לפני שבועיים, בשבוע הכי חם בשנה התקיים הגיבוש בבהל"צ.

יום שני, היום הראשון לגיבוש: ביום הזה אין שום פעילות פיזית משמעותית. בבוקר לוקחים את כל הציוד שצריך (קיטבג ב', וסט, קסדה ותיק אישי מי שרוצה). מתחילים בכל מיני סוגי מבחנים: קאורדינציה, מבחני צו ראשון למינהם. לאחר מכן עוברים אצל החובשים ואז אצל הרופא שקובע בסופו של דבר אם אתה ראשי או לא להשתתף בגיבוש. בשעה 6 בערב לאחר שכל המפקדים\מגבשים התארגנו על ציודם חילקו אותנו למחלקות, מילאנו שקי פק"ל בחול ואבנים 9-10 ק"ג, עשינו קצת עבודות רס"ר והלכנו לישון בסביבות 9 אם אני זוכר נכון.

יום שלישי, היום השני לגיבוש: קמים ב4:30 מתארגנים על הציוד ויוצאים למסע של 7 ק"מ +- שעובר בשביל הנחש של בהל"צ. עוצרים לארוחת בוקר בשטח בסביבות 6:30-7:00 ומתחילים בבוקר של ריצות ספרינטים ואלונקה.
זחילות- במהלך כל הבוקר היום לנו 3 סטים של זחילות, כל סט בסביבות 40-45 דקות.
אלונקה סוציומטרית- היה שבע פעמים את התרגיל הזה בעליה דיי קשה.
ספרינטים- גם זה היה 7 פעמים בשטח מישורי.
שקים- היה לנו 3 פעמים ואז הבוקר הפיזי נגמר כי המעלות הגיעו ל45+-.
בבוקר הנ"ל פרשו הכי הרבה, היה פשוט חום איימים לא נורמלי. ברבע ל11 התחלנו לחזור לבסיס בשיא החום . בצהריים ואחה"צ של היום היו גם מבחנים וחידות.

יום רביעי, היום השלישי לגיבוש: מתעוררים בסביבות 6:30 ויוצאים למסע עם אוהל 12. מבחינת אורך המסע לא כל כך ארוך (לא יודע בדיוק כמה ק"מ אז אני לא אגיד סתם..) אבל הוא דיי מעצבן, כי האוהל מעצבן לסחיבה ונופל הרבה, אבל מה לעשות - ממשיכים הלאה....
המסע נגמר באמצע השטח ויוצאים לעוד הרבה ספרינטים בעליה חדה. ועוד כל מיני תרגילים קבוצתיים.
לאחר הספרינטים ניתנה למחלקה לנסות לבנות את האוהל ב7 דקות ואז עוד 7 דקות, מה שלא עלה בטוב...
בסביבות 11:30 חוזרים לבסיס וגומרים עוד בוקר פיזי...
יש לציין כי בבוקר הזה מספר הפורשים היה מועט יותר, אבל עדיין היו כמה שפרשו. באותו בוקר גם צירפו כל 2 צוותים למחלקה אחת כי לא נשארו הרבה אנשים. בצהריים ואחה"צ היום עוד מבחנים, פירוק של מרעום, מבחנים עם פסיכולוג, שיחות אישיות עם המפקדים וכמובן השאלון הסוציומטרי.
הלכנו לישון ב8 בערב. ב10:30 באותו ערב מקפיצים את כולם, כולם עולים על ציוד והמפקדים אמרו לנו שיש לנו מסע עד אור הבוקר. מתחילים במסע... ואחרי 1-2 ק"מ עוצרים, עושים מתיחות, עושים ספרינטים ומשחקי כוח, ובאותו זמן 3 אנשים הולכים כל פעם לפירוק והרכבה של גליל.
בסביבות 1 בלילה חוזרים לבסיס והולכים לישון. (מכאן אפשר להסיק שלא היה שום מסע...).

יום חמישי, היום הרביעי לגיבוש: קמים ב8 בבוקר ומתחילים לקפל את המאהל של הגיבוש ולא עושים שום דבר שקשור לגיבוש עצמו. ב11 כבר חזרנו לפלוגות שלנו.

כמה דברים בקשר לגיבוש:
א. אני כותב מה היה בגיבוש רק מנקודת המבט שלי ושל המחלקה שלי, יכול להיות שבמחלקות אחרות היה קצת שונה.
ב. זה היה השבוע הכי חם בשנים האחרונות, אני מאמין שחתכו וקיצרו לנו חלקים מהגיבוש.
ג. הגיבוש הוא יותר מתיש מאשר קשה, הקושי הוא דיי קצר אבל העייפות כל הזמן מלווה אותך. אני הרגשתי כל הזמן מותש בלי הרבה כוח.
ד. בגיבוש התחילו 130 וסיימו 38, מספר קטן של מתחילים וגם של מסיימים, לפי הדעה הרווחת היה מה שנקרא "גיבוש בזיון".

אף אחד עוד לא קיבל את התשובות מהגיבוש, יש רק שמועות והחיילים לא יודעים אם יש או אין תשובות.

כל שאלה תתקבל בברכה, שבת שלום.

עוד הערה: עיוורי צבעים עם פרופיל 82 רשאים להשתתף בגיבוש, בלי שום תנאים וגם יכולים לשרת בס"פ.

במידה והאשכול יתפתח אני אערוך את המאמר בעוגן ואוסיף את התוספות.

לעולם אשא דגלך בגאווה

לפי מה שאני קורא ולפי מה שראיתי כבר הגיבוש של המחזור שלכם היה ביזיון...אצלנו המסע הראשון היה ביום הראשון של הגיבוש אחרי כל המבחנים...והוא היה 9 ...והמסע אוהל ישר אחרי הזחילות...ואחרי זה מבחנים ואחריהם עוד מסע אלונקה...עוד טרטורים ביום שלאחרי ועוד מבחנים ראיון ואחרי זה בלילה עוד מסע הקפצה של איזה 4 שעות...ועוד הבנתי שסיימו אצלכם רק איזה 34...

זה לא קשור מספר המסיימים,גם במחזור שלי ( אוג' 5 ) סיימו משו בין 35-40 איש.
אבל בהחלט הגיבוש של יהל"ם ניהיה פחות ופחות קשה ממחזור למחזור.ונכון,הגיבוש של אוג' 6 היה פחות רציני מקודמיו ( ואני אומר זאת על סמך זה שראיתי אותכם בבהל"צ.. ( אני עכשיו בקורס מכי"ם ) .. ).
אין בכוונתי לזלזל בך או בגיבוש,זה עדיין נשאר גיבוש קשה ומאתגר.אבל יחסית לקודמיו,הוא באמת קל יותר.

בהצלחה בכל אופן.

"The objective of war is not to die for your country, but to make the other bastard die for his."

כמה בערך אמורים להתקבל מה-38 שסיימו?

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.