מותו של סוכן
ברוך מזרחי, מבכירי אנשי המודיעין של מדינת ישראל, נפטר השבוע בגיל 78 במרכז הרפואי "שיבא" תל-השומר • במותו, כמו בחייו, נותר אלמוני • האיש שעונה קשות בתימן ובמצרים סירב בעקשנות לספר על פועלו • בן 78 היה במותו. הוא הניח אחריו אלמנה ושני בנים.
מאת איתן הבר - פורסם ביום חמישי בידיעות אחרונות

מעטים מבין מפקדיו במוסד ליוו אותו למנוחת עולמים שלשום בבית-העלמין בחולון וחלקו כבוד לאיש המודיעין הישראלי הבכיר שעד יום מותו סירב להיחשף בפומבי, ולו רק פעם אחת, אפילו בפני בני משפחתו הקרובים, רעייתו וילדיו. ברוך מזרחי, מורה למתמטיקה בעל השכלה אקדמית, פעל שנים בשירות המוסד, ובראשית שנות ה-70 נשלח לתימן. באותה עת הותקפה מכלית הנפט "קוראל סי" ששטה במצרי באב-אל-מנדב בדרכה לישראל, והמוסד ביקש עין פוקחת על אפשרויות הפגיעה בשיט לישראל וממנה. בעת שהותו בתימן נתפס ברוך מזרחי בידי שירותי הביטחון התימניים ועונה קשות בכלא התימני.
כעבור זמן מה הועבר מזרחי לידי שירותי הביטחון של מצרים. גם שם עונה במשך חודשים ארוכים בצורה קשה. הוא הועמד לדין, ובמהלך המשפט פרצה מלחמת יום הכיפורים. את המלחמה עשה מזרחי בבית-הכלא המצרי, רחוק מהשבויים הישראלים. בתום המלחמה, כאשר הוחל בחילופי שבויים, דרשה ישראל גם את החזרתו. אולם שר הביטחון דאז, משה דיין, ויתר על דרישה זו, כדי להחיש את שובם של השבויים הישראלים ממצרים.
ראש המוסד דאז צבי זמיר, ששהה בחו"ל, שמע על הוויתור של דיין, וממקום שהותו בחו"ל הודיע לראש-הממשלה, גולדה מאיר, על התפטרותו המיידית. סערה גדולה התחוללה, ובסופה הוסכם, גם עם המצרים, שברוך מזרחי יוחזר לישראל, אך לא במסגרת חילופי השבויים. כעבור זמן מה שב מזרחי הביתה דרך מעבר הגבול בסיני. אז התברר כי העינויים הקשים פגעו בבריאותו.
ברוך מזרחי לא סיפר מעולם דבר וחצי דבר על שליחותו בשירות המוסד. רק אתמול, בביקור תנחומים בביתו בחולון, סיפרו ראשי המוסד צביקה זמיר ומייק הררי לאלמנה ולילדים על מעט מפעילותו במשך כעשר שנים בכמה ארצות ערביות.
בשובו עבד ברוך מזרחי כמנתח מערכות בחברת "כור", אך גם חבריו לעבודה לא ידעו את קורותיו. הוא יצא לפנסיה, התגורר בחולון והתרחק מכל פרסום. פרסום על חייו האישיים, שהופיע בספר שפורסם בשנים האחרונות על שירותי המודיעין הישראליים, הכעיס אותו, ועניין זה הכביד עליו (אני חושב שמדובר בספר שהבר בעצמו כתב).
בימיו האחרונים בבית-החולים שכב עימו באותו חדר איש מוסד אחר, דניאל אזולאי, אך שתי המשפחות לא ידעו זו על זו, לא הכירו ביניהן והסתגרו בכאבן. שלשום נפטר גם השכן לחדר, איש המוסד דניאל אזולאי. דניאל אזולאי זכה לפרסום רב בשנת 1946, כאשר נתפס על-ידי הבריטים בשעת פעולה של האצ"ל לפיצוץ תחנת הרכבת בירושלים, במסגרת פעולות המחתרת נגד השלטון הבריטי. יחד עימו נתפס לוחם האצ"ל מאיר פיינשטיין. השניים הועמדו לדין בפני בית-משפט צבאי בריטי, ופיינשטיין נידון למוות. כעבור זמן מה הוא שלח יד בנפשו בכלא בהתפוצצות רימון יד שהוברח לכלא. עימו התאבד גם איש הלח"י משה ברזני. מאוחר יותר התברר כי אזולאי היה איש הגנה שהוחדר לשורות האצ"ל על-ידי אנשי הש"י, שירות הידיעות של ההגנה. עם קום המדינה גויס אזולאי לשורות המוסד ובמסגרתו פעל במשך שנים ארוכות בתפקידי מינהלה בכירים.
ואולם הסיפור הגדול הוא של ברוך מזרחי, האיש ששתק עד הרגע האחרון ולא איפשר למדינת ישראל להעלות את פועלו על נס ולהוקיר לו תודה.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

לוחם עם יד אחת , טייס עם רגל אחת, אחד ששתק ואחד שניקב בנייר את המילים "לא בגדתי" זו התורה כולה. על אהבת המולדת ועל עוז הרוח אפשר לשפוך נהרות של מילים. לקיים אפשר במעשה , או בהמנעות ממנו. אמונה רבותיי. אמונה ועוז רוח. וכמו שאמר חכם ממני: }"הנפש כושלת הרצון נוהג הלאה".