הסטי"לים במלחמת יום הכיפורים מזוית הראיה של אחד הצוותים/ אחד הסטי"לים

ראה ב-
www.inskeshet.org
תקופות/מלחמה-ההקפה.......מידע.....פירסומים.......יומנים....... מבצעים.... .... מפות

מתוך האתר שני יומנים

1. יומן- מגע ראשון - פחד קרב (הכותב כוון)
רקע
המכוון הוא העמדה המאוישת הגבוהה ביותר בספינה וממוקמת גבוה בין גשר הפיקוד לתורן . צוות המכוון בספינה כולל שלשה כוונים, שייך למחלקת הנשק ומהווה חלק ממערכת הנשק בספינה. בעמדה זו, הדומה לתא טייס יושבים שני לוחמים ותפקידם בעת קרב לכוון את מערכות הנשק אל המטרות, לכוון ולנהוג את טילי הגבריאל בתחילת מעופם, לפני העברתם לניהוג עצמאי ולהפעיל בכינון ישיר את תותחי הספינה בעת ירי בטווח עין. בעת שגרה מסייע המכוון בגילוי וזיהוי עין. המכוון ניתן לצידוד 360 מעלות, להגבהה ומופעל בעזרת מצערות, דוושות ולחצני הפעלה. המכוון מופעל על ידי הכוונים וניתן להפנותו לכיוון מסוים ממערכת הנשק שבמי"ק (מרכז ידיעות קרב) שבבטן הספינה.

קרב דמייט-בלטים (הקרב נערך מול חופי מצריים, בליל 8-9 באוקטובר, 1973)
לילה, ים שקט, כוח הסטיל"ים מפליג כשהוא מלווה בקול המיית מנועי המייבאך אל תוך אפלת הים השחור דרומה. מאחור כבר לא מנצנצים אורות אשדוד ורק קצף שובל הירכתיים מבליח באפלה כאילו מסמן על הגלים את נתיב החזרה .
מערכת הקשר הפנימית מטרטרת ופולטת אבחות קצרות של הברות בלתי
ניתנות להבנה, והמענה הוא משום מה "רות היישר"! מה נאמר? לא יודע. ברור שמישהו הבין .
ממרומי המכוון אני מבחין בצוות תותחי 20 מ"מ מכין מחסניות נוספות במוצבים שבדופן ימין ובדופן שמאל (מוצב 21 ומוצב 22), במרפסות מאחורי הגשר. על מי הם עומדים לירות? מוריד את ראשי ומצמיד את עיני לעיניות, סריקה נוספת, מהירה משהו, של 360 מעלות אינה מעלה דבר.
רגע, על פי הרעש ורעידת הספינה, מהירות סיבובי המנוע החלו להתגבר,שריקת המנועים מתעצמת, המהירות עולה. סדרת פקודות מהירה בגשר "הגה שמאלה 30, קורס אחד שש אפס, שמור כיוון"
מה קורה ? שקט...
פקודה בצעקה "הפעל אבשלום דופן ימין"!
רקטת אבשלום עושה דרכה אל על, דומה בשובל האש שלה לטיל גבריאל פגום ("נפל") ששיגרנו בתרגיל ימים ספורים לפני כן, מלווה בריח אבק שריפה מהול בריח דלק חריף.
"הגה ימינה 30, קורס שניים שלוש אפס,,,,שמור כוון, הפעל אבשלום דופן שמאל"
יציאה נוספת של רקטת אבשלום.
שומע את ג'וזף הטבח מדווח - צורח "אבשלום טעון דופן ימין" למה ימין אם ירינו דופן שמאל? אין תשובה.

שקעתי בתחתיות חוסר הידע, הוותיקים לבטח יודעים מה קורה.
קצין הגשר (דרור אלוני) מתרוצץ כאחוז תזזית בין צג המכ"ם שבגשר הסגור לגשר הפתוח ומצביע מידי פעם בהתרגשות לכוון דרום ,אני קובר את עיני במשקפת (הגדלה פי 7) ומסובב את המכוון בעקבות ידו .

עכשיו לילה, תהום שחורה, רק קו האופק המבדיל בין ים שחור לשמיים שחורים, מאשר לי שאין אני רואה ריק.
ואז......
קו האופק שהיה אך לפני שנייה מוכר, כהה וזרוע כוכבים מנצנצים, הפך לאדום כדם ,הילה ארגמנית ממלאת את שדה הראייה במשקפת המכוון, אני ניתק ממנה כנשוך נחש- מה זה ?
דממה, אנשי מוצבי תותח ה-20 מ"מ הפסיקו את מילוי המחסניות מרימים את הראש לכוון דרום ,ובוהים כמופתעים בזוהר האדמדם, בגשר שקט של חוסר וודאות.
לא שמעתי את המיית המנועים, המכונה כאילו החרישה בציפייה לבאות.
עברה רק שנייה - אבל איזה נצח .
המשפט הראשון שהדהד בגשר הפתוח היה "הנה הם באים" (דרור אלוני)
מיד אחריו פצחו מערכות הקשר פנים וחוץ ב"שירה" ,וכתזמורת פילהרמונית
המכוונת היטב שרקו הפקודות והדיווחים.
"מכוון כמה טילים אתה רואה?"
"שלשה טילים מול חרטום"
"טווח לטיל 40,000 "
"מוצב 22 בגזרת ביטחון"
"טווח לטיל 30,000 "
"שגר אמנונים"
"אחי רשף אדום 40, טווח 2,000"
"טווח לטיל 20,000"
"בקרה ממכוון, איזה טיל לקחת?"
"מכוון מבקרה, את הימני ביותר"
"רות, הימני"
"טווח לטיל 10,000"
"מכוון, היכון לפתיחה באש!"
"טווח לטיל 7,000 "
"מכוון, העסק!" (נוסח פקודת הירי)
בנקודת זמן זו לא היה צריך להמתין לפקודת האש, תותח 76 בחרטום פתח בשטף יציאות של פגזים עוד לפני בוא הפקודה. קצב האש של 70 פגז בדקה הוא בספרי יצרן התותחים בלבד, דומה שאינו מספיק, האצבע שלחצה על ההדק סירבה להתרומם, כאילו מבקשת, תנו לי עוד פגזים, עלי להפיל את הטילים המתקרבים. המשוגעים האלו באים להרוג אותנו.

מהלך ההתגוננות נגד טילים (נט"ל) ארך דקות ספורות, במסגרתו הופעלו תותחי 76 מ"מ, תותחי 20 מ"מ, רקטות הטעייה וגם אמצעים אלקטרוניים שונים במטרה להטעות את מעופם של טילי האויב, לתמרן ולשרוד את יעף הטילים וברגע שהסתיים, נעלמה תחושת הפחד והתחלפה בחשש.

יומן - מגע ראשון - תמונה מהמי"ק (הכותב מפעיל מערכת ל"א)
יום קודם כשיצאנו לסיור חופים אלים נפגשנו למרחוק פעם ראשונה עם הצי המצרי. מספר ספינות מסוג אוסה התגלו במרחק של כ- 60,000 יארד שטות לאיטן בכוון כללי צפון מזרח. כוננות קרב כבר הייתה בעיצומה, אנחנו מחכים לראות מה יעשו המצרים, אולם לא נראה היה שישנן איזה שהן כוונות מצידם להרע את המצב, ואז הם החלו לשנות כוון ולחזור לנמל. למחרת כבר הוכרז על מצב מלחמה, שטנו באותו כוון ושוב זיהינו 4 אוסות (סטי"לים מדגם אוסה) מולנו שיצאו מנמלם. הפעם נראה היה שכוונתם שונה והם שטו למולנו וצמצמו מרחק במהירות. במי"ק (מרכז ידיעות הקרב בבטן הספינה) כולנו חשנו שהנה זה הרגע שבו נוכיח סוף סוף את מה שלמדנו ותרגלנו בזמן הקצר שעמד לרשותנו. הרפזי (סרן דוד הרפזי מפקד אח"י קשת) נתן הוראות קרב ושתי הספינות שהיו הזוג הצפוני בכוח הישראלי, אח"י קשת ואח"י רשף, החלו במרוץ מטורף לכוון הפלגה המצרית על מנת לסגור טווח. מערכות המכ"מ ול"א (לוחמה אלקטרונית לגילוי והטעיה) תיפקדו היטב והראו כל שינו ופעולה של האוסות. ואז, החלה מערכת הל"א להתריע על טיל באוויר, ומיד ניתן היה לראותו על מסך המכ"מ.
אני שישבתי לצידו בעמדת הל"א יכולתי לראות בזוית העין נקודה בודדת על המסך העגול מתקרבת לכוון נק' המרכז. מפחיד, משתק, האם נוכל להתגבר עליו? אין מקרה קודם שאפשר להתבסס עליו, זה המקרה הראשון ואני חלק ממנו. האתראות במערכת ל"א גברו והלכו וניתן לראות על המכ"מ כבר מספר טילים עפים לקראתנו. דקות אילו נחרטו בזיכרוני לעד. הטווח לאוסות הלך והצטמק, הל"א התריע בקול ונאלצנו לשתקו, הרפזי והצוות מרוכז בתהליך הקרב וזה לא תרגול אלא "על אמת". הצצות תכופות לימין למסך המכ"מ רק מוסיפות לדאגה הנצברת, האם זה יעבוד או לא? על המסך ניתן לראות כבר 3 נקודות שועטות למרכז המסך- אלינו, המרחק מצטמצם במהירות ונתי (נתי ניק (ניב)) היושב בעמדת המכ"מ קורא בקול מונוטוני את המרחק הקצר והולך. עצבי בשיא המתח, הנקודות כבר עוד מעט מאחדות עם מרכז המסך, מבפנים ניתן היה לשמוע את שילוח רקטות המוץ להטעיית טילי האויב -רקטות "אמנון" ולהריח את עשן השיגור.
ואז קריאה מהמכוון "טילים מתקרבים" ותותח ה-76 מ"מ מתחיל בירי שוטף כאשר המי"ק מתמלא בריח אבק שריפה מחדר התותח הסמוך. מהגשר נשמעה קריאה "טיל ממול", ומיד קריאת "העסק" (פקודת ירי) והאורליקון (תותח 20 מ"מ) כבר יורה מטחים של קליעים לעבר הטיל...... "טיל חלף", נשמעה הקריאה ואנחות רווחה וצהלה נשמעו מכל עבר. זה עבד, זה עובד, כל רגע בתרגול היה שווה. והרפזי המפקד מיד מחזיר אותנו למציאות, "זה עוד לא נגמר".