מיהו אותו מח"ט?
* בדרך כלל תפקיד אל"מ ראשון. בגדול, מספר גדודי הסדיר ומספר חטיבות המילואים דומה כך שכל מג"ד סדיר בהכרח יהפוך למח"ט צעיר.
* צעיר מהמג"דים שלו ובעל אג'נדה שונה מאוד משלהם. תוך שנתיים שלוש הוא ממשיך הלאה ועל התפקיד הנוכחי הוא לא יקבל צל"שים. לרוב זה התפקיד המשני שלו והוא עוסק בו באופן חלקי ביותר.
* לכן, לא מתעניין מספיק בבנין הכוח ובהרבה מקרים אפילו לא יספיק לעשות תרח"ט מלא. בכול המקרים הוא לא יספיק לישם את לקחי התרח"ט בחטיבת המילואים.

* נפגש עם חיילי מילואים לראשונה. חסר כל הבנה ב"פסיכולוגיה" של מילואמניקים שחלק גדול מהם מבוגר ממנו.
מח"ט מילואים לעומתו:
* מח"ט מילואים נמצא פחות שנים במדים אך הרבה יותר במכנסיים.
* מבצע תפקיד ארוך וכמי שגדל בחטיבה רואה את בניין הכוח כתפקיד עיקרי.
* גם הוא כסדירניק עושה זאת כמשרה חלקית.
* אינו מחפש את התפקיד הבא.

לטעמי צה"ל חייב להתחיל ולחפש יותר מפקדי חטיבות מבין מג"די המילואים הטובים. אנשים אלו יתוגמלו יותר מהרגיל שכן התפקיד דורש הרבה ימי מילואים אך ישארו בתפקיד הרבה יותר שנים.

הדברים נכתבו מתוך הרגשה רבת שנים שזה המצב, אך הטריגר הוא חבר לנשק הטוען שאת הפגז הראשון במלחמה הבאה הוא יורה בטנק המח"ט...


ושיחה נוספת עם מג"ד שעבד תחת מח"ט סדירניק במלחמה הנוכחית אחרי כמעט עשור תחת מח"ט מילואים שהקים את החטיבה.

טל

האמת היא שהיכרותי עם מח"טים סדירים לא היתה רבה, היו לנו שניים ואז פרקו את האוגדה. הראשון היה בתפקידו הסדיר ראש ענף שריון (כמדומני, אולי ביטיס זוכר יותר טוב) בצאלים, ואח"כ מונה למפקד מאמ"ח - הבחור היה תותח והיה מעורב מאד באימון החטיבה.

השני היה בתפקידו הסיר משהו במכללת פו"מ, ובאמת לא היה משהו.

הבעיה עם מח"ט מילואים היא כמות הימים המטורפת שהוא צריך להשקיע. אתן לך כדוג' מישהו בעל דרגה ואחריות פחותה, מ"פ הפלס"ר שלי הפך אח"כ למג"ד יחמ"מ, הבחור עשה מאות (!!) ימי מילואים בשנה, ואין לי מושג איך הוא הצליח גם לעבוד.

! This is Sparta

גם יהיו כמה שירו את הפגז הראשון בטנק המח"ט... אם הוא רק היה עולה על הטנק.
המח"ט שלנו מעולם לא הגיע לדבר איתנו. בטח לא להילחם לצידינו.
בפלוגה שלי הוא כונה השחמטאי - שמסיע כלים על הלוח מתחת לאור הנאון וכפור המזגן.

