יש לי כמה שאלות:

1. מה זה אומר "מעבד" זה אומר גו'ק שכתבו עליו תוכנית בשפת מכונה?

2. איך כל הקטע של השידור רדיו בנוי? אני יודע שזה זרם שמתחלף מהר, אבל איך הוא בנוי במעגלים האלקטרונים?

3. איך כותבים לתוך גו'ק את הפקודות שאנו רוצים? (אם זה אפשרי בכלל)

4. נכון יש את המשחק המוכר פוקימון ב GameBoy, אז איך הם העבירו אותו לתוך המחשב?
והאם יש דרך לבנות משחק על גבי גו'ק ולהפעיל אותו על מכשיר הגמבוי?

5. תסבירו לי קצת על ה 555 ואיך מכוונים בו כמה רוצים לחכות.

6. זה נכון שכאשר גו'ק מתחמם הוא איטי יותר?

7. ויש לי עוד כמה שאלות שאני לא מבין ואני ישאל בהמשך האשכול..

בבקשה אל תביאו לי קישורים לאתרים באנגלית אני לא יודע כל כך טוב.
אם אפשר שאתם תסבירו לי בשפה פשוטה - הכי טוב.

תודה.

אני אענה לך על כמה בקצרה.
מעבד - הוא ג'וק שמבצע פעולות אריתמטיות ולוגיות.
רדיו זה פלטה לא פשוטה וקשה יהיה להסביר בקצרה אבל זה מבוסס על הגברה ושימוש בתדר גבוה יותר בגלל התכונה של התדר הגבוה לעבור מרחקים גדולים יותר.
אפשר לכתוב לתוך ג'וק פקודות זה נעשה בעזרת חומרה מיוחדת ותוכנה מיוחדת.

555- אם אתה יודע איך הוא עובד עקרונית אז אני רק אגיד לך שיש 2 נגדים שהקבל נטען דרכם. ככל שתגדיל את הקבל ואת הנגדים הללו הטעינה תהיה יותר ארוכה והזמן יהיה יותר גדול. הנגדים הם אלו שמחוברים ברגליים 6 ו7... הקבל אם אני לא טועה גם מחובר ברגל 7. אבל לא בטוח...

התחממות- כאשר חומר מוליך מתחמם ההתנגדות שלו גדלה. לכן כאשר ג'וק מתחמם ההתנגדות של הרכיבים גדלה והמהירות יורדת...

מקווה שעזרתי.

כן תודה.

אבל נגיד הקבל כבר נטען אז איך הוא יודע מתי לפרוק את עצמו?

עכשיו אתה נכנס לחלקים הפנימיים של הרכיב
הקבל נטען עד לשני שליש מהמתח מקור ונפרק עד לשליש ממתח מקור.
הדבר נעשה בעזרת מגבר שרת שעובד כמשווה.

אם אתה רוצה יותר הסבר יש באינטרנט המון על 555 אם לא תבין משהו אתה מוזמן לשאול.
מקווה שעזרתי

1. מעבד הוא "גוק". אוסף טרנזיסטורים הקשורים בינהם בקשרים לוגיים, ומסוגל לבצע פעולות על נתונים שהוא מקבל. רב המעבדים מקבלים תדירות פעולה כלשהי, ובכל מחזור (או כמה מחזורים) הם מבצעים פעולות; הפעולות השכיחות, קריאת פקודה מכתובת בזיכרון, קריאת נתון מכתובת בזיכרון, ביצוע פעולה על הנתון, וכתיבה של הנתון המעובד לזיכרון בחזרה.
התוכנית כאמור לא נמצאת על המעבד, היא נמצאת ברכיב זיכרון חיצוני (יש מיקרו-מעבדים עם זיכרון צרוב בתוכם, וניתן לשים בו תוכנית, אבל זה רק עניין טכני. לא משנה איפה נמצא הזיכרון)

2. שידור רדיו מתבסס על איפנון תדר. יש תדר מקור של 91.8MHz (גלגלצ) נניח, ועל האות הזה "מולבש" אות האודיו של השידור. ברמה הטכנית זה מתבצע בעזרת מעגלי RC (בגדול) אבל לא כדאי לרדת לפרטים כשאתה שואל באופן כללי.

