אז ככה, לפני שנה התנדבתי במועדונית לילדים בעלי צרכים מיוחדים, שם פגשתי חונך (כלומר, מדריך, שנמצא עם הילדים ומשחק איתם) שבעבר היה גם חניך, יש לו תסמונת דאון.
הבחור בן 19 עכשיו. הוא כבר עזב את המועדונית למקום אחר בו הוא חונך.. והשנה הפסקתי זמנית עם המקום בגלל העומס בלימודים, והעובדה שאני מדריכה בנוע"ל.

במשך שנה שעברה הוא כל פעם שנפגשנו רצה לחבק אותי, ואהב לדבר איתי.. ולא אהבתי את המגע.. אני לא אוהבת לחבק אנשים שאני לא ממש חברה שלהם, ולא ממש חשה בנוח עם חיבוקים כאלה (עצם זה שהוא בחור, גורם לי לאי נעימות) כשהצלחתי להתחמק באלגנטיות מהחיבוקים האלו, הוא תמיד היה שואל "אה.. מה עם החיבוק שלי?" לא שכחת משהו?" כן, זה חמוד, אבל עדיין, אני לא ממש אוהבת את זה. בכל זאת, היינו מיודדים.

איכשהו הוא הצליח להשיג את הפלאפון שלי, והשנה הוא התחיל להתקשר אליי מדי פעם, לשאול אותי אם אני אגיע למועדונית השבוע.. ואני מרגישה חרא עם עצמי כי הפסקתי השנה עם המועדונית, וכל פעם מחדש אני צריכה להגיד לו שיש לי דברים. ואני מאוד עסוקה- וזאת אמת. אני חושבת שחלקכם שמעתם גם על מעיין בן חורין, היא באה מהמועצה שלי, והיא גרה ביישוב שלו, כשהיא נרצחה הוא התקשר אלי, להגיד לי לשמור על עצמי.. וכו'. היו עוד מקרים דומים, אבל אני חושבת שמספיק דוגמאות.

יש לי הרגשה מאוד חזקה שהוא מעוניין בי ביותר מידידה.. עכשיו, הוא בחור באמת נפלא. אבל אני באמת שלא מעוניינת בקשר כזה, אני לא אוהבת לסנן אותו, אבל השיחות שלנו מעיקות. אני מרגישה שאני אדם נורא, וממש כואב לי להגיד את זה. אני לא רוצה לפגוע בו בשום אופן, אבל אני גם רוצה שהוא ירפה ממני. שלא יתייחס אלי כ"כ הרבה.

אני לא רוצה לפגוע בו, אני מרגישה מגעיל עם עצמי.. אוף, מה לעשות?

מצטערת שכתבתי הרבה, אבל אני מנסה שתבינו טוב את הסיטואציה..
תודה מראש..

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

רואים בהודעה שאת באמת ילדה טובה ... ושבאמת כואב לך העניין ... לדעתי את צריכה להסביר לו את העניין שאת לא רוצה יותר מידידות ושאת בתקופה עמוסה עכשיו ... ובקשר לחיבוקים ... לדעתי את צריכה לחבק אותו אם את מרגישה שהוא ידיד שלך או חשוב לך =/ כי אם מישהו דוחה חיבוק שלך זה כזה מייבש ומשדר קרירות נוראית =/

אז זהו, שהוא לא ממש אומר את זה, וגם לא נראה לי שהוא יגיד, זה פשוט מה שהוא משדר כל הזמן אני לא אכנס לפרטים.

כשהוא ביקש חיבוק תמיד נתתי לו, אני לא מסרבת לחיבוקים, זה באמת מייבש =/
אוף.. אז להמשיך לדבר איתו ואח"כ נראה מה יקרה? אני לא הכי נהנת מהשיחות האלו.. אוף.