היום, אחרי כמעט שלושה שבועות במילואים הוא דיבר עם אחד מארבעת גדודי החטיבה (לא עם האחרים), זה הגדוד שממנו נפגעו הכי הרבה חיילים בחטיבה אך גם עלו ממנו פחות טענות כלפי מעלה.
עם הגדודים האחרים בחטיבה המח"ט לא דיבר (אני מתכוון לכלל הגדוד, לא למטה מ"פים). הוא כן הופיע בגדוד שלי כשהאלוף אדם בא לדבר איתנו שעה לאחר כניסת הפסקת האש לתוקף (הכתבה של ע'2). אך גם אז עמד בצד ולא דיבר עם החיילים. אם הוא לא היה פונה אלי בקשר לכתבה שפירסמתי במעריב, לא הייתי יודע מי הוא (פרטים על השיחה שלנו רק אחרי השיחרור).
אף פעם לא ראינו אותו על סרבל. בטח שלא על טנק.
בעוד כולנו נושאים גלילים וגלילונים (גם חלק מהחרמ"ש) או M16 ארוך בהנדסה ובחרמ"ש (ומעט מאד מנוסרים) המח"ט מסתובב עם M4.
אולי זה גורדישי להסתובב במדי ב' מגוהצים ליד חיילים מאובקים מעבודות על הטנקים ומלחימה. עלי זה עשה את הרושם ההפוך.
עוד חזון למועד...

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

שתפסתם קו בבקעה עשה רושם בעל רצון להיות מקצועי ויסודי .

מוטי אלמוז הוא אחד מהנדירים, שבאמת אכפת להם... התוצאה היא כמובן קידום איטי ביותר.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

הוא לא מדבר על מח"ט הבקעה אלא על המג"ד שלי שהוא אכן מג"ד מעולה.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

אה... אופס...

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

עכשיו אני יודע באיזה חטיבה אתה...

Pashut Shiryoner
לא פחות ולא יותר

זה בעיה של משך תפקידי מח"ט אוגדונר.

רוב מח"טי המילואים הטובים שהכרתי, היו מג"דים או סמח"טים של חטיבות מילואים לפני כן, והם עשו תפקיד ארוך: 3-4 שנים כמח"טים של אותה חטיבה.
וזהו למעשה הסוד - תפקידים ארוכים, עם חשיפה למילואים עוד לפני תפקיד המח"ט.

נ.ב. - המח"ט של יוסיפון היה מג"ד מילואים עוד קודם. הבעיה שלו היא שהוא פוץ ברמות על.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

אם אני זוכר נכון (ויעזור לי מאד אם מישהו יכתוב את קורות חייו) הוא היה מג"ד סדיר ב97. השתחרר, היה מג"ד וסמח"ט מילואים ואז מונה למח"ט מילואים וחזר לקבע. המינוי של איש מילואים (אעלק) למח"ט הוצג כחידוש מרענן שלא כולם אהבו, בייחוד לא המח"ט הקודם שלנו שאף התבטא על כך (בעילום שם) בתקשורת ובגלוי בפנינו.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

אתה בטוח? אני זוכר אותו במא"ט - כמג"ד במנמ"ש.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

ויצא לי להכיר שני מח"טים יחד עם הגדוד שלי, אך אני חייב לציין שהתרשמותי יחסית טובה.
המח"ט הראשון שלנו היה בתפקידו המקביל מפקד המא"ט בצאלים, ולכן זכינו ליחסית מספר אימונים טובים כולל תרג"ד ותרח"ט בתקופתו. מבחינת מעורבות אישית עשה שיחות גדודיות כולל בקו נצרים שעשינו.
המח"ט החדש שלנו, שרק התחיל את תפקידו איתנו, משלים כעת את תפקידו כמפקד בא"ח גבעתי (אוי לבושה ) וומג"ד רותם לשעבר, ועושה רושם מצויין. עם גיוס החירום האחרון עשה שיחה גדודית עוד בבא"פ, תוך כדי הסברים על האימונים, על המצב ועל החלטות שעשה בקשר לציוד (כולל התנצלות מסויימת), גילה מעורבות טובה במצב הימ"ח, עושה סיורי קו עם המ"פים שלנו כולל דגשים מקצועיים (גדוד שלנו תפס את הקו לפני הגדוד מ-5 שממנו נחטפו חיילים), בא לשיחה אישית+ארוחה עם המחלקה שלי (דבר מרשים בהתחשב שאיננו לוחמים). סך הכל אני מרוצה מאד מהרצון שלו, המעורבות והמקצועיות שלו. יתרון של אנשי קבע הוא דווקא ההיכרות עם המערכת וכל זרועותיה, כל עוד הם יודעים לנצל זאת לשלוט בכל הפרטים.

"The Nation that draws too great a distance between its soldiers and its scholars
will have its children taught by cowards and its fighting done by fools." Thucydides

"When a true genius appears in the world, you may know him by this sign, that the dunces are all in confederacy against him."
John Kennedy Toole

גם בחטיבת המילואים שלי היו לפני שנים רבות שני מח"טי שריון בקבע ושניהם הפכו אח"כ לאלופים - אחד אפילו לאלוף מבריק. אותו אחד לא הקדיש זמן רב במיוחד לחטיבה וברור שהוא ראה בה רק תחנת חובה בדרך למעלה. השני התעניין הרבה יותר בחיילים ובכלל בהכנת החטיבה למלחמה, אבל אז הגיעה האינתיפדה הראשונה והוא שקע כמעט כולו בתעסוקות ובניהולן היומיומי.

המסקנה מנסיון זה וממה שכתבו כאן אחרים היא שהכל תלוי באישיות הקצין ולאו דוקא בסטטוס שלו.

לאיזה מצב מחפיר הגענו.
כדאי שנתאפס ומהר.

ראשית, אין ספק שהאדם עושה את התפקיד, וכמו שיש מפקדים מעולים שהם אנשי קבע - יש גם פוצים במיל.
לדעתי, יש שלוש בעיות עיקריות במינוי אנשי מילואים לתפקידי פיקוד מרמת הגדוד ומעלה:

1. מציאת אנשים מתאימים - רבותי, לא קל למצוא אזרחים שמוכנים או מסוגלים להתחייב לפרקי הזמן שנדרשים ממפקד בכיר במילואים. הדבר כמעט בלתי אפשרי לשכיר ממוצע ומאוד מאוד קשה לעצמאי. בנוסף, לא כל אחד מתאים לתפקיד שכזה - מבחינה מקצועית או אישית. אם כבר מוצאים איש מילואים שגם מתאים וגם רוצה להיות מח"ט - הוא כנראה, לדעתי, שייך לל"ו הצדיקים.

2. מקצועיות - קשה לשמור על רמה מקצועית של איש מילואים בכלל, לא כל שכן של מח"ט. מה גם שפיקוד על חטיבה הוא מקצוע לכל דבר, שיש לרכוש ולפתח לאורך זמן. אני לא בטוח עד כמה טובה היכולת של חייל במשרה חלקית לפקד ולשלוט על כוח חטיבתי משולב במלחמה - במיוחד כאשר יש שינויים בתו"ל ובאמל"ח.

3. נאמנות למערכת - זו "תאוריית קונספירציה" פרטית משלי. מאחר ונושא המנמ"ש תפס תאוצה בעקבות הקמת פורום המג"דים והמח"טים, נדמה לי כי סיבה נוספת להעדפת אנשי קבע לפיקוד על יחידות מילואים היא היותם תלויים במערכת לפרנסתם.

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

אין לי הרבה להוסיף על דברי הטעם שנאמרו כאן למעט:

1. כמו בכל דבר בחיים - בודאי שהאדם עושה את התפקיד
2. כמעט בלתי אפשרי היום (לא כמו לפני 15 שנה) למצא מג"דים ותיקים וטובים שמסכימים להתנדב לקבע.
3. אלה שמסכימים - זה לא אלה שהיינו רוצים שיתנדבו - ותקראו שוב דעתו של יוסיפון על מח"טו (לעיל)

Pashut Shiryoner
לא פחות ולא יותר