01-11-2004, 18:38
|
|
|
חבר מתאריך: 22.03.03
הודעות: 22,094
|
|
אתה כל הזמן מנסה לחלץ ממני גינוי לפוליטיקאים מהשמאל...
אבל עוד לא ראיתי ממך גינוי להתבטאות הנוכחית של קליינר... אז רק אני צריך להיות מאוזן?
אם זה מספק אותך, אני מבטיח לך שביום שפוליטיקאי מהשמאל יתבטא באופן שייראה לי כריקוד על הדם, לא אהסס למתוח ביקורת עליו, כפי שלא היססתי למתוח בעבר ביקורת על פוליטיקאים מהשמאל. אני לא פנאט ואני לא מאמין שהשמש זורחת לאנשי השמאל מהתחת (כאימרתו החביבה של פקפק).
כרגע, מה שעומד לדיון הוא דבריו של קליינר, ולא התבטאויות היסטוריות או עתידיות של אנשי שמאל.
ועכשיו, לגופם של דברי קליינר:
השם הלנה ראפ זכור לך היטב. על שם מי לרשום את הרצח שלה? כזכור לך, היא נרצחה ע"י מחבל פלסטיני לפני אישור תוכנית ההתנתקות, עוד לפני הדיבורים על ההתנתקות, עוד לפני היציאה מלבנון ואפילו עוד לפני אוסלו. שמיר כמדומני היה אז ראש הממשלה. האם הוא - או תוכניותיו (או אי תוכניותיו) המדיניות אחראים לרצח שלה?
ולפני שתענה שמאז אוסלו התגברה כמות הפיגועים פי כמה וכמה, אקדים ואומר לך, שלא זו הנקודה לצורך עניינינו. הנקודה היא, שהרצח של הלנה ראפ ז"ל, כמו של רבים וטובים לפניה ואחריה, מעיד שהמרצחים הפלסטינים לא זקוקים לתוכנית התנתקות או לכל צעד אחר כדי ליזום פיגועים ולממש אותם. הטרור הפלסטיני, בשם כזה או אחר, מלווה אותנו מאז הקמת המדינה ולמעשה עוד לפני כן. לכן, כל נסיון לשייך את הקורבן הזה לשרון, את הקורבן ההוא לביבי, אחר לרבין, אחר לברק ואחר לשמיר - הוא נואל ומגונה בעיני. על אחת כמה וכמה, כאשר הוא נעשה שעות ספורות לאחר הרצח, כאשר גופות הקורבנות עדיין מוטלות מדממות לפנינו.
_____________________________________
"החיים זה מה שקורה לך בזמן שאתה קורא ציטוטים של אחרים"
(אח של מישהו שהכיר את ג'ון לנון)
|