כתבה מעניינת על איך עובד הצבא האמריקאי.
חיל האוויר האמריקאי רוצה כבר במשך עשור להוציא משרות מטוסי B52 כדי לרכוש מטוסים חדשים, אבל סנטור שבמדינה שלו מוצבים המטוסים מונע את זה.
לדעתי זה די אבסורד, חיל האוויר החליט שהוא אינו מעוניין במטוס כלשהו ושהוא כבר מיושן
אבל הוא חייב להמשיך ולהפעיל אותו בגלל שיקולים פוליטיים.

http://www.defensenews.com/story.ph...88751&C=america

הדבר המשעשע בכתבה הוא ההתייחסות למונח bomber gap בתור סיבה לשמור על הכוח הקיים. העניין הוא שאותו bomber gap של שנות ה-50 היה פיקציה שנוצרה בגלל הערכה מודיעינית שגויה.

אני לא חושב שהשימוש בביטוי Bomber gap אינו במקום כמו שאתה מציין. המונח המקורי אמנם נבע מהערכת יתר של יכולות הפיתוח והייצור של הרוסים בשנות ה-50 בהשוואה לאמריקאיים אבל כיום השימוש במונח אינו קשור לסיבות המקוריות. ככל שאני מבין, כיום מומחים מסויימים דוחפים לפיתוח מפציץ טקטי ע"מ לפתור בעיה מסויימת שנוצרה בארסנל ח"א האמריקאי. (נדמה לי שהביטוי קדם לביטוי יותר מוכר missile gap והסיבות לו היו דומות)

1. B-52: לא צריך לציין כי המפציץ הוא אחד המטוסים הישנים ביותר הקיימים בארסנל של ח"א ועלות השידרוג שלו ע"מ שיוכל לשאת פצצות חדשות ולשמור על רמת כשירות נדרשת היא גבוהה בהרבה מאשר אחזקת מטוסים מודרניים יותר. יתרונו הוא שהוא bomb truck. חסר יכולות במלחמה כוללת כנגד מרחב רווי טק"א מודרני אבל יעיל להפליא בסביבה ש"נוקתה" ע"י מטוסים יותר מודרניים. דוגמאות החל ממבצע ליינבקר 2 במלחמת ויאטנם, בו F-111 פעלו כנגד סוללות טק"א דרך הפעלה באנגניסטן וכלה בעיראק.
2. B-1B: אחד התחליפים שתוכננו לB-52 אבל עקב קשיים טכניים, מגבלות ושינויים בטקטיקות הפעלה גרמו לכניסתו לארסנל כמטוס המשלים את B-52.
3. B-2: מעט מאוד נכנסו לשירות עקב מחיר מפלצתי.

כל המטוסים האלו (למעט B-2) הם בני יותר מ25 שנים עם תכנון בסיסי ישן הרבה יותר. ככל שאני מכיר ישנם מטוסים מסדר גודל קטן יותר המשלימים את משימת המפציצים כגון F-15 strike eagle אבל הם לא ברי השוואה כיוון שהם יועדו למטרות אחרות. אין כיום מפציץ בפיתוח שנועד להחליף או להשלים את הארסנל אלא רק הצעות על הנייר כמו B-1R, F/B-22, F/B-23 ודומיהם. קיים פער של כ-10 שנים ויותר מהרגע שבו האמריקאיים מכריזים כי ישנו צורך להכניס לשירות מפציץ חדש (דהיינו, מה שקיים אינו מספק) ועד שהוא מוכרז כמבצעי. זאת הכוונה (ככל שאני מבין) בביטוי Bomber gap.

