אתמול פורסם באתר NRG שראש אמ"ן בסקירה לפני וועדת החוץ והביטחון אמר משהו כמו "הסורים מנקים מוצבים ועושים הכנות למלחמה, אם כי אין זה אומר שפניה למלחמה...."

הדבר הראשון שעלה לנגד עיני זה איך זה קורה שתוכן ישיבות וועדת חוץ וביטחון (שאמורות להיות חסויות) דולף לעיתונות שעושה מזה מטעמים.

כניראה שלא רק לי צרם הדבר, היום פורסם באתר Ynet שרוה"מ הורה לשרים, ח"כים וקציני צבא להנמיך פרופיל בנושא המתיחות עם סוריה.

זהו אשכול מאד רגיש על קו התפר בין צו"ב ולפוליטיקה, כל מי שרוצה להגיב מתבקש להצמד להשפעות מכת ההדלפות על נושא צו"ב בלבד ולא על ההשפעות הפוליטיות של העניין.

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

זה דווקא ממש לא עניין פוליטי כי כולם מדליפים, מכל קצוות הקשת הפוליטית. האינטרסים שלהם שונים כמובן, אבל האמצעים זהים.

איך מדליפים? מרימים טלפון לעיתונאי החביב עליך, אומרים לו לא להזכיר שמות ולא לערב הורים ונותנים לו את המידע. זה ככה פשוט.

הצד הפרקטי של העניין, שהוא הכי קל.
המניעים של המדליפים הם לרוב מניעים פוליטיים שמטרתם לקטוף הון פוליטי, פירסומי וכד' - משהו בסגנון הטוקבקיסטים האלה שאוהבים לכתוב "אני ראשון" - לא זו הנקודה.

הנקודות שצריך להתייחס אליהן:
- הדלפה כזו מוסיפה עוד גרם של חרדה לציבור, דבר זה משרת את הל"פ של כל מי שנגדנו?
- "כושר ההרתעה" המפורסם של ישראל נפגע בעקבות כך?
- הסורים מרגישים "הם מפחדים" או לא? אם כן זה מעודד אותם להמשיך?
- יהיו שינויים מתאימים בצבא/זרועות הביטחון בהתאם?

וכו'

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

ואם זה אושר לפרסום - אז כנאה שזה לא כל כך סודי

אני יכול לתת לך דוגמא נוספת ואקטואלית - כטב"מ ה'איתן' שכל כך התרגשו מפרסום התמונות שלו - כאילו נחשפו סודות מדינה - כאשר המצב בעצם רחוק מאד מן המציאות... סה"כ הרסו את ההפתעה...

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

זה שרה"מ פונה ומבקש להפסיק את "הברברת" כי אוי ואבוי אולי הסורים יתבלבלו ממה שכתוב ב"ידיעות".

ממי הוא מבקש להפסיק לברבר? מראש אמ"ן שנתן את סקירתו? מהרמטכ"ל שאמר דברים עמומים לגמרי בתרגיל? אם הוא חושב שיש "ברברת" - שיכנס את "המברברים" ו/או שיפנה אליהם באופן דיסקרטי ולא ש"ינזוף" בהם באופן פומבי. אם מאשרים לקצין להתראיין - שלא יתפלאו שהוא יגיד דברים שאין בהם כלום כמו "הסורים מחזקים את צבאם" (וכי יש צבא שאינו מתחזק? ) או "עלינו להיות מוכנים". זה שום כלום. זה בבל"ת. שום דבר משמעותי לא "הודלף", ונמאס כבר לשמוע על מיליון הערוצים החסויים שבהם אנחנו מודיעים לסורים שאין לנו כוונות התקפיות. כולנו יודעים, שהם יודעים היטב שאין לנו שום כוונות התקפיות לגביהם. מה הקשקוש הזה? מה כל הזמן מנסים ל"הרגיע" את אסד? זה שזמן רב יש הרגשה ש"בקייץ תהיה התלקחות" - הוא נושא לגיטימי לדיונים ופרשנויות, ושום נזיפות לא יעזרו כאן.