3. בהנחה שהתכוונת למעבד משאלה 1, אז בד"כ אם מדובר בתוכנית קצרה, צורבים אותה לרכיב זיכרון כלשהו בתהליך הייצור. אם אתה רוצה לעשות זאת בבית בצורה עצמאית, ניתן לרכוש ערכות צריבה שמתחברות למחשב, וניתן לצרוב דרך תוכנה מתאימה תוכניות על רכיבי EPROM.

4. כל משחק הוא בעצם תוכנית. את התוכנית במשחק הגימבוי צורבים על שבב ("ג'וק") וזה מה שיש בעצם בקסטות של המכשיר, משחקים צרובים על רכיבי זיכרון.
כדי לשחק במשחק במחשב, פשוט לקחו את הקובץ שצורבים על הרכיבים, ושמו אותו על הדיסק הקשיח בדיוק כמו כל תוכנית אחרת במחשב.
לגבי השאלה אם ניתן לצרוב משחק פרטי לגימבוי, באופן עקרוני כן, אלא שאני מאמין שנינטנדו לא אפשרו את זה, והם חסמו את הגישה לקוד המקור של תוכנת הגיימבוי (התוכנה שמפעילה את המשחקים) ובלי הפרט החשוב הזה לא תוכל להעביר לשם משחקים.

5. לגבי ה 555, זה די תלוי מה אתה רוצה לעשות. לרכיב יש 2 מעגלים בסיסיים, חדיציב ואל יציב. את הערכים והתדירויות אתה יוצר ע"י חיבור של קבל ונגדים בערכים משתנים. אני מאמין שהדף הזה יעזור לך http://home.cogeco.ca/~rpaisley4/LM555.html יש שם את כל הנוסחאות, ואפילו מחשבון לחישוב תדר לפי ערכים שאתה מכניס.

6. המממ, בערך. זה נכון שככל שרכיב עובד "קשה" יותר, ובתדר גבוה יותר הוא צורך יותר הספק, ומתחמם, וכתופעת לוואי תתכן איטיות מסויימת.

7. מקווה שעזר לך קצת.

..

ותודה.
אז בעצם מעבד הוא רק רכיב שרק מבצע פעולות?
כלומר כדי להשמיע מוזיקה (לדוגמה) המעגל האלקטרוני יכיל ג'וק מעבד אחד וג'וק זיכרון אחד?

בד"כ כשמדובר במיקרו-מעבדים (ולא במעבדים כמו במחשב) יש שני זכרונות; זיכרון התוכנה וזיכרון הנתונים. אם נמשיך בדוגמא של המוזיקה, אז המעבד מקבל את אוסף הפקודות שאיתן יבצע את העיבוד מרכיב זיכרון פנימי, ואת הנתונים, שבמקרה הזה הם מוזיקה, הוא יקבל מדיסק.

..

"ואת הנתונים, שבמקרה הזה הם מוזיקה, הוא יקבל מדיסק."
-איזה דיסק?

דיסק זאת דוגמא.
את השיר עצמו אתה מקבל מזיכרון נוסף....

יש לי עוד שאלה קטנה.

ממה מורכב הזיכרון שהוא שונה מהמעבד?
גם רכיבי הזכרון מורכבים מפרוסות של סיליקון ומיוצרים בדיוק באותו תהליך שהמעבד מיוצר. אז במה הוא שונה?