The Chrismas Truce

המשכיל בעת ההיא, ידום. (ספר עמוס, פרק ה' פסוק יג')

יש שם התייחסות ישירה לאותו פער מפציצים של שנות ה-50, אבל די ברור שהדבר נעשה מתוך חוסר ידיעה מספקת ושהכוונה היא למה שאתה מציין.
חא"א מתכנן להפעיל את ה-B-52 ואת ה-B-1 לפחות עד 2040. מבחינה מבנית הם מסוגלים למשוך ללא קושי עד לתאריך זה, כך שלאמריקאים יש עדיין מרווח נשימה רב לפיתוח התחליף ולהמתנה להבשלת הטכנולוגיות שיוכנסו בו.
בדומה למה שנעשה בעבר עם שני המטוסים, כנראה שגם הצמצום הנוכחי נועד להפנות משאבים להחזקת הצי הקיים ולאו דוקא להצטיידות במטוסים חדשים.

זה לא עניין כל כך פשוט והשיטה שלהם לא כל כך גרועה..
לחיל האויר יש את המניעים שלו ולסנטור המניעים שלו, כל עוד והמניעים של שניהם הם באמת טובת הציבור האמריקאי אז אין בזה שום דבר רע.
חיל האויר האמריקאי רואה את התמונה הרחבה אבל מפספס את האנשים הקטנים והסנטור עושה הפוך.
זה הכל יסתדר בסוף בשיטת האיזונים האמריקאית, הפעם מישהו יוותר ובפעם הבאה מישהו אחר..
זה לא כל כך גרוע, יש בזה הרבה הגיון.
אמיל.

!Ya Gotta Believe

אם להיות ציני:

הסנטור חושב איך למנוע פיטורים של מצביעים אפשרים שלו
וחא"א חושב איך לממן פרויקטים חדשים וסקסיים יותר ממפציצים בני 40+.
הסנטור ציין בביטוי "Bomber Gap" כי הוא חושש שחא"א יפטר ממפציצים קיימים וזולים כדי להפעיל לחץ פוליטי לפיתוח מפציץ חדש "הנדרש לסגירת פער מבצעי".

לו אני במקום האמריקנים הייתי בוחן בכובד ראש את האפשרות להימנע כליל מהשקעה במפציץ מאוייש ומעבר מלא לפיתוח מפציץ חמקני כבד בלתי מאוייש. כפי שנכתב כאן מרגע ההחלטה על תחילת פיתוח ועד כניסתו לשימוש יעברו לפחות עשר שנים (וסביר שאף יותר) כך שאנו מדברים על סביב 2020 - מטוס מאוייש חדש בתקופה זאת נראה לא ריאלי. ה-B2 עצמו היה יכול במובנים רבים לפעול באופן בלתי מאוייש ויש לזכור שהוא תוכנן בשנות ה-80. כיום יותר משני עשורים מאוחר יותר אין כל סיבה לפתח עוד מפציץ מאוייש.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

אני דווקא הייתי מסב מטוס נוסעים/ מטען. אם מחפשים Bomb truck לפעולה באזור נקי מאיומי נ"מ בינוני וכבד- מה טוב מ- 747/ C-17 מוסב להטלת פצצות? זול לרכישה ותפעול, הסבה פשוטה של טייסי national Guard או air force reserve (שחלקם טייסים אזרחיים ממילא). היות והתפעול פשוט, אפשר אפילו לקמץ באימונים. אפילו קיימת תשתית אחזקה כי מטוסים אלו קיימים בחא"א.

אני חושב שהאמריקנים מחפשים יותר מאשר להחליף משאית ישנה בחדשה - ולא משנה כמה נוצצת החדשה. הם צריכים אמצעי שמסוגל לחדור מערכי הגנה אווירית מתקדמים. בשביל זה דובר על גרסאות של הF22 ואפילו שמעתי רעיונות בנוגע לחידוש פס הייצור של הB2 (מה שכנראה לא יקרה לעולם).