הדלפות מכוונות יכולות להיות חלק מהרתעה, שנפגעה קשות בקיץ הקודם.
כבר חצי שנה בכל נאום שאישיות בטחונית נושאת הכותרת היא: בקיץ צה"ל יהיה ערוך למלחמה כוללת בכמה חזיתות. המסר - ביצועי צה"ל במלחמה האחרונה הם לא דוגמא מייצגת ליכולותיו, אל תחשבו שזה זמן טוב לנסות הרפתקאות. וגם נאומים מאירועים "סגורים" דולפים לעמוד הראשון בעיתון.
ולהדליף שידוע לנו שהצבא הסורי מותח שרירים (תגובה הגיונית להצהרות הלוחמניות שלנו) זה לאותת להם - אנחנו יודעים מה אתם עושים, אל תחשבו לנסות מתקפת פתע.

אותי פחות מטרידות ההדלפות האלו. נדיר שמשהו באמת מסווג ייצא. ניקוי מוצבים ורענון יחידות זה דבר כל כך כללי שהדלפתו אינה מסגירה שום מקור מודיעיני.
אותי יותר מטריד שאולי באמת תפרוץ מלחמה בקיץ רק בגלל שכולם מדברים על זה שזה יקרה, ומישהו פשוט יחליט לדפוק מכת מנע. מעין נבואה שמגשימה את עצמה.

רק את המשפט האחרון שלך. אתה באמת חושב ש"כולם מדברים", קרי "כתוב בעיתון שאולי", זו סיבה לאסד להחליט שישראל רוצה להרחיב את הטריטורייה שלה ו/או לתקוף את צבאו - ואז "להקדים" אותנו?

לישראל אין שום נימוק שבעולם או מוטיבצייה לפתוח במלחמה (יזומה) נגד סורייה. הם יודעים את זה. הם גם יודעים שלנוכח השגינו המפוקפקים מלפני שנה לא ניכנס ביזמתינו למלחמה נגדם, כשברור שחיזבאללה שאותם לא הצלחנו לשתק כחודש גם לא ישבו בשקט.
להגיד שאנחנו חוששים שאסד "יתבלבל" ממה שמדברים בעיתונים שלנו או ממה שסוכניו שומעים בבתי הקפה ("אז מה? תהיה מלחמה?") - נראה לי מאוד מאוד מוזר. לספר לנו השכם והערב שישראל מודיעה ש"לא נתקוף את סורייה", וש"מסר זה הועבר לשם בערוצים חשאיים" - מתחיל להראות מוזר כשהוא נעשה לעניין של כל יומיים. לדעתי כל זה מפגין חולשה כלפיו, ועלול לגרום לו להבין שאנחנו באמת לא מוכנים. מה שעלול להיות נכון...

ש"סתם" בתחומים האזרחיים - עסקים, פרנסה וסדר יום של אזרחים חסרי חשיבות - החברה האלה לא מבינים כלום...

"טיפש אחד זורק אבן - 1000 חכמים לא יוציאו אותה" הוא משפט ממש במקום. כל מי שבאופן זה או אחר פרנסתו קשורה בגורמי חוץ או במבקרי חוץ מכיר את הדיכאון של הבוקר שאחרי שהכותרות האלה מגיעות להארץ בגרסא האנגלית... ההפסדים הם מידיים שלא לדבר על העבודה הסיזיפית שב"להרגיע" את הלקוחות.

לו אפילו ברבע מהמקרים אבן היו מתממשות רבע מהתחזיות וברבע מהחומרה, ניחה...

אבל.... כולם יודעים באיזו קלות ובשביל אילו סיבות הם זורקים לאוויר. מה נגיד? נקווה שיום אחד הגורם הזה יעבור לשוק ה"פרטי" ויקדם פרוייקט יזמות גדול שבעיניו הצלחתו "תסדר אותו" ואז בוקר אחד איזה מומחוי יזרוק כותרת שבעקבותיה - הופ! הלך המשקיע...

.