שבבים אינם סתם "פרוסות סיליקון" בדיוק כמו שאתה לא יכול לקחת גוש סיליקון ולהפוך אותו למעבד. זה נכון שהם עשויים מסיליקון, אבל יש תכנון מאחורי כל דבר. למעשה רוב השבבים מכילים אוסף עצום של טרנזיסטורים, שהקשרים בינהם קובעים את מהות הרכיב.

הנה לדוגמא תאור של תא זיכרון בודד (ביט אחד) בתצורת SRAM

שים לב שהוא משתמש בשישה טרנזיסטורים בחיבור מסויים כדי ליצור את התא.

ואם ניצור את הקשר הבא בין 3 טרנזיסטורים

נקבל שער AND, שהוא רכיב שונה לחלוטין!

וכך גם כל שאר השבבים, ע"י חיבור שונה בין הטרנזיסטורים הפנימיים יוצרים רכיבים שונים.

(תודה לויקי על התמונות)

..

היי
יש לי עוד קצת שאלות....
לא הבנתי את שער NOT.
בשערנוט אם לא נכנס זרם אז כן יצא מהרכיב זרם
ואם נכנס זרם לרכיב אז לא יצא מהרכיב זרם.

אז אם לא נכנס חשמל לרכיב אז איך הוא מוציא זרם? (או שזה רק זרם נמוך או בכלל אין בו זרם?)
וכמה טרנזיסטורים מרכיבים את שערנוט? אחד?

ומה זה אומר ה-0 זה אומר שאין זרימה כלל או שיש זרימה שהיא חלשה?

שוף:


המתח Vcc הוא מתח קבוע ומשם הרכיב מקבל את אספקת המתח שלו.

באופן כללי ניתן ליצור שער NOT מטרנזיסטור בודד, אבל בד"כ בטכנולוגית TTL משתמשים בשניים בצורה הבאה:


ברכיבים מסוג CMOS כמדומני שמספיק אחד כמו בתמונה הראשונה.

'0' לוגי אומר מתח של 0 וולט, אבל בדפי היצרן הוא מתיר מתח של עד 0.8V (בערך. זה משתנה מרכיב לרכיב) שיחשב כ '0'. ולגבי זרם... אין זרם בכניסות, לא במצב 1 ולא במצב 0. שערים (ורכיבים דיגיטלים בכלל) לא מתעסקים עם זרם, אלא עם מתח. בכניסות של שערים מסוג CMOS ההתנגדות גבוהה והזרם הוא ממש מזערי, ואפשר אפילו לא להתייחס אליו. במוצא אמנם ניתן למשוך מהם זרם, אבל רצוי לא לעשות זאת. אם רוצים לצרוך זרם גבוה מרכיבים, מוסיפים בד"כ רכיב הנקרא חוצץ, והוא מספק את הזרם.

(תודה לויקי על התמונות)

..

בטכנולוגיית הCMOS משתמשים ב2 טרנזיסטורים לשער הNOT ולא ב1. מה שהבאת בתמונה זאת
טכנולוגיית NMOS - וכל הבעייה איתה היא בדיוק שדווקא כן זורם זרם כאשר הטרנזיסטור מופעל.
בעבר השתמשו בטרנזוסטורי NMOS, אבל הזרם שעליו דיברתי (שנקרא זרם סטטי) יוצר בעיה,
כיוון שאם לשים מאות אלפי או מליוני טרנזיסטורים בשבב אחד, להכפיל את הזרם הדי קטן אשר
זורם דרך כל טרנזיסטור במספר הטרנזיסטורים העצום, ולחשב את ההספק הכולל, מוצאים שכמות
החום היא כזאת גדולה שהשבב פשוט יהרס.