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

אם לשפוט לפי שני האופים חחח זה לא בדיוק משאלת הלב שלך להיות חברה שלו או אפילו להיות איתו בקשר ידידות ... במיוחד שאמרת שיש לו תסמונת דאון ... שיש לי הרגשה שגם זה לא בדיוק עוזר ...
בכל מקרה ... תנסי להסביר לו את זה שזה לא ילך ביניכם אין מה לעשות =/

אוי, זה נשמע לא משהו. אלה פשוט שיחות מעיקות.. אני מנסה לזרום.. אבל אני פשוט לא נהנת. אני רק רוצה להבהיר, אני לא מעוניינת בקשר לא בגלל התסמונת, אלא בגלל שפשוט מעיק לדבר איתו, יש ילדים במועדונית שאני נהנת להיות איתם, פשוט כיף להיות לידם, השיחה זורמת.. האווירה נעימה.
הוא ממש חמוד, אבל זה פשוט לא זה. הכל נורא כבד. קשה להסביר

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

זה באמת מצב לא נעים. לי היה משהו דומה ודחיתי אותו ובסוף היא ירדה מזה.

אבל, שמעתי על מלא אנשים שדחייה לא עזרה. זה נותן לפעמים תקוות קטנות למי שמועניין, ואז לא רק שאתה גורם צער לבחורה אלא שזה לא נגמר. אני יודע שלדבר איתו על זה, זה לא פיתרון טוב, כי אתה לא יכול ליפול על מישהי ולומר לה- "שמעי, אני יודע שאת מעוניינת בקשר איתי, אבל אני לא מעוניין בקשר איתך". זה גם יכול להביא למצב שמאוד יביך אותך.

מה הייתי עושה? הייתי משדר קרירות. לא קרירות מגעילה, אלא דיסטאנס כזה. כי אם אני שם את עצמי בצד האחר נראה לי שהייתי מבין שאם מישהי שומרת ממני דיסטאנס היא כנראה לא מעונינת בי. ואם מגיעים למצב שהוא באמת שואל אותך ומתייחס לזה, אז להגיד בעדינות כמה שאפשר שלא רצית שהוא יפתח ציפיות כלפייך וכו'.

את לא אדם נורא. לא צריך להיות לך ייסורי מצפון שמישהו לא מוצא חן בעינייך. זה סתם הלקאה עצמית ואין בה שום צורך, באמת חבל.

דבר אחרון, כל הכבוד על העניין של ההתנדבות. לי בעבר היה נסיון בהתנדבות במועדונית של ילדים עם בעיות בבית, זה מביא סיפוק אדיר. מנסיון בהתנדבות עם נכים, תסמונת דאון, פיגור וכו' היה לי נסיון קצר וזה מאוד מביך אותי וקשה לי עם זה. אבל מחברים שמתנדבים בזה אני מבין שזה מאוד מספק, חשוב, וגם מאוד מהנה. בהתחלה יש ייסורי מצפון שמפסיקים אבל זה עובר.. לי לפחות זה עבר. אפשר להגיד לו שלא יזכיר לך את זה כי זה קשה לך.
בהצלחה!

דיסטאנס לא תמיד עוזר ... אם הוא מאוהב בה גם עם דיטאנס בלי סיטאנס הוא ימשיך לפנות אליה ... זה לא יעזור ... וגם אם תגידי לו שאת לא רוצה שתפגשו וזה ... עדיין יש מצב שהוא ימשיך להיות איתך בקשר ... כי אם אוהבים מישהו לא מוותרים עליו בקלות =/

גם לי ממש קשה לפגוע באנשים... אף פעם לא היה לי את האומץ. אבל למדתי שככל שאתה גורר את זה ככה זה יותר קשה ולכן עדיף פשוט לדבר איתם ישירות איך אתה מרגיש, ולנסות להיות כמה שיותר עדינים. חשוב שלא תגרמי לו להרגיש כאילו את מרחמת עליו או משהו.. כי זה אף פעם לא מוביל לשום מקום טוב.

דווקא הבריחה מלהתמודד מול האמת יכולה לפגוע בו יותר מאשר שתבואי ותגידי לו שאת לא מעוניינת

לא..אני לא צוחק..

וכן לפעמים עדיף לשקר, מלפגוע.

או שתגידי לו שאת מחלקת חיבוקים רק לידידים מסויימים מאד.

הלוואי על כולנו דאגות שכאלו...נשמה טובה אתה.

בדיוק מה שרשמת פה - את צריכה להגיד לו בטלפון.