The resignation of IDF Chief of General Staff Lt.-Gen. Dan Halutz, was
unavoidable for two reasons. The first is that the aggression and hostility
toward him in recent months was unbearable. I personally do not remember
anyone enduring such pressure as a public officer. The second reason is that
the war in Lebanon was a failure, and we cannot ignore that. Blame for the
failure ultimately lay on Halutz¹s shoulders.
I want to mention three reasons why Israel failed in the second Lebanon
campaign and their connection to Halutz.
First, embarking on a war without a full picture of what you want to achieve
by its end is a recipe for disaster. The unexpected will be taken care of by
commanders as a war progresses, but initial war aims need to be clearly
defined. The chief of staff should have known at the beginning of the war
what those goals were. But instead, Israel embarked on an open-ended war
without an exit strategy.
Second, it seems that there are two armies in the Israel Defense Forces: the
air force and the ground forces. In the air force, when an order is given,
the person who gives it can be pretty sure that it will be carried out to
the spirit and the letter. In the ground forces, on the other hand, there is
no such guarantee. Those who came up through the ranks and know how ground
forces operate know that they have to keep watch to see an order carried
through.
Halutz, apparently, did not fully comprehend the cultural differences
between the air force and the ground forces. He was unaware of a potential
gap between orders sent down from the General Staff and the expected
performance of the Northern Command during the war.
Third, the war revealed the insufficient operational performance of the
ground forces. Even when their orders were well-articulated, the ground
forces, in many cases, did not fulfill their mission * sometimes for
justified reasons, and sometimes from a lack of determination. Nevertheless,
he who takes an army to war needs to know what he has in his battle pack.
I want to believe that if Halutz had realized been aware of three issues on
July 12, he would have not gone to war. But to think that merely replacing
him will remedy everything is a serious mistake.
The next chief of staff will have to deal with what he believes are the
lessons of the war, while simultaneously having to change the culture of the
IDF if he wants those lessons implemented. By ³culture,² I mean everything
from the inconsistent inclination to fulfill an order to the deteriorating
dress codes and behavior of soldiers. The IDF has to close the gap between
itself and Israel¹s civilian society in professionalism, accuracy and
reliability.
The next chief of staff should not attempt to make the military more
suitable for another round with Hizbullah, because history shows that every
war is different. The army¹s general capabilities and its culture need to be
overhauled.
Halutz understood the war was not a success. I have known him for more than
30 years; he is an exceptional figure, very different from the image
projected by the media. Halutz was the number one general in Israel¹s
military landscape to lead both the IDF¹s cultural revolution and the
preparation for a possible conflict with Iran. If he had kept the support of
the nation, he could have continued to serve, but there is only so much
pressure one can take. He had no alternative but to resign.

Major General (res.) Giora Rom, a combat pilot, headed the Israel Air
Force¹s general staff and served as Israel¹s military attache in Washington
and director general of the Jewish Agency.

http://www.iafe.net
הגלריה שלי

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/765311.html

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

לא ידעתי שההבדל בין להתאמן באופן סדיר ושוטף ולקבל אמצעים לבין לא להתאמן שנים, לטחון בט"ש ולהסתדר עם ציוד מ-73 הוא "הבדל תרבותי".
מר רום מנסה להקל מעט על חבר בשעת צרה - וזה יפה. הוא מציין את זכויותיו של חלוץ וטוב שכך (ואסור שנשכח אותן!). אבל הוא עושה "מעשה בלעם הפוך": מהמאמר עולה שחלוץ, בשל היותו איש ח"א, לא ידע מהן יכולותיו של צבא היבשה, לא כל שכן איך להפעילן. וזה, לרמטכ"ל, בלתי נסלח!

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

ציטוט:

במקור נכתב על ידי shlomz לא ידעתי שההבדל בין להתאמן באופן סדיר ושוטף ולקבל אמצעים לבין לא להתאמן שנים, לטחון בט"ש ולהסתדר עם ציוד מ-73 הוא "הבדל תרבותי". מר רום מנסה להקל מעט על חבר בשעת צרה - וזה יפה. הוא מציין את זכויותיו של חלוץ וטוב שכך (ואסור שנשכח אותן!). אבל הוא עושה "מעשה בלעם הפוך": מהמאמר עולה שחלוץ, בשל היותו איש ח"א, לא ידע מהן יכולותיו של צבא היבשה, לא כל שכן איך להפעילן. וזה, לרמטכ"ל, בלתי נסלח!

לא כל כך פשוט...
האם היה רמטכ"ל אחד עד חלוץ שידע משהו על יכולותיו של חיל האויר או על איך להפעיל את חיל האויר? (אולי לסקוב...)....למה רמטכ"ל ירוק לא צריך להכיר את חיל האויר (ששווה ערך בהשפעתו על שדה הקרב לצבא היבשה..לפעמים משפיע יותר, לפעמים משפיע פחות אבל סה"כ במלחמות המודרניות נראה שהשפעתם שווה פחות או יותר) אבל רמטכ"ל כחול כן צריך לדעת איך להפעיל את הצבא הירוק? התשובה היא פשוטה: במערכת כיום אי אפשר לדעת גם וגם, רמטכ"ל כחול יאלץ להפעיל את הירוקים לפי הנחיות הגנרלים הירוקים בדיוק כמו שרמטכ"ל ירוק מפעיל את חיל האויר בדיוק כמו שמפקד חיל האויר אומר לו (אני כמובן מקצין מעט את התמונה..אבל העיקרון ברור..)
במערכת אחרת, שאולי נבנה בהמשך (צבא מקצועי, אקדמיות צבאיות רציניות וכו'.) יתכן ונצליח לייצר את הקציו שיודע גם את זה וגם את זה (אני לא בטוח שנצליח והאמת שאני לא בטוח שבמערכת מורכבת כמו שדה הקרב של המאה ה21 זה אפשרי או כדאי בכלל..).
כל טוב.
אמיל.

!Ya Gotta Believe

ציטוט:

במקור נכתב על ידי emile-a למה רמטכ"ל ירוק לא צריך להכיר את חיל האויר (ששווה ערך בהשפעתו על שדה הקרב לצבא היבשה..לפעמים משפיע יותר, לפעמים משפיע פחות אבל סה"כ במלחמות המודרניות נראה שהשפעתם שווה פחות או יותר) אבל רמטכ"ל כחול כן צריך לדעת איך להפעיל את הצבא הירוק?

להבנתי, כל רמטכ"ל חייב להכיר את יכולות ומגבלות כל הכוחות שתחת פיקודו. אולי לא ברמה של מהירות מירבית של צפע ועלות שע"מ של 6ב גל, אבל כן לדעת ולהבין איך המערכות עובדות: זמני תגובה, אילוצים, איומים רלוונטיים, יתרונות יחסיים, וכו' וכו'.

אמיל, אל תבין אותי לא נכון: אין לי שום דבר רע לומר על ח"א (טוב, אולי יש כמה, אבל כולם מקנאה ), לא ספציפית למערכה האחרונה ולא באופן כללי כזרוע שבה תלוי חלק נכבד מההצלחה במלחמה. אני מכיר ויודע מהם ההבדלים שבין תפיסת העולם הירוקה והכחולה - לטוב ולרע (אני אפילו זוכר את "הלם התרבות" שאני עברתי במעבר מהביס"ט לסאנור). ועדיין, ניתן, לדעתי, להסביר חלק גדול מהפערים שבין ביצועי ח"א לביצועי כוחות היבשה בקיץ שעבר בפערים בהשקעה השונה שכל זרוע קיבלה. האם ישנה טייסת בח"א שלא התאמנה, כמסגרת, במשך שנה? האם ח"א נפגע משעבוד הצבא למשימות בט"ש כמו יתר צה"ל? ואני יכול להעלות עוד המון שאלות שכאלה.