לכן כיום משתמשים בטכנולוגיית הCMOS, ובה משתמשים (בשערים הלוגיים הפשוטים) בפי 2
ממספר הטרנזיסטורים בNMOS בלבד, כיוון שכעת הנגד (אשר פועל כדי "למשוך" את המתח למעלה)
מוחלף ע"י טרנזיסטורים של PMOS. עכשיו, כאשר המתח בקלט של השער גבוה, הוא מפעיל את
הNMOS ומכבה את הPMOS, ולכן מקבלים מתח נמוך בפלט, ואין זרם כי אין מעגל (הPMOS מנתק
את המעגל). לעומת זאת, אם הקלט במצב מתח נמוך, אז הNMOS מנתק את הפלט מהארקה
והPMOS מחבר את הפלט למקור המתח הקבוע, ולכן הפלט במצב מתח גבוה, וגם כאן אין זרם.

מצב זה בעצם פותר את בעיית הזרם הסטטי, כי אין זרם (טוב, תמיד קיים זרם מזערי אבל הוא
כמעט אפסי) במצב יציב. לעומת זאת, עדין קיים זרם דינאמי, שזורם כאשר השער הלוגי עובר
ממצב אחד לשני.

הינה תמונה של שער NOT בטכנולוגיית הCMOS:


מקווה שעזרתי קצת.

סרטוני הנהיגה שלי

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.fresh.co.il/scripts/birthday.php?date=29/04/1987]

את הנגד ניתן לממש בכל דרך שנראית לנכון

..

כניראה נכנסתי קצת יותר מדי לפרטים אתה לומד\למדת הנדסת חשמל או משהו כזה במקרה?

סרטוני הנהיגה שלי

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.fresh.co.il/scripts/birthday.php?date=29/04/1987]

הנדסת אלקטרוניקה. עכשיו אני מנסה לא לשכוח את זה :\

..

ציטוט:

ומה זה אומר ה-0 זה אומר שאין זרימה כלל או שיש זרימה שהיא חלשה?

כמו שאמר לך זיו, אכן במעגלים דיגיטליים נהוג להתעסק עם מתחים, כיוון שכפי שהסברתי
בהודעה הקודמת שלי, זרם, באופן כללי, לא רצוי במעגלים אלה כיוון שזרם גורם לפליטת
אנרגיה, וזה כמובן לא רצוי.

בקשר למתחים אשר בהם משתמשים, כעיקרון באופן כללי הכל יחסי וזה תלוי בהרבה
דברים כגון הטכנולוגיה והמוסכמות. לדוגמא, יש כזה דבר שנקרא "לוגיקה שלילית", שבה
מתח גבוה דווקא מסמל 0 ומתח נמוך מסמל 1, ואין שום סיבה שזה לא יעבוד כיוון ש0 ו-1
הם סתם 2 מצבים שונים. כמובן שלוגיקה חיובית יותר שכיחה מלוגיקה שלילית, אבל יש כזה דבר.

בנוגע למתחים המדוייקים, כמו שזיו אמר לך קיים טווח מתחים לכל מצב, ז"א אין משהו
מוחלט כמו 0V, כי בעולם האמיתי לא ניתן לקבל משהו כ"כ יציב. המתח הגבוה משתנה
מאוד בהתאם לטכנולוגיה. בTTL וגרסאות של CMOS משתמשים ב5V, אבל דווקא
עכשיו בשבבים החדישים משתמשים, אם אני לא טועה, ב1.2V. מתח יותר נמוך מצריך
דיוק הרבה יותר גבוה, אבל גם כן בעל הרבה יתרונות כגון למשל פחות חום.

