לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה ●●● ברוכים הבאים אל פורום צבא וביטחון ●●● לפני הכתיבה בפורום חובה לקרוא את דבר המנהל ●●● עקבו אחרינו! ●●● חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חיילים, צבא וביטחון > צבא ובטחון
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 05-10-2006, 08:47
צלמית המשתמש של chatulim
  chatulim chatulim אינו מחובר  
מנהלת בע"ח, מטיילים ותרמילאים
 
חבר מתאריך: 01.01.06
הודעות: 53,831
כתבה היום- 21 שנים לטבח בראס בורקה

טבח ראס בורקה התרחש ב־5 באוקטובר 1985 (שבת חול המועד סוכות) כאשר חייל מצרי בשם סלימאן מחמוד עבדו חמיד ירה לעבר קבוצה של 12 מטיילים ישראלים באתר הנופש בראס בורקה שבדרום סיני.

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

כתוצאה מהירי נהרגו שבעה ישראלים מהם ארבעה ילדים. בין ההרוגים היו כאלה שפציעתם לא הייתה קשה, אך הם דיממו למוות עד שהשלטונות המצריים אפשרו גישה של כוחות ההצלה למקום. על פי העדויות, קצין מצרי איים על רופא וסטודנטים לרפואה ישראליים שבקשו להגיש עזרה לפצועים. לדברי הרופא, הנפגעים שכבו מדממים בשטח למעלה מארבע שעות.

באירוע נרצחו חמן שלח, אילנה שלח ובתם צליל, אמיר באום, דינה ברי, אניטה גריפל (דוקטורנטית באוניברסיטה העברית) ועופרי טוראל.

החייל המצרי שירה הוגדר בתחילה ע"י שלטונות מצריים כמוסלמי אדוק התמוך בחומייני. מאוחר יותר דברו גורמים מצריים על ירי "מטורף". בראיון מהכלא אמר הרוצח: "אינני משוגע. הרגתי מתוך הגנה על ארצי". הוא נידון למאסר עולם, והתאבד בכלא המצרי. באיראן הוצא לכבודו בול זיכרון.

השלטונות המצרים פיצו את משפחות ההרוגים בסכום של 107,000 דולר אמריקני למשפחה.

ראס בורקה ממוקמת על החוף המזרחי של חצי האי סיני, בין טאבה לנואיבה. כיום שוכן בחוף אתר נופש בשם "באסאטה". לפי מספר דיווחים מצהיר בעל האתר כי ישראלים לא רצויים בו כדי לא לעורר ויכוחים פוליטיים.

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

מתוך ראיון עם עוז שלח, בנו של דר' חמן שלח שנהרג בפיגוע:



באוקטובר 1985 יצאה משפחתו של שלח לטיול בסיני. עוז נשאר בבית. "הייתי אז בן 17 ולא אהבתי לנסוע עם ההורים", הוא אומר. ב-5 באוקטובר ירה חייל מצרי בשם סולימן חאטר על מטיילים ישראלים בראס בורקה ורצח 7 מהם. חמן, אילנה וצליל שלח נהרגו. "פעם אמרתי בראיון לאחר הרצח שאין צורך לשלוח את יחידת שמשון שתחסל כמה אזרחים מצריים בתגובה. אחרי הראיון קיבלתי מכתב מהמש"קית חינוך של יחידת שמשון, שכתבה לי כי הבנים בכלל לא עושים דברים כאלה. אבל אפילו היא התפכחה מאז והיום כולנו יודעים מה עושות יחידות חיסול. לאחר הרצח חוויתי את עמדת הכוח ביתר שאת: היה את משרד החוץ שייצג אותי; היה משא ומתן על פיצויים שהאמריקאים היו מעורבים בו; שאלתי את עצמי: נער פלסטיני שהוריו נרצחו, נגיד חוסלו בטעות, איזו רשת ביטחון יש לו? את מי הוא מכיר בפרקליטות, באקדמיה, בעיתונות? נדמה לי גם שזמן קצר אחרי הרצח קראתי על תביעת פיצויים שהגיש איזה פלסטיני שאיבד את שתי ידיו מאש חיילינו ותבע פיצויים, או גמלת הכנסה. פרקליטות המדינה טענה שהוא יכול לעבוד, למשל, בדוכן פלאפל, עם הצבתות שהותקנו לו במקום ידיים. זאת לעומת המקרה שלי בו היתה רשת מוסדית וחוקית ומדינית שדאגה לרווחתי".

