|
15-12-2006, 16:15
|
|
מומחה ללוחמת חי"ר, סיור וצליפה
|
|
חבר מתאריך: 06.12.04
הודעות: 21,060
|
|
ראיתי לנכון לצרף דברים שכתב בנושא לוחם 669 במילואים
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי u-367 שמתחילה ב "הערב אצל הגברת אילנה דיין "הקרב אחרון בבינת אל גבל " דרך מצלמת 669"
שלום לכולם,
אמנם לא נכנסתי כבר זמן רב לפורום(ואני מתנצל), אולם הופתעתי לקרוא ששינו את תפקיד וייעוד יחידתי(669) מאז הכניסה האחרונה שלי לאתר... לפחות לפי אנשים שמתיימרים להכיר היטב את המערכת.
אז ככה, כדי ליישר קו אחת ולתמיד, אני רוצה להבהיר מספר דברים. אני,להבדיל מאחרים שכתבו פה ב"שצף קצף" משרת ביחידת החילוץ ופינוי בהיטס של חיל האויר,כאיש רפואה במילואים.
אני ביחידה עוד מאז התקופה של רצועת הביטחון והשתתפתי במלחמה האחרונה בלבנון כמו גם במאות פינויים, חילוצים ופעילויות אחרות שהשתיקה יפה להן.
ביום החילוץ המדובר(והמתועד היטב ב"עובדה") הייתי אני בגזרה אחרת בפעילות זהה עם הצוות שלי.
ראשית, לא היה מצב שבו הזניקו אותנו לפינוי / חילוץ ומישהו ברמת הצוות חילוץ או הטייסים התנגד או ניסה להימנע מלחלץ את הכוחות בשטח, אדרבא, אני מכיר לצערי הרבה מקרים(שבחלקם גם נוכחתי) שאנחנו מאזינים לדיווחים מהשטח ושומעים איך מתדרדר מצב הנפגעים לאורך זמן, ואנחנו מול גורמי היחידה, והטייסים במקביל מול גורמי חיל אויר לוחצים חזק וכל הזמן לקבל אישור כניסה לבצע את החילוץ....ומקבלים תשובה שלא הייתה מקובלת עלינו.....קרי, "חכו עוד קצת", "אין אישור בשלב זה" וכיו"ב.
יתרה מכך באירוע מסויים, אני שמעתי בדיעבד על מצב שבו טייס לקח החלטה לידיו(בהסכמה של כל מי שהיה במסוק) ונכנס למטרת חילוץ בניגוד להוראות מפורשות. דוגמא קטנה ראיתם אתמול ב"עובדה", כשגורמי שליטה מנחים טייס לעזוב את השטח, ולא אמור להיות לו שיקול דעת בנושא(מהרבה סיבות שלא אציין), אולם הוא לא המריא, בפועל סירב לפקודה ונשאר שם פי כמה וכמה יותר מהזמן המותר(עפ"י מה שהוא אמר). וכל זאת תוך סיכון רב לצוות במסוק, ללוחמים ואנשי הרפואה, למכנואי המוטס וכו(הרבה אנשים עבור פצוע אחד והרוג אחד)'.... וזה קרה לעיתים קרובות יותר משהייתי רוצה לחשוב, וכמעט בכל פינוי שהיו בו מספר נפגעים.
מקרים כאלה(שפורסמו) קרו גם באסון השייטת כשהמסוק חזר מנוקב כדורים, גם במלחמה כשטייס ריחף עם המסוק כ"כ צמוד לעצים שהוא "גילח" את הרוטור האחורי וכמעט התרסק עם המסוק, רק כדי לאפשר לכוחות הירוקים להעביר לו את הפצועים הקשים שהיו להם(וזה בזמן שהחיזבללה יורה עליהם בירי ישיר). אלה רק דוגמאות מעטות(ושנחשפו לציבור) שמראות את הלך הרוח והקווים המנחים לביצוע המשימה.
