 |
22-02-2007, 13:25
|
|
|
|
חבר מתאריך: 23.10.05
הודעות: 186
|
|
|
מחשבות שלי נושא...
לגבי נמרוד הראל, הוא כן טען ל- "אינטואיציה" שבימינו מתייחסים אליה כגורם מיסטי, סוג של השפעה עליונה על קבלת ההחלטות של האדם דרך תחושה, השאלה היא למה נמרוד הראל עצמו התכוון כשהוא אמר את המושג הזה ?
אני אישית מתייחס לאינטואיציה כמו שאנו מתייחסים למושג "אינסטינקט" אצל בעלי חיים, ואצלנו הוא מוגדר "רפלקס" במילים אחרות, מדובר בתגובות אוטומטיות של הגוף, כחלק ממנגנון תגובה שנבנה במוח דרך התניות שונות ובעיקר התניות פחד.
באשר לאינטואיציה אפשר להתייחס אליה כסוג של פעולה/מיומנות שאינך נדרש לבצע חישובים קודמים על מנת לבצע אותה - קליעה אוטומטית לסל, שהאדם אינו חושב איך לעשות כי הוא מיומן מאוד בכך, דוגמא אחרת קבלת החלטות בהיעדר זמן, אני אוהב להמשיל זאת לספורט כי שם יש המון ביטוי לדברים מן הסוג הזה, זה כמו ששחקן מחליט לבצע סלאלום או לבעוט מטווח רחוק מתוך תחושה "פנימית" כלשהי ,
ההחלטה הזו באה ברגע, בלי תיכנון, אלא דרך מיפוי חזותי שמתורגם ישירות לתת מודע ששולח את אינטרפרטציה למערכת העצבים בגוף, שאמורה לתרגם זאת לתגובה פיזית, מבחינת הסובייקט - האדם הוא "מרגיש" זאת כחוויה, מבחינתו קרה לו זה הרגע דבר מופלא, הוא עשה משהו מדהים והוא לא ממש מבין איך, או לחילופין הוא מפתח תסביכי גדלות ואגו וחושב שהוא כל יכול, אולי זו תיאוריה מספיק חזקה להסביר את התסביך של אורי גלר  .
באשר למדע ולגבולות שלו, אכן יש אמת מסויימת שגם מה שהמדע מגלה בניסוי כ- "נכון" "מוכח"
רוב הדברים שהוא מגלה הינם יחסיים למערכת שבה הם נמדדים - כדור-הארץ, תנאי מרחב, חלל, זמן.
אבל גם המדע שרוי בשאלות קשות, תורת היחסות, מכניקת הקוואנטים מדברות בדיוק על זה.
על פרדוקסים של מצבי קיום, למשל פלנטה שזה עתה התפוצצה, והיא נמצאת מרחק אדיר של שנות אור מאיתנו, ועקב זאת מהנקודה שבה אנו מסתכלים עליה, אנחנו עדיין רואים אותה קיימת ועומדת.
ואם יש לך יכולת לעבור בזמן, מה שמוגדר כאפשרי תיאורטית אך עדיין לא ניתן לממש זאת טכנולוגית נכון להיום, אתה יכול להסתכל על החיים בצורה שהומחשה בסרט "אפקט הפרפר" דרך מפה של החלטות וצמתים, דרך משחק.
ומהבחינה הזו בדיוק קיים הפרדוקס, איך הדברים האלה יתכנו ? וכאן נכנס הסובייקט, הזמן פועל עלינו לא באופן קולקטיבי אלא אישי, המשמעות היא, שאין כללים, לוח חלק שאתה בונה אותו מההחלטות של עצמך, ולכן אין "גורל" אחד ומשם נובעת ה-"יחסיות"... יש טווח רחב של אפשרויות שאתה מעצב מהן את הבחירות שלך
המדע לא בא להגביל ולייסר, אלא בסה"כ להגדיר יותר נכון את הקיים סביבינו, וכמובן להתייחס אל הקיים לא כאל משהו נשגב, לא כמו שהדת מתייחסת לייקום, אלא יותר כמו ילד, שרוצה לשחק עם כל האפשרויות ובמקביל לומד על מהותן. הדת רוצה משמעת ופולחנים, והיא פונה לרגש בלבד של האדם כמעט בלבד, ולו המדע לא ממש נותן לאדם לישון בשקט וממלא אותו בספיקות, ומכריח אותו לשאול שאלות קשות ולהתאמץ להבין את התשובות הלא פשוטות שהוא מקבל, ולכן רוב האנשים בעולם בוחרים "להאמין" כי זה פשוט קל יותר, נוח יותר, כל אחד רוצה שתהיה לו תעודת ביטוח "נשמה" מאשר המחשבה שביום שהוא מת הוא חדל להתקיים סופית ללא כל ממד אחר, וכאן עולה השאלה אם בגלל שהאדם מפחד עדיף שישקר לעצמו או להתמודד באומץ גם עם הדברים שבאופן רגשי הוא לא היה רוצה לדעת, ועם זאת האנושות מאמצת לעצמה את דרכם של אנשי המדע והטכנולוגיה כי הם אלה שלוקחים אותה קדימה, ומכריחים את אנשי הדת לשנות את המסרים שלהם, התפיסות שלהם כדי לשמור על פופולריות/קהל מאמינים.
בסופו של דבר אין מה להתרגש/לקנא מאחד כמו אורי גלר - הוא בידור להמונים ומהם הוא ניזון ונבנה,
הוא חי מהתדמית השקרית שהוא יוצר לעצמו בעיניי קהל זמני/תקופתי שהוא בור...במילים אחרות הוא לא יכנס להיסטוריה כאדם גדול במיוחד...בטח לא בסדר גודל של מדענים כאיינשטיין, כניוטון, או ביולוגים, כימאים ומתמטיקאים ככה שהוא עולב קודם כל באינטיליגנציה של עצמו, אח"כ בקהל לא אינטיליגנטי שיושב על הספה ומחכה שיוציאו אותו מהשיעמום שלו. אורי גלר הוא רק דוגמא של "איך לעשות כסף" מאנשים דרך רמיה, הונאה ושקרים, ובעידן אינטרנטי טלוויזיוני שבו הרייטינג משחק תפקיד ראשי, אנשים עושים הכל בשביל למשוך תשומת לב גם אם אין להם מה להציג, דבר שמאוד ילדותי בעיניי...
מי שצועק חזק יותר, יורד נמוך יותר, מוכר סקס יותר - , מקבל יותר פירסום.... אך גם זמנם של אלה יעבור, בסופו של דבר לא נשארים במקום ואנשים צריכים מהות, ולכן התופעות האלה או יפסיקו, או ישנו פורמה, או שיהיה סוג אחר של בידור.
לגבי תקופתנו, העם מקבל תכנים לפי הרמה שלו, אם הדור הבא יתגלה כיותר אינטיליגנטי לא ישדרו עבורו תוכניות כאלה. |
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
