אז ככה חברים..אולי שאלה קצת טיפשית..אולי לא.
אני חושב שרק הלוחמים יכולים לענות לי עליה..אבל עם מישהו רוצה בכייף להצטרף ולרשום מה דעתו...חופשי....אז ככה :
אני הולך ליהיות לוחם....ביולי (עם לא ישנו לי את התאריך)
אז השאלה שלי...מה מרגישים לוחמים בפעילות מבצעית?
לדוגמא לוחמים ניכנסים לשכם או רמאללה או כל מקום שלא יהיה...מה ההרגשה? פחד? גאווה?
או שאולי זה כזה ברגיל אין הרגשה של פחד ולא כלום...שפוט הולכים עושים מה שצריך וחוזרים?
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי tommy_ros שמתחילה ב "שאלה נורא מסקרנת אותי-מה מרגישים לוחמים בפעולה?"
ציטוט:
במקור נכתב על ידי tommy_ros
אז ככה חברים..אולי שאלה קצת טיפשית..אולי לא.
אני חושב שרק הלוחמים יכולים לענות לי עליה..אבל עם מישהו רוצה בכייף להצטרף ולרשום מה דעתו...חופשי....אז ככה :
אני הולך ליהיות לוחם....ביולי (עם לא ישנו לי את התאריך)
אז השאלה שלי...מה מרגישים לוחמים בפעילות מבצעית?
לדוגמא לוחמים ניכנסים לשכם או רמאללה או כל מקום שלא יהיה...מה ההרגשה? פחד? גאווה?
או שאולי זה כזה ברגיל אין הרגשה של פחד ולא כלום...שפוט הולכים עושים מה שצריך וחוזרים?
מה עובר לכם הלוחמים בראש?
תודה רבה רבה למי שיוכל לענות לי על השאלה.
ראשית , זה מאד אינדיבידואלי.
אצלי- חששות-מתח-אדרנלין ברמות שיא-ריכוז בפרטי המשימה ובתפקיד הספציפי המצומצם שלי.
יש מעט מאד אם בכלל תחושות גאווה לאומית או רצון לעזור למולדת - כל התחושות ממוקדות בך אישית ובחבריך הקרובים - רצון לבצע באופן מיטבי (יוקרה,תחרותיות) וחשוב מכך - חשש מכשלון- "רק לא לצאת נקניק ליד החברים"
אין לך זמן לחשוב על גאווה לאומית, ובאופן כללי אתה לא עושה יותר מידי ניתוחים של מעבר לביצוע המשימה. אחרי זה שחוזרים לבסיס יש זמן לכל המחשבות האחרות לרוץ.
בזמן פעולה אתה מרוכז מאוד, מנסה לנתח כל דבר שאתה רואה/שומע, כמו ששחר אדום אמר, בדרך כלל יש הרבה אדרנלין, בעיקר בפעמים הראשונות שאתה מבצע משהו שאתה עוד לא מכיר.
יש גם חשש של מה יקרה, וכמובן גם לפעמים עולים חששות אם אתה סגור ב100% על מה אתה צריך לעשות.
הסתייגות קלה, יש מישהו אחד שחושב על המולדת בזמן שהוא זורק רימון:
בתגובה להודעה מספר 3 שנכתבה על ידי High_Hopes שמתחילה ב "מסכים עם כל מילה.
אין לך זמן..."
כשהיינו בצפון ושיפצרנו ציוד לקראת לבנון, אז בין צפירת לנפילה רקטה (שקטעה בערך את כל מה שעשינו) פתאום הבנתי כמה חשוב זה שאנחנו נכנסים לשם. וכן חשבתי על המדינה ועל גאווה לאומית.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי tommy_ros שמתחילה ב "שאלה נורא מסקרנת אותי-מה מרגישים לוחמים בפעולה?"
במעצרים שהייתי בהם אני אישת לא הרגשתי שום גאוה לאומית או כך גם החברים שלי.
אתה מרגיש הרבה אנדרנלין, אתה מרגיש שאתה יכול לרוץ על כרמי ווסט ונשק איזה כמה קילומטרים.
ואתה רק רוצה שזה יגמר.
כי תאמין לי שלכרוע ברך זה לא כזה להיט, במיוחד עם דוחפים לך פלטה או פטיש ולום.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי tommy_ros שמתחילה ב "שאלה נורא מסקרנת אותי-מה מרגישים לוחמים בפעולה?"
בכל מקום ההרגשה היא שונה. אני אתן דוגמאות..
למשל בג'נין עבדנו הרבה הרבה ככה שכבר הגעתי למצב שבשלב מסויים כבר לא חששתי הכרתי כמעט כל צומת וכל ציר במ"פ .. וככל שאתה נכנס יותר ככה אתה גם יותר משוחרר
אבל בפעם הראשונה שנכנסתי לרמאללה זה כבר היה סיפור אחר.. הייתי דרוך מאוד קצת חששתי כי היה מידע מודיעיני שיש בעקבותינו כמה נבלות... וגם שם הייתה ההתקלות הראשונה של הצוות שלי.. היה מאוד מעניין
בגדול ההרגשה בפעילות מבצעית היא להיות תמיד ערני ולשים לב לדברים הקטנים ככה שלא יפתיעו אותי אף פעם... אף פעם לא לתת לעייפות להביס אותך גם אם אתה אחריי הליכה של שתי קילומטר ( כן כן זה נשמע קצת ) אבל אתה עם משקל ועוד שטויות על הגב אז זה דיי מתיש..
חוצמיזה.. אתה לא רוצה להפגע כי אתה יודע... אמא אבא .. סתם יעירו אותם באמצע הלילה
_____________________________________
Your signature did not follow Fresh's signatures policy, therefore it was automatically erased. Please see the E-Mail which has been sent to you, to learn how to fix this.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי tommy_ros שמתחילה ב "שאלה נורא מסקרנת אותי-מה מרגישים לוחמים בפעולה?"
גם אותי השאלה הזאת מאד מעניינת. אני מתגייס ב18/11/07
אז אם הרב פה מרגישים "הלוואי שזה יגמר כבר"...איך אתם ממשיכים?
איזה פחד? להיכשל או להיפגע? ואיך הירגשתם בהתקלות הראשונה שלכם?