08-12-2006, 21:02
|
|
|
|
חבר מתאריך: 30.04.06
הודעות: 2,246
|
|
השינוי איסטרטגי בקונספט המאבק בישראל ותרומת הפלסטינים
לאחרונה הופיעו פרסומים על שינוי איסטרטגי בקונספט המאבק שמקורו באירן - לא לחימה (עם שאיפה לנצחון בטווח הנראה לעין) אלה מאבק מתמשך לדורות, מאין מלחמת התשה, בהתבסס על ההבדל המשאבים בין הצדדים: רצופה בהפסקות אש והפרתן ככל שידרש לטובת ההתנגדות, הרי הישראלים ממהרים להסכים לכל הפסקות אש כמתנה משמיים וסימן לרצון טוב... עצם קיום האיום הפלסטיני על "אש-קטנה" לאורך זמן תורם להחלשתנו.
על האירנים קשה להשפיע, אך האם לא נדרש שינוי בהתייחסות לפלסטינים? במקום כ"כאב ראש" מחוייב, לאיום איסטרטגי. שינוי מדיני? שינוי צבאי? לתת להם תקווה וסיבה לא להסכים לתהליכים לדורות, אלה תקווה לדור הנוכחי. אחרי הכל הם בניהם ובני בניהם ישלמו את המחיר עבור מה שאולי יבא פעם.
כפי שנתגלה במלחמה האחרונה משאבים ניכרים, החל מימי אימונים לסדירים ולמלואים ועד לציוד ורענון ימח"ים נעלמו. יכולות של החל מחפ"שים ועד למטכל כורסמו ונעלמו. אם כפיצוי על קיצוצי תקציב, אך בעיקר ימי אימונים לטובת פעילות בשטחים! אינני מוריד מערכה של זו, ואין כאן הכרזה פוליטית... ידוע על הקמת יחידות יעודיות לטובת פעילות זו, עובדה שלעצמה גורעת ממצבת כ"א והתקציב למשימה העיקרית, האיסטרטגית לה מיועד כל צבא. אך כאמור, זה לא נגמר בזה, חדשות לבקרים שומעים על הסבת יחודות מיוחדות לצורך לחימה עירונית, ושאין סיורי מודיעין....
הירידה בידע והמחסור בציוד לא רק גורם לירידה ביכולות, אלה אף יותר חמור - ירידה במורל ובמוטיבצייה.
איך אנו צריכים להתאים את עצמנו לשינוי הנ"ל שנתן פירות כאמור כבר במלחמה האחרונה?
|