 |
05-03-2007, 07:36
|
 |
מנהל פורומי צבא ובטחון, מילואים והלוחות
|
|
חבר מתאריך: 07.04.02
הודעות: 23,839
|
|
|
|
חילופי גברי בראשות הועדה לאנרגיה אטומית, אולי גם חילופי גישות
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
מר צוללות ומר גרעין
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
מאת אמיר אורן
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://news.fresh.co.il/icons/haaretz.gif]
2.3.07
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
החילוף בראשות הוועדה לאנרגיה אטומית, פרנק הולך, חורב (כנראה) בא, מייצר הזדמנות לחיסכון בתחום הגרעיני לטובת יעדים לא פחות חשובים
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
התוכנית הגרעינית של ישראל דומה לפוליסת ביטוח: היא חשובה ולעת צרה אולי חיונית, אבל משעממת. משקיעים בה, ממתינים ומתכוננים לצורך, שמקווים שלא יתעורר, להשתמש בה. מאחר שמעטים האירועים הגלויים הקשורים בה, היא מסקרנת בעיקר ממשלות, מודיעין ומומחים. מתוך האובך הזה בקעו בדצמבר 2006 שתי נקודות, אחת חיצונית ואחת פנימית. ראש הממשלה, אהוד אולמרט, העלה את הגרעין הישראלי מן המחתרת, ומנכ"ל הוועדה לאנרגיה אטומית, גדעון פרנק, היה לשיאן הוותק בתפקידו.
שומרי הסודות מנסים עכשיו נואשות להחזיר את השד הגרעיני לבקבוק שאולמרט שבר. כזכור, האחרון נכשל בלשונו וכלל את ישראל ברשימת המעצמות הגרעיניות בראיון לערוץ טלוויזיה גרמני, באומרו ש"איראן, בגלוי, במפורש ובפומבי מאיימת למחות את ישראל מעל המפה. האם תוכלו לומר שזה אותו מפלס, כאשר הם חותרים להשיג נשק גרעיני, כמו אמריקה, צרפת, ישראל, רוסיה?" אילו ישראלי אחר היה מעז לומר את שאמר אולמרט, היו שליחי הממלכה נוקשים על דלתו ומעניקים לו שובר אירוח ברשת המלונות של יעקב גנות.
אבל לא לרשות כל ישראלי ניצב עו"ד רם כספי, המתנדב לאחרונה להגן על הממסד ועל העומד בראשו. ממשרד כספי כתבו לבעל הטור והבלשן וויליאם סאפייר, בניסיון כושל לשכנעו שהתחביר מלמד, כי אולמרט לא אמר מה שאמר.
פרנק, התפרסם השבוע ואושר רשמית, החליט לסיים את תפקידו ויעשה זאת בקרוב, לאחר העברה מסודרת של המקל הגרעיני ליורשו. המועמד המוביל הוא שאול חורב, עוזר שר הביטחון לאמצעים מיוחדים (אמ"ם), שהיה משנהו של פרנק בין נובמבר 2000 למארס 2001 ויצא מהוועדה לאנרגיה אטומית בפתאומיות דומה לזאת שליוותה את הגעתו אליה. פרנק -המגדל גם זיתים - וחורב מתגוררים בשרון, באותו מושב.
מרתיעים או מיירטים
עם או בלי קשר לאי-הנחת מדברי מאולמרט, החליט פרנק כי די לו ב-14 שנות ניהול הוועדה לאנרגיה אטומית. פרנק, בן 63, צמח בתחום הגרעיני וכיהן בתפקיד בעוד מעליו באים והולכים שישה ראשי ממשלה. קביעותו, לעומת ארעיותם, הגדילה את השפעתו. בתקופתו נכפתה על הוועדה לאנרגיה אטומית הכרה במציאות של עולם פתוח לתקשורת, דל סודות. הדיפלומטיה הגרעינית של ישראל, במטה הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) בווינה ובוועידות אחרות, נעשתה פומבית יותר.
עד כדי כך התרגל העולם ליכולת הגרעינית הישראלית, עד שבציבור הישראלי שוכחים שהמחלוקת אינה צריכה להסתיים בסוגיית היסוד. השאלה האמיתית, איננה "האם", אלא "על חשבון מה?": האמנם השקל האחרון, לא הראשון, המופנה שנה-שנה ליכולת הגרעינית, אינו גורע מהשקלים שאפשר היה להקציב, למשל, ליירוט קטיושות? האם למען ההרתעה הנחשבת בעולם "אסטרטגית" אין ישראל פוגעת באמצעים "טקטיים", עד שהיא נחבלת אנושות במערכות צבאיות ומכרסמת באותה הרתעה?
היסטורית, זה ויכוח שעימת את יגאל אלון ויצחק רבין עם משה דיין ושמעון פרס. ובמונחי שנות ה-60: אחדות העבודה נגד רפ"י, המטכ"ל מול משרד הביטחון. הד לכך ביחסי רבין-פרס נשמע גם בהיותם לראש הממשלה נגד שר הביטחון. רמטכ"ל נבחן במלחמה של היום, לא בהכנותיו לזאת של מחרתיים. לפרטים נא לפנות לדן חלוץ, שמעולם לא הסתיר שבעניין זה, הוא רביניסט.
