א

קו האופק האדים

שהחמה שקעה בהרים

הותירה גוונים אדומים

כגווניי האהבה העזים




פזמון

מה נפלא כך לשבת

כשבחוץ רוח אביב נושבת

להתבונן בגוונים

לחשוף סודות כמוסים




ב

בשעה

שהעיר מתכנסת בתוך עצמה

כשיורדת עליה השלווה

כל הזכויות שמורות לעינת

אני מדמיינת את עצמי ב- 8 בערב, חוף הים, כשהשמים לא כ"כ כהים...
שהשמים משרים אווירה של בדידות, שקט ושלווה..
הגלים...מתנפצים, נשברים, פורקים את זעמם...
בדיוק כמוני..בא לי לפרוק הכל

- את כל ה"חוויות" שנאלצתי לחוות..
- את העצבים על האופי הישיר שלי..
- העצבים על הספונטניות שלי..
- את חוסר התזוזה בחיים..הכל שגרתי, רגיל מדי..
- את הפגיעה שלי באנשים..(לא במכוון..)..
- את שנאת העקשנות שלי..(זה מציל מצד אחד והורס מצד שני..)..
- את הרצון העז שדוראן דוראן יבואו להופעה בישראל..

עדיף שאני לא אהיה שלווה..אני חושבת יותר מדי..

...............................שלווה.............. ..................