"לפעמים אני שואל את עצמי איך אבא שלי היה רואה את המציאות היום. היו לי איתו הרבה שיחות על פוליטיקה. והאמת שאני לא יודע את התשובה. אם מישהו שומע ממנו בעניין הזה שיגיד לי".

היורה חאטר נשפט במצרים למאסר עולם, אך התאבד שנה אח"כ בכלא המצרי. "לפי השמועות נציגי הממשלה המצרית עזרו לו להתאבד. הייתי שמח אם הוא היה בחיים ויכולתי לדבר איתו".

מה היית אומר לו?

הייתי אומר לו: "מה, נגנבת?" אני לא יודע מה הייתי אומר לו. הייתי רוצה לדבר איתו. אני גם לא יודע מה הוא היה אומר לי. אתה שואל אותי למה הוא ירה? מכיוון שלעולם לא אוכל לשאול אותו, נראה שלעולם לא אדע. אני יודע שהוא הפך לגיבור עממי ברחבי העולם הערבי, כתבו לו שירי הלל. כל-כך הרבה גורמים בחשו ברקמת הסיפור הזה שאני לא יודע למה הוא פתח ביריות על אנשים בבגדי ים, והרג שבעה מהם.

האם נוצר קשר כלשהו עם משפחתו?

לא. קראתי שהוא בא מכפר שספג הרבה הפצצות ב-1967, אבל לא בדקתי.







שמות ההרוגים:



אניטה גריפל

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

אניטה, בת פרנסיס ושמחה ספינדל, נולדה בקנדה וגדלה שם. בשנת 1971 עלתה לארץ וגרה בירושלים. היא נישאה לאנדרו גריפל, והשניים אימצו את טלי. אניטה עבדה בהוראה באוניברסיטה העברית בירושלים, ולמדה לתואר דוקטור בחוג לסוציולוגיה.
בשבת כ' בתשרי, חול המועד סוכות תשמ"ו (05.10.1985), יצאה קבוצה של שנים-עשר מטיילים ישראלים, חלק מקבוצת נופשים בחוף "ראס-בורקה" שבסיני, ביניהם אניטה וטלי, לסיור רגלי במעלה דיונה גדולה. בראש הדיונה היה מוצב ובו שוטרים מצריים חמושים. אחד השוטרים המצריים פתח לפתע באש לעבר קבוצת המטיילים וגם לעבר חבריו ליחידה שניסו לעצור אותו.
כתוצאה מהירי נפגעו רוב חברי הקבוצה. ארבעה ילדים הצליחו להימלט והגיעו לכביש הראשי, משם הובהלו לבית החולים באילת. היתר, חלקם פצועים וחלקם מתים, נותרו במקום ללא טיפול במשך זמן ממושך כיון שהמצרים סירבו לאפשר להתקרב לאזור, עד אשר מתו כולם, מלבד בתה של אניטה.
אניטה נהרגה במקום, אך הצליחה להגן בגופה על בתה, ובכך הצילה את חייה של טלי.
אניטה הייתה בת 38 במותה.




אמיר באום

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

אמיר, בן שרה וראובן, נולד בירושלים, בן אמצעי במשפחה של שלושה אחים. הוא היה ילד תוסס ומלא חיים, תלמיד מצטיין ומאד אהב ספורט.
בשבת כ' בתשרי, חול המועד סוכות תשמ"ו (05.10.1985), יצאה קבוצה של שנים-עשר מטיילים ישראלים, חלק מקבוצה שנפשה בחוף "ראס-בורקה" שבסיני, לסיור רגלי במעלה דיונה גדולה. בראש הדיונה היה מוצב ובו שוטרים מצריים חמושים. אחד השוטרים המצריים פתח לפתע באש לעבר קבוצת המטיילים, מבלי שחבריו ליחידה הצליחו לעצור אותו. כשהתאפשרה עזרה כבר מתו שבעה מהם, שלושה מבוגרים וארבעה ילדים, ורק אחת הילדות נותרה בחיים. בין ההרוגים היה הילד אמיר.
בן עשר שנים היה במותו. אמיר הותיר הורים ואחים.






