דאר אלקטרוני לקשר עם מפקדי צבא המילואים וחייליו, היה יכול להיות שי נאה לחיילי צה"ל המשרתים בגבול הצפון ערב ראש השנה:

קיבלתי לאחרונה מסר אלקטרוני מאיש מילואים שמסביר לי את הסרבול הרב ביכולתו להתקשר ליחידת המילואים שלו ללא דאר אלקטרוני.הוא מיואש.

יתכן והנתק בצבא היבשה בין מפקדי הסדיר לצבא המילואים והחוסרים בימחים היה מצטמצם ללא היכר אם אפיק הקשר באמצעות דוא"ל היה קיים.מערכת דאר אלקטרוני בין הצבא הסדיר ויחידות המילואים יכולה להיות שי נאה לראש השנה.

למאמר המלא:
לחץ כאן

אני לא אומר זאת כדי להרגיז!

הנושא הוא בעייתי מאד - בעיקר כתוצאה מנגישות המידע העובר באינטרנט גם אל אנשים שאינם מוסמכים לכך.

היוזמה המקורית בח"א (למיטב ידיעתי) היתה של מ.ט. "העקרב" שהקים אתר אינטרנט לטייסת, ובו יכלו אנשי המילואים לקרוא אודות פעילות הטייסת, אימונים שנערכו, ולקחים שהופקו.

לטייסת היה פורום בו יכלו לדסקס נושאים שונים ביניהם, וכך גם מי מאנשי הטייסת שאינו נמצא בטייסת מדי יום - יכול להתחבר מביתו אל הטייסת ולהמשיך "לחיות" את הפעילות.

בתחילת הדרך - סבל אותו אתר מבעיות רציניות של אבטחת מידע, ולאחר שפניתי אל מפקד הטייסת - טופל הנושא ביעילות.

אין לי ספק שניתן ליישם זאת גם בקרב יחידות אחרות. אני יודע שאותו מ.ט. (שכבר אינו משרת בתפקיד זה) דגל בהפצת הרעיון בין הטייסות, כתוצאה מהניסיון החיובי שעלה מן הפרוייקט.

http://www.105.co.il/ לדוגמא.

אין לי ספק שאיש מילואים מעורב - מרגיש חשוב יותר בהיבט המערכתי וכך גם יעילותו בהיבט המערכתי - גבוהה יותר.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

היתרון של חיל האויר הוא שהוא יחסית קטן מבחינת סד"כ, והאנשים יותר אמונים על בטחון שדה. אבל דווקא מהבחינה הזו ל"ירוקים" יש פחות בעיות: בכל מקרה רוב הקשר נשמר באמצעות דואר בלמ"ס או לחלופין דרך טלפונים רגילים. צריך רק באמת לוודא שרשימות הדיוור נשארות חסויות (שרתים ממשלתיים וכד'). לחלופין, לא צריך לשלוח לחייל דואר עם ההודעה, אלא לתת לו ססמת כניסה לדף הודעות אישי שמצריך ססמה (כמו שיש במערכות רישום אוניברסיטאיות), ככה מקטינים את הנגישות לשליחת ההודעה הלאה ולדליפת מידע.
כשיש לו הודעה המערכת שולחת לו התראה לאימייל, ולא את ההודעה עצמה- וכך נמנעת נגישה לגורמים שאינם מאושרים, לפחות באופן חלקי.

צה"ל צריך ליישם את הפתרון.לא נראה לי שכל יחידה תיזום אתר ,למרות שזה נותן מענה חלקי לבעיה.
חייל מילואים הצריך להעביר אישור רפואי לקצין הקישור או לדווח על תרגיל גיוס לקצין השלישות, או לקבל תכנית אימונים ממפקדו ,צריך להשתמש בדואר אלקטרוני.
תפקיד הצבא לתת את הפתרון ולדאוג לאבטחת המידע.

המצב הקיים שבו ,פשוט אין שימוש בדואר אלקטרוני אל ומחוץ לצבא, לא נראה לי כמצב הגיוני ונכון במאה ה21 .
האינטרנט והאימייל פותחו ע"י צבא ארה"ב דווקא על מנת לתת לצבא אפשרות לתפקד כאשר מערכות התקשורת קורסות.צבא ארה"ב אינו דואג לאבטחת המידע פחות מצבא ההגנה לישראל.
גם קציני הצבא הסדיר מוגבלים בשימוש בדוא"ל אל ומחוץ לצבא.הפתרון שלהם הוא דואר אלקטרוני פרטי בבית ,כשכל קצין צריך לארגן לעצמו תיבה .כמובן שלדוא"ל בבית אין אבטחת מידע מספקת .
חילי מילואים במלחמה האחרונה קנו ציודים חיוניים בכספם הפרטי.
יוזמות פרטיות ,מבורכות ככל שיהיו מביאות את הצבא שלא לחפש פתרונות מתאימים ונכונים ועלולים לשבש את תפקודו של חיל המילואים והצבא בכלל.

הבעיה היא, לדעתי, פחות ב"שמירה על קשר" ויותר ביצירת אפשרות לעבודה סדירה מול גורמים בצבא. זו לא חוכמה לתת לכל משרד קישור מחשב נוסף יחובר לרשת הכללית ולא לצהלנט, שבאמצעותו ישלחו לחיילים מיילים עם איחולים ליומולדת והודעות על צווים. אבל איך מאפשרים למג"ד מילואים להתעדכן מול הקשל"ח בנתוני כ"א? או מול ק. אג"מ חטמ"ר בפקודת התע"מ?

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il