בכל מקרה אני חוזר על דעתי שעבר זמנו של המפציץ המאוייש - העתיד (ועל כך מדובר פה) שייך לכטב"מים.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

הרעיון של מפציץ בלתי מאוייש מתאים רק לתרחישים מסויימים. אני לא מסכים שמפציץ בלתי מאוייש, מתוחכם ככל שיהיה יוכל לבצע חדירה בדומה לייעוד של המפציצים האסטרטגיים ולמלא אחר משימתו ברמת הדייקונות והגמישות של צוות אנושי. דבר ראשון שפוגע באפשרות הכטב"מ כמפציץ בליגה המדוברת הוא הצורך בשידור דו כיווני אל המפעיל, דבר הפוגע בחמקנות המטוס. דבר שני, הוא עצמאות המפעיל בחדירה. מה שכן ניתן לעשות הוא לשלב כטב"מ חמקן קטן מידות הטס לפני המבנה החודר ומשדר ע"י שידור חד כיווני את המידע אותו הוא צובר בזמן חדירה ע"מ לתכנן ווקטור חדירה (זה הביטוי המתאים?) אפקטיבי. אם לומדים את הלקחים של ליינבקר 2 בהפעלת מפציצים כבדים באזור רווי נ"מ אפשר לראות את החשיבות של מערכות דיכוי נ"מ ובחירת זווית חדירה ויציאה מהגיחה ע"ב מודיעין בזמן אמת ולא תיכנון מקדים. כמו כן חשוב לציין כי במלחמת המפרץ השנייה B-52 ו B-1B הופעלו רק לאחר כ-10 ימים של דיכוי מערכות נ"מ אם אני לא טועה.
תרחיש טיפוסי (וזה פרי דימיוני ההזוי) לחדירה של מבנה לגזרה רוויית נ"מ יכלול מבנה של מפציצים מנמיכי טוס במהירות על קולית המלווים ע"י זוגות של F/B-22 Wild weasel כשלפני המבנה ישנו כטב"מ חמקן במרחק של עשרות ק"מ המבצע חדירת SIGINT שקטה. מעיין "ריחרוח" של המערכות האקטיביות.
בשלב הדיכוי הראשוני ולאחריו עדיין ישנו הצורך בפלטפורמה חמקנית המסוגלת לשוטט מחוץ לטווח האפקטיבי של המערכות ולחדור באם זוהתה מטרה ע"י כוחות קדומניים או מערכות SIGINT. לאחר השלמת הדיכוי של האויב אפשר להכניס את המפציצים הבלתי מאויישים הכבדים ע"מ לספק סיוע אווירי לכוחות קרקע.
http://www.afa.org/media/reports/Bomber0207c.pdf
http://www.boeing.com/defense-space...5A_overview.pdf

The Chrismas Truce

המשכיל בעת ההיא, ידום. (ספר עמוס, פרק ה' פסוק יג')

שמע זה תרחיש מעניין אבל יש גם אחרים.

אני לא פוסל לחלוטין את הצורך "במשאית הפצצה" קצת יותר חדשה.
אבל בסופו של דבר כרגע כוח החדירה החמקן של הצבא האמריקני קטן מידי לכל הדעות - הF117 יצאו/יוצאים משירות ואנו נשארים עם הB2 שהוא כלי מדהים אבל מורכב/יקר ובעיקר מצוי בכמות קטנה מכדי להביא תועלת ממשית מעבר לפגיעות נקודתיות ועם הF22 שהוא מטוס עליונות אוירית עם יכולת אויר קרקע קטנה למדי ואינו תחליף למפציץ.

בעתיד יהיה לנו גם F35 אבל איננו יודעים עדיין מה יהיו יכולותיו המדוייקות ובכל מקרה הוא לא יהיה כנראה חמקן ברמה של הF22 והB2. האמריקנים זקוקים למסה קריטית של מטוסי הפצצה חמקניים - בכמויות העולות על 100+ כלים.