יש משהו אשר נקרא "0 חלש" ו-"1 חלש". אני לא יודע אם אני עכשיו נכנס ליותר מדי
דיוק, אבל הסבר קצר אני יכול לתת. זה קשור לטכנולוגיה, כי מסתבר שטרנזיסטורי
PMOS טובים להעלאת מתח ולא כ"כ טובים להורדת מתח, וההיפך נכון לגבי NMOS.
בגלל זה, כמו שהסברתי בהודעה הקודמת, PMOS בד"כ משמש כרכיב אשר מעלה
את המתח (אני לא כ"כ יודע את כל המונחים בעברית, באנגלית זה נקרא pull up network). הסיבה לזה די פשוטה אבל צריך להכנס בדיוק לאיך הטרנזיסטורים עובדים,
ואני לא אכנס לזה. בכל מקרה, אם משתמשים בהם להיפך, ז"א למשל בתמונה של
שער הNOT שהבאתי בהודעה הקודמת הופכים את הסדר של NMOS וPMOS, אז
מקבלים בעצם 0 חלש ו1 חלש כשהקלט הוא 1 או 0. משמעות הדבר היא מתח
גבוה מן הרגיל במצב 0 ומתח נמוך מן הרגיל במצב 1. סתם קצת טריוויה שאולי
מעניינת אותך קצת

סרטוני הנהיגה שלי

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.fresh.co.il/scripts/birthday.php?date=29/04/1987]

לטרנזיסטור יש שלוש רגליים:
בסיס(האמצעי) - שמשהם נכנס זרם.
כריך 1 - נכנס זרם.
כריך 2 - יוצא זרם.

שאלות:
1. זה לא משנה אם משתמשים בכריך 1 במקום בכריך 2 ולהפך?
2. מה זה אומר Vss?זה אומר כניסה של זרם חלש או וולט חלש? (כי אני רואה שמשתמשים בנגד כדי להנמיך את הזרם)
3. מה האבדל בין PNP ל- NPN אני יודע שזה בדיוק הפוך אבל בשביל מה זה משמש?
4. תוכלו להביא לי דוגמא של מעגל הכי פשוט שעושה שימוש עם טרנזיסטור?


תודה וסליחה על הבורות.

קודם כל, נעשה סדר במטבח ונזרוק את כל הכריכים. לא יודע מה זה "כריך". טרנזיסטור נורמלי מורכב משלושה חלקים: קולקטור, בסיס, ואמיטר.
בטרנזיסטור NPN, הזרם נכנס דרך הקולקטור והבסיס, ויוצא דרך האמיטר.

כשהשליטה על הזרם בקולקטור מתבצעת בעצם ע"י הזרם (והמתח) שנותנים בבסיס.

בטרנזיסטור PNP זה די דומה, רק הכיוונים הפוכים:
כל הזרם נכנס דרך האמיטר, ויוצא דרך הקולקטור והבסיס. הזרם בקולקטור נשלט ע"י כמות הזרם היוצאת מהבסיס.

ולכן גם מסמנים אותם הפוך:

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://hyperphysics.phy-astr.gsu.edu/hbase/solids/imgsol/tran1.gif]


ולשאלות:

1. זה כן משנה אם מנסים להחילף בין הקולקטור לאמיטר, כי כמות החומר הNי (בטרנזיסטור NPN) אינה שווה בשני צדדי הטרנזיסטור כמו בציורים, אלא החלק שבין הבסיס לקולקטור קטן הרבה יותר מזה שבין הבסיס לאמיטר, ולכן הפעולה שלו לא תהייה יעילה בכיוון הפוך. אבל כן, הוא יפעל.

2. איפה VSS? זה יכול להיות שונה ממעגל למעגל. בכל מקרה, ברגע שכתוב V, זה אומר מתח. זרם מסמנים ב I.

3. את ההבדלים כמדומני שהסברתי לך, והנה לך דוגמא פשוטה למעגל שמשתמש בשני הסוגים, מגבר מקלאס B:



הסבר: Vs הוא המתח המוגבר, הוא יכול להיות מיקרופון, או סתם מתח סינוסי, מסוג AC מתח שמחליף את כיוונו מדי פעם. כלומר הזרם יכול לזרום מהמקור למגבר, וההפך.