דינה ברי

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

דינה, בת נמרוד ותרצה, נולדה בירושלים. בת בכורה למשפחה בת שלושה ילדים. למדה בבית הספר גבעת גונן.
לדינה היה כושר כתיבה נדיר, והיא הרבתה להתכתב עם חברות, מכרים וקרובי משפחה. היא גם כתבה סיפורים ושירים המביעים בגרות, רגישות וכשרון רב. חבריה תיארו אותה כילדה עליזה שאהבה לצחוק, לשיר, להציג, להשתולל ולשמוח. היא הייתה תלמידה נבונה, חרוצה, אהובה ומקובלת בכיתתה. זמן קצר לפני מותה החלה ללמוד נגינה בסקסופון.
דינה הייתה בת עשר שנים במותה. הובאה למנוחות בבית העלמין בגבעת שאול, ירושלים.
משפחתה של דינה ערכה חוברת זכרון ובה סיפורים מימי בית הספר, מכתבים וציורים של דינה ודברי קרובים ומכרים לזכרה.




עפרי טוראל

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

עפרי נולדה בקיבוץ בית-השיטה. כשהייתה בת מעט יותר משנה נהרג אביה יוחי גלעד במלחמת יום הכיפורים בסיני. כעבור זמן אמה, טלי, התחתנה עם יחיעם טוראל, שהיה לאביה החדש של עפרי. לבני הזוג נולדו עוד ארבע בנות: אורית, נעמה, מיכל ונעה.
עפרי למדה בבית ספר יסודי בטבעון והחלה ללמוד בתיכון בנהלל. בשעותיה הפנויות אהבה לקרוא ולצייר, ומאד אהבה לטפל בילדים קטנים. היא תמיד יצרה קשרים חמים וטובים עם הסובבים אותה, קטנים וגדולים ממנה כאחד.
בת 13 שנים הייתה במותה. עפרי הותירה הורים וארבע אחיות צעירות ממנה. הובאה למנוחות בבית העלמין בקיבוץ בית-השיטה.




משפחת שלח:



חמן שלח, בנו של המשורר יונתן רטוש (אוריאל שלח הלפרין) ואחיו של שהרן שלח, מתמטיקאי, כיהן כשופט בישראל. הוא יצא עם אשתו אילנה ובתו צליל (שרבים זוכרים אותה מהתכנית "שישאר בינינו" ו"ריץ' רץ'") לחופשה בסיני. שלושתם נהרגו בירי בראס בורקה.



ראיון עם ראש הממשלה דאז יצחק שמיר, בנוגע לפיצויי המשפחות (הראיון כתוב באנגלית)




מקורות-



ויקיפדיה

אתר עיתון "הארץ"

YNET

אתר "טלוויזיה"
אתר נפגעי פעולות איבה
אתר NFC
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #2  
ישן 05-10-2006, 13:50
  לבני לבני אינו מחובר  
תחמושת בע"מ
 
חבר מתאריך: 09.03.04
הודעות: 27,744
אני עוד זוכר את היום הטראגי הזה !!!...
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי chatulim שמתחילה ב "היום- 21 שנים לטבח בראס בורקה"

אני זוכר היטב את מהדורות החדשות וכותרות העיתונים שזעקו על המחדל המצרי ועל כך שהם לא איפשרו לתת סיוע רפואי לנפגעים במשך זמן רב כך שלפחות אחד מהם נפטר בשטח מאבדן דם (בדיוק כפי שמתואר בכתבה ) !