מ-1976 עד 1986 היה מנכ"ל הוועדה לאנרגיה אטומית תת-אלוף בדימוס עוזי עילם. אחר כך חזר עילם למערכת הביטחון כראש המחקר, הפיתוח וארגון התשתית הטכנולוגית (מפא"ת). בעקבות מלחמת 1991 הוקם אגף אמ"ם ובראשו מפקד חיל האוויר לשעבר, האלוף במילואים עמוס לפידות. גם אחריו בא ראש אמ"ם ממילואי צמרת חיל האוויר - תא"ל עוזי רוזן. כך גם בתוך צה"ל: ראשות חטיבת אמ"ם נשמרה לבכירי חיל האוויר.
לתוך המונופול האווירי הסתנן, כצוללת לנמל אויב, שאול חורב, שאין לבלבל בינו לבין יחיאל חורב, אולי הפקיד הבכיר היחיד הוותיק בתפקידו גם מפרנק (20 שנים כממונה על הביטחון במערכת הביטחון). תא"ל במילואים שאול חורב שאף לפקד על חיל הים, שם שירת בסטי"לים ובצוללות עד לראשות מספן ים, סגנות המפקד. כשפרש, כבר היה "מר צוללות" של חיל הים, כמפקד שייטת הצוללות לשעבר שפיקח בשנות ה-90 על התכנון והבנייה בגרמניה של הצוללות החדישות מדגם "דולפין". כקצין וכאזרח היה ועודנו הימאי היחיד, הלא-אוויראי היחיד, כראש חטיבת אמ"ם במטכ"ל וכעוזר שר הביטחון לאמ"ם.
הישרדות ומכה שנייה
בהרצאה ב-1997, על "מרכיב הים בביטחון ישראל", הציף חורב את דעותיו. הוא שיבח "שיטת תקיפה חדשה, שיגור טילי שיוט בעלי טווח גדול מאלף מיילים, דיוק פגיעה מצוין וראש קרבי, מצוללות ומספינות שטח. הם מעניקים יתרונות של תקיפת מטרות יבשה ללא סיכון חיי טייסים, שיגור מתוך כלים ימיים ללא בסיסים יבשתיים ומסלול מעוף מעל מדינות, ללא צורך באישורן". חורב דיבר על האמריקאים, כמובן, והקפיד לומר כי קשה להעריך "עד כמה תרחישים דומים ישימים לצה"ל". הוא לא התייחס לדיונים המלומדים בציי העולם על חשיבותם להרתעה, להישרדות ולכושר מהלומה שנייה, אך טען כי "החזרת שטחים ואיבוד עומק אסטרטגי תמורת חוזי שלום מחייבים ניצול יתר של הממד הימי".
אם מינוי חורב לתפקידיו הביטחוניים בתחום האמצעים המיוחדים שיקף - ואולי השפיע על - מגמה חדשה, ימית, בתחום שהיה אווירי למהדרין, האם מינויו למנכ"ל הוועדה לאנרגיה אטומית במקומו של אזרח מובהק יסמן תפנית לכיוון הביטחוני? לא בהכרח. מעמד הוועדה והעומד בראשה נובע מכוח אישיותו, יותר מאשר מהרקע שלו. לפרנק היו נוכחות, רהיטות ובקיאות. חורב ייאלץ להוכיח שאינו רק בורג אפור, אם גם חשוב, במערכת; שהצוללת שותקת במעמקים, אך יודעת לדבר בחוץ.
שדולת הקהילה הגרעינית בישראל מתבססת על נגישותם הישירה של ראשיה למקבלי ההחלטות, פיצוי על העדרם של ועדי אלפי עובדים, בעלי מנופים פוליטיים, בתעשיות הביטחוניות. כמעט יובל שנים לאחר תחילת העבודות בדימונה, מוסכם על רוב הציבור בישראל שצריך לשמור על הקיים ולהשקיע בפיתוח העתיד.
מה שאינו מוסכם, כי אינו ידוע לפרטיו, הוא מחיר הגרעין, אם לא מחשש לבזבוז, לפחות מזווית ההשקעות בנושאים אחרים. לנתונים אלה נחשפים רק מעטים, ביניהם תת-ועדת החוץ והביטחון בכנסת (צחי הנגבי, עמי איילון, בנימין נתניהו, סילבן שלום ואפי איתם) ותת-ועדת מומחים לעניין תקציב הביטחון, בהשתתפות האלופים במילואים איתן בן-אליהו ואילן בירן, החשב הכללי לשעבר ניר גלעד ואיש המועצה לביטחון לאומי איתמר יער. התחלופה בראשות הוועדה לאנרגיה אטומית, בין השכנים באותו מושב בשרון, יכולה להיות שעת כושר לחיסכון במשק הגרעיני, לטובת יעדים נחוצים לא פחות.
_____________________________________
אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!
© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il
|
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