בעניין הגמישות הרבה יותר של מטוסי הפצצה מאויישים על פני זו של מטוסים לא מאויישים אני מסכים (אגב עניין השידור הדו כיווני הוא לא רלוונטי כי גם חמקן מאוייש לא ישדר דו כיוונית ולחילופין גם כטב"ם יכול לשדר דו כיוונית במצבים מסוימים בהם הוא "מרשה לעצמו" להפר את החמקנות). אבל תזכור שהאמריקנים לא יזרקו לפח אלפים רבים של מטוסים קיימים כל כך מהר (עדיין יהיו לך F15/16/18 עוד לא מעט שנים בכמויות משמעותיות והם אלו שישאו בנטל הקרב המרכזי לאחר השמדת כל מערך הנ"מ). הנקודה שלי היא שמערך הנ"מ לא יכול להיות מושמד (כשמדובר במלחמה משמעותית) רק על ידי הכוח החמקן הנוכחי בזמן קצר (ועניין הזמן הוא קריטי בין השאר בשל גורמים פוליטיים אך גם מסיבות טקטיות).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

מצ"ב לינק למאמר מעניין מתוך הגליון האחרון של Air Force Magazine על תוכניות חא"א להצטיידות במטוסי קרב בעשורים הבאים. המאמר אמנם לא עוסק במפציצים, אבל מדגים לדעתי היטב "איך הצבא האמריקאי עובד".

זה מעניין אבל כאמור לא ממש מתייחס למפציצים והאמת גם לא מתייחס לכלים בלתי מאויישים.

ההרגשה שלי אגב שפרוייקטים בלתי מאויישים רבים הם שחורים. יותר מאשר פרוייקטים מאויישים - למה, אני לא יודע. בכלל כל הסוגיה של איזה פרוייקט להפוך לשחור ואיזה לא היא מאד מוזרה בעיני - למישהו יש כלל אצבע כלשהו לפיו מקובל בצבא האמריקני להפוך פרויקט לשחור או שהדבר משתנה ממקרה למקרה ונתון לגחמות?

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

כפי שציינתי, המאמר מתייחס לנושא המקורי של האשכול, והוא הצורה בה מתבצע ניהול צי המטוסים של חא"א. אין זה משנה אם מדובר במפציצים או במטוסי תובלה; הכוונה היא להראות את מכלול השיקולים והתחשיבים אשר קובעים מתי סוג מסויים מוצא מהשירות, מדוע מצמצמים ציים מסויימים וכדומה.
זה שאתה משכת את האשכול לתחום המל"טים (שהוא מעניין כשלעצמו) זה כבר סיפור אחר.

פייר אינפ.

אגב יש לך משהו לומר בקשר לסוגיית הפרוייקטים השחורים בצבא האמריקני?

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

בנושא פיתוח מל"טים (בינינו, לזה כיוונת...) כל מה שאפשר זה לעשות הערכה מלומדת בהסתמך על העבר. מספר רב יחסית של פיתוחי כלי טיס בלתי מאויישים היו תחת סיווג גבוה מאוד: מ-Senior Bowl בשנות ה-60, דרך Senior Prom (למעשה טיל שיוט חמקני), Teal Rain, Amber ו-Quartz. פרוייקטים אלה נחשפו רק כעבור שנים ולאחר שהם הסתיימו. מכך ניתן להעריך שגם כיום ישנם פרוייקטים כאלה. ידיעות על מו"פ מסווג בנושא זה דולפות מדי פעם, כמו על פרוייקט ההמשך של לוקהיד ל-DarkStar , אשר לכאורה אפילו נוסה בעיראק.
ישנם אנשים היודעים לאתר תוכניות שחורות פוטנציאליות ע"פ ניתוח מדוקדק של סעיפי תקציב הבטחון האמריקאי - שיטה שהשתמשו בה רבות בזמנו בנסיון לחשוף פרטים על פרוייקט אורורה. הבעיה היא שניתוחים אלה בד"כ חושפים רק את קיומו של הפרוייקט, אבל לא את מהותו.
מכל מקום, בימינו קשה מאוד להסתיר פרוייקט רחב היקף כמו מפציץ ללא טייס וכד', כך שממה שניתן ללמוד ממה שמתפרסם מדי פעם, רוב הפרוייקטים המסווגים כיום עוסקים יותר במחקר קונספציות וטכנולוגיות מאשר בפיתוח כלי טיס לשימוש מיידי.
זו, כאמור, הערכתי המאוד לא מקצועית.