אני עדיין זוכר את התכנית "שישאר בינינו" ששודרה מדי שבוע אחה"צ (אות התכנית עוד מתנגן לי בראש) ואת צליל שלח ז"ל שכל בני הנוער מאותן שנים הכירו ...

אירוע נורא !

אגב - חיפשתי תמונה של צליל שלח ברשת אך ללא הצלחה האם מישהו יודע/מכיר/מצא??......


"שישאר בינינו, מה שהיה בינינו,
מה שהיה בין שנינו - שישאר בינינו.
מה שהיה בינינו, אולי חלף איננו,
אך ישאר של שנינו - שישאר בינינו".
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #8  
ישן 06-10-2006, 00:50
צלמית המשתמש של סירפד
  סירפד מנהל סירפד אינו מחובר  
מנהל פורום צבא ובטחון
 
חבר מתאריך: 04.05.02
הודעות: 22,967
שירו של יהודה פוליקר
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי chatulim שמתחילה ב "היום- 21 שנים לטבח בראס בורקה"

השיר "פרח" נכתב לזכרה של צליל שלח. המילים מאתר שירונט

פרח
ביצוע: יהודה פוליקר
מילים: צרויה להב
לחן: יהודה פוליקר


שם, בעפר ותכלת
חלקת שלום ישנה
נומי פרח, נומי
נומי ילדה קטנה.

את החיים לקחו לך
הו, מלחמות קדושות
מלאכים בכו לך
בעיניים יבשות.

את חיוכך, תינוקת,
קברו באדמה
איך צומח שקט
מתוך המהומה.

מי שלחץ על הדק
דם את ליבו מכתים
במלחמות לצדק
גם ילדים מתים.

את החיים לקחו לך...

שם, בעפר ותכלת
חלקת שלום ישנה
נומי פרח, נומי
נומי ילדה קטנה.

את החיים לקחו לך...

בחלומך ברוח
חרוז למנגינה
נומי פרח, נומי
נומי ילדה קטנה.
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #9  
ישן 06-10-2006, 02:45
צלמית המשתמש של צנחן1
  צנחן1 צנחן1 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 03.01.05
הודעות: 4,584
בתגובה להודעה מספר 8 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "שירו של יהודה פוליקר"

זה לא היה המקרה היחיד של חייל מצרי שתוקף מטיילים ישראלים, ב- 25/11/90 ירד חייל מצרי מהעמדה המצרית שמעל א.ג. 80 (קצת אחרי עין נטפים) חצה את גדר המערכת ועמד על כביש אילת-עובדה ופתח באש לעבר אוטובוס שהוביל חיילים לבסיס עובדה ועל רכבים אזרחיים. מהירי נהרגו שלושה חיילים -
אבי סרלין http://www.izkor.gov.il/izkor86.asp...3050&ndt=513052
חיים אשכנזי http://www.izkor.gov.il/izkor86.asp...3053&ndt=513051
מיכאל צוברי http://www.izkor.gov.il/izkor86.asp...3050&ndt=513052

מעניין שהאיזכור היחיד למקרה שמצאתי באינטרנט היה כאן http://www.boker.org.il/meida/negev/negev50/pga1txt.htm

בשני המקרים החיילים הוכרזו "משוגעים", ובשני המקרים הם נעלמו בנסיבות חשודות, במקרה של החייל בא.ג. 80 הוא נכלא ומצרים סיפרו שהוא ברח מהכלא או משהו בסגנון (בקיצור "לא זמין לחקירה"). לאחר המקרה היתה ועדה משותפת ישראלית-מצרית וגם שם סוכם על תשלום פיצויים לנפגעים ומשפחות ההרוגים.

אופן פינוי הפצועים בסיני לא השתנה עד היום, וזכורים לכולנו הפיגועים השונים שהיו בסיני כשהמצרים לא הרשו לאמבולנסים ישראלים להיכנס ולסייע.
_____________________________________
! This is Sparta


נערך לאחרונה ע"י צנחן1 בתאריך 06-10-2006 בשעה 03:10.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 15:00

הדף נוצר ב 0.06 שניות עם 12 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר