[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www1.idf.il/dover/site/Images_HE/pages/tans.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www1.idf.il/dover/site/Images_HE/pages/tans.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www1.idf.il/SIP_STORAGE/DOVER/files///3//59603.jpg]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www1.idf.il/dover/site/Images_HE/pages/tans.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www1.idf.il/dover/site/Images_HE/pages/tans.gif]


תמונת ארכיון: דובר צה"ל

מאת רוני שפירא


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www1.idf.il/dover/site/Images_Site/tans.gif]

"אני כל כך גאה בהן", מכריזה אולי זמיר-דוידוביץ, בעודה צופה בקבוצה של בנות נרגשות הנאספות לקראת הטקס אשר בו יחגגו את סיום הקורס הצה"לי הראשון שלהן. "היו לי ספקות באשר לחלק מהנערות, לא ידעתי אם הן יצליחו. אבל בסופו של דבר כולן סיימו את התהליך בהצלחה".

זמיר-דוידוביץ' מדברת על קבוצה של בנות שהתאספו מכל רחבי הארץ, על כולן עברה ילדות קשה, לעיתים ללא הורים שדאגו להן וללא בית אמיתי לחזור אליו. בשל חוסר דאגה וטיפול הידרדרו הבנות לדרך חיים של עצלות, בטלנות ולעיתים אפילו פשע. הן לא למדו בבית ספר, רובן נשרו ממסגרת לימודית, ובשל כך הגבילו את האפשרויות שלהן לעתיד. הבנות נמצאו כחסרות נתוני גיוס על ידי לשכות הגיוס, קביעה מצומצמת שמתבססת בדרך כלל על מבחנים בצו ראשון ושני.

"פרויקט הנערה" הציע לבנות דרך להשתחרר מכבלי החיים הקשים. במסגרת הפרויקט, רכשו הבנות השכלה והתמקצעו במגוון מקצועות בקורסים מוכרים על ידי משרד התמ"ת.

השלב הבא בפרויקט היה ההזדמנות לחוות שירות צבאי, למרות הנתונים הנמוכים שלהן. הבנות הגיעו לבסיס גדנ"ע, כתקופת ניסיון בה נבחנה היכולת שלהן לשרת בשירות סדיר בצבא ההגנה לישראל. כמדי שנה מתייצבות מאות בנות בבסיסי הגדנ"ע ברחבי הארץ כחלק מהפרויקט. רק חלק מצומצם לא צולחות את הקורס ואינן מומלצות לשרת בצה"ל. רבות אפילו ממשיכות בשירות קבע וכקצינות.

זמיר-דוידוביץ היא אחת העובדות הסוציאליות שעובדות עם הבנות, והיא מלווה אותן מתחילת התהליך. ביום חמישי האחרון צפתה זמיר-דוידוביץ בבנות, "הבנות שלי" כפי שהיא קוראת להן, עם המון גאווה, בעודן חוגגות את סיום הגדנ"ע המוצלח.

"חלק מהבנות לא יכלו אף פעם לקבל עזרה שכן הן סובלות מליקויי למידה, ולכן הן נפלטו ממערכות החינוך, לא תמיד בצדק" היא מספרת. "אף פעם לא ניתנה להן ההזדמנות להוכיח את עצמן. המטרה של הפרויקט היא שהבנות יעברו תהליך חוויתי שיתקן להן חוויות חיים, שיתקן את כל התחושות שהן מרגישות. תחושות של דחייה, של נטישה, של חוסר ערך. הבנות מתחברות בתהליך הזה לכוחות שלהן, לנקודות החוזק שלהן, ליכולות שלהן".

"במהלך השבוע הזה הבנות חוות טירונות וכל מה שזה כולל: מדים, שיעורי נשק, מטווחים", מסבירה רב"ט שירי, מפקדת צוות בגדנ"ע. "בסוף השבוע אנחנו כותבים על כל אחת חוות דעת, שקובעת אם הנערה מתאימה לגיוס בצה"ל, על סמך כל מיני קריטריונים שאנחנו בוחנים. אנחנו רוצים למנוע את האפשרות שהבנות יפלטו מעוד מסגרת, מעוד תחושה של כישלון. אלו בנות שכן מסוגלות להתגייס, וזו ההזדמנות שלהן להתגייס אחרי שצה"ל חתם להן ויתור, כי הן רוצות להתגייס".

"קיבלתי פטור מהצבא בגלל שבבחינות קב"א בצו השני רק לחצתי "אנטר" במחשב ובכלל לא עניתי על השאלות", אומרת אליסה טסט, חניכה בפרויקט הנערה שסיימה את הגדנ"ע עם עשרות מחברותיה. "לא היה לי ראש ללמוד, לא להקשיב, לא לכלום. ההתחלה בגדנ"ע הייתה מאוד קשה".

רות חזן, חניכה נוספת בגדנ"ע, נאבקה עם קשיים רבים גם היא. "השבוע הזה, המסגרת הזו, באה לנו ב"בום", קיבלנו שוק. הרבה דברים שנראים פשוטים לאנשים אחרים קשים לנו מאוד, אפילו לקום בבוקר מוקדם, אחרי ששנתיים לא קמנו לבית הספר".

ותודה למפקדים

"אלו בנות שתמיד ויתרו עליהן", מוסיפה רב"ט יעל, מפקדת גדנ"ע. "פה לא נותנים להן להיפלט מהמסגרת. הן יעשו מה שאומרים להן, בין אם הן מרוצות מזה או לא. בהתחלה היה להן נורא קשה לתפוס את העניין הזה, שאין פה ויתורים".

הבנות עמדו בשבוע מפרך של משמעת קשה ושיעורים רבים על הצבא וכאלה הקשורים לחיים האזרחיים; הן למדו כיצד להצדיע למפקדים בכירים; למדו על היסטורית מדינת ישראל ועל קרבות ומלחמות; ואף עברו שיעורי נשק ומטווחים. יותר מכל, למדו הבנות כיצד להתמודד עם הקשיים ולהמשיך הלאה, במקום לוותר לעצמן.

"במהלך השבוע הייתה לי חניכה תורנית שקראו לה יוליה. נתתי לה סמכות מסוימת. אמרתי לה: הנה, אני סומך עלייך וכל השאר תלוי בך", סיפר בני, מפקדה של יוליה. "היא לקחה את זה מאוד ברצינות. כל השבוע היא התבלטה בצורה יוצאת דופן, אם זה בניקיונות או בניסיונות להרים את החברות שלה ולעזור להן. מה שהיה מיוחד בסיפור הזה הוא שהמורה שלה בבית הספר סיפרה עליה סיפורי זוועות, שהיא לא רצינית ומפריעה בכיתה. ופתאום, כשנותנים לה את הסמכות הזאת, היא מבינה את החשיבות של הדברים, מבינה את החשיבות של עצמה. זה גרם לי להרגיש המון סיפוק וגאווה. זה גרם לי להבין עד כמה הבנות האלה באמת איכותיות. כשנותנים בהן אמון הן מעולות. הן פשוט באות מרקע מאוד קשה".

מסתדרות בעזרת החברים

"הפרויקט עזר לנו אפילו בהזדמנות להכיר בנות חדשות, להתחבר לאנשים חדשים במקום האנשים שגררו אותי למטה", אומרת אליסה טסט. "הפכנו לחברות הכי טובות, אפילו יותר מזה. נהיינו כמו אחיות, אחת מרימה את השנייה, לא נותנות לאף אחת ליפול".

אחת הבנות עברה את הגדנ"ע גם בשנה שעברה, אולם עזבה ביום השלישי. גם השנה, ביום השלישי, היא רצתה לעזוב. אבל אף אחד לא נתן לה. "ישבנו איתה בחדר עד שתיים לפנות בוקר ולא נתנו לה לוותר. היא בכתה ואמרנו לה 'את לא עוזבת', ובסוף היא סיימה איתנו", מספרת אליסה טסט.

למרות כל הקשיים בגדנ"ע, אליסה נחושה להתגייס לצה"ל. "ההתגברות על הקשיים עזרה לי להבין עד כמה אני בוגרת, כמה אני יכולה להתקדם בחיים ולהצליח. אני מאוד רוצה להתגייס. קודם כל כי הצבא פותח דלתות בחיים. זו חוויה, הזדמנות של פעם בחיים. הלוואי וגם אוכל לחתום קבע בצה"ל".

ולפתע גם רות חזן החלה מדברת עם ברק בעיניים. "המדינה הזאת היא המדינה שלנו. אני תושבת שדרות, משהו שנותן לי מודעות להשפעות מיידיות של כל מה שהצבא שלנו עושה. זו חלק מהסיבה שרציתי להתגייס ולקחת חלק במאמץ הזה. אני רוצה לשרת בתפקיד משמעותי, אבל אני מוכנה לתרום בכל תפקיד. אפילו התפקיד הכי קטן חשוב. אפילו מוכר בשק"ם. גם השק"מיסט חשוב, כי הוא מוכר אוכל ושתייה לחיילים רעבים או צמאים, חיילים שבדיוק חזרו משמירה או מפעילות. לכן אני חושבת שכל תפקיד משמעותי. אסור להסתכל על אף אחד בזלזול".

"יש לי הרבה אמביציה לחיים והרבה כוחות", היא מסכמת. "אני בחורה מאוד חזקה, שלא נשברת בקלות. עברתי הרבה בחיים שלי ואמשיך הלאה. אומנם כבר אין לי תג גדנ"ע על הכותפת, אבל אני כבר אעבוד על דרגות קצונה שיחליפו אותן".





http://www1.idf.il/DOVER/site/mainp...&docid=62106.HE