הטרנזיסטור הראשון Q1 (מסוג NPN) מגביר את האות כאשר הוא חיובי, וזורם מהמקור VS לכיוון RL. הטרנזיסטור השני Q2 PNP, מגביר את האות כאשר הוא שלילי, ונכנס למקור VS. שים לב לחיצים על הטרנזיטורים, הם מציינים בדיוק את כיוון הזרם בכל מקרה.
כאשר האות עובר בטרנזיסטור מסויים, הטרנזיסטור הנגדי נמצא בקיטעון, ולמעשה אינו פועל. רק כך בשילוב הזה של שני טרנזיסטורים מסוגים שונים ניתן לממש את המגבר הזה.

העכבה RL היא העומס, שבמציאות זה בד"כ רמקול שמשמיע את האות המוגבר.

אה, ואל תנסה לבנות כזה, יען כי בשביל מגבר שלם מקלאס B יש צורך בעוד כמה קבלי סינון, דיודות ונגדים. זה היה רק מעגל בסיסי כדי להסביר את הצורך בשני סוגים.

..

אופס, ידבלבלתי Vcc במקום Vss
ומה זה המעגל המורכב הזה? רציתי מעגל הכי פשוט שאפשר, שידגים לי את מעשיו.

ובמקרה הזה, הוא יכול להיות כל מתח שתרצה, בגבולות ההספק והעבודה של הטרנזיסטור. ברוב המקרים מתח VCC לטרנזיסטור פשוט יכול להיות בין 3.5V ל 15V.

והמעגל שנתתי הוא לא מורכב, הוא רק מתוחכם. יש שם בסך הכל 4 רכיבים! כמה מסובך זה יכול להיות? ועוד הוספתי לך הסבר מפורט :\ (שים לב שזה מעגל אחד שמצוייר פעמיים)

..

סחטין על הפירוט והתשובות זיו אתה תותח
אני מתחיל להתעניין קצת באלקטורניקה ורציתי לדעת אם יש איזה מסד נתונים או אוסף של שירטוטים של מכשירי חשמל שונים
2. איך לחפש את זה בגוגל (איך קראים לזה בדיוק באנגלית כי scheme זו שפת תכנות ואני מתכוון לשירטוט אלקטרוני של מעגל)

בתודה מראש
ג'ינג'י

עריכה:
טוב רשמתי circuit schematic וזה מצא לי מלא אז אני לא ממש צריך תשובה למרות שאם יש משהו בעברית זה יקל עליי בהתחלה (אני מבין אנגלית די בסדר אבל קורא בעברית במהירות האור)

אין ברשת שרטוטים של "מכשירי חשמל" ולו רק מהסיבה הפשוטה שלכל מכשיר שרטוט משלו, והוא שייך לחברה שמייצרת אותו, ולא שמחה להפיץ אותו בכלל.

אם אתה מתכוון לשרטוטי מעגלים אלקטרוניים, תן לי כיוון של מה שאתה מחפש (מגברים, מעגלי למידה, מיקרו מעבדים) ואנסה למצוא לך אתרים בנושא.

אם אתה מתכוון לרכיבים חשמליים, כאן יש לך כר עשיר ברשת. אתה רק צריך לדעת את מספר הרכיב ואת שמו, ומיד תמצא אותו בגוגל. דוגמאות:
אם אתה זקוק למשל למונה BCD, שמונה מעלה ומטה, וכולל טעינה מקבילית, הרי שמספיק לך לחפש בגוגל 74192 ותקבל את דפי הנתונים http://www.google.co.il/search?q=74192 שבמקרה הזה, לינק ישיר נמצא בתוצאה הרביעית.

ואם נניח שאתה לא ממש יודע את מספר הרכיב, אתה יכול לרשום באופן כללי: AND GATE, ולמקד את החיפוש על דפי נתונים עם התוספת filetype:pdf והרי לך, תוצאה ראשונה http://www.google.co.il/search?q=AN...+filetype%3Apdf
וסתם בשביל הידע, זה 4081.

לא ביום אחד לומדים את זה, אבל כשמתחילים לבנות מערכות בפועל, מכירים לאט לאט את רוב הרכיבים החשובים.

