אליהו וואנביז

היי!

קודם כל אני ממש מבקשת סליחה מראש שהפעם אני אהיה חסרתרגישות

דבר שני אני חייבת לציין שאין לי שום רקע בפסיכולוגיה אומשהו כזה (חשוב שאני אגיד את זה בגלל מה שאני הולכת לכתוב בהמשך), וכל מה שאניכותבת כאן הוא מהלב שלי.

דבר שלישי: ייתכן שאני אפרט יותר מידי מהדרוש לך, אבל קחבחשבון שעוד אנשים קוראים את מה שאנחנו כותבים, וייתכן שיהיה מישהו שזה גם יעזורלו.

זהו. עד כאן אזהרות.

אני דווקא רוצה להתייחס לחתימה שלך, כי לי ניראה שכתבת כאןבאמת באמת את מה שאתה מרגיש וחושב, עם הכי פחות צנזורה.

לפי מה שראיתי בחתימה לך אתה מקשר דיכאון והתאבדות במשפטאחד, ולי זה ניראה שאתה יותר מפוחד מהמחשבות שצצו פתאום בך עקב הדיכאון, מאשרמהעובדה שאתה בכלל בדיכאון. אני הייתי רוצה להתמקד דווקא במחשבות. קודם כל תירגע. בספר "בוחרים להרגיש טוב" של ד"ר דיוויד ד. ברנס רשום שגם ל-5% מהאוכלוסיהה"נורמלית" - זו שאינה בדיכאון - יש לפעמים מחשבות על התאבדות. עכשיו תירגע פעם שנייה: אני לא אמרתי שיש לך מחשבות כאלה, אבל חשוב לי לציין את העובדה הזו, כי כמו שאמרתי, אתה לא היחיד אליו אני מדברת.

ייתכן שאתה בדיכאון עקב איזו סיבה בחיים שלך.

ייתכן שזה בגלל תרופה שלקחת כי אולי היית חולה לאחרונה (ישגם תרופות שמשפיעות על מצב הרוח והן מיועדות למחלות פיסיות, שאין להן שום קשר לנפש. זה אמור להיות רשום בתווית שמזהירה בתופעות הלוואי, אבל מצד שני, לא הכל רשום(.

ייתכן שיש משהו לא בסדר בגוף. כלומר, לפעמים אם תיפקודו שלאיבר נפגע, אז זה משפיע על התחושות, ודיכאון הוא בהחלט אחד הסימפטומים. ברפואה הסינית יש המון הסברים על איך חוסר תיפקוד של איברים מסויימים משפיע על מצב הרוח. הכבד, למשל, קשור לכעס.

לגבי המחשבות – לפי דעתי אתה פשוט יצירתי מידי. איכשהו טבעו בנונוסחאות מסויימות בקשר למחשבות שעוברות בראש שלנו: אם אנו חושבים כך וכך, סימן שישלנו נטייה ל... חשוב להבין שאלה רק נוסחאות שניתנות לקהל הרחב ללא תשלום ובאקראי, ורק מי שלמד באופן מקצועי פסיכולוגיה יכול לקשר נכון בין הנוסחאות הללו, והוא גם מביןשלמעשה האדם הוא מערך אחד גדול, והנוסחאות האלה לא תמיד תקפות. צריך לקחת בחשבון אתהמערך השלם. יש הרבה דברים שמאזנים מחשבות מכל סוג שהוא. חשוב גם להבין דבר נוסף: כל מחשבה כזו על התאבדות מהווהפוטנציאל ולא הוכחה. יש הבדל עצום בין מחשבותלמעשים. אפילו שאפשר לדמיין הכי רחוק דברים מעין אלה, זה עדיין לא מעשה, אם כיניראה שהסיכוי לעשות מעשה גבוה הרבה יותר, כי הרגשות מתעצמים.

כשעוברת מחשבה שמקוטלגת בתור מחשבת התאבדות במוחו של מישהו, זה בהחלט מפחיד מאוד, כי אז אתה חושב: האם יש לי נטיית הת...?

בקשר לדיכאון: עצה ידידותית ממני: אדם ששורה בדיכאון או בהרגשה רעה בדר"כ לא רוצה לצאת מתוכה.

אני לא אתן לך עצות איך להתגבר על הדיכאון (למרות שיש לי), אבל אני כן אוכל להציע דרכים איך להקל מעט על הסבל. (כן, דיכאון הוא אכן סבל איום ונורא):

כשאתה מרגיש שאתה סובל יותר מידי – תן לעצמך מנוחה ע"י שתסמם את עצמך. איך? בעזרת טלוויזיה ומשחקי מחשב. התכונה הכי חזקה של שני אלה היא שבמוקדם או במאוחר הם תופסים את כל תשומת ליבך, ואתה לא יכול להתעלם ממה שקורה שם. דעתך מוסחת, ואז יש לך קצת שקט, לפחות למשך הזמן בו אתה צופה/משחק. (למי שקורא ולא שם לב: זו רק הצעה למנוחה זמנית, זה לא תחליף לפתרון!).

יש לי עוד עצה, אבל בשביל להבין אותה הייתי רוצה להסביר לך משהו לגבי האופי של הרגשות והמחשבות. זו תיאוריה אישית שלי:

דבר מאוד מאוד חשוב: המוח שלנו מעוניין לשרוד, ולא רק פיסית, אלא גם נפשית (הרי הוא גם מנהל את העיניינים הנפשיים והרגשיים, נכון?). המוח, מעצמו, מספק לנו נקודות יציאה מההרגשה הרעה והדיכאון. זה קורה בדר"כ ע"י הסחת דעת: פתאום יש משהו שתופס אותך, אתה שוכח לגמרי את עצמך ולשבריר שניה אתה בכלל לא בדיכאון, אלא מרוכז כולך במשהו אחר לגמרי. כאן אני חייבת לציין שיצירת הסחת דעת באופן מלאכותי (למשל: אומרים לךָ: "לך תעשה משהו אחר", "תתרכז במשהו אחר") לרוב לא עוזרת, אלא רק יוצרת סיכוי יותר גבוה שהסחת דעת אמיתית תתרחש. הסחת דעת גם אינה פתרון, אלא אם כן אתה תינוק. אצל תינוקות וילדים קטנים, אם הם בוכים או רע להם, קל מאוד להרגיע אותם ולהוציא אותם מהמצב הזה ע"י שמסיחים את דעתם למשהו אחר. אצלהם – אם הם עברו למצב חדש, אז זהו, הם שוכחים ומתנתקים לגמרי מהמצב הישן, כי הם תמיד כאן ועכשיו. כאן ועכשיו זה ממש לא מה שהיה לפני רגע. אצל אנשים יותר גדולים המצב בעייתי יותר כי המוח מתייחס לדיכאון בדיוק כפי שהוא מתייחס לבעייה מתמטית שאין לה פיתרון: הוא הוא כל הזמן חוזר לאותה נקודה ומנסה לטחון אותה עד דק, עד שיהיה פתרון. גם בדיכאון אנו טוחנים עד דק דברים. בשני המקרים אנו טוחנים מים. בשניהם, אחד החלקים הקשים ביותר, חוץ מאשר לשהות בתוכם, הוא דווקא להניח להם, לעזוב אותם, עד שיגיע פתרון מאיפה שהוא.

במהלך הדיכאון יש הרבה מאוד נקודות יציאה=הסחות דעת כאלה שהמוח מספק באופן טבעי. החוכמה היא להשתמש בהן. לא תמיד אפשר או מתחשק, אז חייבים לחכות לנקודת היציאה הבאה.

רגשות ומחשבות זה כמו גלים. זה לא רציף כפי שאנו נוטים לחשוב, יש הרגשה נוראה, ואז ישתפר מעט מצב הרוח, ואז שוב ההרגשה חוזרת להיות נוראה, ואז שוב, מעט משתפר מצב הרוח. ממש מעט. השינויים האלה במצב הרוח הם קטנים יחסית, אבל לא בלתי מורגשים.

הטכניקה של שימוש בנקודות יציאה ובשיפור קטנצ'יק של מצב הרוח הוא בדיוק כמו גלישה על גלים בעזרת גלשן: יש נקודת יציאה=הסחת דעת אמיתית או הרגשה טיפה משופרת. צריך פשוט לזרום איתה, ולא לחזור ולהיזכר מיד במצב שהיה בדיוק לפני רגע: שאנו בדיכאון. לזרום איתה וללכת אחריה, בדיוק כמו שאנו גולשים עם גלשן – תופסים גל וממשיכים עד לאיפה שהגל הזה מביא אותנו. ואז אנו נעצרים, חוזרים לדיכאון, ההרגשה הרעה חוזרת, המוח מספק אח"כ עוד נקודת יציאה=עוד הסחת דעת, ואז ניקח את הגלשן שלנו ונזרום עם הסחת הדעת הכי רחוק שזה יביא אותנו, נחזור לדיכאון וכך הלאה. כל אדם יכול לבנות על הבסיס הזה פתרון ונוסחה המתאימים אישית לו.

קח בחשבון שלצאת מדיכאון יכול לקחת הרבה זמן בגלל חוסר מיומנות.

המיומנות הנחוצה היא שינוי אמיתי של רגשות מ-X ל-Y, אבל רובנו מתמחים דווקא בחסימת רגשות. אנו חושבים שאם נחסום את X אז נקבל Y. הרבה פעמים אנו מאמינים שבאמת קיבלנו את Y, עד שמגיע איזה רגע של אמת ואז זה מתפוצץ לנו בפרצוף.

שינוי אמיתי של רגשות דורש שנכיר את עצמינו מבפנים, שנדע מה מפעיל אותנו, מה מניע אותנו, מה משפיע על הרגשות שלנו. אבל אז מגיע החלק היותר קשה: להפעיל את עצמינו כך שנקבל את התוצאה הרצויה.

PUZPUZ, תנסה לא לדאוג יותר מידי.

כלי אשכול	חפש באשכול זה
הצג גירסת הדפסה שלח דף זה ב E-Mail	חפש באשכול זה: חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה	דרג אשכול זה
עבור למצב לינארי מצב כלאיים עבור למצב משורשר	דרג אשכול זה:

הדף נוצר ב 0.05 שניות עם 12 שאילתות
צור קשר - Fresh - למעלה