DarkStar נוסה בעירק? אשמח לקרוא משהו בעניין - אני חשבתי שהפרויקט נגנז מזמן...

את ה-Senior השונים אני מכיר. את שלושת האחרים לא (לפחות לא בשמות שציינת).

אגב אני לא בטוח שהבנת בדיוק מה שאלתי - מה שעניין אותי היה איך מחליטים להפוך פרויקט לשחור (או לעשותו שחור מלכתחילה). הרי יש דברים רבים שהם מסווגים והפרויקט בכללותו נשאר ידוע (גם בF22 יש מרכיבים סודיים רבים למשל אבל המטוס גלוי - אז למה הוא כן ואחרים לא?).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

כפי שכתבתי, השמועות לא היו על דארקסטאר, אלא על ממשיכו. והנה, ביולי בשנה שעברה התברר שלוקהיד אכן פיתחה מל"ט חדש וגדול בשם ה-Polecat. תגגל את השם הזה ותוכל לקרוא את מה שפורסם על הנושא.
לגבי שאר התוכניות:
Teal Rain - פרוייקט של DARPA מתחילת שנות ה-80 לפיתוח טכנולוגיות עבור מל"טי HALE, בעיקר בתחום ההנעה.
Amber - עוד פרוייקט שיזמה DARPA בסוף 1984 לפיתוח משפחת מל"טים קטנים ומתקדמים. בכלים שנוצרו כתוצאה מתוכנית זו ניתן לראות את ראשית משפחת הפרדטור.
Quartz - פרוייקט של חא"א ושל ה-NRO לפיתוח מל"ט מודיעין גדול עם תכונות חמקנות.גם לוקהיד וגם בואינג הציעו קונספטים למל"ט כזה, אבל אף כלי טיס לא נוצר.

לגבי אופן היווצרותן של תוכניות שחורות, יוזם אותן משרד ההגנה והוא גם אחראי על תקצובן ועל בניית התקציב בצורה כזאת שלא תחשוף את מהותן. על עניין התקצוב, אשר עורר מחלוקת עזה, תוכל לקרוא גם במאמר שקישרתי למעלה וגם בערך בויקיפדיה. מכל מקום, רוב התוכניות השחורות כיום עוסקות כנראה בפיתוח טכנולוגיות ולא בפיתוח מערכות נשק שלמות.

את הפולקט אני מכיר - לא ידעתי שנוסה בעירק...

בנוגע לשאר - מעניין תודה. אגב בקרוב מאמר בנושא HALE.

אני די מתקשה להאמין שהאמריקנים כבר אינם מפתחים מערכות שלמות שחורות - אני לא יודע אבל זה פשוט נשגב מבינתי שהם יעברו להוציא מאות מליונים על פיתוח טכנולוגיות בחשאי מבלי להכניסן לשירות. אם נסתכל אחורה כלים דוגמת הU2 והSR71 פותחו כולם בחשאי כמערכות שלמות אין ספק שבמקביל נעשו גם לא מעט פיתוחים של טכנולוגיות אבל לזנוח לגמרי פיתוח מערכות נשק שלמות נראה לי כמעט מופרך. ניקח דוגמא אחת מעניינת - אם למשל הם הצליחו לפתח טכנולוגיה של חמקנות ויזואלית יעילה (היא לא צריכה להיות יעילה ב-100% מספיק שתצמצם מאד את טווח הזיהוי הויזואלי של הכלי) לא ניתן לשלב אותה בכלי קיים מבלי שנדע (אלא אם זאת מערכת פנימית שניתן להפעילה ולכבותה). בקיצור צריך לבנות כלי חדש לשם כך - אבל על פי הגישה של פיתוח טכנולוגיות ולא מערכות אזי הם לא יפתחו כלי מבצעי כזה אלא רק אב טיפוס.

