31-05-2007, 00:44
|
|
|
חבר מתאריך: 11.02.04
הודעות: 16,543
|
|
איך הפשפש עלה למעלה....
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי המממ שמתחילה ב "שמעון פרס: "...החלטתי להעתר לפניות אליי ולהתמודד""
ציטוט:
ביצוע: רביעיית מועדון התיאטרון
מילים ולחן: לא ידוע
גירסה עברית: חיים חפר
איך הפשפש עלה למעלה
אולי תאמרו לי?
איך הפשפש עלה למעלה
אולי תאמרו לי?
איך קרה שהפשפש עלה למעלה
זה לא מובן, זה לא מובן...
איך קרה שהפשפש עלה למעלה
זה לא מובן, זה לא מובן...
ניתן היה לשיר את זה על הנשיא היוצא משה קצב כדי לסכם 38 שנים של חוסר עשייה פוליטית, בהן בעיקר דאג לעצמו ולמקורביו בלי להצביע על הישג משמעותי אחד שניתן ליחס לו. אבל אני לא מתעסק עם פגרים (פוליטיים פוליטיים..).
עוד לא נדמו הדי המקלדות שתקתקתו במרץ את הידיעה על העמדתו הצפויה של הנשיא לדין על עבירות חמורות וכבר מזדרזים פרשנים מטעם לקדם את מועמדותו של מי שהשיר ככל הנראה נכתב עליו בשנות החמישים של המאה ה-20, שימון פרס.
המכובדות הייצוגית שבה מנסים לעטוף את הישיש האוקטגונרי הנ"ל, מעידה עד כמה נכונה התיאוריה הפוליטית הידועה של אריאל שרון: בין אם אתה למעלה או למטה, העיקר להיאחז בכל הכוח בגלגל השלטון. לא להרפות. בסוף תישאר סבא מכובד וחביב עתיר זכויות. לציבור זיכרון קצר וישכחו לך את מעלליך או לפחות יגמדו אותם באספקט ההיסטורי.
אז לטובת כל אלה שלא זוכרים, ביניהם כנראה לא מעט חברי כנסת, כדאי שנאיר קווים לדמותו של המועמד "המכובד ביותר" לכס נשיא המדינה.
שימון פרס התחיל את הקרירה שלו כמזכיר תנועת הנוער העובד והלומד. במלחמת העצמאות כשבני גילו חרפו את נפשם ונפלו על הגנת המדינה החדשה הוא ישב לו בתל אביב ועסק במה שהוא יודע הכי טוב: בחישה פוליטית. ד"ר אורי מילשטיין יכול לכתוב תריסר ספרים על השאלה אם רבין הלך לישון בקרית ענבים כשלוחמיו נלחמו על נפשם במעלה הקסטל או לא, אבל רבין, מפקד חטיבת הראל, היה שם. פרס – לא.
בשנות החמישים, בן גוריון, שנאבק כל העת בחבריו להנהגת מפא"י הקפיץ אותו בגיל 30 להיות מנכ"ל משרד הביטחון ואחר כך סגן-שר בלי שום רקע שיכשיר אותו לתפקיד. אז נכתב השיר שבכותרת. את הצלחותיו של האיש שהיה ממונה על הרכש הצבאי מצרפת, ניתן להמחיש בסיפור הבא:
משלחת משרד הבטחון בראשות פרס, הגיעה לצרפת במטרה לרכוש את המסוק הראשון להובלת כוחות עבור צה"ל, ה"סופר-פרלון". הצרפתים העמיסו על המסוק כוח צבאי מצוייד לעייפה בציוד אישי וציוד לחימה בכמות מרשימה והעלו אותו לאוויר. המשלחת התרשמה ומייד חתמה על העסקה. כשהגיע המסוק לארץ התברר שהוא בקושי מסוגל להעמיס קומץ לוחמים, שלא לדבר על ציוד.
הצרפתים מילאו את מיכלי הדלק של המסוק בכמות זעומה של דלק שמספיקה למספר דקות טיסה. כך יכלו להציג נפח כבודה כל כך מרשים. פרס ואנשיו קנו את הלוקש. אולי הסיפור היה פחות תמים. הצרפתים הרי ידועים במוסר המפוקפק שלהם כשזה נוגע לעסקאות נשק. במלחמת יום הכיפורים היינו צריכים לעבור ממקום למקום במערב תעלת סואץ. בסתיו המדברי המקפיא נאלצנו להשאיר למטה כמעט את כל הציוד האישי שאגרנו כדי שה"סופר פרלון" יוכל להמריא. המג"ד הותיק שלח אותנו להתלונן אל פרס. אז הנה אני עושה את זה, באיחור מה.
