לכל מי שלא שם לב למזג האוויר המשתנה, לפריחה המטורפת בכל הארץ, לאלרגיות ולעיטושים– גבירותיי ורבותיי, האביב כבר כאן!
וכפלוס לכל שציינתי מעלה, גם נחשים מתחילים להתעורר ולפעול באביב. זו כבר חדשה פחות משמחת..

בכל שנה, עליית הטמפרטורות גורמת ליציאת הנחשים ושאר הזוחלים למיניהם ממקומות המסתור, שם התחבאו במשך החורף. הצבים, הלטאות והנחשים (כן, ה-נ-ח-ש-י-ם) מתעוררים מ"מנוחת" החורף ומצטרפים לטבע בשיא הדרו- באביב.

גם אצל הזוחלים, כמו אצל בעלי חיים רבים אחרים, האביב הוא עונת החיזור וההזדווגות.
כל זה לא היה כל כך מעניין או חשוב למרבית בני האדם, חוץ מהעובדה, שבעונה זו ישנם סיכויים לא קטנים לפגוש את הזוחלים פנים אל פנים. באופן כללי, כל זוחלי א"י מביעים שאט נפש מבני אדם, והיו מעדיפים לא להימצא כלל בקרבתם, אבל... לעתים קרובות, מזדמנים מצבים בהם בכל זאת, אדם וזוחל נפגשים. בטיול, בפיקניק בשדה, בגינון בחצר, במחסן שמאחורי הבית וכו'. ולמרות שרוב נחשי ארצנו אינם ארסיים, משום מה יצאה לכולם תדמית גרועה, שלא בצדק.
נביא כאן סקירה קצרה ושימושית לכללי התנהגות להימנעות ממפגש עם נחשים, למקרה שנפגשים בכל זאת ולמקרה שחס וחלילה נפגעים מהכשת נחש ארסי (או כל בעל חיים ארסי אחר, לצורך העניין).

כיצד נימנע ממפגש מסוכן עם נחש?

1. אל תלכו יחפים במקומות חשודים, בהם עשוי/עלול להיות נחש!
2. בלילה, לכו רק בשבילים מוארים!
3. נכשו עשבים בחצר, ואל תשאירו ערמות עלים וגזם לאורך זמן!
4. שימרו על סדר וניקיון במחסנים ודאגו לתאורה נאותה!
5. אל תדחפו ידיים לחורים באדמה, לנקיקי סלעים, ומתחת לאבנים בטיולים!
6. הימנעו מהליכה בסנדלים בתוך סבך, ביום ובלילה!

ואם בכל זאת נתקלנו בנחש?

נניח שהקשבתם ונזהרתם ובכל זאת אתם פוגשים נחש. גם זה עלול לקרות וזה קורה. נהגו לפי הכללים הבאים על מנת לאפשר לנחש לעשות את מה שהטבע שלו אומר לו לעשות – להסתלק מכם והלאה מהר ככל שניתן:
1. אל תעשו תנועות פתאומיות!
2. תנו לנחש למצוא לעצמו דרך מילוט – ואז עשו "נסיגה" בכיוון ההפוך!
3. אל תנסו לתפוש את הנחש או לגעת בו – תנו לו למצוא דרכו!


ואם נכנס אלינו הביתה נחש?

כל נחשי ישראל מוגנים על-פי חוק, אסור לפגוע בהם או לצוד אותם ללא היתר מיוחד מאת רשות הטבע והגנים. האחריות על לכידת נחשים מוטלת על השלטון המקומי, בכפוף לחוקי שמירת הטבע. יש ליצור קשר עם המועצה/עירייה, או עם רשות הטבע והגנים.
לא מומלץ לנסות לטפל לבד!


ואם חס וחלילה נפגעים מהכשת/נשיכת נחש?

למרות כל האמור לעיל, גם אדם שנהג לפי כל כללי המניעה והזהירות עלול למצוא עצמו במצב שבו ננשך או הוכש על-ידי נחש. בכל מקרה של חשד סביר להכשת נחש ארסי (או מצב של עקיצת חיה ארסית כגון עקרב), מומלץ לפנות לטיפול רפואי. סימנים "מקומיים" עשויים להופיע גם במקרים של נשיכת נחשים שאינם נחשבים מסוכנים לאדם והם כוללים בין היתר אודם במקום הפגיעה, נפיחות מקומית, כאב מקומי.
סימנים "כלליים" עשויים להופיע בהדרגה או במהרה (במקרים של רגישות יתר או חדירת ארס לכלי דם גדולים), והם כוללים בין היתר חולשה, סחרחורות, דופק מואץ, שינויים בלחץ דם והזעה מרובה. כל הסימנים הנ"ל עשויים להופיע כמובן בצורה חלקית, קיים טווח רחב ביותר של תגובות והן תלויות בין היתר במשקל הנפגע, גילו, מיקום הפגיעה בגופו, מצבו הבריאותי, מצב המערכת החיסונית שלו וכמות הארס שחדרה.
בכל מקרה שידוע בוודאות שאדם נפגע על-ידי נחש ארסי (או חשוד כארסי) או כאשר מתפתחים סימנים כלליים בעקבות פגיעת בעל חיים ארסי:
1. להרגיע את הנפגע – חרדה מביאה להתפשטות מהירה יותר של הארס בגוף.
2. להשכיב את הנפגע במנוחה – הליכה או ריצה מזרזים את התפשטות הארס.
3. פינוי מיידי לבית החולים הקרוב – גם אם הנפגע חש בטוב.
4. קיבוע הגף הנפגעת – כמו במקרה של שבר (אם הפגיעה היא באחת הגפיים).
5. להסיר מהנפגע טבעות, צמידים ושעון – לפני שמתפתחת בצקת!
6. אסור לחתוך, למצוץ או לצרוב את מקום ההכשה!
7. אסור לחסום את כלי הדם בחוסם עורקים/ורידים – מגדיל נזק מקומי.
8. אסור להניח קרח על מקום הפגיעה – מגדיל נזק מקומי.
9. אסור לחטא באלכוהול – מאיץ את זרימת הדם המקומית.
10. אסור לשתות אלכוהול או משקה חם – מעלה דופק ולחץ דם.
11. לא להתאמץ ללכוד את הנחש – כך מתעכב הפינוי ויש סיכון לעוד הכשות!

רצוי בכל זאת לנסות לשנן סימני זיהוי של הנחש הפוגע, ואם יש אפשרות לצלם במצלמה דיגיטאלית ולהביא לחדר המיון את התמונות זה מצוין. במרבית המקרים הרופאים מצליחים לזהות את סוג הנחש הפוגע – מתוך התיאור מהשטח, המיקום הגיאוגרפי והתפתחות הסימנים הקליניים.


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.teva.org.il/_uploads/imagesgallery/_cut/F0_0200_0000_a.jpg]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.teva.org.il/_uploads/imagesgallery/_cut/F0_0200_0000_matbeonmdbar.jpg]


מיהם הנחשים הארסיים של ישראל?
כאמור, בישראל ישנם כ- 40 מיני נחשים בכלל, מתוכם תשעה מינים נחשבים ארסיים. מה זאת אומרת, "נחשבים"? ובכן, נהוג לחלק את הנחשים בארץ ובעולם לשלוש קבוצות, לפי מידת הארסיות שלהם כלפי בני אדם. לכל קבוצה כזאת יש מאפיינים של הלסתות, השיניים ובלוטות הרוק (או בלוטות הארס) המאפיינות את הקבוצה:

1. לא ארסיים – מרבית הנחשים בארץ ובעולם משתייכים לקבוצה זאת. מבנה השיניים אצלם אינו כולל שיניים ייעודיות להחדרת ארס לטרף; בלוטות הרוק אינן מייצרות מרכיבי ארס ייחודיים הגורמים לתופעות קליניות משמעותיות בבני אדם. אצל חלקם ידוע על מרכיבי ארס (חלשים) ברוק, אבל אין סכנה ממשית לבני אדם.

2. תת-ארסיים – מעין קבוצת ביניים, בין ה"ארסיים" לבין ה"לא ארסיים". לנחשים אלה יש שיניים ייעודיות להחדרת הארס בעת נשיכת הטרף, הן ממוקמות בדרך כלל בעומק הפה ונדרשת נשיכה ממושכת של הטרף (או האדם) על-מנת להחדיר כמות משמעותית של ארס. הארס עצמו לרוב פחות חזק מזה של נחשים "ארסיים" לגמרי, יש בעולם מינים אחדים (מתוך מאות מינים תת-ארסיים) הנחשבים קטלניים בפוטנציה לבני אדם. בארץ חיים תשעה מינים הנחשבים לתת-ארסיים, מהם רק תלום קשקשים מצוי ותלום קשקשים מדברי נחשבים מסוכנים בפוטנציה. לשמחתנו, אין לכך הוכחות בפועל.

3. ארסיים – הקבוצה המסוכנת באמת, וגם בה לא כל המינים נחשבים מסוכנים או קטלניים לבני אדם. כאן קיימות שיני ארס ייעודיות בקדמת הפה, שהן ארוכות וחלולות ומאפשרות הזרקה ממש של הארס לתוך הטרף, באמצעות שרירים אשר סוחטים את הארס מתוך בלוטות הארס. בלוטות הארס הן ייעודיות, גדולות בדרך כלל ונפרדות מבלוטות הרוק. בחלק מן המשפחות שיני ארס קבועות בלסת (למשל בפתניים – המשפחה הכוללת את הקוברה) ובאחרות הן מקופלות לתוך החך בעת סגירת הפה ומזדקרות לפנים בעת פעירת הפה להכשה (למשל בצפעיים – המשפחה הכוללת את הצפע). בשל העלות הגבוהה של הפקת נסיוב (מה שמכונה "אנטי-סרום") לטיפול בהכשות נחשים, מחזיקים בארץ נסיוב ספציפי רק עבור שני המינים הגורמים למספר הנפגעים הרב ביותר: צפע מצוי ואפעה.

לסיכום ניתן לומר שכעת, אולי, אתם קצת יותר מוכנים. הכוונה לא הייתה להבהיל אתכם, אלא להעמיד לרשותכם מידע בנושא הנחשים של ארצנו, איך להימנע ממפגש עם המסוכנים שבהם ומה לעשות אם חס ושלום מישהו נפגע מהכשת נחש. האויב הגדול ביותר של הפחד, דרך אגב, הוא ידע. ככל שתדעו יותר, כך תפחדו פחות ותתנהגו בצורה שקולה, מאוזנת ונכונה ותוכלו להשתמש במידע הזה. וזיכרו תמיד: הנחשים מ-פ-ח-ד-י-ם מבני האדם, לפחות באותה המידה וכנראה הרבה יותר ממה שאנו פוחדים מהם. צאו באביב ודעו: היצורים האלה עם הקשקשים שזוחלים בלי רגליים אמנם אינם חפצים ביקרכם, אך בהחלט אין להם תכניות להזיק לכם. כמו כל חיות הבר, גם הנחשים בסך הכל רוצים לחיות את חייהם. תנו להם.

כותב המאמר- בעז שחם, מנהל מרכז זוחלים ודו-חיים, החברה להגנת הטבע