מה שאני רוצה לומר הוא שאני לא מאמין שמאז ה-F117 שהוא הכלי השחור המבצעי האחרון שנחשף לא פיתחו האמריקנים עוד כלים מבצעיים נוספים (ואפילו די הרבה).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

היו שמועות שניסו את הפולקט בעיראק, שמועות שמעולם לא קיבלו ביסוס.

כמובן שיכול להיות שהאמריקאים מפתחים מערכת נשק שלמה וגדולה כלשהי ללא ידיעת הציבור. מה שאני אומר שהסבירות לכך נמוכה כיום בגלל השקיפות הרבה יותר של תוכניות פיתוח צבאיות. כזכור לך, גם על ה-F-117 טפטף כל הזמן מידע לפני חשיפתו ב-1988.
במקרה של ה-U-2 היה ידוע על קיומו של המטוס, אבל ייעודו המדוייק נשאר חסוי כחמש שנים הודות לתוכנית הטעיה מחוכמת. גם ה-SR-71 נחשף במהירות רבה למדי ועובדה זו סייעה להשאיר את קודמו - ה-A-12 בצל עד שנות ה-90.
תוכניות שלא נחשפו, כמו Tacit Blue או Bird of Pray, היו תוכניות פיתוח טכנולוגיות ללא כוונה ליצר מערכת נשק מבצעית. תוכניות בהיקף כזה הרבה יותר קל למדר.
אם מעניין אותך, בספר המעולה "מלחמה סודית ביותר" של ר. וו. ג'ונס יש מספר תובנות מעולות ורלוונטיות גם היום בנושא מודיעין ותוכניות מו"פ. אחת המסקנות של המחבר היתה שכמעט בלתי אפשרי לחשוף מחקר "מעבדה" - כלומר פיתוח טכנולוגיות ללא אבות טיפוס של מערכת מלאה..

מעניין באיזה מסגרת בדיוק ניסו את הפולקט אם ניסו - כמטוס (מל"ט) ניסוי אין לו הרי ממש ייעוד - הוא אמור להיות בעיקרון בסיס לUCAV או למל"ט סיור?

אתה צודק - אכן כל הפרויקטים הודלפו פה ושם אבל האמריקנים לא רעים בדרך כלל בשמירה על סודיות. המידע על הF117 היה ברובו מוטעה. ה-U2 דווקא נשאר יחסית די הרבה זמן סודי - כמובן שהיום עם האינטרנט והמצלמות בכל פינה מאד קשה להסתיר מערכות שלמות בעיקר עם מדובר על כנף שלמה של מטוסים בלתי מוכרים. יחד עם זאת אם באמת הצליחו לפתח חמקנות ויזואלית ברמה כזו או אחרת זה עשוי לעזור להסתיר את הכלים לפחות מחלק מהצלמים האורבים ליד AREA 51.

בקשר לתוכניות הפיתוח שנחשפו ואלו שלא. מה שאני במיוחד מתקשה להבין זה - נניח שאתה צודק - ואכן לא פותחו או כמעט שלא פותחו מערכות שלמות מאז הF117. אז מה קורה פה בעצם. האם יש לנו כאן למעלה מ-20 (כמעט 30) שנה של פיתוח חשאי בקנה מידה עצום בהשקעה של מיליארדים רבים ומה יצא ממנו? כמעט כלום. אולי כמה תוספות למטוסים הנוכחיים? וכמה טכנולוגיות שעשויות לשמש במטוסים וכלים עתידיים - הרי זה מביש. אני מתקשה להאמין שהאמריקנים כל כך חסרי יכולת שהשקעות כה אדירות לא מניבות שום תוצאה.

הרי בנינו אם אנו מסתכלים על הF22 והF35 הם במידה רבה מטוסים די קונבנציונאליים. גם אם יש בהם מערכות מתקדמות קשה לראות בהם איזו פריצת דרך מדהימה ולא נראה שהם פרי פיתוח של 30 שנה של מחקר חשאי מתקדם בעלות של מיליארדים.

בקיצור אני שואל שוב את השאלה המתבקשת - מה קרה עם ההשקעה?