הכור הגרעיני בדימונה היה הישג אם כי לטווח ארוך אינני בטוח שיתרונותיו עולים על חסרונותיו. אלא שפרס היה נער שליח של בן גוריון, שסגר את הקצוות הפוליטיים שאפשרו את הקמת הכור והפעלתו.
לאחר קרירה עסקית קצרה וכושלת במפעל הסוללות "ראן" שנמכר על חובותיו להסתדרות הכללית והתמזג לתוך חברת "תדיראן", רץ פרס באמצע שנות השישים עם בן גוריון לכנסת ועורר גיחוך המוני כשהבטיח "מכונית לכל פועל" בישראל הענייה ששליש מתושביה עדיין חיו במעברות. את ההבטחה הזו קיימו הרבה שנים אחריו דווקא יריביו הפוליטיים – מנחם בגין ויורם ארידור, שהביאו את המכונית להישג ידו של כל פועל כמעט..
ספרו המעט נשכח של רבין "פנקס שירות" ובו תיאור חתרנותו הבלתי נלאית של פרס תחתיו בשנותיו הראשונות של רבין בראשות הממשלה, הזינו את מערכות הבחירות בשנות ה80 של המאה הקודמת. גם אם רבין הגזים לא מעט, אחרי הכל הוא היה האשם העיקרי בכשלון כהונתו הראשונה, אפשר ללמוד לא מעט על דרכיו של ה"מדינאי המכובד" פרס.
פרס היה זה שעמד לצידו של דודו טופז ערב הבחירות של 1981 וחייך בהנאה ומחא כפיים לשמע "נאום הצ`חצ`חים" המפורסם, שנוצל על ידי מנחם בגין כדי להפוך את הסקרים על פיהם לנצחון אדיר של הליכוד. מערכת בחירות נוספת ופרס זוכה סוף סוך לראשות הממשלה בשנת 1984 ברוטציה עם שמיר. הוא אפילו מכבד את ההסכם ביניהם, אבל פעולתו הראשונה כשר חוץ- העסקת מגהצת בשירות המדינה כדי לגהץ את חליפותיו. הסוציאליסט הנהנתן..
כשחברי מפלגת העבודה חשבו שנפטרו ממנו סוף סוף ובחרו במקומו את רבין, הוא המשיך בשלו. מאחורי גבו של רבין טוו הוא ולבלריו את העסקה עם כנופית הרוצחים המושחתת של עראפת באוסלו; הסכם שאהוד ברק אמר עליו כבר אז שהוא כולל יותר חורים מגבינה. שאישים בולטים בשמאל הישראלי כמו פרופ. שלמה בן עמי אומרים עליו בפה מלא שהיה טעות חמורה.
הקפיצה שלו לקדימה היתה מדהימה לא פחות. עריקי הליכוד יכלו לטעון לחילוקי דיעות אידיאולוגיים, לסלידה משלטון המרכז, מה הוא יכל לטעון? שחברי המפלגה פשוט מאסו בשלטונו..
וה300 אלף דולר שקיבל מבעלי הון ואינטרסים לפני ה"פריימריס"? רק אלוהים יודע מדוע החליט היועץ המשפטי לממשלה להתעלם מקבלת המתנה האסורה במקרה הטוב וחשד לשוחד במקרה הפחות טוב, וירד מהנושא מטעמים פורמליים, כיוון שלא נעברו חוקי הבחירות. ומה עם חיוב להחזיר את הכסף לתורמים? וכל התרומות שזורמות על מנת להנציח אותו בעודו בחיים? מרכז פרס מכללת פרס..
אבל פרס הוא הרי "דמות מכובדת"..ומה זה חשוב שבגילו – 83 הוא רוצה לרוץ למשרה שתקופתה 7 שנים..אני באמת מאחל לו אריכות ימים אבל לא בתפקיד ציבורי. מספיק.
|
http://www.tapuz.co.il/blog/viewEnt...?EntryId=892688
|