28-08-2006, 13:49
|
|
|
חבר מתאריך: 11.08.06
הודעות: 439
|
|
עד עולם
28/08/06
עד עולם
הערב כבר החל:השמים התכסו לאיטן באלפי כוכבים מנצנצים .הוא התיישב מול שולחן פלסטיק עגול . בו הונחה מפה עטורת משבצות בגווני אדום כחול. ועליה הניח פחית קוקה קולה קרה .
צפה להנאתו לעבר האופק הצבעוני, רוח של קיץ עדיין נשבה. והדביקה קלות לגופו את הבגד שלבש . הקיץ הזה הרהר לעצמו התבגר יותר מהקיץ שחלף .
אך הוא מאושר בפינה שיצר לעצמו ברבות השנים . בה שמח להזדקן עם האישה שכה אוהב .הוא שלח לעברה מבט אך היא לא הביטה בו מכוון שהייתה עסוקה היא באותה העט בארוחת הערב .
למרות השנים שחלפו המשך להרהר בה עודנה מצליחה להעצים את ליבו מיופייה
בכל מבט בה חש כאילו רק היום ראה אותה לראשונה .
וכמה הוא מאושר שהיא אם ילדיו שגדלו וכל אחד עומד בזכות עצמו וממשיכים הם את דרכו בחנות האופניים שאותה קנה עבורם בשלהי שנות השישים .
עוד נזכר איך הכיר אותה לראשונה , איך עמדה היא בחנות עם אחותה שבאה לעזור לה לבחור את גוון האופניים שהיא רוצה .
כבר אז שעיניהם נתקלו זו בזה ידעו השניים כי כך ירצו להיות בעתיד . וכך היה באותה העט היא הופיעה רבות בחנות . והוא לא ידע אושר מה הוא . וכך עם הזמן התהדק הקשר בניהם .
והם נישאו, למדו לחיות יחדיו בתלאות הזמן הביאו ארבע ילדים , ושלח מבט נוסף אליה אך הפעם היא שלחה גם לעברו מבט עם חיוך וסומק צבע את קמטי הזקנה שהתאספו אל פניו הנאות .
מה יש לך היום אמרה לו שכך אתה מסמיק
נוסטלגיה אהובה נוסטלגיה נעימה שעטפה אותי כך פתאום . כל כך הרבה שנים אנו נשואים ורק עכשיו אני יכול להגיד לך כמה מאושר אני בקן הזה .
והיא אחזה ברעד קל בידו גם אני אמרה .
לפעמים היא המשיכה את דבריה נדמה לי כי רק האהבה אינה מתבגרת והיא זאת שבלבבות שלנו רק מתגברת ומתעצמת .
נכון אַת צודקת .
והם לקחו מצלחת העגולה פלחי אבטיח קר שהכינה לקינוח
את יודעת הוא אמר לה , בחתונת הכסף שקרבה אלינו . אני רוצה שנעשה משהו מיוחד
רק אני ואתה בלי הילדים . אחר כך נחוג אתם את שמחתנו מה את אומרת .
והיא חייכה אליו .
כך היה כשהגיע המועד , הוא הזמין לה חדר במלון מפואר ליד הים . כי ידע כמה היא אוהבת להלך ליד אדוות הגלים .
בהלכתם לאורך החוף הם שחו ונזכרו בכל אותם הזמנים שהילדים היו קטנים באהבה בנתינה שחלקו לאורך השנים . גם כשהיה לא קל הם עמדו יפה.
והבטיחו להמשיך להיות כך עד עולם .
כל הזכויות שמורות לעינת
|