אגב הספר של ג'ונס לא זמין לקנייה באמזון והוא נראה יקר באופן מטורף.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

למה באמזון?
http://www.ibooks.co.il/NS_GetProdI...prodid=11430213
ואפילו בזול.

נראה שטכנולוגיית הנעת הסילון הגיעה לבשלות: יש צורך בתקציבי פיתוח אדירים כדי להביא לשיפור קטן בביצועים. כבר לפני 40 שנה היתה לחא"א תכנית פיתוח למפציץ מאך 3.1 "רוכב-גל" עם כנפיים מתקפלות תו"כ טיסה, שלעומתו המטוסים של היום נראים מיושנים (B-70 Valkyrie). יש דרישות מבצעיות מוכרות (מטוס מטען הנ"ק חמקן, מסוק מטען כבד ארוך טווח, מסוק תקיפה חמקן, מטוס תקיפה חמקן ימי) שכניראה לא ניתנות למימוש במחיר סביר. במצב כזה, הגיוני לגמרי להשקיע מיליארדים בפיתוח טכנולוגיות ולא פלטפורמות. כניראה שמאמצי הפיתוח מתמקדים בטכנולוגיית חמקנות במחיר סביר- וזה בהחלט משולב במל"טים וב-F35.

יש במחקר בעשורים האחרונים מעבר ברור מרדיפה אחרי עתירות ביצועים לדגש על איכות ביצועים. במסגרת זו ראינו אפילו צעדים ברורים אחורה, כמו הוצאתם מן השירות של הציפור השחורה והקונקורד מבלי שנמצאו להם מחליפים בעלי ביצועים דומים.
גם בתחום החמקנות, לאחר פריצת הדרך הגדולה והמהפכנית של שנות ה-70 אנחנו רואים התקדמות בצעדים מדודים המביאה לשיפור באיכות החמקנות, אבל לא לשינויים דרמטיים בתכונה.
גם לי, בתור אחד שגדל על מדורי "באויר העולם" של בטאוני ח"א הישנים, קשה לקבל זאת, אבל זה המצב.

אם מה שאתם אומרים נכון זה באמת עצוב מאד.

מי שאמר זאת יפה היה ברט רוטן (קומפוסיט מטיריאלס) אשר נתן ראיון טלווזיוני - נדמה לי שלנשיונל ג'אוגרפיק - בו הוא אמר שזה בלתי מתקבל על הדעת שאחרי העבודות האדירות של שנות ה-50 ה-60 וה-70 אנחנו בעצם הולכים אחורה. לדעתו (ואני מסכים עימו) אם קלי ג'ונסון היה חי היום ורואה שהמטוס המתקדם ביותר שלנו הוא הכF22 הוא היה מאוכזב עד עמקי נשמתו.

גם בעניין הקונקורד אני מסכים - זאת הליכה לאחור - לא רק שאין לנו מחליף ביד גם לא מתוכנן שום דבר (מעבר לסקיצות על הנייר).

בנוגע לSR71 אני איכשהו קצת יותר אופטימי - בניגוד למטוסי קרב או הפצצה - מטוס ביון מתקדם ניתן לדעתי יותר להסתיר אפילו כיום. ככל הנראה לאמריקנים יש מחליף (הוא אולי לא דומה לתיאורים של האורורה אבל הוא כנראה קיים).

בכל מקרה במידה רבה בתחום התעופה (ובמידה מסויימת גם החלל) יש כמעט דריכה במקום ולעיתים גם הליכה אחורה של ממש. היום למעשה אין לנו יכולת להגיע לירח בצורה מאויישת - טילי הטיטאן 5 אינם בשימוש עוד. וזה נכון לעוד מספר יכולות. מצד שני יש התקדמות עצומה בתחום המחשוב והאלקטרוניקה אבל אותה לפעמים קשה יותר לכמת (בדרך כלל מדברים על מהירות המטוס ולא מדברים על מהירות המעבד של המטוס למרות שזה אולי כבר לא פקטור שאין לו חשיבות...).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים