים לוותר על הבעלות היוקרתית על מטוס מנהלים אישי.
התעשיות הישראליות- תשומת לב עולמית רבה
נדמה כי לא היה ועד הולם יותר לשיגורו של הלויין "אפק 7" מאשר ערב פתיחת התצוגה האווירית בפריז. ישראל ויכולתה הטכנולוגית בתחומי התעופה והחלל, היו זה מכבר מרכז לסקרנות בינלאומית של אוהדים ואויבים כאחת.
השנה משתרעים הביתנים של ישראל על כמעט 5000 מטרים רבועים. 11 חברות תעופה, אלקטרוניקה ואבטחה, מציגות בביתן של מכון היצוא, ובביתן "הצלחת החללית" המוקדש באופן מסורתי, לפכילות תעשייה האווירית לישראל. השנה הגיעו לסלון החברות אלביט, ראדא, רפאל, אורביט, ארונאוטיקס, תדיראן קשר, פלאסן סאסא, S.G.D; SDS ובנטל.
על הרחבות הוצגו המל"טים של התעשייה האווירית לישראל ומולם אלה של אלביט מערכות- ה"הרמס 1500" מול ה"הירון TP"; ה"הרמס 900" החדש מול ה"סרצ'ר" וגם בין המזל"טים הקטנים הייתה תחרות על תשומת הלב העולמית. יש הסוברים כי טוב עושים המפעלים המפזרים את היכולות שלהם במישורי פעולה דומים, אולם יש החושבים כי היה עדיף לאחד את הפעילויות ולא להתחרות זו בזו על נתחי ייצוא.
אולם אם לשפוט לפי התוצאות, מתברר כי לשתי החברות יש הצלחות. התעשייה האווירית מוכרת מל"טים לאוסטרליה להפעלה חפוזה בעיראק, בעוד אלביט מספקת מל"טים לצבא הבריטי אותם יפעיל באפגניסטן. זו מוכרת מערכות לסינגפור והשניה להודו או למדינות אחרות במזרח אסיה.
התעשייה האווירית, לאחר מאבק לא פשוט נגד אנשי הביטחון, חושפת היום לראשונה את מל"ט ה"הירון TP", גדול הממדים, שמוטת כנפיו היא 26 מטרים ולו יכולת שהייה באוויר של 36 שעות ברציפות. המל"ט מיועד לטיסה בגובה בינוני. מל"ט זה מונע במנוע טורבו-מדחף רב עוצמה (1200 כ"ס), המאפשר טיסה לגובה 45,000 רגל. משקל ההמראה של המל"ט – 4650 ק"ג, והוא מסוגל לשאת מטעדים במשקל אופייני של כ-1000 ק"ג.
מל"ט זה נמצא בניסויי טיסה של ידי חיל האוויר הישראלי ומיועדות לו משימות ארוכות טווח במיוחד.
בנוסף, תציג התעשייה האווירית דגמי לוויינים מסוג "אופק", "ארוס" ו"עמוס", שפותחו וכבר שוגרו לחלל, יחד עם דגמי הלוויינים העתידיים המיועדים לשיגור, בהם "טכסאר" (TecSAR) – לוויין תצפית מכ"מי המצויד במכ"מ SAR לכל מזג אוויר וליום ולילה, ו"אופטסאט 3000" (OptSAT 3000) – דור שלישי של לווייני תצפית אופטיים, המיועד לשייט בחלל כ-6 שנים.
וטילים. הטילים הישראלים ומערכות ההכוונה שלהם, קסדות ומערכות עיקוב, היו מאז ומתמיד נושא מועדף על טייסי קרב ותיקים כמו על חובבי תעופה זוטרים. רפאל ממשיכה לגרות את הדמיון בעזרת טילים היכולים לפגוע גם במטוסים הטסים בצד או מאחורי המטוס המשגר, בעוד אלביט משווקת את הקסדה הפועלת בשיטת "הבט והשמד".
אכן - זה לא דמיון: טייס הקרב אינו צריך להגיע לקונוס אחורי של 6 מעלות, כדי לשגר טיל אוויר-אוויר ולהפיל את מטוסי האויב. די אם יביט בו במבט שקול וקר, וילחץ על כפתור השיגור, כדי שהמערכות האלקטרוניות יתרגמו את הדברים לשחרור מהיר של טיל חום או מכ"ם, שיעקוב אחר מטוס וישמיד אותו במהירות מפתיעה.
כל מי שצפה בסרט על השמדת המזל"ט האירני "אבאביל" במלחמת לבנון השנייה היה יכול לעמוד על כך. והסרט הוצג גם בביתן הישראלי של הסלון.
קסדת "המבט הקטלני" הזו נמצאת כבר בשימוש מבצעי, וגם האמריקנים הבינו כי לישראל יש כאן מערכת מנצחת ואימצו אותה עבור מטוסי הקרב המתקדמים ביותר שלהם, כולל המטוסים החמקניים של הדור החמישי הנכנסים עתה לשרות או יעשו זאת בראשית העשור הבא.
טילים הוצגו על ידי רפאל גם למטרות תקיפה של מטרות נקודה, במרחק של עשרות ק"מ, וגם להגנה מפני מטוסים או מסוקים החודרים בגובה נמוך. בין אלה מוביל כצפוי, ה"פופאיי" מצד אחד וגם ה"ספיידר" מצד שני. אלביט אינה עוסקת כמובן רק בתחום המל"טים וידה רב לה גם בתחום הפיתוח של מערכות אלקטרוניות רבות,אותם הציגה מפיתוחים שלאלביט מערכות או חברת הבת אלישרא.
גם תחום מדמי הטיסה הוצג בהבלטה רבה על ידי חברות ישראליות, ותקצר היריעה מהצגת כל הפיתוחים שהובאו לפריז השנה.
מילארדים נגד הטרור המוסלמי
והיו עוד נושאים רבים בהם החלו תעשיות הביטחון לפעול. העיקרי ביניהם הוא תחום ההגנה והאבטחה. רק בעוד שנים רבות נתן יהיה לעמוד על ההשקעה האדירה שמשקיע העולם המערבי בתחום האבטחה, מול הטרוריסטים המוסלמים העושים שמות בביטחון של האזרח הפשוט במדינות המערב.
נושא "אבטחת המולדת" הפך לתחום פעילות בו מושקעים מיליארדי דולרים בפיתוח מערכות ההגנה- מגדרות פשוטות למניעת חדירות גבול, ועד למערכות זיהוי על ידי חתימת האצבע או האישונים. חברותישראליות השלבו במהרה בתחומים אלה ופיתחו מערכות רבות, שאומנם אינן עוזרות הרבה נגד רקטות הקסאם, אבל מכניסות מיליני דולרים לקופת המדינה והחברות.
מל"טים – יובילו את שדה הקרב העתידי
הוצגו גם על ידי מדינות אחרת. בולט בהם היה מל"ט ה"איאורון" האירופי שאת תכנונו מובילה חברת דאסו. המטוס העתידי הזה, הצבוע באפור-עכבר, הנראה כמעט כמו מטוס קרב אמיתי, השתלב יפה בין מטוסי הראפאל, אבל הפתעה: אין לו תא טייס.
רק כונסי האוויר המשוננים שלו ומערכותיו החפויות מתחת למבנה החלק, מסגירות כי זהו מטוס ללא טייס שנועד לבצע את המשימות המסוכנות ביותר בכל מלחמה: תקיפת סוללות טילים מאוישות ומערכות מכ"ם, סיור וביון מעל מטרות בעלות מקדם סיכון גבוה וגם תקיפה חמקנית של מטרות חיוניות עמוד בתוך ארצו של האויב.
אולם האירופים פועלים בקצב איטי ומיוחד להם: את דגם זה עצמו ראינו כבר בסלון הקודם ב-2005, ונראה כי אם הצרפתים יפתחו אותו בקצב בו פיתחו את הראפאל, הוא לא ייכנס לשרות לפני שנת 2020.
הפיתוח שלמטוסי קרב חמקניים ובלתי מאויישים ריחף מעל התצוגות השונות בצורה בולטת. הרבה מאד ספרות עוסקת בנושאים אלה וגם הרבה ברושורות צבעוניות, כל אלה באים להוכיח ולשכנע אתנו כי המלחמות הבאות לא תהיינה קלות ולא פשוטות.
החברות בואינג, לוקהיד מרטין, נורת'רופ גרומן ואחרות עוסקות גם הן בפיתוח של מל"ט חמקן המיועד לבצע משימות מגוונות בשדה הקרב העתידי.
כבר עתה רואים מפתחי התיאוריות הצבאיות את הפעולה בשדה הקרב העתידי כמחולקת לשלושה מישורים קבועי זמן: בראשון יצאו למשימותיהם המטוסים החמקניים ללא טייס, שיהיו החלוצים בשדה הקרב העתידי ויספגו את מכת האש הראשונה של מערכות הגנת נ"מ, הטילים, ומערכות אחרות המגנות על שטחי האויב מפני התקפה אווירית. אחריהם יבואו המטוסים החמקניים המאוישים, אשר יוכלו לפעול מרחוק עלידי שיגור פצצות מונחות, או לחדור לשטח האויב כדי השמיד מטרות חיוניות שעוד נותרו.
רק לאחר מכן יכנסו "הכותשים" - או מטוסי הקרב נושאי הפצצות אשר יתמודדו עם כוחות היבשה ויכתשו אותם עד דק.
הרבה מאד נושאים חדשים מוצגים בסלון האווירי השנה, חלקם הגדול היו מצגות, רעיונות ודגמים - המהווים אך מבוא לפרויקטים מוחשיים יותר אשר יבשילו לקראת השנים הבאות. |
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