שנית, מטרת היחידה כפי ש"עלה" ציטט היא חילוץ אנשי צוות אויר, חיילים ואף אזרחים מאזורי לחימה מאויימים ביותר(לאו דווקא בסדר הזה), לבצע כל סוג של חילוץ בכל מתאר אפשרי באויר בים וביבשה. ישנם עוד משימות יעודיות רבות ליחידה שאיני יכול לפרטם, אך כולם ללא יוצא מין הכלל קשורים להבאת אנשינו חזרה הביתה ללא קשר לרמת האיום עלינו...
שלישית, עקב אי יכולת צוותי הרפואה הקרקעיים לפנות את נפגעיהם, שימשנו אנו במקרים רבים הכלי היחידי להעברת כל נפגע שהוגדר כפצוע קל ומעלה(כולל תגובות קרב) חזרה לשיטחנו, פינינו הרוגים(שאנו לא אמורים לפנות). אני פיניתי אפילו חייל סדיר שאחיו נהרג בגזרה אחרת ובהוראת הפיקוד העליון(?) ניתנה הוראה לפנות אותו יחד עם שאר הנפגעים(מאוד הזכיר לי את "להציל את טוראי ראיין" כולל הניסיון להפיל אותנו בדרך חזרה).
רביעית, עקב בעיות רבות בהעברת מים ומזון לחיילים בשטח, והפועל היוצא של מצבם עקב כך, שימשנו בתור רכבת אוירית של מזון ומים בכל פינוי שביצענו כשמצד אחד אנחנו זורקים מזון, מים וציוד רפואי בתדל"ים מדלת המסוק עבור הכוחות בשטח, בעוד באותו הזמן אנחנו מעמיסים פצועים בצד הנגדי של המסוק.
היינו מכינים מראש שישיות של מים מינרלים ומזון קל במסוק שנתנו לפצועים הקלים... ולא קרה פעם אחת שחזרנו ולו עם בקבוק מים אחד או אוכל חזרה לבסיס, עד כדי כך היו החיילים מיובשים ורעבים.
לסיכום, אני חושב שיותר מכל מלחמה אחרת הוכחנו פעם אחר פעם שאין "דם כחול" ו"דם ירוק"....רק דם אדום [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ynet.co.il/images/b.gif] ! והוא שווה אצל כולנו, מילואים, סדיר, ירוקים וכחולים... לא תמיד ניתן פיזית לבצע את החילוץ, אך מעולם לא נתקלתי בהיעדר מוכנות, רצון ומוטיבציה לעשות את הכל והרבה מעבר לכך כדי להחזיר הביתה את הילדים(והילדות), האבות והאחים שלנו מהקרב....
הרבה פצועים חייבים לנו את חייהם עקב הופעתם כאילו משום מקום של צוותים שלנו ואחרים באמצע שום מקום וטיפול איכותי בשטח עד הגעת המסוקים...
האם היו טעויות? אני בטוח שכן, לעניות דעתי בעיקר בנושא של קבלת אישורים לחצות קו ולבצע חילוצים שלא אושרו ע"י גורמי פיקוד בחיל האויר ובפיקוד צפון .... אבל להבדיל ממקומות אחרים בצבא גם תוך כדי הלחימה ובעיקר בשבועות לאחר מכן שינינו תול"ים ויישמנו את הלקחים שהצוותים העלו. לא היה טאטוא מתחת לשטיח וכל מה שהעלנו(צוותי הפינוי / חילוץ) נבדק, נלמד וברוב המקרים יושם בהצלחה.
מוטו היחידה הוא "בצרה קראת ואחלצך..." אנחנו חיים לפי זה ולא אוהבים לחשוב על זה אבל כבר היו מקרים בעבר שנהרגו אצלנו עקב חוסר ההתפשרות בביצוע המשימה.
בברכה,
C-SAR
_____________________________________
There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics
"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.
Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht
I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -
|
|