..

עזרת לי המון
מתחיל= מתחיל להתעניין בהתחלה חרישה של חומר אונליין בלי שום ספציפיות משהו כמו לקפוץ למים ולנסות לשחות ואחרי שאני אתמצא בנושא (כמובן בלי להבין כלום באמת רק שיהיה לי מושג) אני אתחיל ללמוד ברצינות
אז תודה זה בדיוק מה שחיפשתי

נ.ב. (בעצם לא נזכרתי רק לא ידעתי איפה לרשום את זה - )
סחטין על מהירות התגובה אני עדיין קצת בהלם זה היה מהיר כמעט כמו צ'ט אין עליך

יש אתר פשוט מצויין שמהווה בעצם קורס שלם במעגלי חשמל ואלקטרוניקה. הוא מתחיל בעצם
מהאפס ומסביר אפילו דברים בסיסיים כגון מתח וזרם, עובר על כל טכניקות חקירת מעגלים החשובים
ביותר, וזאת רק ההתחלה. יש שם פרקים בתפריט למעלה, אשר מתחילים בDC (זרם ישיר) ואח"כ
פרקים על AC (זרם חילופי), חצי-מוליכים (ה"אלקטרוניקה" כפי שאני מניח אתה חושב עליה), ואפילו
על מעגלים דיגיטליים. האתר חינמי לגמרי ולדעתי פשוט לא קיים משהו יותר טוב ממנו ברשת. הוא
לא ילמד אותך ברמה של תואר בהנדסה אבל בהחלט יש בו את כל המידע, והוא מאורגן באופן הגיוני.
הבעיה היחידה היא שהוא באנגלית, אבל אם אתה מבין אנגלית ברמה סבירה, אז אני חושב ששווה
לנסות.

אני לא יודע את הרמה שלך ואת הגיל שלך ולכן אין לי מושג מה אתה כבר יודע, אבל כעיקרון אם אתה
מתחיל בנושא לגמרי, כדי באמת להבין את מה שאתה עושה אתה צריך לדעת את כל הנושאים
הבסיסיים של תאוריית המעגלים לפני שאתה מתעסק עם הדברים היותר מעניינים.

כמובן, כתובת האתר:
http://www.allaboutcircuits.com/

סרטוני הנהיגה שלי

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.fresh.co.il/scripts/birthday.php?date=29/04/1987]

אני לא מזמן עשיתי 22 עד 19 לא ידעתי מילה באנגלית אבל חייתי יותר משנתיים בניו יורק כך שאולי יהיו לי בעיות איות אבל לא הבנה למרות שרוב האנגלית שלי היא סלנג (ברוקלין מה לעשות) אני מבין גם אנגלית ברמה גבוהה יותר רק משיטוט ברשת כך שגם אם זו לא בחירה ראשונה אין לי בעיה להבין חומר באנגלית
אני מממש מתחיל כך שכנראה האתר הזה יספק לי מספיק תעסוקה לשבועות הקרובים
ובמקרה הגרוע ביותר אני אוכל לשאול כאן בפורום לא? לפי מהירויות התגובה שלך אני לא אתקע עם שאלה למשך שבועות אז תודה

וכנראה שתתקל בי אחרי שאחרוש על האתר

מממ... 6 חלקים - נראה טוב

צ'או

אין בעיה, בהזדמנות אוכל לעזור. זיו (האדם שענה לך כאן על הרבה מהשאלות) יותר מנוסה ממני
כיוון שאני כרגע באמצע לימודי תואר להנדסת חשמל ומחשבים (סמסטר 2 של שנה ב'), וזיו כפי
שהבנתי כבר סיים את התואר שלו. אבל בהזדמנות שאל .

סרטוני הנהיגה שלי

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.fresh.co.il/scripts/birthday.php?date=29/04/1987]

אתה לפחות עוד שט בחומר, בעוד שאני מנסה להזכר בו

..