קטע קצר שנכתב לקראת המסע לפולין, ואמור להיקרא במהלכו;



אנשים מאמינים..

אנשים מאמינים כי ברי-מזל הם אלו אשר ניצלו מן השואה,
סבתא אומרת כי ברי-מזל הם אלו הזועקים אלינו מן האדמה.

אנשים מאמינים כי השואה חלפה מן העולם,
סבתא אומרת כי היא חיה אף יותר מכולם.

אנשים מאמינים כי כל סוף הוא התחלה חדשה,
ורק סבתא אומרת כי המילה האחרונה עדיין לא נאמרה.



אנשים מאמינים..

ורק סבתא לא.

לא הרגשתי שום רגש. טקסט יפה, אבל חסר רגש ממשי.

puzpuz.

שיר מרגש כתבת אני מאוד אהבתי והזהדתי
עם כל מילה אסור שהשואה תישכח
במיוחד בימים אלו שבאו עם מכחשי השואה
האומרים מילים חסרות שחר ואטימ ות למציאות
מאחלת לך שהשיר יוקרא בקול גדול שם
כדי שכולם ידעו שאכן השואה התקיימה
וכן קראתה

עינת
כדי שנמשיך לשמר את זיכרונה
ולעולם אבל לעולם לא נשכח אותה

שלום ושבת שלום,

עשית לי משהו.
בהתחלה, חשבתי על המילים,ואמרתי בלב - יש כאן אימרת צדק.
וכשנכנסתי לעומק, מה זה בעצם האנשים שמאמינים. במה הם מאמינים בדיוק ?
וזה רק מחזק לי, שאנשים חיים בהכחשה. על החיים הנוכחיים שלהם ועל המסר שאנחנו אמורים ללמוד מהאירוע הזה.

הרגשתי הרבה חוזק במילים.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.