אין ספק שיש סיבה להעדפה שח"א מקבל בתקציב. אני גם מאמין שהיא מוצדקת. אבל, הגענו למצב שבו כוחות החי"ר, החת"ם והחש"ן שלנו נוונו מבחינה מקצועית, הרבה מעבר לסביר. וגם לכך, אגב, אחראי רא"ל חלוץ (אם כי ניתן לציין לפחות עוד שניים שקדמו לו כשותפים לכך).

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

ציטוט:

במקור נכתב על ידי shlomz להבנתי, כל רמטכ"ל חייב להכיר את יכולות ומגבלות כל הכוחות שתחת פיקודו. אולי לא ברמה של מהירות מירבית של צפע ועלות שע"מ של 6ב גל, אבל כן לדעת ולהבין איך המערכות עובדות: זמני תגובה, אילוצים, איומים רלוונטיים, יתרונות יחסיים, וכו' וכו'. אמיל, אל תבין אותי לא נכון: אין לי שום דבר רע לומר על ח"א (טוב, אולי יש כמה, אבל כולם מקנאה ), לא ספציפית למערכה האחרונה ולא באופן כללי כזרוע שבה תלוי חלק נכבד מההצלחה במלחמה. אני מכיר ויודע מהם ההבדלים שבין תפיסת העולם הירוקה והכחולה - לטוב ולרע (אני אפילו זוכר את "הלם התרבות" שאני עברתי במעבר מהביס"ט לסאנור). ועדיין, ניתן, לדעתי, להסביר חלק גדול מהפערים שבין ביצועי ח"א לביצועי כוחות היבשה בקיץ שעבר בפערים בהשקעה השונה שכל זרוע קיבלה. האם ישנה טייסת בח"א שלא התאמנה, כמסגרת, במשך שנה? האם ח"א נפגע משעבוד הצבא למשימות בט"ש כמו יתר צה"ל? ואני יכול להעלות עוד המון שאלות שכאלה. אין ספק שיש סיבה להעדפה שח"א מקבל בתקציב. אני גם מאמין שהיא מוצדקת. אבל, הגענו למצב שבו כוחות החי"ר, החת"ם והחש"ן שלנו נוונו מבחינה מקצועית, הרבה מעבר לסביר. וגם לכך, אגב, אחראי רא"ל חלוץ (אם כי ניתן לציין לפחות עוד שניים שקדמו לו כשותפים לכך).

אין ספק- צריך להשקיע הרבה יותר בכוחות היבשה הלוחמים.
הרבה מהכסף יכול וצריך לבוא מתיעדוף שונה והתיעלות בתוך הצבא הירוק עצמו, וחלק בהחלט צריך לבוא מתיעדוף כלל צה"לי.
אין ספק שחיל האיר נפגע הרבה פחות מהבט"ש....אבל הדיון שלנו היו שונה בהחלט דנו ברמטכ"ל....שוב אני מציין שכיום אין אפשרות שרמטכ"ל ירוק יכיר היטב את חיל האויר ואין אפשרות שרמטכ"ל כחול יכיר היטב את צבא היבשה, אלו המגבלות כיום, לא תהיה היכרות מעבר להיכרות בסיסית.
זה לא צריך להפתיע אף אחד, אני לא חושב שיש הרבה מומחים לרפואת עור שהם גם מומחים למחלות לב, ככה זה במקצועות מסובכים שלוקח בהם למעלה מעשור על מנת להבין בהם משהו...
אמיל.

!Ya Gotta Believe

ציטוט:

במקור נכתב על ידי emile-a זה לא צריך להפתיע אף אחד, אני לא חושב שיש הרבה מומחים לרפואת עור שהם גם מומחים למחלות לב, ככה זה במקצועות מסובכים שלוקח בהם למעלה מעשור על מנת להבין בהם משהו...

אני חושב שיש הבדל בסיסי בין התפיסות שלנו את תפקיד הרמטכ"ל. לדעתי, הרמטכ"ל הוא בראש ובראשונה המצביא העליון של מדינת ישראל - כלומר זה שאחריותו הראשונה במעלה להוביל את צה"ל לניצחון בשדה המערכה. מצביא, שאינו מכיר את יכולות כוחותיו, אינו ראוי לשמו. אם נתייחס לאמירתו המפורסמת של רא"ל חלוץ - באמת לא צריך להיות כבשה בשביל להפוך לרועה, אבל אם אתה לא יודע מה כבשים אוכלות, לאן הן נוטות ללכת, איך לדאוג שכלבי הרועים יעבדו כמו שצריך, היכן השדות היותר מוצלחים - אתה כנראה לא רועה מוצלח במיוחד...
אגב, את שיטתך אפשר להחיל גם על דרגים נמוכים יותר: האם אתה לא מצפה ממפקד אוגדה שידע להפעיל מסק"רים? ממח"ט איש שריון שידע לפקד על כוח חי"ר ולהפך? הרי כל רמה שמעל לגדוד תפעילך הכרח כוח משולב רב-חילי (ובעולם מושלם, גם המ"פ והמג"ד היו נדרשים לסוגיה. קבל תיקון, בעולם מושלם לא היתה מלחמה).
בקיצור, לדעתי רמטכ"ל שאיננו מבין את מגוון הכוחות שתחת פיקודו אינו נמשל לקרדיולוג שלא יודע לאבחן גלאוקומה, אלא לקרדיולוג שלא יודע לטפל בהתקף לב.

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

שליטה והבנה של כוחות יבשה הרבה יותר משמעותית משליטה והבנת כוחות אוויר.
בשיקולים של הפעלת כוחות אוויר צריך להתחשב ביכולות של הכלים,בחסרונות של הכלים במצב הספציפי,בקשיים לוגיסטים וקשיים מצד כוחות עויינים. הרמטכ"ל לא חייב לדעת את כל הדברים האלה הוא רק צריך מומחים שיגידו לו מה אי אפשר לעשות. לעומת זה שליטה בכוחות קרקע הרבה יותר מורכבת וכדי לשלב אותה באסטרטגיה כללית חייבים רמה מסויימת של הבנה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי jibel שליטה והבנה של כוחות יבשה הרבה יותר משמעותית משליטה והבנת כוחות אוויר. בשיקולים של הפעלת כוחות אוויר צריך להתחשב ביכולות של הכלים,בחסרונות של הכלים במצב הספציפי,בקשיים לוגיסטים וקשיים מצד כוחות עויינים. הרמטכ"ל לא חייב לדעת את כל הדברים האלה הוא רק צריך מומחים שיגידו לו מה אי אפשר לעשות. לעומת זה שליטה בכוחות קרקע הרבה יותר מורכבת וכדי לשלב אותה באסטרטגיה כללית חייבים רמה מסויימת של הבנה.

