במקור נכתב על ידי חם על הירח.
שלום לכולם , היתי רוצה לשתף אתכם במקרה שלי ולשמוע המלצות , דעות וחוות דעת.
אז ככה . . . התגייסתי ביום שלישי לפני שבועיים (27.3) לגיוס כלל צהלי.
הסיבה לכך היא עקב כך שהפרופיל הרפואי שלי ירד מאוחר , ממש כחודש וחצי לפני הגיוס. עם הורדת הפרופיל התמיינתי למודיעין כחודש לפני הגיוס ולא עברתי את כל המיונים ולכן מה שנותר לי הוא - פאקינג גיוס כלל צהלי. לא היתה לי כבר הזדמנות להתמיין לכלום וקצת אכלתי אותה.
הנושא בו הייתי רוצה לעסוק בצבא הוא צילום. כן כן , אני יודע כמה זה נדיר וכמה זה קשה וכמה פרוטקציות צריך בשביל להגיע למשהו שקשור בזה.
זמן רב לפני הגיוס שלי , משהו כמו 10 חודשים הייתי ממש תמים בנוגע לכל הקטע הצהלי וכמו הרבה מלשבים חסרי ידע ונסיון פניתי מן הסתם ללשכת הגיוס האזורית שלי על מנת לשאול מה עושים בשביל להגיע לכל הקטע הזה של הצילום , אם ישנם מיונים שאפשר לבקש או כל משהו אפשרי.
התשובה שקיבלתי הייתה - "המיונים כבר נגמרו". זה הרי ברור שמרחו אותי מכיוון שלשכת הגיוס ממש לא קשורה לכל הקטע הזה ואם רוצים לבקש מיונים או משהו יש לפנות לחיילות שבהם נושא הצילום אפשרי כמו מודיעין , דובר צה"ל , חיל אויר וכו' וכו'.
היתי מופתע מכך ש-10 חודשים לפני הגיוס שלי (כמעט שנה) אין מיונים בכלל. היתי חסר אונים לא ידעתי מה לעשות ולמי לפנות וחשבתי שאבוד לי. יש לציין כי גם במספר ביקורים שלי בלשכת הגיוס לפני הגיוס תמיד נכנסתי למדור קד"צ בשביל לשאול לגבי הנושא והם נהגו לומר לי שאין לזה בכלל מיונים וביום הגיוס אוכל לבקש את התפקיד מקצין המיון וככה זה אפשרי והרבה מגיעים לזה.
כלומר - עוד מריחה.
בכל מקרה . . הזמן עבר לו והתחלתי לברר יותר לגבי הצבא הקרב ובא . . ואז גיליתי את כל החיילות שמחזיקים מדור צילום שאפשר לנסות לשלוח מכתב עם קורות חיים ובקשה להתמיין. זה היה בדיוק כשהפרופיל שלי ירד , כלומר ממש קרוב לגיוס. ואז נחשו מה ? אחרי ששלחתי מכתבים כמו משוגע קיבלתי תשובות שזה מאוחר מדי ומחלקם אפילו לא קיבלתי תשובות.
ביום שלישי היום בו התגייסתי שלחו אותי לקצין מיון וכמובן שלא היה עם מי לדבר. נתנו לי למלא דף עם עדיפויות לתפקידים זוועתיים שאני לא מעוניין להתקרב אליהם ולאחר השיחה עם קצין המיון נאמר לי שאצא לטירונות כלל צהלית ללא תפקיד ואחרי הטירונות אראה קצין מיון נוסף אשר יקבע את שיבוצי.
אני לא הסכמתי להתפנות עקב העובדה שאני ממש לא רוצה לקבל משהו מהתפקידים שהוצעו לי בדף הזה , אני באמת רוצה לתרום ורוצה לעשות דברים הרבה יותר מועילים ומעניינים בשירותי הצבאי. אני לא מוכן ללכת לטירונות ואז לראות קצין מיון שיחליט שאלך להיות אפסנאי או משהו כזה ואז כבר לא אוכל לסרב ואחשב נפקד. ולא שאני מזלזל , חלילה. אני מעריך את כולם וכל תפקיד מכבד את בעליו אבל ממש ציפיתי לשירות והיתה לי מוטיבציה גבוהה לעשות משהו מעניין ומרתק יותר , אני לא בחור כזה . . .אם אני נכנס לאנשהו אני חייב לתת את הטוב ביותר מעצמי ולעשות דברים משמעותיים. אני לא מחפש להיות קל"ב או לחזור כל יום ב-4 הביתה. אני באמת רוצה תפקיד שבו ארגיש שאני עושה משהו ולא מבזבז לעצמי 3 שנים כמו כלום. אני באמת חושב שאני עושה את זה למטרה טובה וראויה מדובר פה בעתיד של 3 שנים עם כל הכבוד.
בקיצור , לא התפניתי וכששאלו אותי למה אמרתי שאני לא מסוגל לעמוד באי וודואות ובלחץ הזה ואני לא רוצה ללכת אל הלא נודע בעיניים עצומות , אני רוצה לדעת מה אעשה בצבא . . ואני לא מוכן לתת להכל לברוח לי מבין הידיים. ששאלו אותי מה הייתי רוצה לעשות כמובן שאמרתי צלם צבאי.
אז שלחו אותי לקצין מיון והוא אמר לי את אותו הדבר , שלחו אותי לעוד פינוי ושוב סירבתי ואז הכניסו אותי למעצר של שעתיים בערך כי זה היה בערב חג בדיוק. יצאתי הביתה לכמה ימים בגלל החג , חזרתי לקצין מיון שוב שאמר לי את אותם הדברים ושאני צריך להגיע ביום שלישי הבא (היום) ולהתפנות . אז היום לא היו פינויים בכלל אבל מחר יש ואני שוב צריך להתפנות ואני חושש שאני שוב אצטרך לסרב ולהכנס למעצר. יש לציין כי במעצר הראשון אפילו לא נשפטתי.
עכשיו אני פונה אליכם - מה יש לכם לומר בנידון ? אתם חושבים שאם אמשיך לעמוד על שלי זה יוכל לעזור לי בקשר לנושא הצילום ? שמעתם פעם על מישהו שהגיע לתפקיד הזה ככה ? כי ידוע שצלמים צבאיים אין הרבה אז זה בעיה . .
מה שכן אני יודע זה שלא כל יחידה דורשת מיון מקדים וזה אולי משאיר אותי קצת אופטימי.
אני בבקום כאמור , וחרא לי שם המקום הזה זוועתי , כולם משקרים שמה והכל נראה לי כל כך שחור.
אני באמת לא מהאנשים שלא רוצים לעשות כלום בצבא ורוצים להיות קרוב לבית ולחזור הביתה מוקדם ובשביל זה עושים בעיות. אני ממש להפך אני כן רוצה לעשות ולתרום ולתת את הכל . . גם אם בסופו של דבר זה לא יהיה צילום אני רק רוצה לדעת מה אני הולך לעשות לפני שאני הולך אל הטירונות ואז אני יכול להידפק חזק .
זה כזה אבסורד שהמפקדים שם אומרים לי שאני צריך פרוטקציה בשביל להכנס לתפקיד הזה.
למה ? למה הכל ככה ? איפה נשמע דבר כזה ? מה בגלל שאני לא הבן של . . . אני צריך לאכול אותה ?
מרחו אותי בקשר לנושא הזה כבר שנה לפני הגיוס כמו שרשמתי כאן , למה אני צריך לאכול את כל זה ולשתוק ?
רע לי , אני מבקש עצות וחיזוקים. חלום חיי הוא להיות צלם צבאי אבל אני נהיה פאסימי מיום ליום וקשה לי עם זה. אני מאמין שאין דבר העומד בפני הרצון ואם בן אדם ממש נחוש ורוצה משהו - הוא ישיג אותו בסוף וכך גם עשיתי רוב חיי. אבל המערכת הזו פשוט מוציאה לי את כל המיץ והכוחות.
אני חייב לשמוע המלצות ודעות בקשר למצב שלי , סיפורים שיש לכם , דברים מעודדים ואולי גם לא.
וכל אלה שהולכים לרשום לי כמה שאני זבל שאני לא מתפנה וכמה שאני צריך להתבייש עדיף שבכלל לא יגיבו , במיוחד אם הם עדיין לא לבשו מדים. כמו שנוהגים לעשות קצת הרבה.
חברה תזכרו שאלו 3 שנים מאוד משמעותיות (עבורי במיוחד) אני לא רוצה לעשות כלום במשך התקופה הזו , אני רוצה להתפתח ולתת מעצמי ולקבל חזרה.
אגב , כן - יש לי רקע בצילום למדתי צילום ועשיתי קורסים ואני לא בור בנושא.
שיהיה ערב טוב, ותודה למגיבים.
|