צ'רצ'יל האנטישמי שלא הכרתם

ראש הממשלה הבריטי בימי מלחמת העולם השניה, וינסטון צ'רצ'יל, טען כי "היהודים אחראים באופן חלקי לאנטגוניזם ממנו הם סובלים".
איציק וולף

את הטענה הקשה הזו טען צ'רצ'יל במאמר "כיצד היהודים יכולים לשלב רדיפות" שנכתב בשנת 1937, שלוש שנים לפני שהנהיג את בריטניה והתגלה לאחרונה בארכיון הפרטי שלו על ידי ההיסטוריון ריצ'ארד טויי מאוניברסיטת קייברידג'.

במאמר הצביע צ'רצ'יל, שנבחר בשנת 2002 לבריטי הגדול ביותר בכל הזמנים במשאל מיוחד של רשת BBC, על גל חדש של אנטישמיות ששוטף את אירופה וארצות הברית. "יהיה זה קל לשייך את הגל הזה לרשעות של ההצקות והרדיפות, אך דבר זה אינו תואם לעובדות", כתב. "היא (האנטישמיות) קיימת גם בארצות כבריטניה וכארצות הברית שם יהודים וגויים שווים בעיני החוק ומספר גדול של יהודים מצא לא רק מחסה אלא גם הזדמנות".
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://194.90.181.246/phpAdsNew/adlog.php?bannerid=420&clientid=478&zoneid=17&source=&block=0&capping=0&cb=7ba35add7eb948138ba45565fb2ba184]



"עובדות אלה חייבות להיות מוצבות בכל ניתוח של האנטישמיות. עליהן לגרום למחשבות במיוחד בקרב היהודים עצמם מכיוון שיתכן שבלא יודעין הם הזמינו את הרדיפות...הם אחראים באופן חלקי לאנטגוניזם ממנו הם סובלים".

עוד מוסיף צ'רצ'יל במאמר הגנוז ומציין כי העובדה המרכזית המבדילה בין יהודים לשאינם יהודים הוא שהיהודי הוא שונה. "הוא נראה שונה, הוא חושב באופן שונה, יש לו מסורת ורקע שונים והוא מסרב להיקלט"

"בשעתו ייעצה לצ'רצ'יל מזכירתו כי יהיה זה בלתי מחוכם לפרסם את המאמר ועל כן הוא מעולם לא הגיע לדפוס", הסביר ההיסטוריון טויי שחשף את המאמר.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/160331

.

קודם כל נזכור שהמאמר לא פורסם. שנית, המאמר אינו יכול להיות מוגדר כאנטישמי. זה מאמר שמתיימר להסביר את חידת האנטישמיות בדרך רציונלית - גם אם שגויה.

ואם נודה על האמת, גם ליהודים רבים תמיד הייתה ביקורת על עצמם, ועל מאפייני התנהגות שלא הרבו אהדה.

שכן דיעות כאלה היו מקובלת, יש לזכור שעד השואה כל עניין האנטישמיות לא היה מאוד מוקצה כפי שהוא היום ודיעות כמו שיש במאמר הזה לא נחשבו קיצוניות יותר מידי אלא סתם, רגילות, אף אחד לא היה מצביע עליו ומתלחשש אחרי שהמאמר הנ"ל היה מפורסם, כמו שהאפליה הבוטה של השחורים בארה"ב לא עוררה שום תחושת בחילה באף אמריקאי במחצית הראשונה של המאה ה20 וגזענות לבנה ואספית הייתה גם היא המיינסטרים שום, צריך להכניס כל דבר למסגרת התקופה שלו, וזה לא עושה את צ'רצ'יל פחות או יותר אנטישמי, אבל פשוט חשוב לזכור שהיום הוא נחשב אנטישמי ע"פ הסטנדרטים שלנו בעוד שאז אנטישמיות הייתה במשמעות של פוגרומים וחוקי גזע.

לפי תפיסתנו - כן. וגם גזען לא קטן (תקראו את הערותיו על ה"גזעים הנחותים"). אבל בימיו, מה לעשות, הוא לא היה חריג במיוחד.
אגב, ישנה אימרה המיוחסת לצ'רצ'יל, לפיה "אנטישמי הוא מי ששונא יהודים יותר ממה שצריך".

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

מי הם ה"אנחנו" מאחורי תפיסתנו?

=לפי המוסכמות החברתיות כיום. הוא גם היה שוביניסט ומעשן כפייתי.
היטלר, לעומת זאת, לא עישן, לא שתה והיה צמחוני אדוק

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

וכבר כאן יש בינו ובין צ'רצ'יל הנהנתן, הבדל עצום. אחד מקציניו של היטלר ניס לתאר פעם את התנהגותו החריגה והגובלת בהפרעה נפשית כ"מקרה קיצוני של הזדהות מרחיקת לכת עם גרמניה".

.

ומי שמחפש עיסוק ביקורתי מאוד בצ'רצ'יל והיהודים - שיחפש את ספריו של מיכאל כהן בנושא.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

על יהודים "טובים ורעים"

ומוכיח שצ'רצ'יל לחלוטין אינו אנטישמי.

אם לא דיויד אירווינג בכבודו ובעצמו. אמרת יהודים-בולשביקים-טרוריסטים, אמרת אירווינג.

בכל מקרה, מאמר מעניין כשלעצמוף אולם גם מעניין בהדגימו איך השתנה העולם מבחינת הלגיטימיות של פוליטיקאי בכיר לכתוב מה שהוא חפץ...

.

מתקופת מלחה"ע ה2 דרך המלחמה הקרה

הוא התמתן... כנראה שהוא כבר לא "ממש לא אנטישמי, רק מציאותי" אלא סתם אנטישמי...

.

מרטין גילברט, הביוגרף (היהודי) של צ'רצ'יל, אמר כי הוא כבר התיחס למסבמך הזה לפני שנים. זה מאמר שנכתב ע"י כותב מאמרים ולא ע"י צ'רצ'יל עצמו - והוא נשאר בתיקים. טויי אישר עובדה זאת.
(התפרסם בידיעות אחרונות).

"העובדה שבבסיס היחסים בין יהודים ללא-יהודים היא שהיהודי הוא 'אחר'.
הוא נראה אחרת, חושב אחרת, יש לו מסורת ורקע שונים. הוא מסרב להיטמע".

אולי בזה ענה הכותב על שאלתו של מארק טוויין.