|
וורט לשבת: פרשת המן, הנסיון, הכפייה הדתית, פורים ותפקיד החילונות.
החלטתי לכתוב את זה משום שהשבוע כאשר הצעתי לחבר מתחזק לבוא איתי למנחה הוא סירב. כאשר שאלתי אותו מדוע הוא ענה שהוא מרגיש שזה צריך לבוא ממנו.
הוא אף אמר שגם כאשר הוא רואה ברחוב מישהו עם דוכן תפילין שמציע לו להניח הוא מסרב - לא מפני שהוא לא רוצה להניח אלא מפני שהוא מרגיש שזה צריך לבוא ממנו.
השבוע שמעתי שיעור של הרב שרקי שמתייחס בדיוק לנקודה הזו:
בפרשת המן (בפרשת בשלח) כתוב:
ציטוט:
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן-הַשָּׁמָיִם; וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ דְּבַר-יוֹם בְּיוֹמוֹ, לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי אִם-לֹא.
|
יש פה נסיון שמנסה הקב"ה את העם זה ברור. אבל לא ברור:
1. מהו הנסיון?
2. מה פירוש הביטוי "הילך בתורתי"? ניסוח יותר סביר היה צריך להיות למשל הילך בדרכי תורתי, או היקיים את תורתי.
3. על איזו תורה מדובר? הרי לא ניתנה עדיין תורה!!!
ננסה לתת את התשובות ממה שכתוב בהמשך:
ציטוט:
ה וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי, וְהֵכִינוּ אֵת אֲשֶׁר-יָבִיאוּ; וְהָיָה מִשְׁנֶה, עַל אֲשֶׁר-יִלְקְטוּ יוֹם יוֹם.
|
את הפסוק הזה אומר ה' למשה אבל משה לא אומר אותו לכל העם (כי לא כתוב "לאמר").
ציטוט:
יא וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. יב שָׁמַעְתִּי, אֶת-תְּלוּנֹּת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--דַּבֵּר אֲלֵהֶם לֵאמֹר בֵּין הָעַרְבַּיִם תֹּאכְלוּ בָשָׂר, וּבַבֹּקֶר תִּשְׂבְּעוּ-לָחֶם; וִידַעְתֶּם, כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. יג וַיְהִי בָעֶרֶב--וַתַּעַל הַשְּׂלָו, וַתְּכַס אֶת-הַמַּחֲנֶה; וּבַבֹּקֶר, הָיְתָה שִׁכְבַת הַטַּל, סָבִיב, לַמַּחֲנֶה. יד וַתַּעַל, שִׁכְבַת הַטָּל; וְהִנֵּה עַל-פְּנֵי הַמִּדְבָּר, דַּק מְחֻסְפָּס--דַּק כַּכְּפֹר, עַל-הָאָרֶץ. טו וַיִּרְאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-אָחִיו מָן הוּא--כִּי לֹא יָדְעוּ, מַה-הוּא;וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, אֲלֵהֶם, הוּא הַלֶּחֶם, אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה לָכֶם לְאָכְלָה. טז זֶה הַדָּבָר, אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה, לִקְטוּ מִמֶּנּוּ, אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ: עֹמֶר לַגֻּלְגֹּלֶת, מִסְפַּר נַפְשֹׁתֵיכֶם--אִישׁ לַאֲשֶׁר בְּאָהֳלוֹ, תִּקָּחוּ. יז וַיַּעֲשׂוּ-כֵן, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיִּלְקְטוּ, הַמַּרְבֶּה וְהַמַּמְעִיט. יח וַיָּמֹדּוּ בָעֹמֶר--וְלֹא הֶעְדִּיף הַמַּרְבֶּה, וְהַמַּמְעִיט לֹא הֶחְסִיר: אִישׁ לְפִי-אָכְלוֹ, לָקָטוּ.
...
|
כלומר - בני ישראל מצד איזה דבר פנימי בתוכם לקחו כמות המספיקה בדיוק ליום אחד.
אבל עכשיו באה הכפייה מצד משה:
ציטוט:
|
יט וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, אֲלֵהֶם: אִישׁ, אַל-יוֹתֵר מִמֶּנּוּ עַד-בֹּקֶר.
|
ומה תגובת העם?
ציטוט:
|
וְלֹא-שָׁמְעוּ אֶל-מֹשֶׁה, וַיּוֹתִרוּ אֲנָשִׁים מִמֶּנּוּ עַד-בֹּקֶר, וַיָּרֻם תּוֹלָעִים, וַיִּבְאַשׁ; וַיִּקְצֹף עֲלֵהֶם, מֹשֶׁה.
|
כלומר דווקא בגלל שמשה אמר הם הותירו ממנו עד בוקר, אם משה לא היה אומר הם לא היו מותירים כי הרי כתוב: "איש לפי אכלו לקטו" הם לא התכוונו להשאיר.
ציטוט:
כא וַיִּלְקְטוּ אֹתוֹ בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר, אִישׁ כְּפִי אָכְלוֹ; וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ, וְנָמָס. כב וַיְהִי בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי, לָקְטוּ לֶחֶם מִשְׁנֶה--שְׁנֵי הָעֹמֶר, לָאֶחָד; וַיָּבֹאוּ כָּל-נְשִׂיאֵי הָעֵדָה, וַיַּגִּידוּ לְמֹשֶׁה.
|
כלומר פתאם ביום שישי העם מלקט כמות כפולה מתוך איזו אינטואיציה. מה קורה מייד אחר כך?
המלשינים רצים אל משה להודיע לו שהעם חוטא (הם חשבו שהעם לקח כמות כפולה כדי להותיר ממנו והרי לאחר שקצף משה הם הבינו שאסור אך עכשיו שוב פעם חוזרים על ה"חטא").
מה תגובת משה?
ציטוט:
כג וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה--שַׁבָּתוֹן שַׁבַּת-קֹדֶשׁ לַיהוָה, מָחָר: אֵת אֲשֶׁר-תֹּאפוּ אֵפוּ, וְאֵת אֲשֶׁר-תְּבַשְּׁלוּ בַּשֵּׁלוּ, וְאֵת כָּל-הָעֹדֵף, הַנִּיחוּ לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד-הַבֹּקֶר. כד וַיַּנִּיחוּ אֹתוֹ עַד-הַבֹּקֶר, כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה; וְלֹא הִבְאִישׁ, וְרִמָּה לֹא-הָיְתָה בּוֹ.
|
אבל מייד משה כופה עליהם (עוד הפעם) ומצווה:
ציטוט:
|
כה וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אִכְלֻהוּ הַיּוֹם, כִּי-שַׁבָּת הַיּוֹם לַיהוָה: הַיּוֹם, לֹא תִמְצָאֻהוּ בַּשָּׂדֶה. כו שֵׁשֶׁת יָמִים, תִּלְקְטֻהוּ; וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת, לֹא יִהְיֶה-בּוֹ.
|
וכי העם התכוון ללקט ביום השבת? הרי כתוב שהם לקחו כמות כפולה כדי לא ללקט בשבת!
אבל עכשיו לאחר הכפייה:
ציטוט:
|
כז וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, יָצְאוּ מִן-הָעָם לִלְקֹט; וְלֹא, מָצָאוּ.
|
כלומר -
מה רואים כאן?
שהעם רוצה לקיים את התורה מפנימיותו כמו האבות שעליהם נאמר שקיימו את התורה כולה.
נדמה לי שיש אפילו איזה מדרש על כך שכאשר באו המלאכים אל אברהם אבינו הוא נתן להם לאכול מצות כי זה היה פסח!!!
מה לאברהם אבינו ולפסח?
אלא שהאבות קיימו את התורה מדעתם - החיים שלהם היא התורה!
וזה בדיוק הנסיון שמנסה הקב"ה את העם "הילך בתורתי" כלומר האם התורה נובעת מפנימיות האומה?
לכן ברגע שהעם ממרה את פי משה הוא עומד בניסיון!!! כי הוא מוכיח שהתורה נובעת מפנימיותו ולא מציווי חיצוני!
נעבור להמשך בפרשתינו פרשת יתרו:
מעמד הר סיני.
"ויתיצבו בתחתית ההר אמר רב אבדימי בר חמא בר חסא מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא עליהם את ההר כגיגית ואמר להם אם אתם מקבלים התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם"
כלומר יש לפנינו (עוד פעם) כפייה - הפעם מצידו של הקב"ה.
ולכן יש פה בעיה.
יכול אדם מישראל לומר לעצמו "אם התורה נכפתה עלי, אולי זה באמת משהו שלא מתאים לי, לנפש שלי?"
השאלה הזו ניסרה בחלל זמן רב - עד הגלות הראשונה.
מדוע עד הגלות הראשונה?
משום שההתיישבות בארץ הייתה המשך ישיר של הכפייה בהר סיני.
אבל משנחרב הבית הראשון ויצאו לגלות, בסוף הגלות היה פורים!
ומה קרה בפורים?
"הדר וקבלוה בימי אחשרוש " - כלומר חזרו וקבלו עליהם את התורה מעצמם!
אבל התיקון עדיין לא הושלם?
מדוע? משום שנכון שקיבלו את התורה מרצון, אבל זה היה בגלות. ובגלות עומדות בפני היהודי שתי אפשרויות: או שאתה יהודי שומר מצוות או שאתה מתבולל וממילא לא שייך לעם!
ולכן הקב"ה ברחמיו וברוב חסדיו עשה את רוב העם היום חילונים!
מדוע?
כדי להשלים את התיקון, כדי שיהיה "הדר וקיבלוה" בארץ ישראל, בסביבה הטבעית שלנו.
ואז נוכיח שהתורה באמת נובעת מפנימיותינו ולא משום שהיא נכפתה עלינו ע"י הקב"ה.
שבת שלום ומבורך.
_____________________________________
|
ראשי
צ'אט
09-02-2007, 01:03
מצב כלאיים
