06-04-2007, 17:39
|
|
|
|
חבר מתאריך: 06.04.07
הודעות: 75
|
|
|
סיפור עצוב מאוד
טוב אז ככה הכל התחיל בספטמבר אני לומד בחטיבה בנשר!
ויש לי חברה בכיתה שלומדת איתי מאז היסודי שקוראים לה ר' וזה היה סיפור מאוד עצוב כי היה איזה משהו מטומטם שבכיתה ח' החליטו לפרק את הכיתות ולעשות שנה הבאה כיתות ט' לפי רמות והיא יצאה איתי שאני בט'2 זה הרמה הגבוה של התלמידים והמורה שלנו אמרה שזה כיתה חדשה אז היא תעשה סבב וכל אחד יגיד איך קוראים לו ומשהו שאנחנו לא יודעים עליו משום מה ר' הייתה אחרונה ועד היום אני לא יודע אם זה בכוונה או לא אבל שהגענו לר' אז היא אמרה קוראים לי ר' ב' ואני חולה בלוקמיה שזה סרטן הדם ואני רוצה שתתייחסו אליי רגיל ואני הולכת עוד מעט לכמותרפיה פתאום כולם היו בשוק וכולם הורידו את הפנים למטה חוץ ממני שאני הסתכלתי עליה וחייכתי למרות שבאותו רגע רציתי לבכות...היא הסתכלה על כולם והיא נסתה למצוא בהם נחמה שהם יחייכו אליה אבל היא לא מצאה עד סוף השיעור היא הסתכלה לתקרה ובהתה וראיתי כיצד הדמעות נעצרות לה בעיינים כאילו היא עוד שנייה הולכת להציף את הכיתה שהיה צלצול היא קמה וכמו רוח הלכה אפילו לא שמתי לב שהיא הלכה בלי לומר שלום!
באותו יום הגעתי הביתה ובכיתי ללא סוף זה היה ה-3 לספטמבר{כי את השנה הנוכחית התחלנו ב-3 לספטמבר}הגעתי ואני בתור אחד שמאמין באלוהים ובתנ"ך לקחתי את הכל וזרקתי אותם לרצפה וזה יישמע מוגזם אבל שרפתי תהילים מרוב כעס שלה זה לא מגיע מה היא עשתה היא ילדה טובה שתמיד הייתה עוזרת,אני בטוח שאתם מכירים את הילדים האלה שמה זה חכמים אבל לא חנונים אלה גם מה זה סבבה בחברה ותמיד כיף לדבר איתם אז היא כזאתי ולה לא מגיע!! ממש לא מגיע!
חצי שנה לא דיברתי איתה ואפילו שהיא התחברה לאייסי היה לי קשה לעכל את זה!
המורה אמרה לנו משהו ואותי במיוחד זה הרטיט היא אמרה שר' אמרה לה ששוכחים אותה אני אישית רציתי למות ואמרתי אני יאזור אומץ והתקשר אליה אבל לא עשיתי זאת אך יומיים אחרי זה היא באה לביקור חד פעמי בכיתה...והיא נראתה לי נורמלית לגמרי הפנים שלה לא היו נפוחות כל כך כי היא מטבעה רזה והיה לה פאה אבל את האמת לא שמתי לב שזה פאה עד שאמרו לי!
מאותו יום ראיתי שהיא דומה לעצמה ואין מה לחשוש מן המראה שלה אז הלכתי וביקרתי אותה בבית ואני מדבר איתה המון באייסקיו אבל אני רוצה לדבר איתה עוד ולתמוך בה אבל אני לא רוצה להתקשר אליה,לא שאני לא רוצה אני פשוט שאני מדבר איתה בטלפון הדמעות עומדות לי בעיינים!!
שאלה לי עליכם:מה לעשות וכיצד לתמוך בה עם אני לא יכול כל יום לבקר אותה בבית ולא כל הזמן היא מתחברת לאייסי אולי פעם בשבועיים.
כיצד אני יכול לתמוך בה אחרת! |
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