לא מסכים.
לא נראה לי שאתה יודע מספיק על שליטה והבנה של כוחות אויר בשביל לקבוע זאת.
אין לי ספק ששליטה והבנה של כוחות קרקע היא מאוד מסובכת! וכך גם של כוחות אויר.
מה גם שזה מוכיח בדיוק את טענתי, רמטכ"ל כחול לא יצליח להבין היטב את הצד הירוק ורנטכ"ל ירוק לא יצליח את הצד הכחול מכיוון שהכל מאוד מסובך..
כל טוב.
אמיל

!Ya Gotta Believe

השאלה שלי היא האם רמטכ"ל צריך להבין מה הכפתור התשיעי מימין בשורה השנייה בכפיר c10 עושה כדי לשלב כוחות אוויר במערכה ?
אין לי ספק שזה יעזור מאוד בשליטה אם הרמטכ"ל יהיה בקיא ביכולת אווירית אבל זה לא הכרחי.
יש לרמטכ"ל את המומחים שלו שיודעים בדיוק מה כמה ואיך, מבחינת הרמטכ"ל המטוסים יכולים להגיע לכל מקום(צריך לייעץ לו על יכולות יירוט של האוייב,מגבלות לוגיסטיות של המטוס עצמו מבחינת תפקוד ודלק),יש לו מבחר תחמושת(צריך לייעץ לו מה הציוד המתאים ליעד הספציפי),ייעוץ על מסלול עדיף וזהו בעיקרון. אם אתה מוצא פה בעיה שתף אותי.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי jibel השאלה שלי היא האם רמטכ"ל צריך להבין מה הכפתור התשיעי מימין בשורה השנייה בכפיר c10 עושה כדי לשלב כוחות אוויר במערכה ? אין לי ספק שזה יעזור מאוד בשליטה אם הרמטכ"ל יהיה בקיא ביכולת אווירית אבל זה לא הכרחי. יש לרמטכ"ל את המומחים שלו שיודעים בדיוק מה כמה ואיך, מבחינת הרמטכ"ל המטוסים יכולים להגיע לכל מקום(צריך לייעץ לו על יכולות יירוט של האוייב,מגבלות לוגיסטיות של המטוס עצמו מבחינת תפקוד ודלק),יש לו מבחר תחמושת(צריך לייעץ לו מה הציוד המתאים ליעד הספציפי),ייעוץ על מסלול עדיף וזהו בעיקרון. אם אתה מוצא פה בעיה שתף אותי.

נגיד זה היה כפי שאתה מתאר.. מה ההבדל בין זה לבין כוחות היבשה? החלף את המילה כפיר במרכבה, ואני ממש לא מבין את ההבדל.
אמיל.

!Ya Gotta Believe

אבל כהדיוט מוחלט בענייני חיל אוויר אני לא רואה מקבילות לניהול לוגיסטיקה בחזית, פרישת מפקדות בחזית, ניהול עשרות ומאות מסגרות בעלות יכולות ואופי שונה אפילו ברמת החטיבה / אוגדה, תפישת עמדות שולטות והתקדמות בצירים המותאמים ליכולות המסגרות, גיבוש תמונת קרב ומודיעין. כלומר ברור לי שניתן למצוא מושגים מקבילים בחיל האוויר, אבל משמעותם פשוטה בהרבה - כי רב הפעילות אינה נעשית בחזית, כי השליטה פשוטה יותר (פחות מסגרות אוטונומיות, תקשורת מובטחת, שהיה קצרה למדי בשטח), כי היחידות הלוחמות (המטוסים, המסוקים וכלי טיס בלתי מאויישים) הן אחידות למדי מבחינת אמצעים וכשירות, אפילו רמת הלוחמים אחידה וגבוהה, ההתמודדות עם איומים היא הרבה פעמים טכנולוגית (אמצעי נגד) או דורשת מאמץ מרוכז אך קצר (השמדת סוללות טק"א) ואפשר להמשיך עוד ועוד.

אני לא מנסה לגמד את חשיבות חיל האוויר או את המקצוענות הנדרשת בו, אבל אני לא יכול לדמיין משימה אווירית מורכבת כמו למשל העברה של חטיבה משוריינת במעבר הכרחי תחת אש, ואשמח אם תאיר את עייני במורכבות שאתה מוצא בהפעלת חיל האוויר.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Sam Weller אבל כהדיוט מוחלט בענייני חיל אוויר אני לא רואה מקבילות לניהול לוגיסטיקה בחזית, פרישת מפקדות בחזית, ניהול עשרות ומאות מסגרות בעלות יכולות ואופי שונה אפילו ברמת החטיבה / אוגדה, תפישת עמדות שולטות והתקדמות בצירים המותאמים ליכולות המסגרות, גיבוש תמונת קרב ומודיעין. כלומר ברור לי שניתן למצוא מושגים מקבילים בחיל האוויר, אבל משמעותם פשוטה בהרבה - כי רב הפעילות אינה נעשית בחזית, כי השליטה פשוטה יותר (פחות מסגרות אוטונומיות, תקשורת מובטחת, שהיה קצרה למדי בשטח), כי היחידות הלוחמות (המטוסים, המסוקים וכלי טיס בלתי מאויישים) הן אחידות למדי מבחינת אמצעים וכשירות, אפילו רמת הלוחמים אחידה וגבוהה, ההתמודדות עם איומים היא הרבה פעמים טכנולוגית (אמצעי נגד) או דורשת מאמץ מרוכז אך קצר (השמדת סוללות טק"א) ואפשר להמשיך עוד ועוד. אני לא מנסה לגמד את חשיבות חיל האוויר או את המקצוענות הנדרשת בו, אבל אני לא יכול לדמיין משימה אווירית מורכבת כמו למשל העברה של חטיבה משוריינת במעבר הכרחי תחת אש, ואשמח אם תאיר את עייני במורכבות שאתה מוצא בהפעלת חיל האוויר.

בניהול מערכה אווירת יש בעיות אחרות..חלקן מוזכרות כאן כלא בעיות אבל בפועל הן בעיות גדולות:
פחות מסגרות אוטונומיות? באיזה היבט יש פחות מסגרות אוטונמיות? בכוח אש? ביכולת תמרון? המסגרות (בלחימה בעצימות גבוהה) הינן אוטונמיות והשליטה בהן היא מאוד לא פשוטה.
מאמץ קצר- רק למטוסי קרב ורק פר-כלי, אבל השליטה מתבצעת 24/7 כי כל הזמן יש מבצעים באוויר.
התמודדות טכנולוגית? את זה יש בכל מקום, לעיתים זה מקל בשליטה ולפעמים מקשה בשליטה (זה תלוי באיזה נקודה בהתפתחות הטכנולוגית אנו נמצאים בזמן הלחימה..)...
הפעלת כוח אוירי אינה דומה לכוח יבשתי, אבל זה לא אומר שהיא יותר פשוטה. הרבב מושגים שאינם רלוונטים לכוחות היבשה ודווקא מקשים מאוד על הפעלת כוח אוירי: המהירות שבה הכל קורה...הרגישות היחסית שיש לכל כלי טייס בשל מספרם המועט ומחירם המאוד יקר...מסוק אחד שנופל אינו בר השוואה טקטית לטנק שנפגע (אני מדבר רק טקטית לא להיבט חי האדם שהוא כמובן זהה לחלוטין..)
האמת שמעבר ללוגיסטיקה ותספוק איני רואה במה הפעלת כוח יבשתי יותר מסובך מהפעלת כוח אווירי.
יש כאן עוד משהו בין השורות: אם הטענה שלכם היא שהפעלת כוח יבשתי מסובכת בכמה מדרגות מהפעלת כוח אווירי (והפעלת כוח אווירי היא מאוד מסובכת, את זה אני יודע בוודאות) הרי שזה הופך את הפעלת הכוח הקרקעי לכמעט בלתי אפשרית, מה שמסביר כמה דברים, אבל גם סותר את טענות רבים כאן על חשיבותו של כוח קרקעי (שאני עד עכשיו מאוד האמנתי בו).
לא ניתן להוציא את עניין יכולת השליטה מהמשוואה, גם לא ניתן לבנות על כך שיגיע יום אחד מצביא-על/גאון/ נפוליאון שיצליח לשלוט בכוח היבשה. או שזה כוח שקצין טוב שעובר מסלול רב שנים יכול לשלוט בו (ואז זה בדיוק כמו שליטה בכוח אווירי) או שלא ניתן לשלוט עליו ואינו תורם למערכה, ועדיף אם כך להשקיע בכוח אווירי שאפשר לשלוט בו.
אמיל.

