אני מעלה כאן קישורים שימושיים לכל המבקשים לכתוב עבודה על התפתחות מורשת הקרב של הצנחנים.

מורשת הצנחנים

התפתחות ערכי מורשת הקרב שהנחילו הצנחנים


א. הקדמה
ב. הצנחנים בתחילת שנות ה- 50.
●אימוץ מורשת הצבא הבריטי.
●המפקד בתחילת שנות ה- 50
ג. שנת 1953. המפנה ברוח הלחימה.
●הקמת יחידה 101.
●מורשתה וחשיבותה של 101.
●איכות הלוחמים ביחידה
●דמותם של מפקדי היחידה.
ד. התפתחות ערכי מורשת בצנחנים.
1. רקע מדיני בטחוני
2. ערכי מורשת בסיסיים.
v אחוות לוחמים
v גאוות יחידה
v משמעת צבאית
v יוזמה בקרב
v מקצוענות
v דיווחי אמת
3. ערכי מורשת מורכבים
v רוח לחימה.
v "אָחֲרַי"המפקד בראש הכוח
v דבקות בביצוע משימה.
v אין משאירים נפגע בשטח.

v הסתערות מול אש.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.202.org.il/Pictures/General/arrows/picon.jpg]
גירסה להדפסה

----------------------

מנהל אתר
www.202.org.il

לצערי אני כבר לא בשלב שאני צריך להכין עבודות על מורשת קרב.
התחלתי לקרוא את החומר הרב באתר, מחר אמשיך.

לעולם אשא דגלך בגאווה

קראתי על מורשת הצנחנים לפני עשור, וניסיתי להחדיר את הערכים (דבקות במשימה, רעות, אחרי) בחניכיי (כן, כן- חניכיי בחיל האויר!)
לצערי לא זכרתי היכן קראתי זאת בעבר ובמשך שנים חיפשתי זאת על מנת להביא מקור כתוב לחניכים וגם למדריכים האחרים אבל לצערי לא הצלחתי למצוא את המקורות.
והנה עכשיו סוף סוף אני מוצא זאת בעזרתך האדיבה!
תודה רבה וכל הכבוד, הערכים הנ"ל משפיעים על צה"ל (לפחות על הפינה הקטנה שלי בצה"ל..) עד היום, מכיוון שעם הזמן אנשים שוכחים את הערכים ואת הלקחים, זה פשוט חובה להעלות זאת על הכתב כפי שעשיתם, על מנת להזכיר למפקדים ולחיילים של היום מה חשוב..
להת.
אמיל.

ואכן אחד האתרים העבריים החביבים עלי, שהייתה לי הזכות להרים לו קצת תרומה.
בכל אופן, הנה כמה הערות ושאלות:
1. אם הגדוד "נוהל בכשרון רב" על ידי הררי, איך הגיעו למצב שבו במטכ"ל "הייתה אכזבה מדמותו החדשה של גדוד הצנחנים"?
2. הייתי מוסיף הערת שוליים קצרה על אידנה ורנטיס; קורא שלא מכיר את הסיפור עשוי לא להבין את גודל הבזיון (שלא לדבר על הפאשלה של גבעתי בפלאמה). תל-מוטילה יחסית מוכר, אבל אולי כדאי להוסיף גם ביאור עליו.
3. צ"ל 1955 ולא 1954, אני חושב. שנת 1954 הייתה שקטה יותר מ-1953; נהרגו בה 34 ישראלים בידי מסתננים, לעומת 75 ב-1953. כמו-כן, למרות שהמודיעין המצרי הפעיל מסתננים כבר ב-1954, רק באוגוסט 1955 הוא התחיל להפעיל את הפדאיון בקנה מידה רחב היקף. המשמר הלאומי הירדני אמנם קיבל תאוצה בעקבות קיביה, אבל הוקם עוד קודם, ולמרות מעורבותם של כמה בו בהסתננות הוא נועד בעיקר להגן על שטחי יו"ש והכפרים; הכח העיקרי של הלגיון פונה מיו"ש אל מזרחה לירדן כבר ב-1950. בן-גוריון גם לא היה ראש ממשלה ב-1954; הוא פרש ב-1953 וחזר להיות רה"מ רק אחרי הבחירות ב-1955. בקיצור, אני מניח שהכוונה הייתה 1955 ולא 1954.
4. בעניין עודף יוזמה של הצנחנים, מעניין לצטט את מה שכתב ב-1958 אז-סא"ל מרדכי בראון, שהיה הרל"ש של דיין במלחמת קדש, ב'אתגר ותגרה', החיבור הפנימי של צה"ל על המלחמה:
הקרב "נאפד הגבורה אך גם חסר התכלית מכל הקרבות שהתרחשו במערכת סיני... דוגמה מאלפת איך השיגה תושייתם והעזתם של החיילים והמפקדים במקום ניצחון מפואר בקרב אליו הוטלו שלא לצורך" (אתגר ותגרה, מערכות תשנ"א, 307-308).
יישר כח!

אם כבר מדברים על קרב תל-מוטילה... הנה כתבה-הספד מתוך מוסף המאמרים של הארץ מהשבוע על תא"ל מיל' אהרון לבנון ז"ל, קצין וג'נטלמן, שבתחילת דרכו הצבאית פיקד על אחת משתי הפלוגות של גדוד 13 שנטלו חלק בקרב הכושל הזה ונפטר לאחרונה...המ"פ השני דרך אגב היה אל"מ מיל' זאב סולי, עוד איש גולני מיתולוגי, שלמעלה שמרבית ההרוגים והפצועים בתקרית הדמים הזו היו מפלוגתו. שימו לב גם לאזכור המוקדם של סא"ל מיל' אלחנן אורן (שהפך להיסטוריון צבאי אחרי שהבין שקריירת הפיקוד שלו הגיע למבוי סתום) וגם לטעות בכתבה - מאיר עמית היה מח"ט גולני ולא מג"ד 13. תפקיד זה היה בידיו של סא"ל רחבעם זאבי, שחבל רק שלא נבעט מהצבא בגין הפיאסקו.

כל הכבוד על הזמן ועל העבודה היפה והמושקעת שעשית באתר הנ"ל
אני אישית נתקלתי באתר מזמן יחסית שהוא עדיין לא היה מלא בתמונות ובתוכן כמו היום בעקבות סבא שלי שמוזכר באתר ממספר פעמים (גדוד 890)

לא חוזרים עד שמבצעים