|
29-11-2009, 11:44
|
|
|
חבר מתאריך: 01.10.07
הודעות: 201
|
|
אוי איזה נוסטלגיה!
קודם כל לעניין - "הפרה המפורסמת" היא מחטמ"ר אריה, ולמיטב ידיעתי כבר לא נמצאת שם היום, אבל הייתה מסופחת באופן קבוע לבסיס במשך זמן רב ולא יכלו להיפטר ממנה. היא ממש הייתה פרת המחמד של הבסיס לפי מה שידוע לי.
כמובן שאי אפשר להיות בטוחים ב-100% כי יש הרבה פרות בבסיסי צה"ל, אבל זאת באמת ידועה. מישהו מצליח להיזכר?
חטמ"ר אריה זה סיפור בפני עצמו... זה היה בסיס בלאי...... הייתי שם באבט"ש פעם, ומה שהלך שם - תענוג! אם לסכם במילה אחת....
לעולם לא אשכח את המגורים הבלויים שהיו בתחתית הבסיס, צמוד לש.ג., את הקפצות הכוננות שעשו לנו ברחבת הדגל, מה שדרש מקורסיסטים ג'ובניקים לרוץ עם כל הציוד בעליה ארוווווווכה ארוכה! את הזבובים, את ההסעות לעמדות על אביר פתוח ויותר טוב - אמבולנס! את עמדת קשתות, איך לא, שהיום כבר לא קיימת, אבל פעם הייתה נטושה, במרחק רב מהבסיס, קרוב לכפר הפלסטיני, והקשר שם אף פעם לא עבד!!!!
את ה-4 שעות עם אמר"ל על העיניים, ואת החלומות בירוק שהיו לי אחר כך, ואת הבהלה הנוראית בגלל רחשים של חתולים ושועלים מתחת לעמדה המקוללת. את עמדת מגדל מים שניתן היה לצפות ממנה בבנות מתקלחות, את הכיתובים על המגדלים, את העוף המשובח עם סלט חציל במיונז, וכמובן את השרותים-מקלחות, שם היו זוג "טושים" זה מול זה, מה שגרם לאנשים להתקלח גב-אל-גב ביחד (או פשוט להתקלח אחד-אחד) והשיא -
תא שרותים דוחה בטירוף, כשמיליון זבובים מתיישבים לך על התחת - ואז אתה מגלה על הדלת מולך סמיילי שמח במיוחד והכיתוב "חייך, מצלמים אותך עם מצלמה נסתרת" ואז, אז אתה יודע איפה אתה - בחטמ"ר אריה.
כשאני רואה חייל עונד את התג הזה, לעיתים נדירות, זה עושה לי צביטה בלב! עד היום.
ובאשר לשאר הדברים שנאמרו - הפרות בחרמון, השועלים, שלל החרקים המעניינים, כלבים, סוסים, חזירי בר, מוהנדסים בקו ראשון שלא מפסיקים לדבר על הפודרה בבהל"צ ואיך הם יגיעו למ"כים או למחס"ר, יו ניים איט - כל החיות האלה באמת משוטטות שם!
סיפורי פרות - אכן כמו שאמרו מעליי, פרות קטועות רגל שעלו על מוקש, פרות פצועות שהעלו קלע בשביל להמית אותן, פרות שירו להן ליד הרגליים כדי שיעופו כבר מהמטווח, והאהוב עליי:
יורדים מהחרמון בהסעה, עוברים ליד השלולית המפורסמת קצת מתחת למשל"ט, מוהנדסים נדבקים לחלון ואחד מצביע על בהמה ענקית ואומר - "יואו יואו, תראו איזה שור! תאו!!!!" ואז אנחנו עוברים מהצד ורואים שם וואחד עתינים נפוחים!!!! (יאמר לזכותו, זאת הייתה פרה עוצמתית, מפה הבלבול).
את הצחוק באוטובוס היה קשה להרגיע... (היום זה נראה לי פחות מצחיק, אבל בשביל אנשים שסגרו חודש וראו מעט אור יום זה בסדר...)
אה... ועם נקלעתם להסעה בדרך לחרמון, ויש לכם נהג עם מבטא מוזר, משקפי שמש וכיפה סרוגה ענקית על כל הראש - העונה לשם אנדריי.... אל, ואני מדגיש, בשום פנים ואופן אל תקראו לו "נהגוס"!!!!
|
|