!Ya Gotta Believe

בשרותי הצבאי הכרתי מקרוב את בעיות השליטה ברמת האוגדה, והקושי הוא רב גם אצל קצינים שהיום הם בראש המערכת הצבאית. קשה לקבל תמונת מצב, קשה להניע מסגרות גדולות בהרמוניה משום שכוחות נתקלים בקשיי עבירות, באוייב, נתקעים בלי דלק, יש דו"צ בשפע כאשר מפעילים הרבה מסגרות קטנות. יש בעיות תקשורת, בעיות תאום שהופכות לקשות כשמדובר בכוחות לא אורגניים, בעיות משמעת אפילו ביחידות מיוחדות. כל התאום הזה נעשה בשטח, לפעמים תוך כדי תנועה. זה לא בלתי אפשרי, אבל זה קשה מאד מאד, ולצערנו אנחנו מקבלים שוב ושוב הוכחות שלא ניתן לעשות הכל מהאוויר ושאין תחלופה לכוחות קרקע.

מטוס יוצא למשימה וחוזר כעבור שעה שעתיים, בזמן הזה הוא אולי יחידה אוטונומית, אבל זה לא דומה לפלוגה שיכולה לנוע באופן עצמאי גם ימים (בהנחה שהיא מקבלת אספקה מדי פעם). כמפקד בכיר אתה נדרש לנהל עשרות יחידות כאלה שמנהלות קרבות עצמאיים, תופשות תאי שטח, עלולות לירות אחת על השניה, מחפות על אחרות ומעבירות מודיעין ברשת קשר שאמינותה לפעמים מוגבלת. כל זה ללא תחלופה של לוחמים ובתנאים קשים.

שוב, אני לא מזלזל בקשיי השליטה שקיימים בחיל האוויר, בצורך להתמודד עם איומים, בצורך במודיעין רציף, וברור לי שכל יסודות הלחימה שקיימים בכוחות הקרקע קיימים באוויר, אני רק משער שהמורכבות היא פחותה באופן משמעותי.

שוב, אני לא מתיימר להבין, אבל אשמח ללמוד.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Sam Weller בשרותי הצבאי הכרתי מקרוב את בעיות השליטה ברמת האוגדה, והקושי הוא רב גם אצל קצינים שהיום הם בראש המערכת הצבאית. קשה לקבל תמונת מצב, קשה להניע מסגרות גדולות בהרמוניה משום שכוחות נתקלים בקשיי עבירות, באוייב, נתקעים בלי דלק, יש דו"צ בשפע כאשר מפעילים הרבה מסגרות קטנות. יש בעיות תקשורת, בעיות תאום שהופכות לקשות כשמדובר בכוחות לא אורגניים, בעיות משמעת אפילו ביחידות מיוחדות. כל התאום הזה נעשה בשטח, לפעמים תוך כדי תנועה. זה לא בלתי אפשרי, אבל זה קשה מאד מאד, ולצערנו אנחנו מקבלים שוב ושוב הוכחות שלא ניתן לעשות הכל מהאוויר ושאין תחלופה לכוחות קרקע. מטוס יוצא למשימה וחוזר כעבור שעה שעתיים, בזמן הזה הוא אולי יחידה אוטונומית, אבל זה לא דומה לפלוגה שיכולה לנוע באופן עצמאי גם ימים (בהנחה שהיא מקבלת אספקה מדי פעם). כמפקד בכיר אתה נדרש לנהל עשרות יחידות כאלה שמנהלות קרבות עצמאיים, תופשות תאי שטח, עלולות לירות אחת על השניה, מחפות על אחרות ומעבירות מודיעין ברשת קשר שאמינותה לפעמים מוגבלת. כל זה ללא תחלופה של לוחמים ובתנאים קשים. שוב, אני לא מזלזל בקשיי השליטה שקיימים בחיל האוויר, בצורך להתמודד עם איומים, בצורך במודיעין רציף, וברור לי שכל יסודות הלחימה שקיימים בכוחות הקרקע קיימים באוויר, אני רק משער שהמורכבות היא פחותה באופן משמעותי. שוב, אני לא מתיימר להבין, אבל אשמח ללמוד.

תראה, גם אני לא מתיימר להכיר את הבעיות ביבשה, אבל שוב אני חוזר לשורה התחתונה:
כוח אוויר הוא קשה מאוד לשליטה, רק אנשים מאוד מוכשרים שהינם מומחים של שנים שתחום התעופה הצבאית מצליחים לעשות זאת ברמה סבירה. אם לשלוט בכוחות הקרקע זה עוד יותר קשה מזה, הרי שלא ממש אפשרי לשלוט בכוחות קרקע. מכאן שהטענה שיש דברים שכוח אוירי לא יכול לעשות אינה רלוונטת, כי לפי הטיעון הנ"ל (ששליטה על כוח קרקעי היא מסובכת באופן משמעותי משליטה בכוח אוירי..) גם כוחות הקרקע לא יכולים לבצע את המשימות של כוחות הקרקע...(או שאולי יש כאן טענה חדשה, שאין צורך לשלוט בכוחות הקרקע על מנת שיבצעו את תפקידם.....מה שסותר את הטענה הראשונה שיותר שקה לשלוט בכוחות קרקע..).
אני לא מבין בכוחות קרקע, אבל אני יכול לזהות פרדוקס.
אן שהקודי בשליטה בכוחות קרקע היא בסדר גודל דומה לשליטה בכוחות אויר, או שהיא הרבה יותר קשה.
אם היא הרבה יותר קשה הרי שגם קצינים טובים בעלי הכשרה מתאימה לא יכולים ממש לשלוט בצורה טובה בכוחות קרקע (כפי שאמרתי, כם בכוחות האויר קצין ותיק וטוב עושה זאת רק ברמה סבירה..) ולכן כוחות הקרקע לא ממש נשלטים ולכן לא ממש יעילים.
מי שיכול לפתור לי את הפרדוקס ולהאיר את עיני, אשמח.
כל טוב.
אמיל.

!Ya Gotta Believe

גם כאשר אמצעי השליטה היו פרימיטיביים בהרבה יחסית להיום כוחות קרקע בצעו את משימותיהם. למרות שבמלחמה האחרונה ראינו שבעיות פיקוד ושליטה יכולות להביא לחוסר תפקוד וכשלון של כוחות הקרקע, אין פה פרדוקס כמו שאתה מתאר. יש דרכים להתגבר על הקשיים שציינתי, בין השאר על ידי מתן אוטונומיה לא מבוטלת לכוחות הכפופים, ועל ידי אלתור (זו לא מילה גסה בהכרח) ושינוי תוכניות.

בוא נקח דוגמא קונקרטית: כאשר שולחים כמה מטוסים להפציץ מפקדה מעבר לקווים, והם נתקלים באש, מגלים שהמפקדה העתיקה את מקומה, או אפילו טועים בנווט, הם יכולים לנסות להתגבר על הקשיים, אבל אם הם בסופו של דבר לא יכולים לבצע את המשימה הם מושכים הגה וחוזרים לבסיס. כח קרקעי שנקלע למצב כזה ונכשל במשימה נותר בשטח, לפעמים מנותק מהכוחות האחרים, לפעמים זקוק לחילוץ, או השד יודע מה וזה יכול לחייב שינוי משמעותי של המשימות של שאר הכוחות. יכול להיות שאני באמת לא מבין, אבל נראה לי שחוסר הודאות על הקרקע גדול בהרבה מבאוויר.

הערך הסגולי הרב שיש למטוס בודד הוא אכן דבר שצריך להלקח בחשבון על ידי הפיקוד הבכיר כאשר הוא מקצה משאבים למשימות, אבל זה דבר שקל להפנים, ושריונר או צנחן שלא מסוגל להפנים את זה אינו ראוי להיות מפקד. המהירות והפגיעות של כלי טיס הם אכן פרמטרים ייחודיים למדי, אבל אלה דברים שקשורים למעטפת הביצועים של הכלים והם צריכים להיות שקופים למפקד בכיר. אנחנו מנסים לבאר את ההבדלים במורכבות הלחימה והשליטה בין כוחות קרקע לאוויר ולא לרדת לפרטים טכניים (על אף שתמיד יש להם השלכות על התמונה הכללית).

אתה מעלה נקודות טובות, אבל אני אישית עדיין לא ממש רואה למה זה יותר מסובך.
אני יכול לתת פה תגובה של שעה על בעיות בהפעלת כוח אוירי בנושאים שמפעיל של כוח קרקעי בכלל לא צריך להתייחס אליהם.
רק כתגובה קטנה לדבריך, עניין הערך הסגולי של מטוס קרב והדילמות הנוצרות בהפעלתו בשל כך אינן כלל קלות להפנמה ולהבנה והייתי אומר שבדיוק ההפך הוא הנכון, הן מייצרות דילמות שאנשי חיל האויר בעצמם לא מצליחים להתמודד עמן, לא כל שכן צנחן או שיריונר שיאלץ פתאום להיות מוצנח לתוך העניין הנ"ל ולקבל החלטות בתחום.
כל טוב.
אמיל.

!Ya Gotta Believe

לכוחות יבשה יש יכולות יותר מגוונות מכוחות אוויר ויש גם הרבה יותר מגבלות ותורפות שצריך להתחשב בהם וגם יש את המרכיב האנושי הלא צפוי שזה בכלל כאב ראש, זה הרבה יותר מורכב,זה לא מדע מדוייק זה לא משהו שבא עם ספר הדרכה, חייבים להבין את זה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי jibel לכוחות יבשה יש יכולות יותר מגוונות מכוחות אוויר ויש גם הרבה יותר מגבלות ותורפות שצריך להתחשב בהם וגם יש את המרכיב האנושי הלא צפוי שזה בכלל כאב ראש, זה הרבה יותר מורכב,זה לא מדע מדוייק זה לא משהו שבא עם ספר הדרכה, חייבים להבין את זה.

יותר מגוונות? יותר מוגבלות? מרכיב אנושי?
בדיוק כמו כוח אווירי: יש הרבה יכולות מגוונות, יש הרבה מגבלות. יש מרכיב אנושי מאוד חשוב, זה לא בא עם ספר הדרכה..וכו'
נשמע לי בדיוק כמו הפעלת כוח אווירי.
שוב אני כותב, לא נראה לי שאתה ממש מבין מה זה להפעיל כוח אווירי (זה לא כמו בסרט טופ-גאן..).
כל טוב.
אמיל.

!Ya Gotta Believe

לכוחות שיריון וחי"ר יש כל כך הרבה תורפות שאני לא ייכנס לזה אפילו.

ככל שיש יותר אנשים המרכיב האנושי יותר משמעותי.עכשיו לך תשווה סד"כ כח אווירי במשימה לכח חי"ר, לא כולל הלוגיסטיקה שמאחוריי זה, אני מדבר על האנשים שתכלס נמצאים בפנים.

כח אווירי לא בעל יכולות יותר מגוונות מכוחות יבשה,כח אווירי מוגבל ליכולות:תקיפה,איסוף מודיעין,הובלה וחילוץ. לכוחות יבשה בנוסף ליכולות האלה יש מארב,תקיפה מדוייקת(אני לא מדבר על הפצצה),אבטחה,פשיטה,אחזקה,פטרול,הובלה ותפעול אמל"ח וצל"מ מיוחד, אני יכול להמשיך, וזה בלי להיכנס לפרטים.

מעבר לזה בכל שטח עם אוכלוסיה אזרחית עדיף להשתמש בכוחות רגליים בגלל רגישות כח אש.
אני לא אומר ששימוש בכח אווירי לא יעיל, אני הראשון שימליץ על שימוש בכח אווירי ולא על כח יבשה בכל מצב שמאפשר כי היתרונות של כח אווירי פשוט מחייבים את זה, אבל אתה צריך לראות דברים בפרופורציה,אתה לא יכול להשוות הבנת פיקוד אסטרטגי וטקטי על כוחות יבשה להבנת שליטה בכח אווירי,הדברים שאתה מחשיב "מסובכים" בשליטה בכוחות אוויר הם לא דברים שרלוונטים לרמטכ"ל, לעומת זאת אי אפשר לבנות אסטרטגיה של כיבוש ואחזקת שטח,לשלוט בכוחות בזמן אמת,ובאופן כללי להכריע בהחלטות שמשפיעות על מלחמה שלמה בלי ניסיון כלשהו בשליטה בכוחות יבשה.
אחד הדברים החכמים היחידים שהצבא שלנו עושה הוא קידום בהדרגה:חייל צובר ניסיון כחייל פשוט>צובר ניסיון כמפקד כיתה>צובר ניסיון כמפקד מחלקה>מפקד פלוגה> וכך הלאה... מבין את הקטע ?

!Ya Gotta Believe

ציטוט:

במקור נכתב על ידי jibel כח אווירי לא בעל יכולות יותר מגוונות מכוחות יבשה,כח אווירי מוגבל ליכולות:תקיפה,איסוף מודיעין,הובלה וחילוץ. לכוחות יבשה בנוסף ליכולות האלה יש מארב,תקיפה מדוייקת(אני לא מדבר על הפצצה),אבטחה,פשיטה,אחזקה,פטרול,הובלה ותפעול אמל"ח וצל"מ מיוחד, אני יכול להמשיך, וזה בלי להיכנס לפרטים.

לכוח אוירי יש בהחלט: מארב, תקיפה מדויקת, פטרול, הובלה, תפעול אמל"ח מיוחד ואני יכול להמשיך וזה בלי להיכנס לפרטים..
שמע, שוב אני כותב, והפעם הוכחת זאת, אתה לא ממש מבין בהפעלת כוח אוירי ולכן אין לך בכלל יכולת להחליט שכוח אוירי יותר פשוט להפעיל מכוח יבשתי.
המקסימום שאני מוכן לקבל זה שאתה מבין בהפעלת כוח קרקעי ולהערכתך זה יותר מסובך מהפעלת כוח אוירי....ועל זה אני אגיד לך שאני מבין קצת בהפעלת כוח אוירי ולהערכתי זה מסובך פחות או יותר כמו הפעלת כוח קרקעי.
כל טוב.
אמיל

!Ya Gotta Believe

לא הפעלה!פיקוד, ואפילו לא פיקוד ישיר.

אני רוצה תקיפה אווירית על נקודה X לטובת השמדת אמל"ח שמאוכסן במבנה, מבנה בטון מזויין דו קומתי,איזור לא מאוכלס,לא ידוע על כוחות עויינים שנמצאים בשטח.
לרשותכם כל הציוד שאינו נמצא בשימוש כרגע ומידע מודיעני רלוונטי. תנו לי הערכה על מסלול הגעה אווירי המהיר מאובטח ונסתר ביותר לכלי טיס תוך כדי התחשבות בכמות דלק ויכולות טכניות ,תנו לי הערכה על דגם כלי טיס מומלץ למשימה(עדיפות לסיכויי שרידות וירי מדוייק),תנו לי הערכה על סוג תחמושת מומלצת לדיוק ונזק מקסימלי,תנו לי הערכה לנתיב יציאה מאובטח.
משימה יצאה ואני אפילו " לא ממש מבין בהפעלת כוח אוירי ".

ציטוט:

במקור נכתב על ידי jibel לא הפעלה!פיקוד, ואפילו לא פיקוד ישיר. אני רוצה תקיפה אווירית על נקודה X לטובת השמדת אמל"ח שמאוכסן במבנה, מבנה בטון מזויין דו קומתי,איזור לא מאוכלס,לא ידוע על כוחות עויינים שנמצאים בשטח. לרשותכם כל הציוד שאינו נמצא בשימוש כרגע ומידע מודיעני רלוונטי. תנו לי הערכה על מסלול הגעה אווירי המהיר מאובטח ונסתר ביותר לכלי טיס תוך כדי התחשבות בכמות דלק ויכולות טכניות ,תנו לי הערכה על דגם כלי טיס מומלץ למשימה(עדיפות לסיכויי שרידות וירי מדוייק),תנו לי הערכה על סוג תחמושת מומלצת לדיוק ונזק מקסימלי,תנו לי הערכה לנתיב יציאה מאובטח. משימה יצאה ואני אפילו " לא ממש מבין בהפעלת כוח אוירי ".

אכן אתה לא מבין, ולכן התגובה שלך נשמעת כמו ציטוט מסרט של צ'אק נוריס ולא מהמציאות..
חבל להמשיך לדון בזה, אין לנו את הכלים לעשות זאת, וגם לצ'אק נוריס אין.
כל טוב.
אמיל.

!Ya Gotta Believe

קודם כל התגובה שלך לא במקום.
דבר שני, אתה מקובע על איזה דימוי של איך דברים לדעתך נראים ואתה לא ממש קורא מה שכתוב,אם תעבור עוד פעם על הדיון תראה שיש הרבה היגיון במה שאני ו-sam כתבנו.






צ'אק נוריס?!

ציטוט:

במקור נכתב על ידי jibel קודם כל התגובה שלך לא במקום. דבר שני, אתה מקובע על איזה דימוי של איך דברים לדעתך נראים ואתה לא ממש קורא מה שכתוב,אם תעבור עוד פעם על הדיון תראה שיש הרבה היגיון במה שאני ו-sam כתבנו. צ'אק נוריס?!

קצת הומור, לא צריך לקחת קשה.
יש היגיון בתגובות זה לא הופך אותן לנכונות.
כפי שאמרתי, להפעלת כוח יבשתי יש בעיות לוגיסטיות ותספוק שאין לכוח אוירי ולכוח אוירי יש בעיות של מהירות ורגישות כלים שאין לכוחות יבשה, אלו הבדלים עיקריים שמוכיחים שיש הבדלים בין הפעלת כוח אוירי לבין הפעלת כוח יבשתי, הן לא מוכיחים שיותר קשה או יותר ק להפעיל כוח אוירי מיבשתי.
להערכתי הם קשים להפעלה באותה מידה, וקיים גם הפרדוקס שהצבעתי עליו ואף אחד לא הצליח עדיין לפתור...
כל טוב.
אמיל.

!Ya Gotta Believe

קראתי את תגובותיך בעיון רב בנושא המדובר.
הבעיה היא בסיסית הרבה יותר אם איש ח"א צריך להכיר לעומק מערכות אחרות או להיפך.
הבעיה היא שכפי שצוטט חלוץ באחת מישיבות המט"כל בימי הלחימה הראשונים גם הוא לא הבין את מגבלות חיל האוויר בלחימה, כפי שהתגלה לכולנו מאוחר יותר.
הוא צוטט כאומר שעם סיום חיסול רקטות ארוכות הטווח חיל האוויר ייתפנה לדרום לבנון לחלוטין ואז נשמיד את כל הרקטות קיצרות הטווח - "נטיל צל על דרום לבנון".
למיטב ידיעתי המוגבלת זה ציטוט מאוד מדויק ותיאור נכון של השתלשלות האירועים.
לשיטתך מכיוון שהוא היה מפקד חיה"א הוא אמור לדעת שלא ניתן לפגוע ברקטות קצרות הטווח בכלים ותו"לים שישנם בחיה"א.
התנהגותו של חלוץ שומטת את הקרקע מתחת לטיעונך, הוא אמור היה להיות בקיא בהפעלת כוחות אוויר ולהכיר את המורכבות והמגבלות של הפעלת כוחות אלו.
הבעיה הקשה יותר מבחינתי לפחות היא שקציני החי"ר המנוסים כדוגמת קפלינסקי, סגנו, לא הבהירו לו את טעותו, הם לפחות היו צריכים לדעת שכך לא נצליח לשתק את ירי הרקטות וטעותם של כל הקצינים הללו עלתה לנו בימים ארוכים של לחימה קשה ומאות אלפי אזרחים בני ערובה בעורף.
הבעיה היא שלאחר שנים של הנחות עבודה מוטעות התגבשה לה השיטה שניתן לפתור כל בעיה עם הזרוע האווירית על כליה השונים ( מטוסים שונים, מסוקים ומל"טים ), כל השאר נדחקו לאחור הן מבחינת השקעות כספיות, כ"א, אימונים, אמל"ח, פיקוד, ניהול, וכל היבט אחר.
קציני החי"ר השונים ( ברמות הפיקוד השונות ) איבדו את האמון ביכולתם ללחום ולהכריע את שדה הקרב מכיוון שהם הוזנחו שנים ארוכות וכמו שאמר לי ידיד שהוא מ"פ בסדיר שביקש בעת קו אחרון בלבנון להוציא מארבים קרובים לגדר ונענה בקצרה שאין צורך, ישנן שיטות יותר טובות ( אוויריות ולא ארחיב ) וכאשר הוא ציין שברצונו לשפשף את החיילים הצעירים ולהעלות את רמתם הקרבית ולחדד את תחושת הלחימה והכוננות - מפקדו אמר לו שאין צורך - זה סיכון מיותרשל חיי אדם !.
אני מקווה שמינויו האחרון של אשכנזי ( גולנצ'יק ) לרמט"כל יחל תהליך של חזרה ליסודות, הבנה עמוקה שרק כוחות הרגלים יכריעו את גורל הקרב, והם אלה שצריכים לחזור למרכז הבמה.
נכון ישנם המון כוחות תומכים, כדוגמת ח"א, חת"ם, ים, והם חייבים לקבל השקעה בהתאם לתרומתם בשדה הקרב העתידי.
אני כבר רואה את תשובתך שראייתי מוגבלת ובעימות עם האיראנים נצטרך את הכלים הללו ושלא ניתן לשלוח חטיבות חי"ר מעבר לאופק לכבוש כל יעד רלוונטי.
גם לזה יש פיתרון - חיזוק ההרתעה של מדינת ישראל, חיזוק כוחות הנ"מ וההגנה האווירית בצורה משמעותית, ייתנו פיתרון ותשובה איכותית לאיומים השונים.
אני מקווה שלא העלבתי או פגעתי בכבודו של אף אחד מהמשתתפים המכובדים.
בברכה,
אבי ש.

אבי ש.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי אבי ש. קראתי את תגובותיך בעיון רב בנושא המדובר. הבעיה היא בסיסית הרבה יותר אם איש ח"א צריך להכיר לעומק מערכות אחרות או להיפך. הבעיה היא שכפי שצוטט חלוץ באחת מישיבות המט"כל בימי הלחימה הראשונים גם הוא לא הבין את מגבלות חיל האוויר בלחימה, כפי שהתגלה לכולנו מאוחר יותר. הוא צוטט כאומר שעם סיום חיסול רקטות ארוכות הטווח חיל האוויר ייתפנה לדרום לבנון לחלוטין ואז נשמיד את כל הרקטות קיצרות הטווח - "נטיל צל על דרום לבנון". למיטב ידיעתי המוגבלת זה ציטוט מאוד מדויק ותיאור נכון של השתלשלות האירועים. לשיטתך מכיוון שהוא היה מפקד חיה"א הוא אמור לדעת שלא ניתן לפגוע ברקטות קצרות הטווח בכלים ותו"לים שישנם בחיה"א. התנהגותו של חלוץ שומטת את הקרקע מתחת לטיעונך, הוא אמור היה להיות בקיא בהפעלת כוחות אוויר ולהכיר את המורכבות והמגבלות של הפעלת כוחות אלו. הבעיה הקשה יותר מבחינתי לפחות היא שקציני החי"ר המנוסים כדוגמת קפלינסקי, סגנו, לא הבהירו לו את טעותו, הם לפחות היו צריכים לדעת שכך לא נצליח לשתק את ירי הרקטות וטעותם של כל הקצינים הללו עלתה לנו בימים ארוכים של לחימה קשה ומאות אלפי אזרחים בני ערובה בעורף. הבעיה היא שלאחר שנים של הנחות עבודה מוטעות התגבשה לה השיטה שניתן לפתור כל בעיה עם הזרוע האווירית על כליה השונים ( מטוסים שונים, מסוקים ומל"טים ), כל השאר נדחקו לאחור הן מבחינת השקעות כספיות, כ"א, אימונים, אמל"ח, פיקוד, ניהול, וכל היבט אחר. קציני החי"ר השונים ( ברמות הפיקוד השונות ) איבדו את האמון ביכולתם ללחום ולהכריע את שדה הקרב מכיוון שהם הוזנחו שנים ארוכות וכמו שאמר לי ידיד שהוא מ"פ בסדיר שביקש בעת קו אחרון בלבנון להוציא מארבים קרובים לגדר ונענה בקצרה שאין צורך, ישנן שיטות יותר טובות ( אוויריות ולא ארחיב ) וכאשר הוא ציין שברצונו לשפשף את החיילים הצעירים ולהעלות את רמתם הקרבית ולחדד את תחושת הלחימה והכוננות - מפקדו אמר לו שאין צורך - זה סיכון מיותרשל חיי אדם !. אני מקווה שמינויו האחרון של אשכנזי ( גולנצ'יק ) לרמט"כל יחל תהליך של חזרה ליסודות, הבנה עמוקה שרק כוחות הרגלים יכריעו את גורל הקרב, והם אלה שצריכים לחזור למרכז הבמה. נכון ישנם המון כוחות תומכים, כדוגמת ח"א, חת"ם, ים, והם חייבים לקבל השקעה בהתאם לתרומתם בשדה הקרב העתידי. אני כבר רואה את תשובתך שראייתי מוגבלת ובעימות עם האיראנים נצטרך את הכלים הללו ושלא ניתן לשלוח חטיבות חי"ר מעבר לאופק לכבוש כל יעד רלוונטי. גם לזה יש פיתרון - חיזוק ההרתעה של מדינת ישראל, חיזוק כוחות הנ"מ וההגנה האווירית בצורה משמעותית, ייתנו פיתרון ותשובה איכותית לאיומים השונים. אני מקווה שלא העלבתי או פגעתי בכבודו של אף אחד מהמשתתפים המכובדים. בברכה, אבי ש.

אין בעיה,
אני לא אכנס לעניין חלוץ כי אני לא יודע עד כמה הציטוטים מדויקים, עד כמה הדברים הוצאו מהקשרם וכו', לכן אין לי כוונה לא "להגן" עליו ולא "להאשים" אותו בדבר מה נוסף שהוא עדיין לא הואשם בו...
לגבי הויכוח התאורטי:
אכן היו כאלה שחשבו שהפיתרונות יכולים לבוא רק מהאוויר, דווקא בדרגים הטקטיים של חיל האויר (אני לא יודע מה אלופי המטכ"ל אמרו בדיון זה או אחר, אבל אני כן יודע איך נראות הפקודות) זה ממש לא כך, ויש התייחסות ברורה למה חיל האויר יכול לעשות ומה לא.
כתבתי כאן כבר את דעתי לגבי המלחמה האחרונה, לא ברור לי מהיכן מישהו הסיק ממנה שהיו צריכים להשקיע יותר בכוחות הקרקע, גם מרגע שהם נכנסו לפעולה- ירי הקטיושות לא פחת. המלחמה האחרונה לא הוכיחה כלום בעניין זה ואפילו יהיו כאלה שיצביעו על כך שהמלחמה הוכיחה בדיוק הפוך, שאכן כדאי להשקיע יותר בכוח אוירי מאשר בכוחות הקרקע.
אבל אין לנו סיבה להיכנס לויכוח בעניין כי אני מסכים איתך, צריך להשקיע יותר בכוחות הקרקע בהחלט, היתה הזנחה גדולה התחום בעיקר ע"י המפקדים של כוחות הקרקע בעצמם. צריך להתאמן יותר וגם צריך להעביר אליהם יותר תקציב. אתה מתאר מצב מוגזם לדעתי שבו כוחות הקרקע מנצחים את המלחמה ושאר הכוחות הם תומכים, זה לדעתי מצב שבאמת כבר לא רלוונטי, אבל גם חסידי הניצחון ע"י כוח אוירי בלבד מציגים תמונה לא רלוונטית. לדעתי רק שילוב של כוחות אויר ויבשה (וים כאשר זה רלוונטי) חזקים, הוא שיביא לניצחון.
כל טוב.
אמיל.

!Ya Gotta Believe

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

לא הבנתי, נא הסבר בדיוק למה אתה מתכוון ואיך זה שייך לדיון.
אני ממש רע ברמזים...
אמיל.

!Ya Gotta Believe

יש בהחלט הבדלי תרבות בין הכחולים והירוקים, אבל ממי שיושב בכורסת הרמטכ"ל אני מצפה להפנים היטב את ההבדלים הללו, וגם אם בכוונתו לצמצמם הוא חייב להתחשב בהם. חלוץ לא צנח אל הרמטכ"לות בלי להכיר את הירוקים, הוא היה קודם ראש אגף מבצעים, וסגן הרמטכ"ל וגם כמפקד בחיל האוויר הוא היה מעורב בתרגילי שת"פ רבים שבהם שוב ושוב התחדדו הפערים בין החיילות (את זה אני אומר מנסיוני). כך שהטיעון התרבותי הוא תרוץ במקרה הטוב, וסיבה לאי כשירותו כרמטכ"ל במקרה הרע.

לגבי הפער בין המשימות לבין הביצוע בירוקים - מסתבר שעל הקרקע הדברים מסובכים הרבה יותר מבאוויר, בעיקר כשהאוויר ריק מטילים, מאש נ"מ וממטוסי אויב. חיל האוויר ראוי לשבחים על ביצועיו, אבל צריך לזכור שתנאים סטריליים כמו שהיו לו (פרט למסוקים) אינם מובטחים. גם המשימות לחיל האוויר נוסחו כנראה באופן ברור הרבה יותר, ועבורם שינוי משימה מתבטא רק במשיכת ההגה - בשביל שריונר זה אומר חילוץ לאחור, התארגנות מחודשת תוך סיכון לא מבוטל.

אני לא מכיר את חיל האוויר יותר מדי טוב, אבל יש בו בהחלט דברים שצריך לאמץ בכוחות הקרקע, אבל פערים לעולם ישארו מעצם השוני העצום שבין מכונת המלחמה האווירית לקרקעית. רק לדוגמא, הפירמידה הפיקודית והמבצעית בחיל האוויר היא מחודדת מאד משום שהטייס הוא חוד החנית ויש מעט טייסים ומטוסים שמרבית החיל פשוט משרת אותם. די לחשוב על חטיבת חי"ר פשוטה על כל חייליה ומפקדיה, היחידות היעודיות ועוד ולהבין עד כמה העסק הרבה יותר מורכב ומבוזר.

בוא ניקח דוגמא אחרת.

בבית חולים יש רופאים.

קרדיולוג הוא מומחה בעל התמחות בכל הקשור בלב ומערכת הדם (בהפשטה).

אורטופד הוא מומחה לשלד, עצמות ולשברים

מה המומחיות הנדרשת ממנהל בית חולים? רופא? - הגיוני. האם הוא צריך לדעת קרדיולוגיה ואורטופדיה וגניקולוגיה כדי לנהל בית חולים?

השאלה שצריך לדון בה היא כיצד צריך להיות בנוי הצבא - האם המבנה עונה על האיום? האם רמטכ"ל צריך להיות "חייל על"? אדמיניסטרטור? אסטרטג? קשת"פ על?

האם מפקד "ירוק" יכול להפעיל חילות אסטרטגיים כמו חיל האוויר וחיל הים מבלי שיהיה לו מושג ירוק בתחום? האם מפקדים כחולים (מח"א + מח"י) יכולים לנהל ביעילות תנועת כוחות טקטית בזירה הקרובה?

מאחר שהתשובה היא שלילית בשני המקרים האלה - נשאלת השאלה כיצד מנהלים את המערכת ביעילות? מעבר לצבא רב זרועי (אבל שזרועותיו מוגדרות כזרועות ולא כתופעת לוואי מעצם קיומם)? האם הרמטכ"ל נדרש לנהל לחימה או להתוות מדיניות ולדאוג לניהול תקין של המערכת, תוך הסתמכות על דרג מייעץ פוטנטי?

עד עכשיו ניהלנו לוחמה במעגל הקרוב - קריא מדינות שגובלות בנו, ו"דיכוי מהומות" והמערכת היתה טובה וערוכה לכך. עכשיו "הזיזו את הגבינה" ע"י הוספת זירת המעגל השני (איראן, עיראק, לוב?, סעודיה?) שמייתרת במידה רבה את הכוחות הקרקעיים.

כל ניסיון לבחור ברמטכ"ל בעל רקע X - מכניס את המערכת למילכוד 22 - שהרי בעימות אסטרטגי - לרמטכ"ל "ירוק" אין יכולת וניסיון, ואילו בעימות טקטי - רמטכ"ל בעל רקע Y, אין שמץ של מושג....

אני יודע שזה לא בדיוק הנוסח האולטימטיבי (תראו מה השעה) - אבל אני מקווה שאת רוח הדברים הבנתם.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

העיקרון מובן, אבל צה"ל לא בנוי כך. הרמטכ"ל הוא גם מפקד כוחות היבשה, כתוצאה מחוק צה"ל שנבנה בצורה לא נכונה.
אם להמשיל - מדובר על מנהל בית חולים שגם מנהל מחלקה בו זמנית. ברור במצב כזה שאי אפשר לשים גניקולוג אם הוא אמור להיות גם ראש מחלקת אורולוגיה. הפתרון כאן הוא תיקון חוק צה"ל, והחזרתו של הרמטכ"ל למעמד של מפקד על 3 זרועות ולא על צה"ל וזרוע. צריך להעמיד את מפקד מז"י כשוה ערך למח"א ומח"י בנוגע להפעלתהכוח ולא רק לבנייתו.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ביטיס העיקרון מובן, אבל צה"ל לא בנוי כך. הרמטכ"ל הוא גם מפקד כוחות היבשה, כתוצאה מחוק צה"ל שנבנה בצורה לא נכונה. אם להמשיל - מדובר על מנהל בית חולים שגם מנהל מחלקה בו זמנית. ברור במצב כזה שאי אפשר לשים גניקולוג אם הוא אמור להיות גם ראש מחלקת אורולוגיה. הפתרון כאן הוא תיקון חוק צה"ל, והחזרתו של הרמטכ"ל למעמד של מפקד על 3 זרועות ולא על צה"ל וזרוע. צריך להעמיד את מפקד מז"י כשוה ערך למח"א ומח"י בנוגע להפעלתהכוח ולא רק לבנייתו.

מסכים ב100%, לא ידעתי שזה מעוגן ככה בחוק, אבל בכל מקרה אני מסכים לחלוטין עם ההגיון שבדבריך.
אמיל.

!Ya Gotta Believe

לא הבנתי מה אתה מנסה להגיד. אם צה"ל מורכב משלוש זרועות, איך אפשר לפקד על צה"ל וזרוע? לא מסתדר לי כל העסק... האם כוונתך לכך שחלוץ משמש כרמטכ"ל, אבל כמח"א לשעבר הוא גם שלט באופן פעיל בחה"א?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Asafus לא הבנתי מה אתה מנסה להגיד. אם צה"ל מורכב משלוש זרועות, איך אפשר לפקד על צה"ל וזרוע? לא מסתדר לי כל העסק... האם כוונתך לכך שחלוץ משמש כרמטכ"ל, אבל כמח"א לשעבר הוא גם שלט באופן פעיל בחה"א?

לא הבנתי את השאלה שלך.
צריך שלוש זרועות שלכל אחד מהן מפקד שהוא הסמכות הבכירה בתחום שלו, ומעליהם הרמטכ"ל.
אמיל.

!Ya Gotta Believe

לפי חוק צה"ל, הרמטכ"ל הינו מפקד העל של כוחות היבשה. בעוד שיש מח"י ומח"א, מפקד מז"י אינו סמכות פיקודית ולכן תפקידו של הרמטכ"ל הוא סוג של גילוי עריות. הוא גם מפקד הראשי, אבל גם נושא תפקיד שהוא לכאורה באותו מישור עם מח"י ומח"א.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

אוקיי, עכשיו הכל ברור.

אלה שני דברים נפרדים: (1) דן חלוץ לא יכול להיות רמטכ"ל ונכשל בתפקידו זה (2) איש חיל האויר יכול בהחלט להיות רמטכ"ל, כמו כל קצין מוצלח אחר (ההסתייגות היחידה בעיני קשורה להערה המאוד נכונה של ביטיס, שצריך לשנות את חוק צה"ל כדי להשוות מעמד של שלושה אלופים כמפקדי זרועות ו"לשחרר"את הרמטכ"ל מפיקוד על זרוע היבשה).

מה ההבדל בין איש ח"א לאיש תותחנים כרמטכ"ל? למה חי"רניק יכול להיות רמטכ"ל ואיש ח"א פחות רלוונטי ממנו? אם כבר מישהו לא יכול להיות רמטכ"ל - או לפחות צריך הכשרה ארוכה מאוד לתפקיד - הם כל אלופי הסיירות למיניהם שלא יודעים להסתכל מטר מעבר לאף שלהם ומתקשים לנהל מערכת מורכבת יותר מאשר מבצע כזה או אחר שלרשותו עומדים כל האמצעים ושאליו מתכוננים כמה חודשים מראש.

בהשאלה - זה כמו לצפות ממפקד שלד"ג שיהיה מפקד ח"א, או אפילו מטייס מסק"ר, לצורך העניין.

יום טוב

אליהו